באתר החדשות הצרפתי "מדיהפארט" פורסם בשבוע שעבר ריאיון ארוך עם מנהיג מפלגת השמאל הרדיקלי "סיריזה" היוונית, אלכסיס ציפראס. להלן עיקרי הריאיון.
ש. מהי התחושה ב"סיריזה" בעקבות הבחירות?
ת. זה כאילו הנבחרת הלאומית של בורקינה-פאסו הגיעה לגמר הגביע העולמי בכדורגל… כדי להפסיד בגמר. ימים ספורים לאחר הניצחון בבחירות האחרונות חשנו התרוממות רוח שהתחלפה בעצבות – בגלל ההישג וגם בגלל ההפסד. קלטנו תחושות דומות גם מאלה שאינם חברי "סיריזה" אך ציפו לניצחוננו. עתה, אותה ממשלה חדשה-ישנה שהציעה במהלך הבחירות לנהל מו"מ לשינוי תנאי הסכם הכניעה שנחתם עם האיחוד האירופאי, מוסיפה לדבוק באותם ההסכמים שהבטיחה לשנות. אחרי הקיץ, המציאות עבור העם היווני תהיה קשה הרבה יותר.
ש. החלטתם להפוך את הקואליציה "סיריזה" למפלגה, מדוע?
ת. זהו אחד הדיונים הפנימיים המלווים אותנו מזה שנים. אך לפעמים החיים עצמם נותנים מענה הולם לבעיות שבמשך שנים סברנו שאין להן פתרון. לאחר ההישג הגדול של הבחירות ערכנו מפקד מהיר וממנו עולה שלמפלגות ולארגונים החברים ב"סיריזה" כ-30 אלף חברים. בבחירות זכינו ליותר ממיליון קולות ורבים מבין המצביעים רוצים להצטרף ל"סיריזה". אבל "סיריזה" היא קואליציה, לאן הם אמורים להצטרף בדיוק? האם אנו מעוניינים להמשיך כקואליציה של מספר רב של מפלגות קטנות ואף זעירות או שאנו סבורים שהגיעה העת להקים מפלגה גדולה המסוגלת לתת מענה לבעיותיה החברתיות והכלכליות של יוון? סיכמנו להקים מפלגה אחת גדולה, אבל בתוכה כל ארגון או מפלגה קיימת יכולה להוסיף ולפעול כזרם.
ש. להעצמת כוחה של "סיריזה" קדמו מחאות חברתיות המוניות, שביתות כללית ואסיפות עממיות. האם "סיריזה" מסוגלת לתת מענה למחאה העממית? מהו הקשר בין המפלגה למחאה?
ת. בעקבות המחאה החברתית ההמונית למדנו שישנו משבר מנהיגות וייצוג במשטר הפוליטי היווני ושהמוחים, המפגינים, מעוניינים בשינוי לעומק של המערכת הפוליטית. הסקנו עוד מסקנה: אנו צריכים לשנות את צורת הקשר שאנו מקיימים עם האזרחים ולהתאים את המבנה הפנימי של המפלגה כדי להתקרב אליהם. יחד עם זאת, המחאה החברתית לא הצטיינה בגלל בהירותה הפוליטית אלא בעקבות הרצון של האזרחים להתעמת עם השיטה, עם המשטר. היו התקוממויות של ממש והמחאה החברתית פורקה באמצעות אלימות רבה שהופעלה על ידי כוחות הדיכוי של המדינה. אבל הרעיונות שצמחו בתוך המחאה פתחו צוהר לחשיבה פוליטית חדשה. במידה לא מבוטלת, הייתה זו "סיריזה" שהפכה לכלי פוליטי כדי לבטא את החשיבה הפוליטית החדשה. אנו לא רק תבענו לבטל את ההסכמים המבישים שנחתמו עם מוסדות האיחוד האירופאי, אנו גם הצענו שינוי חברתי מן היסוד. לא דיברנו מעל ראשיהם של המפגינים, היינו חלק מהם. זהו אחד הלקחים שהפקנו וכך ניתן למצוא אותנו בכל מקום בו מוחים, מפגינים או מתכנסים. מה שחדש עבורנו הוא רצונם של רבים מאוד להיכנס לפעולה פוליטית – שהיא פעולה פוליטית מפלגתית. עכשיו אנו צריכים לתת מענה לתקוות של האנשים ולארגנם. ולא לצפות שתמיד ננהיג אותם, אלא שהם גם ינהיגו אותנו.
ש. איך ניתן לשמור על קשר עם תנועות החברתיות כאשר בסיעת "סיריזה" בפרלמנט מכהנים 71 חברים?
ת. קיימת הסכנה שנהפוך לעוד מפלגה פרלמנטרית – שכל כוחה מתבססת על מספר חבריה בפרלמנט. אנו מתנגדים לכך. אנו רוצים להפוך למפלגה בעלת שורשים חברתיים עמוקים. אנו גם רוצים לחזק את הקשר בין ה"שטח" לפרלמנט. כי אנו צריכים להיות מוכנים להתמודד על השלטון. לשם כך אנו עובדים בשני כיוונים: שינוי בהתארגנות הפנימית במפלגה, כל חבר בפרלמנט הוא פעיל גם בתנועה חברתית כלשהי וכל חבר פרלמנט חבר באחת מוועדות הפרלמנט הקשורה בתחום עשייתו החברתית. אנו צריכים להציב גם אלטרנטיבות, ברמה של הפרלמנט ואין לשכוח שאנו המפלגה השנייה במדינה. יצאנו מהשוליים הפוליטיים. עוד החלטנו שחלק גדול משכרם של חברי "סיריזה" בפרלמנט יגיע לתנועות החברתיות ויתרום לחיזוקן – כולל הארגונים לעזרה הדדית המעניקים סיוע לרעבים, למהגרים ולמובטלים; שהם הקרבנות הישירים של המשבר.
ש. איך אתם מתייחסים לתופעה הניאו-נאצית?
ת. תופעה זו לא הפתיעה אותנו, זו התוצאה הישירה של המשבר הכלכלי על שכבות מסוימות. אך, איני סבור שלפתע ישנם ביוון אלפי צעירים ניאו-נאצים או פשיסטים. יש שהצביעו עבור הניאו-נאצים כדי להעניש את המפלגות הגדולות. יחד עם זאת אנו עוקבים בדאגה אחר התופעה הניאו-נאצית ונאבקים בה. השלטון מנסה להראות ש"קיימת קיצוניות בשני קצוות הקשת הפוליטית" כדי להיאבק בשמאל העקבי.
ש. וביחס למפלגה הקומוניסטית, שאיבדה מחצית הקולות בבחירות האחרונות, האם אתם מעוניינים בשותפות איתה?
ת. תמיד אמרנו שהמפלגה הקומוניסטית צריכה להיות חלק מממשלת השמאל העקבי העתידה לקום. ואנו מוסיפים לקרוא לשיתוף פעולה עם הקומוניסטים. אבל בישיבת הוועד המרכזי שהתכנסה לסיכום הבחירות, ההנהגה האשימה את כל העולם מתוצאותיה הגרועות של המפלגה בבחירות. כולם אשמים, פרט להנהגת המפלגה, כמובן.
ש. האם המערכה הפוליטית של "סיריזה" היא מקומית-יוונית או אירופאית?
ת. שתיהן חשובות. בעקבות המשבר קשה עד מאוד להפריד בין המישורים הלאומי, האירופאי והבינלאומי. אנו צריכים ללמוד מהניסיון שצברו המאבקים במדינות אחרות וגם לפעול לשינוי המערכת הפוליטית האירופאית. לכל מדינה האפיונים המקומיים משלה ומעל כולנו ניצבים המוסדות האירופאים. אנו סבורים שיש לבנות את תנועת המחאה הכלל-אירופאית שתשלב את המחאות העממיות הרחבות ואת איגודי העובדים. זאת, כפי שהיה בשנים 2001, 2002 ו-2003. באותן השנים, לא ניתן היה לקיים אף פסגה אירופאית בהשתתפות ראשי המדינות – ללא מחאה המוניות, רדיקלית וקולנית.
תהיו הוגנים ותפרסמו: אתם ("הגדה") סתם נאו-קומוניסטים מזוייפים, והמחאה היתה זיוף פוליטי עלוב במיוחד. תתביישו לכם כבר! תתביישו!!! אתם רק פגעם חזק מאוד בחברה הישראלית לדעתי, ו"פעילים" (מסוימים כמובן, אך גם שניכרים אולי) שלכם הם כמו קפיטליסטים ממש ממש לעניות דעתי! הם בושה אמיתית לדעתי…
הלוואי שהשמאל הישראלי יגיע למסקנות של "סיריזה" ולא ישאר כפי שהוא היום , מאובן,
אליטיסטי ומפולג להמון קבוצות. הגיע הזמן לנער את האבק……..
גילה אבני השמאל חי בבועה הוא "אליטסטי" הוא מתנשא וזו אחד הבעיות שלו התנשאות המחשבה שלו יש את כל הפתרונות והוא לעולם לא טועה איך אותו שמאל יכול להתחבר לאותו עובד החי אשקלון באופקים? הרי אותו שמאל מגן על אותם אלה היורים רקטות על אופקים אשקלון זה לא רק לנער אבק זה להחליף דיסק אחרת לעולם לא יה יה כאן שינוי לי נראה שלשמאל יש יותר משותף עם הערבי מרמאללה מאשר אם אותו יהודי באשקלון אופקים וזו הבעיה ………………….
אין ספק של-'נוח ללא תיבה' התבהרו הרבה אמיתות על מנהיגות הקומוניסטים הישראלים בכלל ועל 'אתם ("הגדה")'. האחרונים לא נותנים מקום לתגובת המפלגה הקומוניסטית של יוון.
וזה – מול חבורת בורגנים שמפרסמים כי: 1)הם 'צריכים לתת מענה לתקוות של האנשים ולארגנם' בזמן שגם 'האנשים' ינהיגו אותם 2) לא 'עוד מפלגה פרלמנטרית' בזמן ש-'רוצים לחזק את הקשר בין ה"שטח" לפרלמנט'.
וזה מול – מול רמאים שמעלים על נס 'צוהר לחשיבה פוליטית חדשה' כפיתרון ל-'רצון של האזרחים להתעמת עם השיטה, עם המשטר'.
וזה בגלל 'שישנו משבר מנהיגות וייצוג במשטר'
הכול במטרה 'לשנות את צורת הקשר' 'עם האזרחים' ב-'כדי להתקרב אליהם' ו-'לתת מענה לתקוות של האנשים' – הכול בכדי להרגיע 'את המחאות העממיות הרחבות' באירופה כולה באמצעות הייאוש של חוסר אונים.
יוון לא לבד גרעון הבנקים בספרד: 60 מיליארד אירו בימים האחרונים מתגברת המחאה העממית במדינה לאור המדיניות הכלכלית, תוכנית הצנע והקיצוצים הנרחבים, כאשר עשרות אלפי מפגינים יצאו להפגין מול בניין הפרלמנט במדריד. אתמול הוצג התקציב בספרד לשנת 2013, כאשר שר התקציב אמר כי ב-2013 צפוי מיתון קל כאשר המשק יתכווץ בשיעור של 0.5%, ואילו השנה הנוכחית תסתיים בהתכווצות של 1.5%. אז נכון עדין אנחנו לא חיים בגן עדן אבל מדינות חזקות יותר פושטות את הרגל בישראל עדין ניתן לחיות בכבוד