גינתר גראס ומרדכי ואנונו

הסופר הגרמני חתן פרס נובל, גינתר גראס, הרגיז הרבה ישראלים לפני מספר חודשים כאשר פירסם את השיר "דברים שצריכים להיאמר" ושם הוא מציין שישראל בעלת חימוש גרעיני מהווה סכנה לשלום העולם. הוא מתח ביקורת על ממשלת גרמניה המספקת צוללות לישראל המסוגלות לשאת טילים גרעיניים. בישראל, כרגיל במקרים כאלו, קמה מקהלה בניצוחם של שרי ממשלת ישראל הימנית ובני בריתם בתקשורת, הכתובה והאלקטרונית, שהאשימה אותו באנטישמיות. שר הפנים, אלי ישי, גזען והומופוב, גילה "פטריוטיות" שאופיינית למפלטם של נבלים, הכריז על גינתר גראס כ"אישיות בלתי רצויה" ואסר על בואו לישראל.

גינתר גראס

בניגוד לשר הפנים ושאר התומכים בחימושה הגרעיני של ישראל, קידמו שוחרי שלום ומתנגדי הנשק הגרעיני את השיר בברכה ושמחו על שסופר בעל מוניטין הוא בן ברית במאבק נגד נשק גרעיני.

בדצמבר 2010 הייתי בגרמניה אורח הטקס השנתי של הענקת מדליית קרל פון אוסייצקי לזכויות אדם מטעם האגודה הבינלאומית לזכויות האדם שמושבה בברלין. טקס שמרדכי ואנונו היה אמור להיות בו משום שהוא נבחר לחתן הפרס. גינתר גראס היה בעבר גם הוא חתן הפרס. ואנונו נעדר מהטקס משום שממשלת ישראל אסרה עליו לצאת, וכך הפך הטקס לכנס מחאה על ההגבלות שמוטלות על ואנונו, הפוגעות בזכויות אדם בסיסיות. נמניתי עם הדוברים שכללו את כלת פרס נובל לשלום מריד מגווייר, פרופסור גדי אלגזי ויו"ר האגודה פרופסור פאני-מיכאלה רייזין.

בעקבות פרסום השיר "דברים שצריכים להיאמר" שלחתי לסופר את דברי בכנס קרל פון אוסייצקי שהוקדשו לנושא הגרעיני ולדמותו של מרדכי ואנונו, בצרוף ברכות על השיר (דברי בכנס פורסמו בשעתו בטורי). סברתי כי ראוי שגינתר גראס ידע שיש ישראלים שתומכים בעמדותיו ונפשם נקעה מהשימוש המניפולטיבי שעושה הממשלה בשואה ובהדבקת תוויות של אנטישמיות, בתקווה לסתום את פיות המבקרים את מדיניותה של ממשלת ישראל.

גינתר גראס, לשמחתי, לא נכנע לטרור הישראלי להשתיקו והוכיח כי גם בגיל 86 הוא חי ובועט. בימים אלה הוא שוב איתגר את הקונסנסוס הישראלי עם פרסומו של שיר המהלל ומעלה על נס את מרדכי ואנונו. לדידו של גראס ואנונו הוא גיבור וצדיק "רק גיבורים כאלה נדרשים בעולם, הממלמל דיבורי שלום בזמן תכנון השמד" הוא כותב בשירו החדש. הוא עורך הקבלה בין ואנונו לבין יוסף מספר בראשית, שהושלך על ידי אחיו לבור. גראס קורא לחשיפת סודות צבאיים במדינות שבהן מיוצר נשק להשמדה המונית, ועל כך אני יכול לומר רק בראבו, גינתר. השיר ייכלל בספר חדש של גראס שיוצא בימים אלו לקראת יריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט, שהוא הגדול בעולם. כמו במקרה הקודם כך גם הפעם, רוב העם בישראל יתנגד לגראס ומיעוט המחויב לזכויות אדם, יתמוך בו. אני נמנה עם המיעוט.

מרדכי ואנונו מאד מעריך את המחווה של גראס. זה כבוד גדול להיות בליגה הבכירה הזו, אבל מה שמעסיק אותו עתה הוא דבר מאד פרקטי: "יכריז שר הפנים עלי כפרסונה נון גרטה (בתרגום, אישיות בלתי רצויה), כפי שהכריז על גינתר גראס, ויאפשר לי לעזוב את הארץ". כך ואנונו.

דברי השבח שגראס מעטיר על ואנונו גרמו לי קורת רוח. ברוחם הם דומים לדברים שכתבתי ולא הוסיפו לי ידידים. הנה מילות הסיום למאמרי "ממשלת ישראל מודיעה" שהתפרסם בספר "ואנונו והפצצה" בהוצאת "הוועד הישראלי למען מרדכי ואנונו, ולמען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי, ביולוגי וכימי" 1998 (עורכים: גיורא נוימן ואהוד עין גיל, עיצוב גרפי: אביבה עין גיל), שמונה שנים לפני שחרורו מהכלא.

וכך כתבתי:

"שמו של מרדכי ואנונו ככל שהוא דחוי כיום על ידי מדינת ישראל,ייחרת באותיות זהב בהיסטוריה האנושית כאחד הלוחמים החשובים נגד נשק גרעיני. אם נצליח למנוע שואה גרעינית, אזי לאחר שמסוממי פצצת האטום הישראלית יתפוגגו לתוך החור השחור של היקום, יסופר סיפורו של מרדכי ואנונו מדור לדור כסמל של הקרבה ונחישות למען עולם שפוי ובריא וחופשי מנשק השמדה המונית. אני מאמין כי אם מדינת ישראל תשרוד את ההזיות הגרעיניות של שליטיה, ותצליח לעבור לעידן של חירות והומניזם, היא תעניק, גם אם באיחור, את פרס ישראל למרדכי ואנונו".

במה זכה?

גלעד שליט, החייל שישב בשבי החמאס בעזה חמש שנים, הפך לאישיות מבוקשת עם שחרורו. לא רק בישראל, גם מחוצה לה. ביטוי לכך מצאנו בהזמנה של קבוצת הכדורגל ברצלונה, להיות נוכח במשחק עם ריאל מדריד, הקלסיקו, כפי שמכונה המפגש בין שתי הקבוצות הטובות בספרד. איך מגיעה ברצלונה, הנחשבת כיום כקבוצת הכדורגל הטובה בעולם, לרעיון להזמין חייל ישראלי למשחק? התשובה פשוטה: המאבק למען שחרורו הקיף את כדור הארץ, והשם גלעד שליט הפך לידוע בארצות רבות. תוסיפו לזה יהודים טובים בני המקום בעלי קשרים לקבוצה והעניין סגור.

בישראל ראו בשליט חייל שנחטף ואילו אני סברתי שיש לראות בו חייל שנשבה, שהרי רק אם הוא שבוי הוא גם בעל זכויות, כמו ביקורים תקופתיים של הצלב האדום. ממשלת החמאס לא עמדה בדרישות החוק הבינלאומי (גם לא ממשלת ישראל), אבל לשמחתנו שמרה עליו בחיים, גם בימי מבצע עופרת יצוקה שהצטיין באורגיה של הרג והרס. שמירתו בחיים אפשרה את הסכם חילופי השבויים.

הזמנתו של גלעד שליט למשחק החשוב עוררה זעם במחנה הפלסטיני. מי זה השליט הזה שעושים לו כזה כבוד? מדובר בחייל ישראלי שישב עם הטנק שלו בגבול רצועת עזה, היחידה שלו ירתה פגזים על ישובים אזרחיים ברצועה שגרמו להרג אזרחים חפים מפשע והרס רכוש. כך הטיעון הפלסטיני. אנשי ברצלונה קיבלו מבול של מחאות, נכנסו לפאניקה ומיהרו להזמין, למען האיזון, את מוחמד א-סרסק, שוער נבחרת הכדורגל של פלסטין, שלא מכבר שוחרר ממעצר מינהלי לאחר שביתת רעב. אלא שזה הפתיע והשיב בסירוב. הוא אינו מוכן להיות ביחד עם החייל גלעד שליט, שהרי אין סימטריה בין כובש ונכבש. הוא ישמח לממש את ההזמנה מבלי ששליט ישב באצטדיון.

ואכן, דומני שכל הפסטיבל סביב שליט יצא מתחומי הטעם הטוב והסבירות. כולנו שמחנו עם חזרתו הביתה, טוב שחזר בריא ושלם, אבל מכאן ועד ההזמנה לברצלונה ופגישה עם נשיא צרפת וכיוצא באלה דברים, זו לטעמי חריגה מקנה מידה מתקבל על הדעת.

השוער הפלסטיני צודק: מדובר בצבא כיבוש, הרודה בעם אחר, מקפיד על קיום משטר אפרטהייד, ובחייל שמשרת בצבא הזה ומוכן למלא את פקודותיו גם מעבר לקו הירוק. לא כבוד גדול. יש אלפי פלסטינים הכלואים בבתי סוהר בישראל (בניגוד לחוק הבינלאומי) בגין פעילותם הפוליטית נגד הכיבוש, שאיש מהם לא זוכה לאפס קצהו מהתמיכה הבינלאומית ממנה נהנה החייל מצבא השיטור הישראלי. לו אני בעל השפעה בברצלונה, הייתי מבטל את ההזמנה בתוספת מסר: די לכיבוש ולדיכוי, שחררו את האסירים הפוליטיים, הגיעה העת להקים סוף סוף מדינה דמוקרטית. אתם לא וילה בג'ונגל, אתם כיום חלק מהג'ונגל. 45 שנים זה די והותר. נשמח להזמין ישראלים עם בוא השלום.

ליצן אטומי

עם תום נאומו של נתניהו באו"ם באו אליו מלחכי הפנכה והחמיאו על הנאום המצוין והפליגו במחמאות על גימיק המצגת. גם חלק לא קטן מהעיתונאים בשלושת ערוצי הטלוויזיה שהעבירו את הנאום בשידור ישיר לא חסכו במחמאות. שליטתו של נתניהו באנגלית מוליכה לעתים שולל, ויש אנשים שמוקסמים מהעטיפה ולא שמים לב לתוכן.

עם חלוף הימים קיבלה הופעתו של נתניהו את מקומה הנכון. זה היה נאום של ליצן אטומי שניסה באמצעות ציור פרימיטיבי של פצצה להציב קו אדום לגרעין האיראני, והתברר כי הציור והסבריו של נתניהו סבלו משגיאות קשות. אני משער שאובמה, אם צפה בנאום, קיבל עור ברווז מפוזת המורה של נתניהו המתייחס אל שומעיו משל היו ילדים קשי הבנה. הוא כבר סבל פעם אחת בשידור חי מהנטייה של נתניהו להרצות כמורה מול תלמידו את כל ההיסטוריה היהודית מאז בריאת העולם ועד היום. אני משער שאובמה הודה לאל הטוב שהוא בוושינגטון ולא בבנין האו"ם בניו יורק, שם היה מתקשה להתחמק מפגישה עם נתניהו.

נתניהו לא הסתפק במצגת האינפנטילית והשגויה, גם נאומו היה רצוף שקרים והעמדות פנים. הוא הציג את ישראל כמעוז של דמוקרטיה, שוויון, חופש אקדמי, סובלנות ועוד, מול משטר איראני חשוך הנשלט על ידי פונדמנטליזם דתי. מה שאמר על איראן,הוא כמובן נכון, אבל האם דייק באשר לישראל?

הוא זייף קשות בהצגת ישראל כמופת דמוקרטי. הוא לא סיפר למאזיניו על הכיבוש ושלילת חירויות וזכויות אדם ממיליוני העם הפלסטיני; הוא לא סיפר על מפעל ההתנחלויות הבלתי חוקי, שבנוי על שוד קרקעות פלסטיניות; הוא לא סיפר על שריפת מסגדים ומריחת כתובות נאצה על כנסיות ומנזרים; הוא לא סיפר על שלילת חופש הפולחן מרוב בני העם הפלסטיני שאינם רשאים להיכנס למסגד אל-אקצא בירושלים.

הוא לא סיפר על אפלייתם לרעה של אזרחי ישראל הערבים; הוא לא סיפר שישראל הפכה למעצמת עינויים המייצאת את שיטותיה לכמה מהגרועים שבמשטרי העריצות; הוא לא סיפר על רדיפה אלימה של יהודים למען ישוע; הוא לא סיפר על כוחו הגובר של הפונדמנטליזם הדתי היהודי המיוצג גם בממשלתו; הוא לא סיפר על היחס המחפיר לפליטים ומבקשי המקלט; הוא לא סיפר על התחזקות הגזענות והאיסלאמופוביה בישראל שבאות לידי ביטוי במספר מקרי לינץ' שבהם היכו יהודים כמעט עד מוות צעירים פלסטינים.

הוא לא סיפר על השחיקה שממשלתו יוזמת בחופש האקדמי לאור המאמץ הממשלתי לסגור את המחלקה לממשל באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע משום שחלק מהמרצים הם אנשי שמאל שמבקרים את מדיניותה של ישראל; הוא לא סיפר שישראל היא בעלת חימוש גרעיני, ביולוגי וכימי ובכך מעודדת מרוץ חימוש של נשק השמדה המונית.

הוא מרבה להשתמש בשואה אבל לא סיפר כי למעלה משליש מניצולי השואה החיים בישראל סובלים מתנאי מצוקה קשים, מתגוררים בעוני מנוון, אף כי הממשלה קיבלה על חשבונם מיליונים, שבמקום לנתבם לניצולים הלכו למקומות אחרים, למשל -ההתנחלויות; הוא לא סיפר כי 50 אחוז מהנוער הישראלי סבורים שיש לשלול את זכות הבחירה מהאזרחים הערבים; הוא לא סיפר שבישראל יהודי או יהודיה לא יכולים להינשא לבן/בת זוג לא יהודי.

הוא לא סיפר שבישראל קיים הפער הגדול ביותר בין עשירים לעניים במדינות ה-OECD; הוא לא סיפר שבישראל אי אפשר למנות שופט מבלי שהתקבל אישור מהשב"כ; הוא לא סיפר שבנמל התעופה של ישראל קיימת הפרדה בין יהודים לערבים. בעוד הערבים עוברים בדיקות משפילות, היהודים עוברים בדיקה שטחית של מספר שאלות; הוא לא סיפר שהמדינה מתפרקת מחובותיה כלפי האזרחים ומפריטה עצמה לדעת.

הוא לא סיפר כי קרקעות של הקק"ל אסורות במכירה ללא יהודים בכלל ולערבים בפרט; הוא לא סיפר כי בימים אלה ממש שודדת המדינה בסיוע המשטרה את קרקעות הבדואים עליהן ישבו מאות שנים, הורסת את בתיהם ומוסרת את הקרקעות ליהודים. הממשלה לא מסתפקת בגירוש הבדואים מאדמתם שהתרחש מיד עם קום המדינה.

ישראל היא דמוקרטיה נכה. לפלסטינים בשטחים הכבושים אין זכויות כלל; במדינת ישראל בתחומי הקו הירוק יש לאזרחים הערבים מעט יותר זכויות, ואילו היהודים הם בעלי הזכויות הרבות ביותר, אם כי גם שם יש תת קבוצות, כמו למשל היהודים האתיופים אשר סובלים מגזענות של יהודים לבנים. גם את זה הוא לא סיפר.

נכון. בישראל בתחומי הקו הירוק המצב יותר טוב מאשר באיראן, אבל ישראל של נתניהו סוגרת לאט לאט את הפערים. במדינת המתנחלים בשטחים הכבושים העריצות דומה מהיבטים רבים לזו השוררת באיראן. שם שולטים האייתולות ובמדינת המתנחלים שולטים האייתולות הקרויים גם "רבני ישע".

נתניה דחה את המועד הקריטי לפעולה צבאית מסתיו 2012 לאביב קיץ 2013. עד אז ימשיך נתניהו לעשות כל מאמץ לגרור את ארה"ב למלחמה באיראן. עד כה אובמה סירב. נתניהו משגר נכונות לפעול לבד אם ארה"ב תעמוד בסירובה.

צריך להיות אוויל או חולה בשיגעון גדלות, כדי שמדינה בת כ-8 מיליון תושבים המתגוררים בשטח קטן תכריז מלחמה על איראן המונה כ-80 מיליון תושבים ומשתרעת על שטח הגדול משטחן של אנגליה, גרמניה וצרפת יחד, ומצויידת בטילים היכולים להגיע לכל מקום בישראל.

וכמו קאטו הזקן אני חוזר על הפיתרון שימנע שואה גרעינית: פירוז המזרח התיכון מנשק אב"כ (אטומי, ביולוגי וכימי). כאשר לאף אחד אין את הנשק, סכנת השימוש בו לא קיימת.

Share on Facebook