נשיא ונצואלה הסוציאליסטי הוגו צ'אבס לקה שוב בדלקת ריאות שהחמירה את קשיי הנשימה שלו. כך נכתב אתמול (ג') בעיתון המפלגה הקומוניסטית הקובנית "גראנמה". שר המידע בממשלת ונצואלה, ארנסטו וילייגס, מסר גם הודעה רשמית וציין כי מצבו הבריאותי של הנשיא בן ה-58 "ממשיך להיות קשה עד מאוד". סגנו של צ'אבס, ניקולס מדורו, אמר השבוע כי צ'אבס עבר טיפול כימותרפי נוסף עבור מחלת הסרטן שבה הוא לקה ושהוא "נלחם על חייו". כך, שמותו של צ'אבס אינו מהווה הפתעה לאיש.
הוגו צ'אבס נואם בWorld Social Forum בפורטו אלגרה, ברזיל, 2003 (מקור)
השאלה הנשאלת עתה היא: האם פועלו רב השנים של צ'אבס, המשלב ריבונות לאומיות, צדק חברתי וסולידריות בין עמי אמריקה הלטינית; יימשך לאחר מותו. האם זה תלוי במפלגתו, הסוציאליסטית המאוחדת וכוחות השמאל האחרים שתמכו בו? צ'אבס הותיר אחריו את מדורו שהוא יורשו המקובל על המפלגה, על כוחות השמאל שלא היו חלק ממפלגתו של הנשיא ועל פיקוד הצבא וסביר מאוד להניח שזוכה לתמיכה גורפת בקרב החיילים והקצינים הזוטרים. האם זה תלוי בכוחות האופוזיציה ובאליטות החברתיות, הבורגנות הוונצולאנית? מובן שכוחות אלה רוצים לפרק אבן אחר אבן בניין ה"צ'אביסטה" שנבנה בעמל רב במשך עשור וחצי. אבל הודעותיו הבוקר של מנהיג האופוזיציה, הנריקה קפרילס רודנסקי, לפיהן "צ'אבס היה יריב קשה, אבל לא אויב", "נמשיך את מפעלו" ו"יש לאחד את משפחת ונצואלה סביב הכאב בלכתו של הנשיא צ'אבס" מעידות על הפופולאריות של הנשיא המנוח. כוחה של האופוזיציה הימנית אינו חזק במיוחד. האם זה תלוי בארה"ב שספגה אין ספור מהלומות כלכליות ופוליטיות בשנות שלטונו של הנשיא המנוח? במידה רבה, התשובה היא חיובית. כדרכה באמריקה הלטינית, ארה"ב תעשה הכל שביכולתה כדי לפגוע ואף לבטל כליל את הישגי "המהפכה הבוליבריאנית" מבית מדרשו של צ'אבס. האם ארה"ב תוכל לעמוד בדרכם של בני ונצואלה לעבר חברה צודקת יותר? כאמור, היא תעשה הכל (ע"ע ההפיכה הצבאית העקובה מדם ב-1973 ששמה קץ לנשיאותו הסוציאליסטית של סלבדור איינדה בצ'ילה) אבל לשם כך היא צריכה לגייס כוח חברתי משמעותי או תמיכה צבאית שאין כעת בנמצא. האפשרות של פלישה צבאית אמריקאית, כפי שעשתה ארה"ב יותר ממאה פעם באמריקה הלטינית במאה ה-20, לא עומדת על הפרק.
כך שחוזקם של הכוחות הפוליטיים השמאליים, יחד עם הצבא; לצד חולשותיהן של ארה"ב והאופוזיציה הימנית מבית; עשויות לפחות דף חדש, "פוסט צ'אבס", שלא יהיה שונה בהרבה מעידן צ'אבס. כעת, הכל תלוי בהכרעתו של העם, של "עמך", של אותם המיליונים שזכו בעשור האחרון לשירותי בריאות, לשירותי רווחה, לבתי ספר ולדיור הוגן. דבקותם של אותם מיליונים ב"מורשת צ'אבס" היא-היא המפתח להמשך אותה "מהפכה בוליבריאנית" (ע"ש סימון בוליבר) שצ'אבס כה התגאה בה.
דברים כדורבנות.
מה נעשה עם הצ"אבס הזה? האיש מצא יבשת שרובה ככולה תחת שליטה כמעט מוחלטת של האמפריאליזם. יצא מהמשחק כאשר ישנה קבוצה חזקה של ארצות שאימצו ביחד עם קובה וונזואלה, פרוגרמה לוחמת לשינוי חברתי. הגוש הזה ,הבוליברי, סחב ודחף את "הגדולות" (ברזיל וארגנטינה), לעמדות יותר עצמאיות בפוליטיקה של אמריקה הלטינית. חבל שהיה דיקטטור, לא כמו אצלנו שיש דמוקרטיה.
רבים מה"הישגים" של צ'אבס הם תעמולה נטו. בתקופתו אזרחי ונצואלה התדרדרו לעוני מחפיר, דבר שגרם לעלייה חדה בפשע על רקע מצוקה כלכלית ולירידה בביטחון האישי. צ'אבס התנהג כדיקטטור, דיכא באלימות את חופש הביטוי ורדף את מתנגדיו, מימין ומשמאל.
צ'אבז משאיר מדינה וחברה התקועות במשבר עצום. הדמגוגיה ה'מהפכנית' ה'בוליבריאנית' של השלטון הנוכחי הנעזרת בדיסאינפורמציה של חסידי צ'אבז בחו"ל, מצליחה להסתיר קצת לזמן מה מעין הציבור את עומק המשבר. אינפלציה דוהרת, אבטלה גואה, משבר בהפקת הנפט, שוד המשאבים הטבעיים של המדינה והקופה הציבורית בידי החמולה של צ'אבז והחוגים שסביבו, פשיעה עצומת ממדים עם עשרות אלפי מקרי רצח בשנה הם רק אחדים מהסימפטומים של המשבר. בוונצואלה יש יותר רציחות מאשר בארה"ב ובאיחוד האירופי ביחד.
http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/southamerica/venezuela/9769897/Venezuela-murder-rate-soars.html
כמו שבריה"מ הקומוניסטית קרסה וכמו שקובה הקומוניסטית קורסת יום יום, כך נראה בקרוב גם את סופו של ה'צ'אבזיסמו'.
הבעיה היא איך לשמור על השגי המהפכה הבולביאנית שהנהיג הוגו צ'אבס – ואיך לשמור על השגי המהפכה הקובנית – מבלי להחזיר את ניכסי ונצואלה וקובה למי שמקווה לקבלם במיאמי – ולמונופולים של ארה"ב. וזו בעיה לא פשוטה כי כלכלת ונצואלה אינה מהמוצלחות ואפילו ירקות ופירות מייבאים לקראקאס…
שלום דוידי, מתגעגעת לשיעורים, אך אסתפק בכתבות לצערי. לילה טוב.
נשמח מאוד להתייחסות הוגנת להתבטאויותיו האנטישמיות
נשיא אירן, מחמוד אחמדינג'ד,עם הגעתו. להלויתו של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס"זהו גם אובדן אישי גדול מבחינתי, של חבר קרוב ואח. אני מרגיש כאילו איבדתי את עצמי".[ תאמר מי חבריך אומר מי אתה]
גופתו של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, תיחנט ותוצג "לעולמי עד" במוזיאון צבאי – בדומה למנהיגים קומוניסטים כמו לנין, סטאלין ומאו.
אם נשפוט לפי אמירתו של ראש השב"כ לשעבר, אברהם שלום [הידוע מפרשת אוטובוס 300] הוא בודאי יותר אנטישמי מהוגו צ'אבס. שלום ביקר את "צבא כיבוש האכזרי, שדומה לגרמנים במלחמת העולם השנייה". אכן, מאיר מבלבל בין עמדותיו של צ'אבס נגד "צאצאי אלה שצלבו את ישו" – שזו עמדה מאוד מקובלת בקרב קתולים, עמדתו הבקורתית נגד ההון ו"אלה שגרפו את כל העושר", ונגד הכיבוש ודיכוי העם הפלסטיני. ואגב, נציגי הקהילה היהודית בונצואלה הצהירו כי אינם חושבים שצ'אווס אנטישמי. בקרב הימין הציוני נחשב כ"אנטישמי" כל מי שמבקר את מבצעיה הצבאיים של ישראל נגד הפלסטינים, ואת שוד אדמתם. נאחל לעצמנו שהעולם ימשיך לבקר בחריפות את הניאו-פשיזם הציוני. זה עלול להבהיר לציבור ש א י ן – ע ת י ד בכיבוש, ולהחזיר את ישראל למוטב!
וטענתם שזו 'תעמולה אימפריאליסטית-ציונית'.
והסוף ידוע.
תראו איך שהבורגנים האלה אוהבים להכפיש מנהיגים מהפכניים ולהתעלם משירותיהם המוצלחים למען ההמונים העממיים, ואל תופתעו כאשר מכפישים את סטלין. המשעשע מכל זה הן התגובות הכועסות שלהם כאשר מיד אחרי מותם אנחנו חושפים את ההצלחות הנפשעות של המנהיגים שלהם לטובת המיעות הטפיל ועל חשבון הרוב הגמור של האנושות.
אשמח שמישהו – לא משנה מי- יפרט סוף סוף את "שורת ההשגים " של צ'אבס…..כולם מדברים על ההשיגים ואף אחד לא נותן ניתוח עובדתי. לדוגמה , יחס חלוקת ההכנסות בין השכבות השונות באוכלוסיה בתחילת שילטונו ובסופו , שיעורי הצמיחה של הכלכלה בתקופת שילטונו , השתנות הנגישות להשכלה תיכונית ואוניברסיטאית של האוכלוסיה הכללית, וכו' וכו'.
כמובן גם צריך לציין את מקור הנתונים .
לא מספיק לכתוב שבחים על האיש והמשטר…….
הסיבה שאיש אינו טורח לציין את הישגיו של צ'אבס היא העדרם של אלו. צ'אבס היה גנרל שנכשל בפוטש ופנה לדמגוגיה ומדיניות פופוליסטית על-מנת לזכות בתמיכה ציבורית. ההשוואה הנכונה אינה ללנין אלא לשליטי איחוד האמירויות. ואכן למזלו של צ'אבס, ונצואלה עשירה בנפט כך שהוא יכול היה "להיטיב עם העם" גם מבלי לעשות שום צעד לכיוון של סוציאליזם. להפך.
אותם מעריצים גם דואגים להשמיט את העובדה ש"המפנה הסוציאליסטי" של צ'אבס החל רק בשנת 2004 לאחר שהתמיכה הציבורית בו ירדה לשפל. זה פשוט לא מתאים לסיפור האגדה.
אולם, תשפוכת ההלל כלפי צ'אבס בקרב הדמגוגים המקומיים הן עדות למצבו הרעוע של השמאל שמוכן לשים את מבטחו בכל דמגוג תורן בלבד שהוא ישמיע מנגינה הנועמת לאזניהם. אנשים כמו חומסקי או קמינר חושבים שקפיטליזם זה המצאה אמריקאית לכן אין להתפלא שהם פעם נוספת הולכים שולל אחר דמגוג שכל כוחו הוא רטוריקה סוציאליסטית ואנטי-אמריקאית. ארצות-הברית היא אמנם "שותפת" הסחר הגדולה של ונצואלה, אבל אין מדברים סרה במת וגו'.
מעניין שבדיון על צאבס כמו על נושאים רציניים אחרים הרגשות אלה המובילות,כמו בין אוהדים קבוצות כדור רגל יריבות,ולא השכל הישר.
צאבס אישיות בעיתית עם ניגודים רבים,כפי שהספיד אותו חברו הקרוב לולה דה סילבה (נשיא ברזיל לשעבר).הוא לא היה דקטטור.הוא נבחר כמה פעמים ברוב גדול ובאופן דמוקרטי.עדיין זה לא אומר שהוא לא הקים "פולחן האישיות" דמגוגי ופופוליסטי. הוא נלחם עבור העניים אבל ללא הצלחה כוון שלא מספיק להפריח סיסמאות,צריך גם לבצע תוכנית כלכלית וחברתית רצינית ולא "יריות באוויר"
בודדות.ונצואלה עברה "חצי מהפכה" כשכל המבנה הכלכלי והניהולי נשאר כמו קודם,פרט להלאמות בודדות,כשהשחיטות והבלאגן,חוסר שליטה ואנרכיה חוגגים.
בנוסף,צאבס היה אנטישמי בסגנון ה"דרום האמריקאי הקאטולי",המושפע מחינוך אנטישמי של הכנסייה החסיאיטית הכל יכולה ביבשת.
שינאתו הבסיסית ליהודים(רוב היהודים בונצואלה היו והנם עשירים מאוד)ושינאתו לארה"ב חברו אותו לאירן הריאקציונית והפונדמנטליסטית הרודפת והורגת את הקומוניסטים שלה עד חורמה.
ההצהרה של צאבס ש"אלה שרצחו את ישו הם אלה השולטים בהון עולמי"זו אמירה אנטישמית 100% שיש לגנות אותה מכל וכל.
מלבד הקשרים ההדוקים של צאבס עם אויבי ישראל(איראן .חיזבללה .חמ"ס) .יחסו של צבאס ליהודי ונצואלה היה רע. בתקשורת של המדינה כונו היהודים חזירים.הטילו ספק בשואה .ותרמו לאוירה האנטישמית במדינה.היהודים חששו ללכת ברחוב על בתי הכנסת ומוסדות הקהילה הופיעו לעיתים קרובות צלבי קרס .צאבס הכריז מידי פעם שהיהודים שודדים את הכסף של העם .והשתדל לפגוע בכיסם של היהודים.כוחות הבטחון הטילו מידי פעם סגר על בתי הספר של הקהילה היהודית בטענה שהיהודים מחביאים נשק בנוסף חוק האחריות שחוקק צאבס קבעשילדים מעל גיל 3 יעברו לבתי ספר כללים ולאחר גיל 10 ילמדו בפנימיות צבאיות . צאבס נפטר – פחות אנטישמי.
"העוני בונצואלה ירד בתקופת הממשל של צ'אבס מכמעט 50% ב- 1999 ל- 27% ב-2011
כמה מומחים שואלים מה חלקה של ההוצאה על פתרון הבעיות החברתיות בהורדת העוני".
http://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ve.html
מצאתי שם נתונים על המצב הכלכלי בוונצואלה. למשל, האינפלציה הדוהרת: 26% ב-2011, 21% ב-2012, גירעון תקציבי של 17.5% מהתמ"ג (לעומת 4.2% בישראל), הידרדרות בשער החליפין (מ-2.147 בוליבאר לדולר ב-2008 ל-4.289 ב-2012), יותר ממיליון אזרחים, בעיקר מהמעמד הבינוני, שהיגרו מהמדינה מאז 1999, ביניהם רבבות מהנדסים בעיקר מתעשיית הנפט, 31.6% של האוכלוסייה מתחת לקו העוני (שהוא נמוך מאוד שם וחופף את קו הקיום הפיזי) וזאת למרות העושר העצום של המדינה בנפט.
באתר אחר מצאתי מספרים על תפוקת הנפט של ונצואלה בימי צ'אבס: מ-3,167.01 מיליון חביות ליום ב-1998 (השנה של עליית צ'אבס לשלטון) היא ירדה ברציפות עד ל-2,145.75 מיליון ב-2010, כלומר כשליש במשך 12 שנה, כאשר האוכלוסייה בתקופה זו גדלה בכ-20%.למעשה נפלה תפוקת הנפט לרמתה לפני יותר מ-20 שנה. נזכיר שהנפט אחראי ל-95% מסה"כ ההכנסות מהיצוא וכ-45% מהכנסות הממשלה בכלל. מה שמנע עד עתה קריסה מוחלטת של הכלכלה הם מחירי הנפט הגבוהים שצפויים לרדת בשנים הקרובות, ואז יפגע המשבר בוונצואלה בכל עוצמתו.
http://www.indexmundi.com/energy.aspx?country=ve&product=oil&graph=product
הריני להפנות תשומת לבכם לעובדה שצ'אבאס פעל לתקון החוקה בארצו, זו שאפשרה רק שתי קדנציות (כמו בארה"ב) ולפתוח הכהונה לזמן בלתי מוגבל. על כן הוקא כ:"רודן", וכ"בעל שאיפות פשיסטיות"…ואכן, יש בכך אבק של אמת, נסו נא לשער בנפשכם שינוי דומה בחוקה, עובר בארה"ב… כלומר מדינה מתקדמת ראוי לה שתקופת הכהונה של זה העומד בראשה, תוגבל לפרק לשמונה שנים לכל היותר וכל נסיגה מערך דמוקרטי יש לגנותה בכל פה. אני קונה טיעון זה, זה ולו רק מהעובדה שאז,יוכלו כל מקטרגיו של צ'אבאס, כאן בארצנו "הדמוקרטית" ו"המתקדמת", להבין באמת, על איזה שלב בסולם הרודני פשיסטי, עומדת מדינתם שלהם…
הימין טוען ש"קובה הקומוניסטית קורסת יום יום"… מאז 1959 קובה מחזיקה מעמד למרות החרם שהטילה על 12 מליון אזרחיה ארה"ב. ועוד: בקובה מערכת מערכות רווחה, חינוך ובריאות מפותחות הרבה יותר מאשר בארה"ב! נכון שבונצואלה וגם בקובה החיים רחוקים מלהיות גן-עדן. אבל ""החמולה" של צ'אבס והחוגים שסביבו"" היא גדולה לאין שיעור ממה שמגיבי הימין כאן יודעים — "החמולה" היא רוב העם! וכך גם בקובה, למרות הקשיים שגורם החרם שהטילה ארה"ב, ושאובמה ממשיך בו — כמו שהוא אינו מפרק את כלא גואנטמו למרות הבטחותיו לפני הבחירות
כניראה לא שמעת על המשבר הקיומי שבו נתונה קובה הקומוניסטית שנאלצת להפריט ענף אחרי ענף בכלכלה שלה כדי למנוע קריסה מיידית ורעב המוני כמו ב'מדינה-האחות' הקומוניסטית בצפ' קוריאה.
לאחרונה הוחל בהפרטת הקרקעות וענף הנדל"ן כי המשטר לא מסוגל לספק אמצעי מחייה ושיכון ברמה מינימאלית לעם.
המשטר הקובני נמצא ב'לימבו', מרחף בין שמיים לארץ, כאשר הפעמונים כבר החלו לצלצל לתפילת האשכבה של המשטר של משפ' קסטרו, כדי לפתוח את הסכר לשיטפון שיעיף אותו, כמו ברוסיה, לפח האשפה של ההיסטוריה.
שירותי הרווחה בקובה היא בין הגרועים שקיימים, צפיפות, עוני חוסר תשתית וחוסר טכנולוגיה שולטת באחת המדינות הדיקטטורות בעולם שם כשהומואים ולסביות נכנסים לעבודות בכפייה (זה בוטל בשנים האחרונות ובכלל הקומוניזם בקובה הולך ושקוע כבר התחילו רפורמות שונות) אני יודע שקשה לכם להשלים עם זה אבל אין מה לעשות די הקומוניזם בדרכו להיעלם מהעולם כנראה כי הוא נכשל כישלון חרוץ לכל מקום שהגיע והפך למשטר דיקטטורי חולני שרוצח ללא בושה.
אם קובה היא גן עדן מדוע בורחים מגן העדן ואם ארצות הברית כל כך רע שם מדוע האמרקאים לא בורחים לקובה ………………… החולם של הרבה אנשים בעולם הוא אמריקה ולא קובה
פידל קאסטרו וכך גם ממשיכו צ'אבאס מעולם לא היו סוציאליסטים אמיתיים ואנני יודע אם ידעו ההבדל בין קומוניזם לסוציאליזם, או מה תפקידו של האנרכיזם בסוציאליזם למשל…כל מה שהיה להם הייתה רוח גבית סוציאליסטית עולמית נאיבית ואוהדת שהצליחה רק לנפנף מפרשם הקרוע והפיכה כביכול חיים בפעילותם הכוחנית לתפיסת השלטון והאחיזה בו לאין קץ. הם לא היו סוציאליסטים, הם היו לכל היותר בונפארטיסטים. גם לנפוליאון הייתה התחלה "סוציאליסטית" עלק.
מרקסיסטים כפי שעליהם להיות כתבו: למרות שהוא הגיע לשלטון דרך הבחירות, תוך שהביס את מלכת היופי לשעבר, צ'אבס נאבק בנחישות, באמצעים קונסטיטוציוניים, על מנת לשפר את חלקם של העמלים. את זה הוא עשה על אפת אופוזיציה של אליטה בורגנית של ונצואליים עשירים, שבמקור משכו את הקונסטיטוציה לשרות האינטרסים של עצמם.
האימפריאליסטים והריאקציונרים אף פעם לא סלחו לצ'אבס על הלאמת מקורות הנפט והמינראליים של ונצואלה; על משימות חברתיות ובריאותיות בכדי לשפר את הבריאות ואת החיים של העם הוונצואלי – משימות מבוססות על העושר הלאומי … וגם לא הפסיקו לכעוס על שיתוף פעולה מעשי, כלכלי ופוליטי מצידו עם קובה קומוניסטית, ועם ממשלות פרוגרסיביות עממיות ואנטי-אימפריאליסטיות בבוליביה, אקוודור, הונדורס, אל-סלבדור, זימבבואה, ועם צפון קוריה ועוד.
ויותר השיג הצלחות ויותר הם כעסו. כמובן שמשטרים אלה, שמתפרנסים (כמו US) משפיכות דמים ומשוד אחרי שוד, זקוקים גם לעושר הוונצואלי בכדי לחלץ את עצמם מהמשבר-ללא-סוף.
לדעתי יש להמשיך את הצאביזם ללא לאות ולהשוות את תעשיית המין הונוצאלינית לזו הקובנית.
תעשיות שהם גאוות הקומוניזם והאדם העמל.
במדינה שבה העם מתגולל בעוני וברעב, שבה משכורת חודשית ממוצעת היא 20 דולר ובקבוק שמן עולה 3 דולר, מוכרים הורים את ילדיהם הרכים לתיירי מין מהמערב ב-30 דולר ללילה.
"פדופילים בגן העדן הקומוניסטי"
http://blogs.haaretz.co.il/shlomopapirblat/?p=225
המדינה הקומוניסטית שאין בה תקשורת חופשית והיא בית כלא צף ל-11 מיליון תושביה, הפכה לבית זונות של ילדים למחצית העולם.
יבוא יום שילדי קובה האומללים יבואו חשבון עם העריצים האדומים השולטים בהם.
אני מת על הדרך המדהימה שלכם להתעלם מהמציאות ולהתעלם מפרטים שלא נוחים לכם כדי לבנות לעצמכם עולם פנטסטי שבו הקומוניזם אכן עובד.
איך זה שצ'באס זכה בסיבוב בחירות האחרון רק ב52% מהקולות ? אם המצב בוונצואלה כל כך נפלא ? איך זה שבאופן מוזר נשחקו בתקופת צ'באס כל החוקים הדמוקרטים הבסיסים כמו הגבלת כהונה, הפרדת רשויות, ריבוי מפלגות, עיתונאות חופשית, חופש הביטוי ובחירות הוגנות וחופשיות ו*שוב* התפתח סביב המנהיג שלכם פולחן אישיות בו צ'באס מוצג כגיבור שיש לו קשר דם לסימון בוליבר?
איך זה שמאדרו הצליח להשיג ניצחון דחוק של כמה אלפי קולות וזכה ב50% אחוז מהקולות בלבד ? (אחרי קומבינות, כסף מתחת לשולחן, ואיום על אנשים מעצבנים שיש להם דעה משלהם ולא רוצים לראות את האור הגדול של המרקסיזם) האם משהו במהפכה בוליבירית המהוללת שלכם לא עובד אם חצי מהעם ואולי יותר כבר לא רוצה את המשטר שנכפה עליו ?
מה לא בסדר אצלכם אה ? למה גם בדור החדש, אחרי שכביכול החכמתם מאז נפילת ברית המועצות, והפכת ל"ניאו-מרקסיסטים" עדיין הקומוניזם איכשהו הופך עוד פעם לשלטון רודני שדורך על רצון העם ומרושש אותו ? מה לא עובד אצלכם ?