המטה של מועמד "חזית השמאל" לנשיאות צרפת, ז'אן-לוק מנלשון, נמצא באחד מפרבריה העממיים שבצפון פאריס וכינויו "המפעל". זהו מבנה תעשייתי, בו פעם ייצרו נעליים, שהפך למטה המרכזי של הקמפיין. על פי תוצאות הסקרים האחרונים בצרפת, מועמד השמאל העקבי בבחירות לנשיאות, מלנשון, זוכה לתמיכה של כ-15% מהבוחרים. מנהיג "חזית השמאל" צפוי להגיע בסיבוב הראשון של הבחירות, שיתקיים ב-22 באפריל, למקום השלישי. בכך יעקוף את מועמד מפלגת המרכז, פרנסואה ביירו, ואת מועמדת הימין הקיצוני, מרין לה פן. עם פתיחת מערכת הבחירות לנשיאות, צפו הפרשנים בעיתונות כי גישתו האגרסיבית של מלנשון – כולל קריאתו ל"מרי אזרחי", והצהרתו כי יטיל מס של 100% על הכנסה שמעל מיליון יורו – תוביל להתרסקותו. אך על רקע העמקת המשבר הקפיטליסטי באירופה, ועמדותיו המגומגמות של מועמד המפלגה הסוציאליסטית, פרנסואה הולנד, התמיכה במלנשון רק הולכת וגוברת.
חזית השמאל: לקחת את הכוח
שליח העיתון הארגנטיני "פאחינה 12", אדוארדו פברו פגש את מלנשון, בן 60, בעל תואר בפילוסופיה, העומד בראש מפלגה חדשה בשם "מפלגת השמאל", אותו ייסד ב-2008, לאחר שעזב את שורות הסוציאליסטים. מפלגתו חברה למפלגה הקומוניסטית הצרפתית ולכוחות שמאל נוספים, ויחד הקימו את "חזית השמאל", שהתמודדה בהצלחה בבחירות המוניציפאליות ובבחירות לפרלמנט האירופי. להלן קטעים מהשיחה שקיים פברו עם מלנשון ב"מפעל".
ש. איך אתה מצליח לחבר בין זרמים ומפלגות, שחלקם היו "ברוגז" במשך שנים רבות, במערך אחד. זהו אתגר לא קטן לאחד את כל פלגי השמאל העקבי ואף להצליח בכך…
ת. … ובכן, הכל חדש, זה נכון. גם מפלגתי, מפלגת השמאל, היא חדשה. בנובמבר נחגוג את יום הולדתה הרביעי. אפשר להגיד שיצאנו מחושך לאור. אבל היו לכך תקדימים, באמריקה הלטינית, למשל. "חזית השמאל" יצרה דינמיקה חיובית המגשרת בין מפלגות שונות, שונות מאוד ושמקורה הרעיוני באמריקה הלטינית. הצלחנו אף לחבר אל החזית את אנשי הסביבה, הירוקים הכי רדיקליים, ובראש ובראשונה הצטרפו לחזית הקומוניסטים. כולם מצאו את נקודות ההשקה ביניהם ואף אחד לא איבד את ייחודו. אך ל"חזית השמאל" בצרפת קדמה ה"חזית הרחבה" באורוגוואי. זה שנים שאני מנסה להגשים בצרפת את מה שהושג במסגרת ה"חזית הרחבה" לפני שנים רבות. "המהפכה האזרחית" בה אני דוגל היא פרויקט שמאחוריו עומד שלטון האזרחים, במקום שלטון ההון. תחת המטריה של המהפכה האזרחית ניתן לאחד השקפות מהפכניות רבות, וכך היה בדיוק באקואדור. מבני הזוג, הנשיאים הארגנטינים, נסטור וקריסטינה קירשנר למדתי כמה לקחים על העבודה מול התקשורת. בקיצור, למדתי רבות מההתפתחויות באמריקה הלטינית בעשור האחרון. את הסיסמא "שילכו כולם" העתקתי מהמחאות ההמוניות שפרצו בארגנטינה במהלך 2001.
ש. אנו נמצאים בעיצומו של משבר גלובלי ועמוק; והקו הפוליטי שאתה מייצג: התנגדות עקבית לקפיטליזם, זוכה לתמיכה גוברת בקרב המצביעים. אבל יש גם לדבר על הפתרון למשבר. מה אתה מציע? סוציאליזם מאיזה סוג? האם אתה רוצה לנהל את המשבר או לשנות לגמרי את השיטה?
ת. בעת המשבר הכלכלי בארגנטינה, ניהלתי שיחה ארוכה עם כמה חברים, אלה עובדים שהשתלטו על בית מלון במרכז בואנוס איירס והחלו להפעיל אותו. במהלך השיחה פרץ ויכוח על דגם החברה הסוציאליסטית שאנו רוצים לקדם – על בסיס הביקורת על הנעשה בוונצואלה ובקובה. לפתע, אחד החברים אמר לי "אתם האירופאים חזקים מאוד במילים. אבל אתם מצויים בעיצומו של משבר רעיוני. ובפעם האחרונה שהתחולל באירופה משבר כלכלי בעל מימדים פרצה מלחמת העולם השנייה ואף גרמתם לשואה. מה תעשו כעת?" לא ידענו מה להשיב לו. כי חבר זה, עובד בבית מלון, הצביע בדיוק על נקודת החולשה של השמאל. המשבר הקפיטליסטי בן זמננו, המשלב משבר כלכלי עם משבר סביבתי, מנפץ כמה מהתיאוריות שהיו מקובלות עד מאוד בקרב אנשי השמאל האירופיים. אחד הלקחים מהשיחה הזו שקיימתי בבית מלון המנוהל על ידי עובדיו בבירת ארגנטינה, ומהמשבר שבינתיים רק החריף, הוא שיש לשים קץ לפולמוסיים בתוך השמאל שהייתי מגדיר אותם כ"פולמוסים תיאולוגיים". אלה פולמוסים ללא סוף וללא מטרה מעשית הנערכים ללא קשר עם המציאות. אני סבור שלא ניתן להפריד בין העבודה התיאורטית לעשייה המהפכני. יש לי את התחושה, וזו יותר מתחושה, זו תובנה היסטורית ופוליטית, שמעמד העובדים מלא כרימון ברעיונות לשינוי, בכושר המצאה ובידע. השיח הדיאלקטי שמטרתו שינוי המציאות נותן לנו את הכלים כדי לקדם את ההתחדשות הרעיונית והפוליטית של השמאל.
ש. במסגרת "חזית השמאל" ישנם פעילים ירוקים רבים. הבנתי שהם לא נמצאים על תקן של קישוט – הם חלק בלתי-נפרד ממערך הפעילים. האם האקולוגיה הפוליטית הינה חלק מפרויקט שמאחורי החזית?
ת. עם הקמת החזית, לפני מספר שנים, לא הייתה לנו הבנה גדולה בשאלות הסביבה. באופן אישי סלדתי מהזיהום ומבזבוז משאבי הטבע, אבל לא יותר מזה. בשמאל הישן יכולנו להתמודד עם שאלות רבות, אבל היו כמה נושאים שלא זכו כלל לטיפול. ואחד מהם היה "איך אנו חיים?" במהלך תולדות הסוציאליזם התפתחה אובססיה סביב סוגיית ה"אדם החדש". אבל המענה לשאלה "איך ליצור את האדם החדש" היה די מעורפל. האם האדם החדש הוא האדם הישן בתוספת כמה שינויים בכלכלה ובחברה? חשיבה מהסוג הזה הולידה משטרים טוטליטריים שלא הגשימו את מטרותיהם המוצהרות. סוגיה נוספת עמה השמאל לא התמודד היא הסביבה. כעת אנו מבינים שאחד המשברים העלול להביא את כל האנושות אל סף אסון, הוא הסביבתי. השאלה הנשאלת היא האם הרציונאל הקפיטליסטי הגורס מקסום ההון, בייחוד בעת משבר כלכלי, מסוגל להביא את העולם להרס הסביבה? היו דווקא הירוקים שהעלו שאלות אלה על סדר היום. ואני אסיר תודה על כך. יתר-על-כן, אני מודה להם על תרומתם הרעיונית. באחרונה שמעתי מאחד מפעילי הסביבה שהאקולוגיה הפוליטית היא חיונית כחלק מפרדיגמת היסוד של השמאל בן-זמננו, והוא צדק. כאשר התחלתי לחקור את העניין חטפתי הלם. זאת, בדומה להלם שחטפתי כאשר בצעירותי קראתי את מרקס ואנגלס, בייחוד את ספרם "האידיאולוגיה הגרמנית". ומתוך התובנות הסביבתיות שבתי אל מרקס. מרקס מתאר את יחסו הדיאלקטי של האדם עם הטבע. כך הגעתי לסינתזה בין עקרונות השמאל הישן והפרדיגמה החדשה, הסביבתית.
ש. … ומתוך הסינתזה אתה טוען שמעמד העובדים הוא השחקן הסביבתי המרכזי…
ת … נכון אלה העובדים המייצרים כל העושר – כולל המוצרים והשירותים הפוגעים בסביבה. העובדים הם הראשונים הנופלים קרבן להרס הסביבה. כעת, תכנון הייצור הוא לטווח קצר ותכליתו: מקסום רווחים. תכנון בר-קיימא צודק מסוגל לתת מענה להרס הסביבה. קיימת סוגיה נוספת יש לתת לה מענה: מהם הצרכים שלנו? וכדי להשיב לשאלה זו יש לעשות שימוש בקנה המידה הסביבתי, להוריד את הנזק הסביבתי שבייצור, בייחוד הייצור התעשייתי, בצורה רצינית, עמוקה ולטווח ארוך.
ש. נדמה לי שהעמדות שאתה מציג רחוקות עד מאוד מעמדות הסוציאל-דמוקרטיה?
ת. הצעתנו למהפכה אזרחית מהווה תפנית רעיונית לעומק ביחס לעמדות הסוציאל-דמוקרטיה. קודם כל, אנו לא מציעים את הנוסחה "להגדיל את התוצר כדי לחלק את פירותיו". עבור הסוציאל-דמוקרטיה ניתן לחלק רק תוך גידול התוצר, וזאת במסגרת החברה הקפיטליסטית. אנו סוברים אחרת. אנו דוגלים בראש ובראשונה בקדמה חברתית, בהתקדמות האדם כתנאי לגידול בתוצר. אלה שתי תפיסות שונות וקוטביות. אנו גם אמצנו את עקרונות הגנת הסביבה. אנו חייבים למנוע את ביזת המשאבים. כדור הארץ הוא יפה ועוד לא מאוחר כדי לשנות.
לו ניתן היה לעורכי הגדה השמאלית לעקוב אחרי דברי מלנשון ומעשיו לא היו מבטלים את הערותי בטענה "זה כבר נאמר". ללא התארגנות רעיונית כתבות , דברי אמת ויהיו נכונים לחלוטין הם כעב נודד חסר משמעות ועבדכם חוזר ואומר כמו קאטו הזקן , התארגנו ולא , אבוי לנו גם בהירי העיניי, וגם ההמון הסכל.
על הכנסות שלך 'עשירים' הסתיים הדבר בגולאגים ובטבח המוני של עשרות מיליוני בני אדם.
והריסות הקומוניזם הנפשע שקרס בקול של נפיחה מוטלים כאבן שאין לה הופכין על פני מיליוני קמ"ר.