במהלך פגישתו הראשונה של אובמה עם נתניהו ובמסיבת העיתונאים מיד אחריה, העניק אובמה תמיכה מוחלטת בזכותה של ישראל לקבוע לבדה את מועד ההתקפה על איראן. בה בשעה, ביקש אובמה לשכנע שלוושינגטון מדיניות עצמאית ולו"ז משלה. האמריקאים טוענים שיש עדיין מקום לדיפלומטיה. אך הטענה בדבר קו אמריקאי עצמאי היא מופרכת לגמרי.
התפיסה של אובמה בדבר הזהות המלאה בין האינטרסים הבטחוניים-אסטרטגיים של שתי המדינות מחייבת למעשה את שיתופם של האמריקאים בכל הרפתקה של הממשלה הישראלית. והנה התסריט הסביר ביותר. ישראל תפתח בהפצצות כירורגיות שיאפשרו כביכול לאיראנים, אם ירצו, להימנע ממתקפת נגד מסיבית. אך כאשר מתקפת הנגד הצפוייה אכן תתממש, תיאלץ ארה"ב לקיים את מחוייבותה לכניסה למלחמה לצד ישראל הנלחמת "על עצם קיומה". ההצהרות הפוליטיות ו"המוסריות" הכוללניות של האמריקאים יחייבו כניסת ארה"ב למלחמה בשם ביטחון ישראל וארה"ב. הרי למעשה התחייב אובמה חגיגית להגן על ישראל מפני תגובה צבאית איראנית. המשמעות היא שאובמה העניק "יד חופשית" לקבינט המלחמה של ממשלת ישראל לצאת למלחמה נגד איראן לפי שיקוליו וראות עיניו. קבינט המלחמה הישראלי הוא זה שיקבע מתי ארה"ב תמצא את עצמה במצב של מלחמה אזורית. אובמה בנשק, בכסף ובדברי הזדהות רעיונית הפקיד בידי ישראל שטר חוב בלתי חוזר.
נתניהו ואובמה בבית הלבן (צילום: אתר הבית הלבן)
רמאללה אינה ירושלים
תפקידה והתנהלותה של הרשות הפלסטינית לגבי עצם הביקור של אובמה באזור ולגבי צורת מהלכו מעוררים תמיהה קשה. קשה להבין כיצד הסכימה הרשות לתכנן ולקיים ביקור שהפר ברגל גסה את כל כללי השוויון בין ישראל ובין פלסטין. היה זה ברור וגלוי שהביקור אצל הישראלים בירושלים היה עיקר והביקור אצל הפלסטינים היה טפל, גם מבחינה פוליטית וגם מהצד הפורמלי-טקסי. ואחרי שהרעיף על הישראלים הרי כבוד והערכה נזף אובמה נזיפה קשה את הרשות. הוא דחה בתוקף ובאופן פומבי את הדרישה של הפלסטינים להפסקת ההתנחלויות לפני חידוש השיחות. אובמה לעג לדרישה סבירה זו שנולדה על בסיס ניסיון מר וכינה אותה "דרישה להעמיד את העגלה לפני הסוס". אף על פי כן, נראה שהפלסטינים למדו את הלקח וכבר לא יוותרו בעניין זה.
נאום נוצץ של מליצות ללא תכלית
התקשורת ועמה רבים מהיונים המקומיים נלהבו עד עומק הלב לנוכח הפרק היוני בנאום אובמה לקהל סטודנטים שסונן היטב. אכן, המליצות זרמו כמים ואפשרו לליברלים המקומיים להתעלם מההקשר המסוכן של הכנות מלחמתיות נגד איראן ושיתוף הפעולה רב המימדים בין זרועות הביטחון של ישראל וארה"ב. מליצות נשמעו, אך לא נאמרה מילה על גבולות 1967, על הצורך לחלק את ירושלים וטיפול ממשי בזכויות הפליטים הפלסטינים. אובמה לא התייחס לאף שאלה מעשית כלשהי. אלה השוללים את הכיבוש חייבים להגיד לאובמה ש"היינו כבר בסרט הזה" ואנו שבעי הבטחות. במקום לנקוט צעדים לרסן את ההתנחלות הישראלית נתן אובמה אור ירוק לפעילות התנחלותית נמשכת של הכובש.
יונים בבית, ניצים בחוץ
בכל זאת אנו יכולים לדווח על הרחבת הפעילות של "פיסניקים" רבים בימים אלה. קבוצה של אישים מתונים מציגה הנמקה חדשה ומשכנעת לחידוש השיחות עם הפלסטינים. לדידם בשעת ההתקפה הישראלית נגד איראן רצוי שישראל תוכל להצביע על מו"מ בין ישראלים ובין פלסטינים שמתקיים ברקע. אחרי הניצחון על איראן תהיה אפשרות להמשיך בשיחות או להפסיקן בהתאם למעמד ההגמוני המשופר של ישראל באזור. אין חדש כאן. מדברים על שלום כדי להכין מלחמה.
אל לה לישראל להתפתות ולפתוח במלחמה כלשהי כנגד אירן ולו גם תהינה ברשותה פצצות אטום.
ישראל צריכה להוריד הטונים המתלהמים שאינם תורמים דבר, נהפוך הוא. ולמרות שהוא מקבל 100 אלף דולר לנאום, הנאום של ביבי באו"ם היה מיותר בהחלט.
זעקות הקוזק הנגזל של ישראל לא תתרומנה דבר, אלא לאלה הרוצים להמשיך בליבוי היצרים והסכסוך הישראלי פלסטיני, אשר ממנו נשאב כוחם וממונם.
לדעתי כל עיסוק בפוטנציאל הגרעיני של אירן הינו הבל. ומטרתו אחת: להסית תשומת הלב מהעיסוק הנדרש, כפי שקמינר אומר, בבעיה הפלסטינית על מורכבותה. ומי שפותח הפה ומצפצף בנושא "מלחמת החרמה של ישראל כנגד אירן המתגרענת", מוטב לו שיסכר לועו בבטון.
http://www.globalresearch.ca/obama-talks-peace-in-israel-while-preparing-war/5328006
נכון מאוד: "פעולת אובמה" נועדה "לשחרר" את עם ישראל <> של הגוש הישראלית-אמריקאית. "שחרור" זה חויב על-ידי ההבנות הציבוריות הקודמות שפירשו את "התבטאויות אובמה" כהתנגדות אמריקאית למלחמה – פירוש של בורות באינטרס ותפקוד מעמדיים.
אם כך, למה קמינר ממשיך להציע הצעות שמחייבות <>. כמו כל ההכרזות של אחדות השמאל הישראלי, גם ההכרזה הזאת מזהירות: אם לא תשנו את פעולותיכם, אנחנו נחזור ונמשיך להכריז.
קו מדיניות שמאלי זה ימשיך להתממש ממילא. אפילו כאשר ההדרכה הפוליטית האוונגרדית תתממש באמצעות תמיכה בעד 'ציר ההתנגדות' האזורי (סוריה, איראן, חמאס, חיזבאללה ועוד). אבל להרחבת המשתתפים במימוש האחרון הזה יעילות מזהירה (תרתי משמע) שאין ממנה קמצוץ במסגרת מימוש המדיניות השמאלית הרגילה.
אובמה הוא מנהיג העל שמאחורי אל-קעידה, זה מה שהוא!
לכן הציפיות ממנו הן להיות טירוריסט – ואכן זה מה שהוא!
גם באמריקה יודעים שאובמה הוא טירוריסט וקרימינל:
http://www.youtube.com/watch?v=Qix37OgyH9M
רק בישראל עדיין רואים בו משום מה מלאך של שלום ותקווה.
לא ברור מדוע זאת כאשר בפועל הוא גרוע מקודמו לתפקיד.
אובמה הונאה!
1. לאחר ירי טיל לסוריה בעקבות ירי טועה –שכנראה נורה בידי "המורדים"– ברור לכל שישראל הגבירה את התערבותה נגד משטר אסד ולטובת היצור האמבי הקרוי "האופוזיציה" (שראשה התפטר אתמול). זה בא לאחר תיאום שנעשה עם אובמה.
2. נראה ש"הושג" גם תיאום על פתיחת המלחמה הנוראה נגד איראן. ישראל תיפתח, איראן תגיב, וארה"ב "תיגרר להגן על ביטחון ישראל". את התוצאות יראה העולם ממרומי מצדה הגרעינית.
3. בניגוד לבגין, שנסוג מסיני כדי לאפשר להגביר את מסע ההתנחלות בשטחים –ולשרון שהסיג את ההתנחלויות מהרצועה כדי להגביר את קצב ההתנחלות בגדה ובי-ם מזרח– "ביבי" ילך על מלחמה באיראן… כדי להגן על ההתנחלויות. זה חסר הגיון, אבל בממשלה-הקיצונית-הימנית אין ההגיון מקובל.
4. ירושלים. לדעתי אין לפרק עיר לגורמים. לכן צריך למצוא דרך לאזן בין חלוקת השליטה המדינית (הנחוצה) לשמור על העיר מאוחדת.
5. נשארת השאלה מדוע נשאר ג'ון קרי כאן. לממשל יש בעיית תדמית. אובמה רוצה להיראות כאילו הוא פועל למען חידוש תהליך השלום במו"מ (ואנו יודעים שזה רק מראית עין – מו"מ על מו"מ על מו"מ).
לארה"ב מדיניות עצמאית, אך מבחינתנו הבעיה היא שישראל היא הווסלית של מדיניות ארה"ב – שברוב המקרים היא נכפפת מרצונה להחלטות המושל מוושינגטון – תמורת התמיכה ב"מדיניות ההתנחלות" הבלתי חוקית בעליל. תמיכת ישראל ב"מורדים" בסוריה מזכירה לי את עיסקת IRANGATE שנעשתה בעידוד הצמרת המדינית והביטחונית של ישראל. רה"מ אז היה שמעון פרס, שיזם את העיסקה והיה מעורב בכל פרטיה. [עמירם ניר היה מבצעה. ניר נספה "בנסיבות מסתוריות בתאונת מטוס במקסיקו"]. השאלה שבה צריך לדון היא: האם גם הפעם ישראל מעורבת באספקת נשק ל"מורדים"? האם לפנינו טייק-2 של איראנגייט – ושגם הפעם "מדינת ישראל תעשה הכל"… בפרשת סוריה-גייט כדי לשרת אינטרסים אמריקאים. או שישראל מסתפקת בידי טילים "כתגובה", וב"טיפול הומניטרי" ב"מורדים פצועים"… אז, לפני 31 שנה, האשים ממשל רייגן את הסנדיניסטים שהם "תומכים בקבוצות קומוניסטיות" שניסו להפיל את הדיקטטורה הרצחנית באל-סלוודור, שנתמכה בידי ארה"ב. נראה שה-CIA, שאימן את "המורדים" מינואר 1982 וסיפק להם תחמושת, לא למד דבר מכשליו. וישראל? כאז כך היום – היא רק הזנב וכלי השרת של הממשל וה-CIA.
סימנים אלו <> מחקו את הציטוטים הפרוסים למטה מתוך הדברים של החבר קמינר:
הציטוט הראשון: לצאת למלחמה נגד איראן לפי שיקוליו וראות
הציטוט השני: להגיד לאובמה ש"היינו שם ושמענו את כל ההבטחות"
ניתוח מצוין של "ביקור אובמה" ואני מסכימה עם כל מילה. אחת ההסחות הגדולות ביותר של הפושע הצעיר זה צבע העור שלו. העולם מנוהל על ידי חבורת פושעים. על כולנו להבין שאין "ישראלי", "ציוני", "אמריקאי", "יפני", "ניגרי"… יש פושעים שמנהלים את כולנו ועשים יד אחת זה עם זה, הורסים את הכדור , מפיצים מחלות כרוניות וקטלניות בקרבנו, משתמשים בנו כבשר תותחים למלחמות קולניאליסטיות או לעבדים בשירות הטייקונים.
ההגנה היחידה שאנחנו יכולים להציב כנגדם הוא לסרב לשתף פעולה: לא להסכים להתגייס לצבאות, לא להסתכן בעבודות מסוכנות, לחיות פשוט על כמה שאפשר, מי שיכול שלא יביא ילדים, לחיות במקומו מרוחקים ולרוקן את הקפיטליזם האימפריאליסטי מתוכן. כשאין מנוצלים, למנצלים אין כוח.