לא לעתים קרובות קורה שכותב כה טועה ומטעה את ציבור קוראיו כפי שקרה עם מאמרו של ארי שביט "על השתיקה" (הארץ, 14 ביוני 2012). במאמרו זה תוקף שביט בחריפות את "המיעוט הערבי בישראל והשמאל האנטי ציוני בישראל הרואים אלפי ערבים נטבחים בסוריה – ועומדים מנגד", כלשונו. עוד מגדיל לעשות שביט ומאשים את השמאל האנטי ציוני בישראל בצביעות, שכן, לדבריו, שמאל זה (עליו גם אנו במק"י וחד"ש נמנים) אינו מתעמת באופן ישיר עם "רוע ערבי" ובכך מערער את הבסיס המוסרי של מאבקו ברוע הישראלי.
אנו במק"י וחד"ש מעולם לא החרשנו אל מול הטבח הנוראי המתחולל בסוריה. נהפוך הוא: התייצבנו נגדו באופן נחרץ כבר מיומו הראשון, אם כי טענו תמיד כי התערבות של האמריקאים ובעלי בריתם בסוריה אין תכליתה הפסקת שפיכות הדמים וכינונה של דמוקרטיה, כי אם השגת הגמוניה באזור. מכאן, ואך ורק מכאן, התנגדותנו להתערבות שכזו – לא מאדישות או התעלמות ממרחץ הדמים, אלא דווקא מן הסכנה שהדיכוי וההרג יימשכו ואף יחריפו.
מאז ומתמיד התייצבה מק"י (וגם חד"ש, מאז הקמתה לפני כ-35 שנה) נגד הריאקציה הערבית – משטרי הדיכוי והניצול במדינות ערב השונות. גם כיום, אין אנו מהססים לבקר בחריפות את אותם משטרים בעולם הערבי הפוגעים בזכויות היסודיות של עמם – ובכלל זה לבקר את משטרו של אסד. למותר לציין שעמדות אלו הופיעו בפרסומינו הרשמיים, בערבית ובעברית כאחד. למותר גם לציין כי מפלגות פוליטיות אחרות בישראל לא טרחו כלל לפרסם עמדה רשמית בנושא זה, כנראה משום שהן סבורות שהתהפוכות במזרח התיכון מתרחשות בפלנטה אחרת, ואינן נוגעות לנו בתוך ישראל.
כבר לפני שנה, אימצו מק"י וחד"ש החלטה המחייבת את כל מוסדותיה וחבריה "החוזרת ומביעה את עמדתנו החד-משמעית בגנות ההרג, הדיכוי ורדיפת המוני העם בסוריה, אשר נאבקים למען החופש, הדמוקרטיה והצדק החברתי. הדרישות העממיות הן דרישות לגיטימיות וצודקות. אנו דוחים בצורה נחרצת כל ניסיון של ארצות-הברית ובעלי בריתה להתערב בסוריה בטענה, שהם לצד העם ונגד המשטר. ארה"ב ובעלי בריתה מעולם לא התערבו בשום מקום בעולם למען האינטרסים של העמים". כך חזרנו וכתבנו בפרסומינו השונים.
ואכן, דווקא היום, אחרי שנות כיבוש אמריקאי בעיראק, ברור לכל שהפלישה האמריקאית למדינה זו לא נבעה מדאגה לזכויות האדם, או מחשש מנשק להשמדה המונית (שהוכח זה לא מכבר כשקר), אלא משיקולים כלכליים-פוליטיים צרים וציניים, אשר גבו מאות אלפי קורבנות.
מבלי להקל ראש בעמידתנו הנחרצת נגד התוקפנות האמריקאית, טענו נגד אסד כי "משטר שהורג בבני עמו, הנאבקים בדרכי שלום, אינו יכול להיות מתקדם ואינו יכול לטעון לשום לגיטימיות. עמדתנו ברורה: אנו לצד התנועה העממית, אשר נאבקת למען דמוקרטיה, צדק חברתי וחירויות האזרח, ואשר דוחה כל התערבות זרה בעניין הסורי ואת התלות באימפריאליזם, ונאבקת נגד הכיבוש הישראלי בגולן".
עמדה זהה השמיע ממש לאחרונה (30 במאי) יו"ר חד"ש ח"כ מוחמד ברכה מעל במת הכנסת: "באשר לפגיעה באזרחים בסוריה, יש לומר ללא צביעות: אדם הוא אדם הוא אדם, וטבח הוא טבח הוא טבח. הצביעות היא מנת חלקו של מי שטוען שבעלי-בריתם של האמריקאים באזור – הסעודים, הקטארים והבחריינים – הם אבירי הדמוקרטיה… אין מקום להסס ולו לשנייה בגינוי ובהוקעת הטבח. אבל באותו זמן, אנחנו מביעים התנגדות להתערבות של המערב בסוריה ובכל מקום אחר". דברים דומים השמיע ח"כ ברכה גם בעצרת האחד במאי בנצרת.
לאור עמדותינו הציבוריות, תמהנו מי כאן הצבוע? – אנו בשמאל העקבי, המתנגדים לכל דיכוי וניצול, או ארי שביט עצמו, אשר מעולם לא כתב ולו מילה נגד ארה"ב אשר טבחה במיליון וחצי עיראקים ושימרה משך שנים את משטרי הדיכוי במצריים, ערב הסעודית ודומיהם? לכל מי שהצביעות אכן ממנו והלאה – התשובה ברורה, והיא לא עומדת לזכותו של ארי שביט.
- ד"ר עופר כסיף הוא חבר הלשכה הפוליטית של מק"י ועו"ד איימן עודה הוא מזכיר חד"ש

במאזן הכוחות הגיאופוליטיים של היום, אי אפשר להוריד את אסד מהשלטון בלי התערבות של המערב.
שמאל עקבי בתחת שלי. אתם פשוט אנטי אמריקאים ואנטי ישראלים עקביים, גם כשהאמריקאים והישראלים צודקים.
קצת מזכיר את ה"טיעונים" של מרצ בתחילת שנות ה90 נגד סרבנות לשרת בשטחים: "החוזרת ומביעה את עמדתנו החד-משמעית בגנות ההרג, הדיכוי ורדיפת המוני העם בפלסטין, אשר נאבקים למען החופש, הדמוקרטיה והצדק החברתי. הדרישות העממיות הן דרישות לגיטימיות וצודקות".
במקום להתנצח עם עיתונאי חצר עלובים מוטב היה לו הייתם עונים על השאלה: האם כיום, כאשר רק התערבות צבאית תוכל להפסיק את רצח העם, רלוונטי לדבר על מניעי המתערבים? האם-והתחמקות משאלהזותעמידאתכםבאותהפוזיציהבהנמצאהציוניארישביט-נפילתושלאסדתועילאותזיקלעםהסורי?
בקצב הרצחנות והדיכוי של אסד הזה לא ישאר הרבה מהעם הסורי.
יאמר לנו עמוס שוקן מדוע הוא לא מפטר את בעל ילקוט הכזבים, ומחליף אותו באדם ישר? האם ה"עיתון לאנשים חושבים" צריך אדם ששקריו כבר הוכחו פעם, אחר פעם? נאמר בבירור: אנו טוענים בעד העיתון היחיד בישראל ולא נגדו. איננו בקשתנו מופנית לשלדון וכותבי השקרים ב"היום", ל"העריב" של דנקנר, או לצהובון של מוזס. ימשיכו בן ימיני ודן מרגלית לפזר את מרכולתם – אבל בקשתנו היא שלפחות "הארץ" יינקה משיקרי מאתרגי השלטון ומחרחרי המלחמה כארי שביט.
נו באמת למה ניתן לצפות מארי שביט ?
נראה שההתנגדות נגד אמריקה והציונות (טפו טפו…) גדולה לאין שיעור מההתנגדות הרפה והמחבקת לאסאד…. ישנה העדפה ברורה (ומתקנת?) לאימפריאליזם איסלאמי ואנטי אמריקני.
זה שארי שביט הינו מאור די עמום הוא עבודה ישנה.אבל זה אינו מצדיק דבקות באידאולוגיה שכבר במאה ה19 היתה דיקטטורית (הגם שלהמונים), מוטעית והרסנית .לא ניושע מהקפיטליזם ,אך גם לא מהקומוניזם,הגיע הזמן להתחדשות מחשבתית -חברתית ברוח סוציאליסטית חופשית ופתוחה.
מעניין מדוע "דוחים בצורה נחרצת כל ניסיון של ארצות-הברית ובעלי בריתה להתערב בסוריה",
ולא דוחים באותה נשימה גם כל נסיון של רוסיה ובעלי בריתה להתערב?
האם רוסיה מתערבת כיום בסוריה "למען האינטרסים של העמים"??
אתם ממש נחרצים. אתם אומרים נו נו נו ואם זה לא עוזר אתם אומרים שזה פויה לרצוח אזרחים. אבל כשיש אפשרות להפסיק את הרצח בעזרת האמריקאים אז אתם מתנגדים לכך. עדיף מבחינתכם שימשיכו להרצח עשרות אלפי סורים ע"י אסד ובלבד שהאמריקאים לא ירויחו מהפסקת ההרג. כמה שאתם מוסרים.
טבחטבחטבחטבחטבחטבחטבחטבחטבחטבחטהחטהחטהחטהחטהח
למשטראיןלגיטימיותלמשטראיןלגיטימיותלמשטראיןלגיטימיותלמשטראין
היום בהארץ: "סוכני ביון אמריקאים מסייעים בחשאי למורדים בסוריה נגד אסד"
המאמר משכנע: יש לנו עניין עם אנשים מן הישוב שאפשר להסב איתם לשולחן.
לעופר שלום: האמירות של מק"י בגינוי רצח העם בסוריה אינם מספיקות.הדרישות ל"חוסר התערבות זרה" בסוריה מגוחכת ומסולפת.רוסיה מתערבת בסוריה כבר 40 שנה,מקימה בסיס צבאי ימי ומספקת נשק(לא רק "הגנתי")לסוריה ולחזבלה.מק"י תלושה מהמציאות הגלובאלית הכוללת כוחות אימפריאלים מחוץ לארה"ב ולמערב (כולל אירן)אבל עדיין כלואה בעויינות למערב עוד מתקופת ברה"מ וסטלין."שמאל האנטי ציוני" זו היא קריקטורה גרועה של שמאל אמיתי,שלא מסוגל להבין תהליכים היסטוריים וזכויות בסיסיות של העם היהודי ומדשדשת במקום במנטרות ודוגמות ישנות.
"וזכויות בסיסיות של העם היהודי"
לגרש ולנשל את העם הילידי…
אבל זה ידוע שהקשר בין ימין ל"אמת" בישראל הוא מקרי לחלוטין. לפני חודש מישהי נתנה לי מאמר שלטענתה מוכיח שלא היו פלסטינים בישראל ב-48. בראש המאמר התנוסס שם הכותב: ד"ר גרשון הורוביץ. אני מתחילה לקרוא ורואה שהכותב לא שומר על כללים אקדמיים כמו לרשום קודם את מה שאתה משער ואת ממצאי הבדיקות שלך ואז את המסקנות אלא התחיל מהמסקנות וביסס טיעון למשל על הביקור של מארק טווין בארץ ישראל. בבדיקה בגוגל שעשיתי על הכותב נכתב: ד"ר גרשון הורוביץ, רופא שיניים.
סליחה שירה, אבל הקשר בין השמאל העקבי ל"אמת" -גם הוא מקרי.
"כללים אקדמאים" מזכירים לי את "מחקרו" של תיאודור כץ בנושא הטבח, כביכול, של חטיבת אלכסנדרוני בתושבי טנטורה. המחקר התבסס על סילוף גס של עדויות, וזכה למרבה הפלא לתמיכתו ואישורו של אילן פפה. שימי לב: אם לא היו נשארים כמה מלוחמי אלכסנדרוי בחיים כדי להגן על כבודם – היה נכנס עוד טבח שקרי לדפי ההסטוריה.
זוהי רק דוגמה קטנה, כמוה ישנן רבות. למשל נסיונו של המגיב מני לכבס טבח שערכו הערבים ב-48 במגיני כפר עציון. בתגובות למאמר של ספירו מה-12.5
עדיין אין תשובה ישירה לשאלה ששאלתי: האם נפילתו של אסאד תועיל או תזיק לעם הסורי, לאזרח הפשוט שלא פשעי האימפריאליסטים הם מענייניו נכון לעכשיו? אין לכם תשובה, ואחר כך ציונים כמו יוסי גורביץ או ארי שביט מבצעים פיגועי תעמולה נגד חד"ש. איני תומך ולא אתמוך בחד"ש, אך עמדות לא ברורות דיין מזיקות למאבקם של כלל הפלסטינים במדינה הציונית. מול הפורעים הציונים והאימפריאלסטים יש להאבק יחדיו. על שאלות הצצות בקרב המתנגדים יש לענות בבהירות. תודה.
דרור, אני מסכימה עם דעותייך, אבל לא עם הביטוי "פיגועי תעמולה". אני הייתי ימנית עד גיל 27, אכלתי מלא שקרים וזה גם היה טעים, ובכל זאת, כשרציתי לדעת, מצאתי בדיוק את המידע והאנשים שיורידו לי את הטיח מהעיניים. מי שלא רוצה לדעת, גם אם תשים לו שולחן מול הפרצוף, הוא יגיד לך שזה כיסא.
לדרוד בל"ד: אולי נתחיל בבקשה חוזרת ולא נענית,לשנות את האמנה הפלסטינאית השוללת את קיומו של העם היהודי וגם של ישראל(בכלל) ?(ולא רק של הציונים).
כל כך קשה להבין שההתנגדות לציונות היא שלילת קיומה של מדינת ישראל ויחד עם זאת של העם היהודי באשר הוא?קצת מאמץ אינטלקטואלי וכנות,בבקשה !
לאשר, התשובה היא לא. התנגדות לציונית משמעותה פיתרון צודק לפלסטינים, בין אם כאזרחי מדינת ישראל ובין אם בחזרה לגבולות 67, בלי המאמץ המוטרף לשמור על רוב יהודי ושלטון כפייה יהודי על השטחים הפלסטיניים. אני למשל מתנגדת לציונות כי היא עושה הרבה מעבר ללהציל את העם היהודי. והיא הייתה צריכה לעצור שם.
לשירה: אינני מבין את הנוסחה שלך"התנגדות לציונות משמעותה פיתרון לפלסטינאים".אם את מדברת על ה"ציונות" המסולפת והגזענית של ליברמן,את צודקת.אבל "הציונות" היא לא התחילה ולא נגמרת בליברמן.הציונות הייתה תנועת השחרור והעצמאות של העם היהודי,והיא לא פחות מוצדקת מתנעות שחרור אחרות של עמים מדוכאים.העם היהודי היה נרדף ומדוכא במשך אלפי שנה.כמובן שזה לא מצדיק שעם זה ידכא עם אחר.אבל נתן לגשר בין הציונות לבין זכויות הפלסטינאים,ומי שנוגד זאת,עושה זאת על חשבון עם זה או העם השני.אין פתרון האחד על חשבון השני.
ברגע שהציונות פוגעת שדמוקרטיה ודורכת במשך מעל 60 שנה על זכויות אדם, הורגת ופוצעת, מפלה ומנשלת, לא יעזור באילו צבעים יפים תצבע אותה. היא כבר דהויה ורקובה, היא ריקה מתוכן וכבר לא מצילה את העם היהודי אלא מסבכת אותו בפשעים שיום יבוא ויאלץ לתת עליהם את הדין, משפטית ומצפונית. הציונות שאתה מדבר עליה כבר לא קיימת והאנשים שהציונות נועדה לתת להם פתרון גם הם לא קיימים (ואני לא מדברת על קיום פיזי)בוא נתחיל מלהחזיר להם את הכספים שהבנקים "הציוניים" גנבו מהם.
שירה שלום
את מבלבלת בין "ציונות" לבין ממשלות ישראל.המושג ציונות מתייחס לתנועת השחרור של העם היהודי.מעשי ממשלות ישראל הם לא "הציונות",כמו סטלין וחרושוב הם לא הסוציאליזם,אבמה לא הדמוקרטיה האמריקאית וסרקוזי לא המהפכה הצרפתית. כל עוד שקיימת אנטישמיות בעולם,לציונות יש תוכן,בדיקו כמושכל עוד קיים ניצול של העובדים לסוציאליזם יש תוכן.אנא תבחיני בין "הציונות" כשאיפה לגיטימת של עם מדוכא ונרדף ובין הטפשות של מנהיגים פסולים המבישים אותה.כל עוד העם היהודי (כולל בישראל)יעמוד מול אנטישמיות,לציונות יש זכות קיום
הצעתי למערכת הינה לשמור על סבירות גבולות הדיון. בדיון מתקדם יש מקום להשקפות שונות אך לא להשקפות ציוניות, גזעניות או פרו-אימפריאליסטיות. אמנם השקפות אלו דומיננטיות בקרב דוברי עברית אך מקום יש להן בהארץ, ערוץ שבע ורבים נוספים
ליואל :הצירוף שלך בין השקפות ציוניות לפרו אימפריאליסטיות או גזעניות כאלו שייכות לקטגוריה אחת היא לא "מתקדמת", אלא מעוותת ושגוייה. מרכז הוויכוח בארץ הזו היא בנושא הציונות או שלילתה.זכותך לבקר נגד "הציונות" (לאחר שתגדיר מה היא עבורך)וזכותי להגן עליה(גם,לאחר שאסביר מה היא עבורי)הם שווים.הזכות להגן על הציונות היא לא פחותה מהזכות של העם הפלסטינאי להגן על זכויותיו.לשלול את הציונות באופן גורף היא בורות במקרה הטוב וזדוני במקרה הרע.כמו לגבי הסוציאליזם,ומעשי סטלין,אין לזרוק את התינוק יחד עם מי האמבטיה .
לאורך שנים, יצא לי לשמוע פעילים מחד"ש, מק"י, וקבוצות/ארגונים שמשמאלה לה, ערבים ויהודים, מדברים בשבחי המשטר הסורי המתקדם, עוד בזמן האבא וגם בזמן הבן. כל ביקורת קלושה, אם היתה, נגנזה כדי לא לפגוע במשטר המתקדם ולהצטרף לגורמים ריאקציוניים. הבושה והכלימה… במקרה הזה, העניין של תגיד לי מי חבריך ואומר לך מי אתה מאוד תופס…
כן, המנהיגים והפעילים הערבים של חד"ש.
ומי כתב מאמרי שבח בערבית לאסד, ובעת ובעונה אחת מאמרי ביקורת בעברית?
'המפלגה היהודית-ערבית היחידה' ביישות הציונית, נחשו מיהי.