פרופסור קריסטיאן פוקס הוא אקדמאי בעל שם במדעי החברה ובר סמכא עולמי בתחום מחקריו העוסקים בשינויים סוציולוגיים מרחיקי לכת בתחום התקשורת. פוקס נולד ולמד באוסטריה והתמנה לאחרונה לקתדרה ללימודי תקשורת באוניברסיטת אופסלה בשוודיה.

החוקר פרסם מספר רב של ספרים ומאמרים על האינטרנט ועל תיאוריה חברתית. נמציא לקורא המעוניין ביבליוגרפיה של כתביו וקישור למאמר (אנגלית, PDF) שלו אשר משמש יסוד לרשימה זו. הנושא מורכב ביותר ועשיתי מאמץ לתמצת את עיקר המסר שלו. כמובן אין תחליף למקור.

המאמר מתעמק ביישום תיאוריה ביקורתית על לימודי האינטרנט. המאמר הזה הוא יוצא מגדר הרגיל בכך שפוקס טוען באופן הנחרץ ביותר שהמרקסיזם היה ונשאר התשתית האיתנה הבלעדית לחקר מדעי החברה. פוקס מבסס טענה זו בתוך השוואה מפורטת בין הישגי הגישה המרקסיסטית המתמקדת בכלכלה מדינית מצד אחד, ובין לימודים ביקורתיים תרבותיים מן האסכולה הפוסט מודרניסטית מצד שני. פוקס מבהיר שאינו מתייחס לזרם הפוזיטיביסטי מאחר ותרומתו הביקורתית זניחה ביותר ואינה חורגת מאיסוף נתונים סטטיסטיים וניתוחם. מאמרו החשוב של פוקס הוא למעשה סקירה מקיפה של הספרות המקצועית הדנה בלימודי אינטרנט ביקורתיים. המאמר אינו דן בלימודי אינטרנט או בבעיותיו באופן ישיר. אך הסקירה הממצה מאפשרת לכל קורא להזדקק לחומר העיוני כדי לגבש עמדה משלו .

הישגי המרקסיזם מול דלות הפוסט מודרניזם

פוקס בודק את התפוקה של הגישה הפוסט מודרניסטית שבאה ליישם לימודים תרבותיים על נושא האינטרנט. הנושאים המרכזיים הנחקרים באסכולה זו הם לימודים תרבותיים, הפילוסופיה של המדעים והטכנולוגיה, לימודים פמיניסטיים ולימודי מדיניות. הפוסט מודרניסטים למיניהם נוטים להתעלם מהתרומה המרקסיסטית וממושגים כגון ניצול, ערך עודף ומעמד. לעומת הנושאים השייכים לכלכלה מדינית, הפוסט מודרניסטים מתרכזים בהיסטוריה של האינטרנט, שיטות מחקר, קהילות וירטואליות, זהויות ברשת, גוף ונפש בסייברספייס ואצל סייבורגים והתנהגותם בחלל. לעומת נושאים אלה, הגישה של הכלכלה המדינית מתרכזת בדיון בנושאים כמו הקפיטליזם והניצול באינטרנט.

תוך כדי התבססות על מקורות בשתי האסכולות הראשיות, קובע פוקס את עדיפות המרקסיזם. אמנם שתי האסכולות, המרקסיזם והפוסט מודרניזם, שוללות ביחד את הרעיון שהאקדמיה היא "אובייקטיבית" ונטולת ערכים, ומביאות בחשבון את ההבדל בין מהות הבעיות ובין התופעה שלהם. במילה אחת, שתי האסכולות מאמינים שאין לנתק בין ביקורת האינטרנט ובין ביקורת החברה בתוכה היא פועלת.

כל הניגודים הלא-מעמדיים מבטאים גם זיקה למעמד, בעוד שכלל הניגודים הלא-מעמדיים אינם קשורים ביניהם, כלומר לכל הניגודים של החברה בת זמננו יש היבטים מעמדיים והם מושפעים על ידי הגורם המעמדי. הניגוד המעמדי הוא הניגוד שמחבר את כל הניגודים האחרים; הוא מנבא, מתנה, מאפשר ומגביל, ומפעיל לחץ על אפשרויות של הניגודים האחרים (פוקס 2008). בו בזמן, הניגודים הלא-מעמדיים משפיעים על הניגוד המעמדי כך שיחסים דינאמיים שוררים ביניהם. אם המעמד הוא אכן ניגוד-העל של הקפיטליזם, אין פירוש הדבר שהוא יכול לקבוע או למצות את הניגודים האחרים אך המעמד כן מתנה את התבטאותם. לכן חיוני להעניק תשומת לב מיוחדת לקטגוריה של מעמד.

אינני טוען, אומר פוקס, שאיש אינו מנתח את האינטרנט באופן שמתרכז במעמד, ניצול והאינטרנט. אלא, אלו הן גישות שנאלצו להישרד באווירה עוינת במשך השנים. כעת עם המשבר הקפיטליסטי

הנוכחי ועם הירידה בהשפעת הפוסט מודרניזם אנו ניצבים לפי התרחבותם האדירה של זרמים אלה בתוך האקדמיה. הטיעון שלי הוא שהגיע הזמן לעסוק בהנאה ביצירת מחקרי אינטרנט מרקסיסטיים. כבר עבר הזמן שבו היה על האדם לתרץ היותו מלומד מרקסיסטי; נכנסנו לעידן שבו יהיה מוזר לא להיות מלומד מרקסיסטי.

לא רק מחקרי האינטרנט זקוקים לתיאוריה מרקסיסטית, גם מחקרי האינטרנט הביקורתיים כבר משתמשים בקטגוריות מרקסיסטיות עד לרמה מסוימת. לכן עליהם להכיר בשורשיהם המרקסיסטיים. בעזרת דוגמאות ניתן לראות זאת במיוחד לגבי שמונה תחומים בהגות המרקסיסטית: 1. דיאלקטיקה; 2. קפיטליזם; 3. סחורה ומיסחור; 4. ערך עודף, ניצול, ניכור; ומעמד. 5. אידיאולוגיה/ביקורת האידיאולוגיה; 6. מאבק מעמדי 7. המרחב הציבורי; 8. קומוניזם.

מחקר האינטרנט הוא בינתחומי במובהק. מחקר האינטרנט הביקורתי הוא תת-תחום במחקר האינטרנט. תת תחום זה מתרכז בניתוח המבנים הדכאניים ובפרקטיקה הדיכוי שבחברה כפי שהם משתקפים באינטרנט ומצד שני במאבקים נגד השלטון שמתבסס על האינטרנט ועל הדרכים לשימוש באינטרנט כדי לשחרור בני אדם מדיכוי, כדי להילחם בחוסר שוויון ובניצול. במצבו הנוכחי של המשבר הקפיטליסטי, חשוב במיוחד שמחקרי האינטרנט הביקורתיים יתמקדו בניתוח תפקיד האינטרנט בקפיטליזם ויתבססו על השורשים המרקסיסטיים של כל מחקר ביקורתי. כרגע, רק חלק מהמלומדים במחקרי האינטרנט הביקורתיים מכירים במפורש בחשיבות הניתוח המרקסיסטי ללימוד האינטרנט באפן ביקורתי. אחרים מתייחסים למרקס במרומז, בעוד שהחוקרים המתמחים במחקרי תרבות הסייבר הביקורתיים נוטים להתעלם מהנושאים הקשורים למעמד ולקפיטליזם. הגיע הזמן לזכור ולהזכיר לאחרים שקארל מרקס הוא דמות המפתח המרכזי בחקר המידע והמדיה הביקורתיים (פוקס, a2010, 2011) וכי שניתוח מרקסיסטי הוא קריטי להבנת תפקידם הנוכחי של האינטרנט והמדיה בחברה.

למאמר המקיף שכותרתו "מה פשר חקר האינטרנט באופן ביקורתי" (אנגלית, PDF)

• לבקשת כותב המאמר תגובות יפורסמו אך ורק בציון שמו של המגיב.

Share on Facebook