בחודשים הבאים אי אפשר יהיה להימלט מצמד המילים "קיצוצי תקציב". לפני שנגיע לעיקר – מצב הילדים – הנה מילת אזהרה: משקרים אתכם. תקציב הממשלה לשנה הנוכחית ולשנה הבאה יהיה גדול מהתקציב של השנה שעברה. לא קיצוצים ולא ציפורים. איך אני יודע? כי השקר הזה, על קיצוץ, נמצא איתנו הרבה שנים ואפילו המאור לפיד לא ישנה את זה. ומי שמבקש להתערב – מוזמן.
(צילום: ragesoss)
מכיוון שמשקרים לא תשמעו עיסוק של ממש בשאלה "למי מוסיפים"? למה לא תשמעו? כי זה החלק שמצניעים. במוקד השיח הציבורי תעמוד סוגיית ההפחתות, וכך דיון שהיה אמור לעסוק בקביעת עדיפויות – מי יקבל ומי לא יקבל או יקבל פחות – הופך לדיון על קיצוצים.
לשם הדגמה: במלחמה האחרונה שניהלנו מול עזה השתמש צה"ל בנשק הגנה – כיפת ברזל. לפי דיווחי הצבא מערכת ההגנה הזו יירטה בהצלחה כ-80% מהטילים שנורו מעזה לישראל. לכן, וזה התחיל תוך כדי מלחמה, הזמינה הממשלה עוד כמה "חתיכות" כאלה לביצור הגנת ישראל.
זה סוג של "למי יוסיפו". לכאורה עניין שבצורך. אלמלא נודע כי שני חוקרים אמריקאים בדקו בקפדנות את כל סרטי הירי והיירוט של מערכות הירמולקה הציונית ומצאו כי שיעור ההצלחה היה כ- 5%. ואם אכן כאלה פני הדברים – ואיך נדע את האמת – הולכים לבזבז כמה מיליארדים על מטאטא יורה.
כאשר ש"ס וחד"ש מסכימים
מאיפה יבוא הכסף? ברשימה זו לא ניכנס לסיפור הגדול על המספרים האימתניים המעטרים אותו. נסתפק בעניין שיעורר מהומה לא קטנה – ההצעה של משרד האוצר להפחית בקצבאות הילדים. אפשר לתאר את הבכי של ראשי ש"ס שמימין ולצידם ראשי חד"ש שמשמאל שיגלו אחדות מדהימה בביקורת חריפה על הפגיעה בילדים ובמשפחות שלהן הכנסה נמוכה.
מקור הקצבה הזו הוא בעצם במס הכנסה. קחו לדוגמא שתי משפחות שלהן הכנסה זהה, נניח 8,000 שקל לחודש. האחת היא משפחה של רווקה והשנייה היא משפחה של זוג עם שני ילדים. שאלה: האם המס שמשלמות שתי המשפחות צריך להיות זהה? או שאולי צריך המס להתחשב בגודל המשפחה כך שככל שמספר הנפשות במשפחה גדול יותר, חבות המס תקטן?
לצורך העניין נניח ששתי המשפחות לא רק משתכרות אותו סכום אלא שהשכר מקורו בדיוק באותה עבודה: שניהם רוקחים זוטרים בבית מרקחת. יהיו מי שיגידו כי עבור אותה עבודה ראוי שהעובדים יקבלו אותו שכר. הן לפני מס והן לאחריו. ויהיו שיטענו שרק השכר ברוטו צריך להיות שווה, אך הנטו צריך להתחשב בגודל המשפחה.
שתי משפחות שכר שונה
ברוב המדינות המערביות ניצחה הגישה השנייה. כך נקבע ששיעור המס על משפחה יתחשב בגודלה באופן שמרבה נפשות מקטין תשלומי מס. עד שבא מישהו והסביר שזה לא תקין: כי אם נעבור בדוגמא שלנו, לשתי משפחות זהות בגודלן אך שונות בהכנסה, נגלה שיש בעיה. אם המשפחה האחת שבה, נניח, יש 4 נפשות משתכרת 8,000 שקל לחודש והשנייה בה גם 4 נפשות משתכרת 5,000 שקל לחודש, נמצא שהמשפחה הראשונה נהנית משיעור מס מופחת, ואילו השנייה – הענייה יותר – לא נהנית ממס מופחת כי כלל אינה משלמת מס הכנסה. כך נולד הרעיון שיש לבטל בכלל את הטבת המס בגין גודל המשפחה, היינו מספר הילדים, ולהמיר את ההטבה בקצבה ממשלתית לכל ילד. וזה מקור הרעיון של קצבאות הילדים.
תחילה היה גובה הקצבה שווה לכל ילד. אך מהר מאוד, בעיקר בלחץ המפלגות הדתיות, הוגדלו הקצבאות כך שסכום הקצבה עלה עם כל ילד נוסף. זה, בגדול, גם המצב הנוכחי.
הקצבאות משתנות לפי מספר הילדים במשפחה ובצידן גם הטבות מס בגין ילדים. הסכומים של כלל הקצבאות הלכו ותפחו. בין השנים 2002 עד 2004 שני שרי אוצר, סילבן שלום ובנימין נתניהו, הסבירו כמה חשוב לקצץ בקצבאות, ואכן כך היה. רק שמהר מאוד, משנבחר נתניהו ראש ממשלה, תפחו הקצבאות שוב. עתה חוזרת הצעת הקיצוץ כשלפיד שר אוצר ונתניהו ראש ממשלה. אותו נתניהו שכבר קיצץ בקצבאות, ולפני ארבע שנים שב והגדיל אותן.
מה ראוי?
העניין שהכי חשוב להבהיר הוא, שאין כל קשר בין הטבת המס וקצבת הילדים לבין מצב הילדים. בשני המקרים מדובר בהכנסה שמגיעה לידי ההורים ואין כל ערובה שכסף שניתן להורים – בין כקצבה בגין ילדים ובין כהטבת מס בגין ילדים – אכן מושקע בטובת הילדים עצמם. זה חשוב כי אם מניחים שאין ערובה כזו, ראוי לחפש דרך שתבטיח שהכסף יושקע בילדים ולא למשל בסיגריות של ההורים במימון הציבור.
האם יש דרך כזו? בוודאי שכן. אפשר לתת לילדים תוספת שעות לימוד. אפשר לתת להם חוגים. אפשר לתת להם תלבושת לבית ספר וארוחה חמה. אפשר ואפשר ואפשר. אם רק רוצים. ולא ברור שרוצים כי צרכי הילדים כלל לא עומדים למבחן, אלא צרכי ההורים.
לשר האוצר החדש כדאי לשים לב: זה לא מקרה שנתניהו היה מי שקיצץ בקצבאות ב-2004 והגדילן שוב ב-2009. כל עוד הן קיימות, ישקף גודלן את צרכי המפלגות. לכן חקיקת חוק לביטול מוחלט של הקצבאות, לחיסולן, והמרת הכסף בסל שעות הוראה, שעורי חוגים, הסעות, ושאר עניינים שיגיעו במישרין לילדים תקטין את הסיכון שיאיר לפיד 2013 לא יהפוך בעוד 4 שנים לבנימין נתניהו 2009.
- פורסם בבלוג של גדעון עשת
צודק 100%.
אבל שתי הערות –
כל עוד מתקיים המצב הנוכחי, יש עיוות נורא, שככל שנוספים ילדים מגדילים את הקצבה, בעוד שבפועל, ברור שההוצאה בגין כל ילד נוסף הולכת וקטנה. הכל טריק כדי להעביר מיסים מכיסי המשפחות הקטנות למימון מכונות הילודה.
הטענות בדבר 80% ירוט כנגד 5% בלדב הן הרבה יותר משמעותיות וחשובות מכדי להשתמש בהן כתרוץ תקציבי. מישהו משקר בצורה קשה וחמורה וחייבים לחשוף מיהו!
"הארץ" מסכים עם גדעון עשת. "כוונת האוצר לקצץ בשכר עובדי המגזר הציבורי, לפגוע בקצבאות הביטוח הלאומי, ולבטל או להקטין פטורים ממס כמו הפטור לקרנות השתלמות… וגם לבטל את הפטור על מע"מ פירות וירקות, והוריד את קצבאות הילדים בלפחות 4 מיליארד שקל. ולכך ידרוש הלפיד השחור את הסכמת עופר עיני, "כדי למנוע שביתות".