לא מכבר שאלתי את דוברת חברת חשמל מה הייתה ה"רזרבה החשמלית" בחודשים ספטמבר-אוקטובר. התשובה שקיבלתי הייתה בערך 1700 מגהוואט. מה שמלמד כי גם למילה רזרבה יש פנים הרבה. התשובה המדויקת הייתה: "הרזרבה התפעולית הייתה….". ללמדנו כי יש רזרבה סתם ויש רזרבה תפעולית. ובטח אם הייתי יודע לשאול היה מתברר שיש עוד כל מיני רזרבות. רזרבה לכל שואל. למה בלבול המוח הזה מעניין מישהו? ולמה אני שואל שאלות מטומטמות שכאלה?
עמודי חשמל בנחל הירקון (מקור)
מערכת הבחירות הנוכחית מותקפת מפלגת העבודה על תמיכתה ב"ועדים הגדולים". כך אמרה ציפי לבני מ"התנועה". המפלגה גם הותקפה בתקשורת על שהיא מגבה את וועד עובדי חברת חשמל שכידוע מונעים תחרות במשק החשמל. אם רק תהיה תחרות בייצור חשמל, יירד מחירו ולצרכנים ירווח. ואלה, כמאמר הילדים, שטויות במיץ עגבניות.
בין אוויר וחשמל
חשמל הוא מוצר ייחודי. מים אפשר לאגור, אוויר אפשר לדחוס ולשמור בתוך מיכלים. מכוניות אפשר לייצר ללא גבול. רק חשמל אי אפשר לאגור. אמנם יש שיטה לאגור חשמל במצברים. אבל אלה עובדים על זרם ישר שלא מתאים למרב השימושים שאנו עושים בחשמל. וזה מה שמיוחד בחשמל: אין שום דרך לאגור אותו היום כדי להשתמש בו מחר.
אם נחזור לתשובה שקיבלתי מחברת חשמל אז את מה שלא צרכנו בסתיו – אותם 1700 מגהוואט לחודש – אי אפשר לשמור כדי להשתמש בהם בשיא החורף או בשיא הקיץ, בימים שבהם צריכת החשמל גדולה פי כמה מאשר ביתר ימי השנה.
אז מה עושים? מחזיקים הרבה יותר תחנות כוח ממה שצריך בתקופות של שימוש ממוצע . בימים האלה יש לחברת חשמל יכולת לייצר 12,700 מגהוואט. מאחר והצריכה יחסית נמוכה, היא משביתה כמה תחנות כוח לחלוטין (חלקן לצורכי טיפול) – ויש תחנות מושבתות בעמדת "היכון". כאשר החברה דיווחה שיש לה "רזרבה תפעולית" היא חישבה את ההפרש שבין התחנות הפעילות לבין התחנות שב"היכון". אבל היא לא ספרה את התחנות המושבתות כליל. אם היינו מוסיפים גם אותן הייתה הרזרבה עולה לכ – 4000 מגהוואט – בערך שליש מיכולת הייצור המרבית של חברת חשמל.
כמה לשלם דמי אבטלה לתחנת כוח
נעביר את הדיון הזה למושגים מוכרים יותר: בישראל 2012 שיעור ההשבתה של תחנות כוח נע בין אפס (השיא בחום הקיץ) ל 35% (בסתיו). רק בכ-12 שעות מתוך 8500 שעות בשנה, היה שיעור ההשבתה אפס, כלומר כל התחנות פעלו במלוא כושר הייצור שלהן. בכל שאר השעות יש תחנות כוח מושבתות בשיעורים משתנים.
כמה אתם מוכנים לשלם כדי להיות בטוחים ב – 100% שלעולם, באף רגע, לא תהיה סכנה של הפסקת חשמל לשעה אחת בשנה אחת? הבה נניח כי כל בית בישראל מוכן לשלם 50 שקל עבור הביטוח הזה. זה יכניס לקופה בערך 150 מיליון שקל. בסכום הזה אי אפשר להקים אף תחנת כוח של ממש. לעומת זאת אם ישלמו לכם 50 שקל סביר שתסכימו (לא צריך שכולם יסכימו) שמותר יהיה לנתק לכם את החשמל לעשר דקות, בשעה שיהיה בכך צורך. אז לא יצטרכו להקים עוד תחנת כוח שתהיה מובטלת ב- 99.99% מזמנה ובדרך זו חסכנו משהו כמו 2 מיליארד שקל.
מחיר התחרות
כל מי שמתברבר סביב תחרות בחשמל רוצה שהמשק הלאומי ישקיע את המיליארדים האלה בתחנות כוח שרוב הזמן יהיו מובטלות. אם היינו מצפים שלעולם לא יהיה פקק תנועה באף כביש בישראל, היינו נאלצים לבנות כל כך הרבה כבישים שלא היה מקום לגור בו. אבל זה מה שמציעים לנו חובבי התחרות בחשמל. יש ספקות אם תחרות היא אכן מזור לכל מחלה. אין ספק שבחשמל, בגלל ייחודיות ה"מוצר", זו שטות מוחלטת. ומאוד יקרה.
- פורסם בבלוג של גדעון עשת
מה עלות המשכורות השנתית של עובד ממוצע בחברת החשמל? אני חושב שמרבית הביקורת והדרישה לתחרות, היא להתייעלות התפעול. לא ייתכן שעובד ממוצע בחברת חשמל ירוויח יותר מרופא ממוצע, או ממרצה בכיר באוניברסיטה או ממורה בבית ספר, או כל מקצוע אחר שאנחנו רואים בו כחיוני לחברה בדרגה הבסיסית ביותר של חיוניות. כמובן שהדבר נכון גם לעובדי הנמלים, וכו' … אם נשפוט את סדר העדיפויות במדינה לפי תגמול העוסקים במלאכה (והרי שזה ממד הגיוני, לא? כי בסך הכל אנשים איכותיים נמשכים למקצועות מתוגמלים), הרי נקבל שבמדינת ישראל – חשמל חשוב פי כמה מחינוך, בריאות, שירותים סוציאליים, וכו' … זו המדינה שבה אנו רוצים לגור? מחשבה מחשמלת משהו.
דני הוציא את המרצע מן השק: ההפרטה נועדה לפגוע בזכויות עובדי חברת החשמל.
מומלץ ביותר לחסכון ומודעות לחשמל , מחזיר את ההשקעה הקטנה תוך מס חודשים
צג חשמל אלחוטי
http://www.green4you.co.il/?categoryId=21716
בסך הכל,אויבי העבודה המאורגנת ומלחכי הפינכה של הטייקונים רוצים שנהיה כולנו עובדי קבלן…….חוץ מהמסיתים המקצועיים שיקבלו בונוס על כל ראש של עובד מאורגן שיהפוך לעובד קבלן.