כלהטוטן השובר בזה אחר זה את השיאים של עצמו, מניף הימין הישראלי בזרועותיו הפרלמנטריות אינספור כדורי נפץ לחלל השיח הציבורי, האחרון שבהם הוא האיסור לכנותו בשם שמיום ליום הוא הולך ונעשה ראוי לו יותר ויותר – נאצי.
הדרך בה עוטה על עצמו הימין את אמצעי ההסוואה הזה נלוזה במיוחד – הוא מנכס את התואר "נאצי" כ"סמל שואה", ומכאן קצרה הדרך עד להתהדרות מזוייפת ב"הגנה על רגשות הניצולים", כאילו שלוות רוחם של הניצולים היא זו שמעניינת כאן את הימין ולא שלוותו שלו עצמו, ורצונו להבטיח את המשך מעלליו ללא ספיגת הכינוי הראוי להם.
כל פרח הסטוריה יודע שהנאציזם חורג, הן כתופעה הסטורית והן כמושג רעיוני, מהשואה ההיא שנעשתה לעם ההוא באמצע המאה ההיא. במישור הפוליטי, נאציזם הוא כינוי הולם לכל מגמה רצחנית בשמם של ה"גזע" או ה"לאום" או "המדינה", למשל – הטבח במערת המכפלה, אותו חגג בשעתו אחד מנציגיו המובהקים של הימין הישראלי, חנן פורת, מייסד המפלגה ממנה באה כעת הצעת החוק דנן; ובמישור החוץ-פוליטי, "נאצי" הפך בתרבות המערבית לכינוי מקובל לכל רוע צרוף נטול שמץ של רגישות, למשל – בעל המרקייה הקשוח באותו פרק מהולל של "סיינפלד", דמות אשר ספק אם השואה נכנסה בכלל לגדר תודעתה, ואשר הדמיון בין טון דיבורה ובין טון דיבורו של ח"כ אורי אריאל, מגיש הצעת החוק דנן, גלוי לאוזן.
פסול הוא דפוס החשיבה המייחד את הנאציזם רק לאמצעים טכניים כאלה או אחרים של רצחנות (מחנות השמדה, בורות הריגה, תאי גזים וכו') ומגמד בתוך כך את משקלה של המגמה הרצחנית עצמה, שהיא כשלעצמה המהות והעיקר לעניין קביעת משמעותה המוסרית, תהנה אשר תהנה הטכניקה והטכנולוגיה בהן נעזרה. טיבה המוסרי של פעולה אינו מושפע ממידת הקושי הטכני בעשייתה. רצונך לרצוח בני לאום אחר ככאלה? אינך אלא נאצי, בין אם יקראו לך אדולף היטלר ולרשותך צבא שלם, ובין אם יקראו לך ברוך גולדשטיין ולרשותך רובה בודד.
ולאלה הימנים שבינינו המכחישים כל מגמה רצחנית בעמדתם, נאמר שלושה דברים: ראשית, ראינו את התלהבותכם מהפצצות אוויריות של אוכלוסיה אזרחית, הן בעזה והן בביירות, ודי בכך כדי לפקפק בכנות הכחשתכם כל רצון "לרצוח ערבים". שנית, אפילו הכחשתכם כנה, ובתודעתכם אין רצון כזה, עצם תמיכתכם בהמשך הכיבוש, קרי – בשלילת זכויות אזרחיות ופוליטיות מבני לאום זר מפאת הוד והדר ה"לאום" ו"המדינה" – הרי זו בגדר דרך המוליכה לרצחנות, בין אם תודו בה מפורשות ובין אם לא. שלישית, אפילו אם טעות בידינו ואינכם נאצים כלל ועיקר – שמורה לנו מלוא הזכות, במסגרת שיח ציבורי בעניינים פוליטיים, להגזים, לנפח, לעוות, ולאמץ את טריק מספר 32 ב-"38 דרכים לנצח בוויכוח" של שופנהאואר, טריק שכותרתו "הקטגוריה הנתעבת" ושאותו מתאר שופנהאואר בזו הלשון: "דרך מהירה להיפטר מהצהרה של יריב, או לכל הפחות להטיל בה חשד, היא להכניס אותה לאיזושהי קטגוריה נתעבת; גם אם הקשר הוא רק למראית עין, או רופף". זוהי תופעה רווחת ביותר בשיח הציבורי, ושלילתה תביא להכפפת השיח הציבורי לקריטריונים צפודים של דיוק אקדמי, קרי – איבון השיח הציבורי, דילולו, חיסולו – משאת הנפש של כל נאצי.
סימנים לניוונו של השיח הציבורי המוכפף לדקדוקי האקדמיה מספקים לנו מדי שבוע הפובליציסטיים האקדמיים של 'הארץ', כדוגמת פרופ' שלמה אבינרי או פרופ' אלכס יעקובסון, המרגיעים אותנו חזור והרגע שישראל אינה עוברת תהליך של פאשיסטיזציה, ושאין מקום למילה "פאשיזם" בשיח הפוליטי העכשווי, שכן עדיין לא מתקיימים בישראל לחלוטין פרמטרים אלו ואחרים שמדע המדינה מגדיר באמצעותם "פאשיזם"… מלומדים נוקדניים אלה לא זו בלבד שמגלים עיוורון לדינמיקה ההסטורית המסתפקת במצב עובדתי נתון, אלא גם לכוחה האופוזיציונרי של רטוריקה שלא באה לדייק אלא להזהיר, ושפיטתה בפרמטרים של "דיוק הסטורי" משולה לשפיטתו של פעמון אזהרה בפרמטרים של "דיוק מוסיקלי".
מבחינה משפטית, פסולה היא גם עצם ההצמדות למילה ספציפית כזאת או אחרת עד כדי איסור השימוש בה ("ובכל הטיותיה!" לשון ח"כ אורי אריאל) לפי חוק. מילים אינן עומדות כשלעצמן, ומגוחך לקבוע את מידת הלגיטימיות של השימוש בהן רק לפי הופעתן הצלילית הבודדת והמבודדת מכל סבך ההקשר, סבך אשר ספק אם שופט יכול לפענח בדיעבד וודאי שהמחוקק אינו יכול לפענח מלכתחילה (אלא אם כן מחוקק נאצי לפנינו). "הפטישיזם של המילים מונע את הבנת המציאות" אמר בשעתו ההוגה הנודע (שהיה גם פליט נאציזם וגם בעל השכלה משפטית) אריך פרום. במקרה שלפנינו מדובר בפטישיזם פאשיסטי שאינו רק מונע אלא אף נועד למנוע את הבנת המציאות, ואת חשיפת הפטישיסט הפאשיסטי עצמו במערומיו, כשהוא מחזיק בידיו את אביזרי סטייתו הפוליטית.
ממשלות בישראל, ובמיוחד מאז ממשלת בגין, מרבות להשתמש בזכר בשואה כדי להצדיק את מעשיהם כנגד הפלסטינים. אצל בגין, למשל, ערפאת היה היטלר, בירות היתה ברלין, והפצצת הבופור כמוה כהפצצת קן הנשרים של היטלר. אלי לינדר חוזר על אותה טעות אבל מהכיוון ההפוך – הוא משווה את הימין לנאצים.
ובכן, תהיה דעתו על מה שעושים הממשלה או הצבא נגד הפלסטינים, להשוות זאת לנאציזם זו דמגוגיה פסולה. גם אני לא מסכים לפעולות כאלה ואחרות שנעשות בשטחים אבל אלו, גרועות ככל שיהיו, לא דומות כלל לתכנית ההשמדה של היטלר, השמדת עם רק בגלל
בעקבות השואה והטבח הנאצי ביהודים,בצוענים,באנשי השמאל ובאחרים העולם החכים וחוקק חוקים להגנת זכויות האדם.
בניגוד לקיצוני הימין, כיבוד האדם וזכויותיו הוא דבר חשוב לנו. גם בזאת אנו ניבדלים מהם, ונתנגד גם לחקיקת חוקי נירנברג והאפרטהייד כאן, בביתנו! ניבדל מהימין גם בכך שלא ניקח חלק בזילות השואה, ובהתבהמות הציונית. לכן דחינו גם את דבר מנהיג מרד גטו וילנה, אבא קובנר, שכתב בדף קרבי ל"גבעתי": "באהבה – לחץ על ההדק: לשחוט, לשחוט, לשחוט, כי בזבל גופות אויבינו עוד ילבלבו שדותינו".
— אנו נישאר נקיים מפשיזם
חטיבת גבעתי עשתה את הטיהור האתני היסודי ביותר בארץ, ולא השאירה בדרום אפילו כפר פלסטיני אחד לפליטה. זו היתה מורשת יגאל אלון, והיא לא זיעזעה רבים ביישוב.
* איך בנים ונכדים של ניצולי שואה בחרו לנקום בערבים שלא פשעו, במקום בקלגסים הנאצים
* ומדוע קיבל יצחק רבין את הוראת בן גוריון -בתנועת יד, כבדרך אגב- "לטהר" את רמלה ולוד מפלסטינים, ולמה המשיך רבין (באינטיפדה) לפקד על חיילי "צבא העם היהודי" (לא הוורמכט, ולא האס-אס) לשבור ידיהם של זורקי אבנים פלסטינים.
* ומה נאמר על שופטינו [המשך]
"האם יש גבול להתבהמות הציונות – או שאין"
זו אכן שאלת השאלות.
והתשובה כפי שאני רואה אותה היא – לא ולא! אין גבול!
אני לא אתפלא כלל על כל פשע שאפשר להעלות על הדעת – ועוד גרוע ממה שבכלל אפשר לדמיין – שלא עבר כבר בעבר ושלא עובר בהווה במוחם של הציונים. הפשיעה היא הדוקטרינה ה י ח י ד ה שהם מכירים.
מכיוון שאינך קורא כליות ולב (וגם לא מוחות) אזי אינך יכול לומר מה עובר במוחם של הציונים ומה לא.
אני ציוני גמור ואני נזעק להגן על כבודי אל מול דברי הבלע שלך. אם אתה רוצה משטרת מחשבות – אדרבא, אתה מוזמן לנסות ולממש את 1984 של אורוול,. מי תעדיף להיות? החוקר מחדר 101?
אם כבר בנאצים עסקינן, להזכירך, האדם הקרוב ביותר לנאצים בכל הסטוריית הסכסוך הישראלי-פלסטיני היה המופתי של ירושלים – פלסטיני, ולא ציוני. והוא חטא במעשים, לא רק במחשבות.
העיקר במאמר הוא הוכחה כביכול של גרעין נאצי שהוא בעיקרו "מגמה הרצחנית".
הבעיה היא שמגמה כזו פשוט אינה קיימת, ויעידו על כך מספר והיקף הפעולות "הרצחניות" אותן ביצע צה"ל בשנים האחרונות. כל מי שעיניו בראשו רואה שאין כאן כוונת השמדה. אילו כן היתה אז היינו רואים מספר הרוגים פלסטינים גבוה הרבה יותר, אם למשל היה צה"ל מפציץ את עזה בתדירות הפצצות הגרמניות על לונדון… האמת היא שבשנים האחרונות צה"ל נגרר אחרי פרובוקציות של החמאס והחיזבאללה ולא יזם ולו פעולה נרחבת אחת. ולכן השאלה היא היכן "המגמה הרצחנית"?
הנאציזם בישראל אינו עניין היפוטטי שאולי יתרחש ואולי לא. בדוחק ניתן לומר שהמתריע בשער שהגדיר את מדינתנו כיהודו-נאצית עשה זאת בבחינת התרעה מקדימה וטרם היות. היום לא רק הכתובת היא על הקיר אלא הפרקטיקה היומיומית של בריוני הימין ולמרות שטרם התפלגו לחולצות חומות ושחורות ולמרות שהקנצלר טרם הומלך.
כמאמר הבדיחה הנופל מקומה 50 יכול לדווח בהגיעו לקומה 25 שעדיין הכל בסדר.
אתם מכירים את ההרגשה של זרות מוחלטת ? ככה אני מרגיש שאני קורה כאן איך קוראים למפלגה בישראל, לממשלה, לצבא, לציבור שלם "נאצים", האים אתם יודעים מיהם הנאצים ? לא רק המילים מפוארות ומנופחות, האים חוויתם רוע טהור שבו רוצחים ילדים קטנים בכבשנים גדולים, תקשיבו ותקשיבו טוב כול משפט מפיכם הרווי בתרעלה הזאת רק מחזק ומבצר את העמדה של "הימנים" בישראל
אותה עמדה האומרת שאתם לא חלק מאיתנו
"שמורה לנו מלוא הזכות, במסגרת שיח ציבורי בעניינים פוליטיים, להגזים, לנפח, לעוות". אין ספק שאתם עושים שימוש בזכות זו על בסיס קבוע, ובכל ניתוח עולה לאתר זה.
אוקיי. לא נקרא להם נאצים. אבל פשיסטים הם כן, בודאי. אותם חיילי הכיבוש ומפקדי "הצבא המוסרי בעולם" (ע"פ הגדרת אהוד ברק) שמטילים מצור על מליון וחצי אזרחים בעזה. הם המייצגים כהלכה את הפשיזם הציוני. כך גם אותם מגרשי הפלסטינים מי-ם מזרח. וכן, כך גם המתנחלים בשטחים הגזולים.
הם הגורמים לנו בשמאל ולמליוני בני-אדם בעולם להרגיש גועל-נפש ודחייה עמוקה נגד הציונות הכובשת.
תיקון קל: לציונים אין שום אפשרות שבעולם להטיל מצור על עזה, אפילו היו רוצים – משום שלפלסטינים יש גבול משותף עם אחיהם המצרים, שמספקים להם את כל מחסורם. לכן כל הדיבורים על "מצור" הם בדיחה. באותה מידה אפשר לומר שישראל מטילה מצור על לבנון.
המאמר עצמו הוא מביך למדי ולא-ביקורתי בצורה קיצונית (הכינוי "עמדה רצחנית" להמשך ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון. באמת? זה כל מה שיש לך לומר?), אך מנקודה אחת אסור להתעלם והיא הוצאת לשון הרע על חנן פורת ז"ל שהנני רחוק מדעותיו כמרחק צפון ודרום.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/293/030.html
קראו את קטע הסיום והבינו חלק ממה שהיה באותו יום מר של הטבח בחברון.
כאשר ארי מאמין כי היותו ארי בתורת הגזע לאמור
שלא שם חלקנו כהם וגורלינו ככל המונם (הלא אריים)
הריהו נציונל סוציאליסט קלאסי – בשפה הגרמנית
יהודי המאמין כי "בנו בחרת ואתנו קידשת מכל העמים"
גם הוא גזען
ומה ההבדל??
הארי מאמין בזכותו לקחת את מקומו בראש העמים בעולם הזה ובכוח הזרוע
בעוד היהודי (הישן) אומר אקבל את חלקי בעולם הבא בזכות נתינתי בעולם הזה
אם כך כיצד הופך יהודי לנאצי?? קראו שוב את מאמרו של אלי
משחק המילים והתויות לא יטשטש מהות
אנו מתפללים יחד עם העבריינים – נאצים דוברי עברית
המאמר פשוט מטעה. "נאציזם" אינו "כינוי הולם לכל מגמה רצחנית" אלא תופעה יחידנית הקרויה ע"ש מפלגה גרמנית.
לבלבול המושגים שעושה הכותב אין-סוף, שהרי ישנם אינספור ערבים פלסטינים שצהלו אחרי פיגועים המוניים שנערכו ביהודים – האם הם נאצים? לפי ההגדרה של הכותב – אכן כן.
כמובן שהכותב מתעלם מכך לחלוטין במאמרו ושוכח שלמטבע "הנאצי" שני צדדים.
מה הקשר בין תומך חמאס מעזה השמח למשמע פיגוע בירושלים, לבין מפלגה גזענית גרמנית?
הקשר הוא אולי "מגמה רצחנית", אך בוודאי לא "נאציזם".
אני לא יודע אם לחלקכם יש חברים ימניים- חילוניים או שייכים לציונות הדתית או סתם ציונים / ימניים או אפילו ציונים שמאלנים לא צריך חברים אפילו מכרים שכאלו יספיקו, אני מניח שלא יהיה קשה למצא כאלו הם ממש בכול פינה, הם אלו שנוהגים באוטובוסים, מוניות , הם אלו שמגישים לך את האוכל שלכם , מתקנים לכם את החשמל ושומרים עליכם, הם אלו שמנקים לכם את הזבל ושולחים לכם את הדואר, נסו , בבקשה אני מפציר בכם נסו להקריא את המאמר הזה להם, חלקים ממנו {אפילו מעודנים } והבעת פנהם תראה לכם את כול מה שאני רוצה שתידעו