הענן האופף את הסוגיה המכונה "השירות האזרחי/הלאומי" ממשיך לרחף בשמי השיח הציבורי בחברה הערבית. ענן זה מצליח לכסות ולהסתיר סוגיות שונות שעלו בשיח הציבורי לאחרונה, כגון "האביב הערבי" והשפעתו על יחסי הכוחות במזרח התיכון.
אין חולק בציבור הערבי כי סוגיית השירות האזרחי/הלאומי הינה חלק בלתי נפרד ממדיניות מתמשכת של ממשלות ישראל לדורותיהן השואפת לטשטוש הזהות הלאומית ולהנצחת האפליה נגד מיעוט יליד. זאת בניגוד מוחלט לפרספקטיבה המוצגת ע"י מנהלת השירות האזרחי ועסקניה המכופתרים, אשר גורסת כי מדובר במהלך לביעור האפליה ולמיצוי השיח של "זכויות מול חובות".
שיח זה ועמדת הרוב הישראלי לגביו הוכרעו בטרם הועלו לדיון בממשלה, וזאת כתוצאה מסיקור תקשורתי לא אובייקטיבי בלשון המעטה, כפי שיובהר להלן.
אכן, הממשלה, באמצעות זרועותיה התקשורתיים דוחפת את הרוב הלאומי בישראל לשפוט ואף להעניש את המיעוט הלאומי על זה שאינו מעוניין בהשתלבות ולו מינורית בנטל. בשאלת הזכויות והחובות, הפלסטינים אזרחי ישראל טוענים, ובצדק, לכך שעל המדינה לפצותם על 64 שנות אפליה אזרחית, הפקעת אדמות, נישול, הדרה ומשטר צבאי.
"הציבור הערבי אינו רוצה להיות שווה בנטל", כך מוצגות עמדותיו של הציבור הערבי בתקשורת, תוך כדי התעלמות טוטאלית ממצוקותיו וטענותיו של המיעוט ותוך כדי התכחשות לייחוד מעמדו המשפטי כמיעוט לאומי יליד, ייחודי בצרכיו, באופיו, ובמעמדו הבינלאומי.
שכרון הכח של הרוב והחשיבה כי הליך כזה יכול לעבור בכח, אינה אלא אשליה שמרחיבה את הפערים בין הרוב למיעוט, ודוחפת חלקים ניכרים משני צדי המתרס ובעיקר מימינו של הרוב להלל באידיאולוגיות מתריסות וקיצוניות שאינן מובילות לשיח ענייני ראוי. זאת בשל העובדה כי הפלסטינים אזרחי ישראל הודרו מהשיח הציבורי הישראלי בכל הקשור לתוכניות שילובם במדינה האזרחית, שיח זה היווה מס שפתיים והסתמן כמהלך דון-קישוטי בעבר לסימון וי ולמעבר הלאה. ראו לדוגמה ועדות עברי, לפיד ופלסנר.
אנוכי כבן המיעוט היליד הבא מן השורה, איני יכול למחוק את העוול והקיפוח האינדיבידואלי והקולקטיבי שאני שוקע בו מאז שנולדתי, בתמורה לכמה פרוטות והנחות בתחבורה ציבורית שאינה קיימת כלל במקום מגוריי.
עובדה היא כי המפתח לבעיה זו הוא האמון, ואמון לא בונים בהצעת חוק, וודאי לא ממשלתית. מדובר בתהליך בניית אמון שמעולם לא היה. יש לקחת בחשבון שהמיעוט היליד מדוכא בהיותו משתייך לעם נכבש, שגורש ממולדתו, ותחושה זו תרדוף אותו עד לסיומו של הכיבוש וההכרה בפועל בכל זכויותיו הקולקטיביות הנגזרות מההכרה בו כמיעוט לאומי יליד.
לכן, המסקנה המתבקשת היא כי כל הצעה שתבוא מטעם הממשלה בעניין זה תהא מגואלת ברמיסת זכויותיו הפרטיות והקולקטיביות של המיעוט היליד. ואין המיעוט יכול להאמין בעקרון תום הלב לכאורה המשווק ברעיון. זהו גם העיקרון המנחה לעמדת הפלסטינים אזרחי ישראל בכל הקשור להנחתת רעיונות לשילובם באוכלוסיה.
ראוי להדגיש כי משבר האמון בין הפלסטינים אזרחי ישראל לבין ממשלות ישראל לדורותיהן לא החל היום, הגם שעניין זה משתקף בעוצמה ביחס בין הרוב למיעוט בשנים האחרונות.
לטעמי, בעניין הזהות הלאומית, הציבור הערבי הכריע לגבי זהותו ושאיפותיו האזרחיות והלאומיות עוד מיום האדמה בשנת 1976. אירועי אוקטובר 2000 עיצבו מחדש את שאיפותיו הלאומיות, ומיעוט זה גם הכריע בשאלת השירות האזרחי הלאומי.
הנהגת הציבור הערבי הכריזה על כוונה למרי אזרחי באם יהיה על בן המיעוט בין היתר להוות עורף פנימי ומגן אזרחי כשהרוב הלאומי ייצא למלחמה נגד עמו הנכבש.
כתוצאה מהשיח המורכב הזה, עולה הצורך אצל הפלסטינים אזרחי ישראל לעבד מחדש את מערכת היחסים הקהילתית בינם לבין עצמם, אתגרים רבים עומדים בפניהם ביניהם השוויון, מיגור האלימות, והצבת האדם במרכז התמונה.
זאת ועוד, העלאת טענות שרומזות כי המיעוט היליד אינו מכיר בחשיבות ערך ההתנדבות בתוך הקהילה אינה אלא עלבון לאינטליגנציה.
עלינו כפלסטינים אזרחי ישראל להתייצב באומץ ובאחריות מול אתגרים אלו, ולהציע בעצמנו אסטרטגיות מעשיות שיניבו גיבוש וכח אזרחי, אסטרטגיות אלו יקפיצו את השיח הציבורי מרמה של הצהרה לרמה של פעולה ממשית לשיפור מעמדנו.
פתרון כפוי לעולם לא יתקבל בשטח, ועל כן, סופו להתאדות בחלל האוויר. אלטרנטיבה ראויה לחיזוק הציבור הערבי תהא עידוד התנדבות בתוך החברה עצמה, במסגרת הרשויות המקומית וללא רגולציה ממשלתית, ובעיתוי שהנהגת הציבור הערבי בישראל תבחר בו. התנדבות זו לא תוצב כתנאי אזרחי כי אם תתרחש כאקט של חיזוק חוסנו ודמותו של המיעוט היליד, על ידו ועל ידו בלבד.
- עו"ד וסים חוסרי, הינו חבר המזכירות הארצית של חד"ש, פעיל חברתי ועוזרו הפרלמטרי של ח"כ ד"ר עפו אגבאריה (חד"ש)
"עלינו כפלסטינאים" וכ' עד סיום המאמר,כך עדיף היה לפתוח ולהרחיב.כל החזרות המוכרות והנכונות כשלעצמן על הקיפוח המובנה של המיעוט הלאומי אינן מובילות לשום נתיב קונסטרוקטיבי.אכן החברה הערבית חייבת להתמודדת יחד עם החברה היהודית ובמקביל למען מטרותיהן המשותפות.כיום הצליחו הפשיסטים הלאומנים משני הצדדים להפוך זאת ל"משחק סכום 0",האתגר לכולנו לפעול במקביל ובסיוע הדדי למציאות של "וינ-וינ",זה ניתן וראו למשל בית חולים בעפולה.
כל הכבוד , מוכשר
שלום רב וסים,
קראתי את דבריך וכאזרח ישראלי אנטי ציוני ומבקר חריף של המדינה הזו ומדיניות האפליה שלה חולק על דבריך- הן על חלק מהנחות המוצא והן על מסקנותיך. לצערי התייחסותי אינה ניתנת למיצוי במגבלה של 500 תווים- הנושא מורכב מדי. אשמח לקבל המייל שלך אם תכתוב ל-avist49@gmail.com
בברכה
אבי שטיינברג
בישיבת הכנסת מיום 16 בינואר 1950 אמר ח"כ וילנר: "אני רוצה לשאול את שר הביטחון, מה הסיבה לכך שעד עכשיו לא גויסו בהתאם לחוק הראשון של שירות הביטחון הגילים (כך במקור) המתאימים בקרב האוכלוסייה הערבית".
גם ח"כ תופיק טובי היה שותף לתביעה, וכך אמר באותה ישיבה לעיל: "מדוע מוציאה הממשלה מכלל השירות הצבאי את האזרחים הערבים בגיל הגיוס, אף כי רבים מהם גילו נכונות למלא את חובותיהם כאזרחים התובעים ליהנות מכל הזכויות"?
אין ספק שכוונותיהם של הוגי הרעיון לכפות "שירות לאומי" על הערבים רעות. אבל התוצאות תהיינה ברוכות: כסף יעבור מקופת הממשלה למגזר, פי משטינים ייסתם, וחשוב מכל, אינספור הזדמנויות מפגש בין יה' וער' יקדמו אינטגרציה בחברה ובשירות הציבור ובשלטון. תהליך כזה הוא הדבר הטוב ביותר ששוחרי שוויון יכולים לייחל לו. הוא כבר קורה באלף ואחד דרכים ואינו עציר. השירות הכפוי, אפילו תחת כותרות "ציוניות", יאיץ אותו לטובת כולנו. פיצוי על 60 שנות קיפוח? התחלקת? אתה פוליטיקאי או חולם? 'קדימה הבט ואל תפן לייצר' (תפילה יהודית)
כשהחוק הוא לא חוקי – אי ציות אזרחי
בישראל יש הרבה חוקים לא חוקיים שמכוונים נגד הפלסטינים אזרחי ישראל
אז ציות ויותר מזה שיתוף פעולה הוא כדור שלג שמתגלגל במדרון
כיום אתה זכאי בדיוק לאותן הטבות כמוני כאזרח, ויכול בהחלט להיות שאף ליותר. ההבדל היחיד בינינו הוא שאני מצופה לעשות 3 שנים בצבא הסדיר ועוד כעשרים יום בשנה במילואים. תתרום את חלקך לפחות בתוך המגזר שלך, בלי תנאים ובלי התפלספויות. בוכים במגזר הערבי שלא מטפלים שם בפשיעה כמו שצריך. בבקשה, תתנדב עם חבריך למשמר האזרחי. בדיוק כמו שעשיתי אני בזמנו. מ"לקחו לי שתו לי מגיע לי" לא תגיעו רחוק.
נשגב מבינתיח מדוע רוב אזרחי ישראל הערביים כ"כ מתנגדים לתרום אפילו מספר חודשים למען הכלל, אף אחד לא יכריח אותם לשאת נשק או ח"ו להתעמת עם קרוביהם בשטחים- הם רק יצטרכו לתרום למדינה ולא רק לקבל ממנה כשנוח מהם, על איזו אפליה מדבר הבחור?, שיקומו, יתרמו, ובכך גם ישפרו את תדמיתם בעיני שאר האזרחים.
ומה אם מדובר בשירות הקהילה עצמה ? אחרי הכל זה מה שמציעים לאוכלוסייה הערבית. לדעתי, מדובר בדיל לא רע, שכן לא מדובר כאן בשיתוף פעולה עם "האויב הציוני" , אלא שירות למען אחיכם. ואם את זה חלקים גדולים מאוד של אוכלוסייה ערבית אינה מוכנה לקבל, אז הם די צבועים ויורים לעצמם ברגל.
שלא תבינו לא נכון, אני הייתי איש שמאל ואני נשאר כזה, אבל לכולנו יש חובות וחובות צריך להחזיר.
לצערי החברה הישראלית הפכה בהדרגה ובביטחון לחברה גזענית הכוללת אלמנטים פשיסטיים ושנאת כל מה שלא "כמוני" – יעני צבר.
חוסרי, בשורה התחתונה עושה רושם שאתה לא נותן שום צ'אנס לדו-קיום אלא רק רוצה בדלנות והסתגרות לאומית-פלסטינית. זה לא סוציאליזם ולא חזית לדמוקרטיה ולשוויון.
הגישה שלך היא כמו של "ליכוד" פלסטיני בגרסת יצחק שמיר: לאומנות, דריכה במקום, אטימות למציאות הנוכחית, סרבנות-אוטומטית ובכיינות היסטורית. ממש כמו ליכודניק אמיתי.
נראה לי שמקומך בבל"ד ולא בחד"ש. בחד"ש מחפשים פתרונות פרגמטיים שיקדמו דו-קיום ושוויון ולא פנטזיות.
אני רק דוגמא. אתם בוודאי יודעים שמ' הפנים מתעלל בזוגות מעורבים ובני משפחה לא יהודים וכל מה שמרגיז אל אלישי ורעיו ואתם נתקלים בידיעות מזעזעות. אז נחשפתי למקרה של גויה שעברה עבירה מסויימת ולא אכנס לפרטים כי זה טעון הרחבה. אבל מ' הפנים לא העז להוציא נגדה צו הרחקה והסתפק באקט חסר שיניים לחלוטין. שאלתי את עצמי מדוע ובררתי: הגב' שירתה בשירות לאומי שנה וכך זכתה בפוליסה. תחשבו על כך. בתפילה נאמר ולמשטינים לא תהא תקוה וכו' ואכן הכלבים, פיותיהם יסכרו כשערביי ישראל ירכשו הפוליסה הזו וגם ישתכרו במהלך השירות
שרות לאומי /אזרחי נחשב אצל הערבי משת"פ וכיום בעידן הלאומנות הערבית והפונדנטליזים הדתי השוטף את האזור ההנהגה הערבית מ פ ח דת במקום להתגייס ולתרום למגזר לקהילה במגן דוד אדום בבתי וחלים בבתי אבות מכבי אש או בנקודת המשטרה בכפרים הערבים [רציחות נהגיה פרועה
פשע דמי חסות ] ואני מדבר תתנדבו עבור הקהילה שלכם בלבד אז מה קורה ההנהגה יוצאת נגד ומי שכבר מתנדב קוראים לו בוגד זו החוכמה של ההנהגה הערבית שהובילה את האוכלוסיה הערבית ב48 לאבדון קיצרת ראיה מענין מדוע הם לא מותרים על ביטוח הלאומי הציוני ?
כל הכבוד עו"ד חוסרי, ישר ולעניין .