המפעלים המופרטים של חברת כימיקלים לישראל, שיצרו לאורך השנים מפגעים סביבתיים גדולים, הפכו רשמית לתומכים ולמממנים של בית הספר האקדמי לקיימות שייפתח בשנת הלימודים הקרובה במרכז הבינתחומי בהרצליה, אף הוא פרטי. זאת, לאחר שהמועצה להשכלה גבוהה אישרה את פתיחת ההרשמה למסלול לתואר ראשון בבית הספר. על כך מסר "הארץ".

השם הרשמי של המוסד החדש לקיימות, הראשון בישראל, הוא "בית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כימיקלים לישראל ובז"ן (בתי הזיקוק לנפט)", ומחיר הקמתו 7.5 מיליון שקלים. כל החברות הנכללות בשמו של בית הספר – כמו גם מפעלי ים המלח, מפעל תרכובות ברום ברמת חובב ומפעלי פוספטים בנגב – נמצאות בבעלות משפחת עופר.

סביבה בת קיימא בחיפה

סגל ההוראה בבית הספר החדש יכלול כמה מהדמויות הבולטות בקרב מומחי הסביבה בישראל. דיקן בית הספר יהיה פרופ' מוטי שכטר, ממייסדי החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה. עם המרצים נמנים פרופ' ארזה צ'רצ'מן, מומחית לפסיכולוגיה חברתית בנושאי סביבה, וכן פרופ' אורי מרינוב, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לשעבר וראש החוג למשאבי סביבה באוניברסיטת חיפה. תוכנית בית הספר החדש תהיה דומה לזו של בתי ספר לקיימות בארצות הברית. בין היתר יושם בה דגש על נושאים כמו פיתוח כלכלי בר קיימא, תכנון לאומי ארוך טווח של משקי המים והאנרגיה ויזמות בתחום הסביבתי.

"הייתי רוצה לראות אם המפעלים יממנו מחקר ביקורתי על פעילותם והשפעתם על הסביבה והחברה", אמר בתגובה חבר הכנסת דב חנין (חד"ש), יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. "אני רואה בעיה בקישור מושג הקיימות למפעלים שפועלים בכיוון הפוך, למשל בכך שהם מתנגדים לחקיקה שאמורה להגן על ים המלח. אני בעד שמפעלים יאמצו אג'נדה של קיימות אבל זה צריך להתחיל אצלם בבית". כן, לפתע המזהם גם מחנך.

התופעה של חברות רב-לאומיות ותאגידים גדולים, הגורמים לזיהום האוויר, הים והיבשה דרך קבע וההופכים לפתע "ירוקים", אינה חדשה. באנגלית קוראים לתופעה "גרין-וואש" – קרי: מתיחת שכבה דקה של צבע ירוק מעל אפור הזיהום. מרכז הקיימות והסביבה של אוניברסיטה אורגון בארה"ב אף הקים את "הגרין-וואשינג אינדקס". במילים אחרות: מדד הצבע הירוק (והצביעות) שנמרח על פני תאגידים גדולים בפרסומים ובפעולות החובקות עולם שלם. גם ארגון הסביבה הבינלאומי "גרינפיס" הקים מכון מיוחד העוקב אחר תופעת ה"גרין-וואשינג" וחושפת את שקרי התעשיות השונות הבאות להציג את סחורתן כ"ירוקה".

כך שפעילות התאגידים שבבעלות משפחת עופר לא צריכה להפתיע איש. ניתן לשער שאילו לא היו מפריטים את המפעלים שבבעלות משפחות עופר, ניתן היה לאסוף די כסף כדי להקים מחלקות לקיימות ולהגנת הסביבה בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה ברחבי ישראל ולאו דווקא במרכז הבינתחומי הפרטי של האלפיון העליון. הפיצויים של מנכ"ל כי"ל הפורש בימים אלה, עקיבא מוזס, יהיו כ-13 מיליון שקל – מיליון שקל על כל שנת עבודתו בקונצרן. בפיצויים אלה ניתן היה להקים שתי מחלקות לקיימות והגנת הסביבה במוסדות להשכלה גבוהה ציבוריים, בהם המרצים מועסקים באמצעות הסכמים קיבוציים. אגב, על פי חישוב כתבי "גלובס" במהלך שנות עבודתו בכי"ל, מוזס צבר 287 מיליון שקל. רק בסכום שכזה ניתן להקים מחלקות לקיימות ולסביבה בכל האוניברסיטאות ובכל המכללות הציבוריות ועוד נשאר עודף רב לתקצוב מחלקות נוספות בהשכלה הגבוהה.