יש לי חבר נפש כבר שנים שלא מכבר יצא לגמלאות מרבנות אזורית במרכז הארץ. האיש היה רב אזורי מטעם הרבנות הציונית ועל אף חרדיותו חבר לא פעם למפלגות חילוניות ובראשן מפלגת העבודה. אבל היו לו רגעים שבהם הוא היה נזכר כי אביו – שאותו ירש ברבנות האזורית, היה אמנם רב ציוני אבל תמיד תרם את המעשר ל"נטורי קרתא" בטענה כי "שם נמצאת האמת". אותו רב היה גם טוען, מפעם לפעם, כי ה"רבי מסאטמר צדק כשיצא נגד קיומה של המדינה". המעניין הוא שהרב-חבר הזה היה טוען את פניניו ה"קנאים" אך ורק כאשר היה מועמד לתפקיד "רבני" בכיר באיזו עיר ואפוטרופוסיו היו מונעים ממנו את השררה. אבל כעבור מספר ימים הוא היה חוזר לסורו ומרצה בלהט על "ציונות ויהדות שחברו יחדיו" עד למכה הבאה שחטף מהממסד אליו השתחווה יום-יום.
בחבר הזה אני נזכר בימים אלה כאשר העסקנים החרדים – שסולקו מ"סיר הבשר" ולא הורשו עוד לאכול את ה"כופתאות", פתאום זועקים חמס נגד ההתנחלויות שהם בנו כשרי וסגני שרי השיכון, כשהם מתלוננים נגד חלוקת הכספים המושחתת שהם עצמם חילקו בשנים הרבות ששימשו יושבי ראש ועדת הכספים של הפרלמנט הציוני הכל כך מאוס בעיניהם. עתה הם מחפשי את קרבת חברי הכנסת הערבים על פני הציונים שאותם, רק תמול שילשום, הסיתו נגד הערבים הללו, וכשהם קובלים נגד ה"צבא הטמא" שאותו הם עודדו לכבוש שוב את עזה ולדהור לדמשק. אני בטוח שאם מחר הם יכנסו שוב לגועליציה , אזי, הם ינהגו כמו חברי הטוב – הם כמובן יברכו על מה שהציונים יעשו ויעוללו לערבים וגם לחרדים.
משה גפני (מקור)
אבל הגדיל מכולם להסתובב בעמדותיו הח"כ הוותיק ביותר מבין ה"מעכרים" החרדים – מוישל'ה גפני מ"דגל התורה". קרוב לעשרים שנה אני מכיר את האיש הזה שדעותיו המדיניות מסתובבות כמו סביבון נייד ואלמלא הגרי"ל שטיינמן מי יודע מה הוא וחברו מקלב היו מצביעים בפרשת האדמות הגזולות בישוב בית אל (כמו שחברם אייכלר הבלזאי הצביע: לגזול ולנשל). יש בידי נאומים מוקלטים ומצולמים כיצד גפני זה מדבר נגד כל פשרה טריטוריאלית "משום שאם נחזיר להם את שכם ואת עזה הם ירצו את יפו ולוד". ויש לי נאומים אחרים שבהם האיש מדבר בהתלהבות על "שלום עם הערבים", על "אי התגרות בנוכרים" וכו'. כל זאת, רק לאחר שהרבנים שך זצ"ל, ולימים שטיינמן קראו לו לסדר ההשקפתי- החרדי. אבל השבוע הגדיל האיש הזה לקפוץ מצד אחד לשני כאשר לקחו ממנו את קופת המדינה, שהיתה כל כך חביבה עליו וגם על חבריו ה"שתדלנים" שכמובן "שתדלנותם" לא היתה בחינם בהיותם בגועליציה. הפעם גפני הצהיר כי הוא מעדיף "שלטון ערבי עם חינוך יהודי ולא שלטון יהודי בלי חינוך יהודי". אי לכך אברך את גפני שהנה הגיע יום התשובה שלו והוא הבין סוף כל סוף את בסיס היהדות – העומד על רוחניות ולא על גשמיות, ואשמח לברכו שטוב שהבין זאת מאוחר מאשר לא היה מבין זאת בכלל. אבל אין פטור ללא כלום. מר גפני היקר, כדי שבאמת תוכיח לנו כי הפעם אמנם קריאתך נגד הימין – על היותם זאבים טורפים, איננה בעלמא, אזי, הרם בבקשה את הכפפה שאני זורק לך. כידוע לך אנחנו והערבים עומדים בפני ה"ימים הנוראים" המשותפים לנו ולהם – יום הזיכרון ואותו "יום העצמאות" שהוא יום הנכבה של שנינו. ויש כמובן גם את "יום האדמה" שכבר בשערנו. אז כדי להוכיח שלא שקרן אתה וכי לשמה זעקת את מה שזעקת, אז בוא ונראה אותך שולח מכתב הזדהות ב"יום האדמה" הקרוב שוועדת המעקב הערבית העליונה מכינה גם סביב היישוב חריש, שחברך פרוש עדיין חומד את אדמותיה לרווחיו השונים. מר גפני שנינו יודעים שאינך חובב צפירות ואת "יום העצמאות" אתה לא חוגג ומי כמוך מלא טענות כרימון על מה שעוללה המדינה הזו ל"ילדי טהרן" ול"ילדי תימן" או מעורבותה כנגד ההצלה מהשואה. אתה קראת לא פעם להקמת המדינה "אסון". כפי שידוע לך הרי שבתרגום חופשי מעברית לערבית המילה "אסון" בעברית היא המילה "נכבה" בערבית. אז בבקשה ממך- כמי שחזר למקורותיו ושינה את דעתו והפך לאיש ל"נטורי קרתא" ממש, בהעדיפך שלטון ערבי על ציוני, שיעלה כבודו ביום הנכבה על האוטובוס המוביל יהודים וערבים מת"א לעצרת הנכבה שתיערך השנה בצפון השומרון ואני גם בטוח כי הערבים יעניקו לכבודו את זכות הדיבור בעצרת הזו על אף שפוליטיקאים ערבים אינם מושים לשאת ביום הנכבה נאומים. אבל אם לא תעשה את כל מה שביקשתי ממך אז אני ושכמותי נדע שנשארת שקרן קטן ועלוב הנזכר ב"השקפה החרדית" כשמונעים ממנו להיות אחראי על הקופה שאינה שלו.
הציונות אננה שיכת רק לעם היהודי. משום שכלולה בה גם אהבת התנ"ך וארץ התנ"ך ומשום שמביעה היא בעיקר הזיקה למורשות ובשורות אלה, ע"י בני האדם כולם והרצון לישמן בארץ ציון היא ארץ ישראל.
יתרה מזו, היות ויהדות אננה רק אוסף חוקים וספרים אלא גם קבוץ אנושי גדול המתחנך על ברכי האתוס הדתי ומתפתח לאורו, היא יכולה לעמוד בסתירה קשה עם עקרונות התנ"ך וישומם בארץ ישראל הארץ המובטחת וזאת בשל מנהיגות לקויה.
וגם לתת על כך הדין. כך היה וגם יהיה.
הקשר בין הסוציאליזם (ההתארגנות החברתית הפועלית) לבשורת הנביאים הוא עצום. והקומוניזם ("שורשי העשב","האינטרנציונל" ו"המאבק כנגד אצולת העושר"), בנוי למעשה מתמצית דבריו של הנביא עמוס, שלא לדבר על משה המתקן והמתקין הגדול של ההתארגנות החברתית (שרי עשרות= "שורשי העשב").
הסתירה בין היהדות (ושאר הדתות ג"כ) לסוציאליזם, חיבת להפתר בישראל.
במסגרת הציונות.
עד אז תנוכס הציונות לידי היהדות הדתית הלאומנית קפיטליסטית.
בהלצה: להרים זה כמובן גם לגנוב, לכן הוא עלול לעמוד בקלות במבחן. למילה גם משמעות אחרת אבל נעזוב את זה. אבל ברצינות- אם הוא סביבון מועד הרי גם אם ירים הכפפה הרי הוא כבר הוכיח שאין לו בעיה להסתובב לכיוון השני. מבחן זה יכול להיות אם כן רק ההתחלה שכן גמילה משקרנות כרונית היא עניין ארוך טווח שצריך לכלול גם מעשים לא רק דיבורים.. ואם אובמה חתיכת סביבון מזובל – שמוציא לפועל נאומים מבויימים בהפקה מאובזרת, יקרה ומקצועית, מלוטשים, נוצצים (וזה כשלעצמו כבר כמעט הוכחה שמשהו רציני מריח לא טוב) – מבחנו לא יכול להיות בנאום או בהצהרה שכן כבר הוכיח שהוא דרעק – מיבחנו חייב להיות במעשים משמעותיים שממחישים באופן ברור שחל שינוי של ממש ומחויבות לדרך חדשה. למשל, אם יעמיד לדין את הקרימינל קודמו בתפקיד – דבר שהוא לא יעיז לישות כי הוא כנראה גם יפליל את עצמו. לכן אם אובמה לא יעשה כדוגמת זאת הרי אני ושכמותי נדע שנשאר חתיכת זבל מזובל. הבעיה איתם שפשעיהם כה גדולים ומורכבים שאין להם דרך חזרה והם מוכרחים להמשיך במשחק עד הסוף. אבל ההמון חוזר וקונה את הסחורה הזו. טיפוסים כגפני ואובמה הבינו את זה מזמן.
דברי לזכרו של ידידי וחברי עוזי בורשטיין נשלחו ל"זו הדרך" ואני מניח שיפורסמו מחרתיים בים רביעי ה8 לינואר 2014 – אצל היהודים אומרים:"חבל על דאבדין שאינם נשכחים" – עוזי היה כזה