מאמר מערכת של "הארץ" מהזמן האחרון קבל על כך שמחקרים חדשים שאישרו מחדש את שקרה בנכבה – הערבים נסו מאימת צה"ל ולא בגין קריאת מנהיגיהם לקום ולברוח – לא יכולים להגיע לספרי הלימוד של תלמידי התיכון שלנו משום שמשרד החינוך, הכוונה הפעם לשר החינוך לשעבר גדעון סער, חוסמים כל ידע שכזה. נזכרתי באלה כאשר פתחתי את התגובות מתחת לסקירה על ספרו החדש של שלמה זנד "מתי ואיך חדלתי להיות יהודי". מצאתי שם כ- 150 תגובות שהתחרו ביניהן בקללות ונאצות כלפי מחבר הספר ולצידן התעלמות מכל שנכתב בספר ובעיקר בבורות בכל מה שנוגע לתולדות מדינת ישראל. ניכר היה שרוב המגיבים הם צעירים ומן הסתם הם אלה שסבלו מן המחסום על האמת ההיסטורית בבתי הספר הישראלים, אותו ביכו עורכי "הארץ".
מתוך כריכת ספרו של שלמה זנד "מתי ואיך חדלתי להיות יהודי" בהוצאת כנרת זמורה ביתן
אך נפנה לספר עצמו. זנד עשה זאת שוב, כמו בספריו הקודמים "מתי ואיך הומצא העם היהודי?", ו"מתי ואיך הומצאה ארץ ישראל?", כך גם הפעם זנד מקומם עליו את הפרופסורה המגויסת בממסד האקדמאי וסתם אזרחים ציונים טובים בגלותו היבטים ופרשנויות שלא היו מקובלים על הציבור – שמיאן לדעת אותם משום היותם מנוגדים לכל השקפת עולמם, לכל מה שהיה קדוש בעיניהם.
אפשר היה לייעץ לקוראים אלה שיניחו לספר, ולא יקראו בו אך למגינת ליבו של הממסד הישראלי הציבור קונה את הספרים, הם הופכים רבי מכר, ומתורגמים לשפות רבות. הם כנראה בכל זאת מאתגרים את הקורא, אפילו זה המתנגד לדעות המובעות בו, בעזות ההפלגות ההיסטוריות של זנד ובשפה שוטפת ומודרנית, בסיתות החד של המילים.
בביקורת ספריו הקודמים טענו כמה פרופסורים (למשל פרופ' בלטמן) כי זנד לא גילה שום דבר חדש – כל העובדות ההיסטוריות שהוא מביא הובאו כבר ע"י מלומדים רבים ובהם הוא עצמו. שלמה זנד משיב על כך בספרו החדש: אמרו שמה שהובא בספרי הוא כוזב ובה בעת טענו שאני פורץ דלתות פתוחות והכול כבר ידוע ונכתב משכבר הימים. והוא מוסיף בעניין טיבה של כתיבה היסטורית : "העיקר אינו באיתור עובדות אלא בעיקר בארגון הממצאים וקביעת ההירארכיות שלהם". זנד הולך כאן בעקבות ההיסטוריון הבריטי הגדול אדוארד קר אשר כתב בדיוק על סוגיה זו בחיבורו הידוע: "מהי היסטוריה". "עובדות" הוא אומר "לא מדברות בעד עצמן" כפי שנהוג לחשוב. ההיסטוריון הוא הקובע את ההיררכיה שלהן ומכניס אותן לפי הערכתו ל"מועדון העובדות ההיסטוריות" – או לא. ניקח למשל את העובדה שבשנות העשרים המוקדמות של המאה שעברה ארה"ב, בהחלטה גזענית מובהקת, צמצמה את הגירת היהודים לחופיה. בעקבות כך יהודים רבים הפנו את פניהם לפלשתינה במקום, כמו קודם לארה"ב. האם זאת עובדה היסטורית חשובה? אפשר לטעון שלטווח ארוך זה לא היה משנה דבר. בניין היישוב בארץ היה נמשך. אך אפשר לטעון גם שאלמלא כך היהודים היו ממשיכים לזרום בהמוניהם לארה"ב ולא היה קם כאן יישוב יהודי גדול. או לדוגמה: מי היה האיש החשוב בתולדות הציונות אחרי הרצל (במידה כמובן שאנו מייחסים חשיבות עילאית להשפעת אדם יחיד על ההיסטוריה). רוב ההיסטוריונים יטענו שזה היה דוד בן גוריון אך אפשר גם לטעון (זו גם דעתי) שגדול הציונים היה חיים וייצמן משום שבלי הצהרת בלפור שנחשבת להישגו הגדול של וייצמן, לא היה יכול לקום יישוב יהודי בפלשתינה.
ניתן כמובן לטעון שאם אפוא העיקר הוא הפרשנות… למה אסורה הפרשנות ציונית נגדה יוצא שלמה זנד? אך יש להדגיש: פרשנויות, הכללות, הכול מותר, אבל בתנאי חמור: להיות מבוססים על עובדות, להיות אמת. אך ההיסטוריוגרפיה הציונית אינה עומדת במבחן "האמת, כל האמת ורק את האמת".
שלמה זנד אכן סותר בספריו אחד לאחד את המצאות ההיסטוריוסופיה הציונית: היהודים לא גורשו ע"י הרומאים מן הארץ, הם התפזרו בעולם מרצונם, באלכסנדריה גרו אז לא פחות יהודים מאשר בירושלים. היהודים לא שאפו אלפיים שנה לחזור לציון, תקופות ארוכות בהיסטוריה ציון הייתה מוכנה ומזומנה לקבל אותם אבל הם לא הגיעו – זה המצב גם היום. מי עוצר את היהודים באמריקה ואירופה לארוז חפציהם ו"לעלות" לישראל? המציאות היא שמאז הקמת המדינה קרוב למיליון ישראלים עזבו אותה לארצות אלה, עשרות אלפים צובאים על שערי הקונסוליות הזרות כדי להשיג דרכון זר. אם שערי ארה"ב היו פתוחים יתכן שישראל הייתה כבר מתרוקנת.
זנד יוצא גם נגד החילון וההיסטוריזציה של התנ"ך ("מן התנ"ך לפלמ"ח"). תחת ידיו האפוס הציוני מאבד את דוד המלך ואת שלמה המלך. הפאר והזוהר של ימים קדומים אבד בחולות בהם חפרו ארכיאולוגים נחושים כדי למצוא את העבר האגדי של ירושלים – אך בינתיים אנו מתעלמים מבנייני פאר הנמצאים בעיר: מסגד עומר והחומה שבנה סולימן המפואר העות'מאני מהמבנים הנפלאים בעולם. גם יציאת מצרים מהמקרא ובהגדה לא הייתה ולא נבראה. אך לפחות נוכל להתנחם שאין גם צורך לקרא כל שנה את "שפוך חמתך על הגויים". מה שנשאר היה "הבית השני" שגם אותו יש לפי זנד לראות בצורה מציאותית ומפוקחת יותר: די משעשע, הוא כותב, לקרוא ספרי היסטוריה ציוניים המגדירים את ממלכת "בית שני" כמדינה לאומית. "הרי ברור כי חברה שבה השליטים בעיר הבירה דיברו כשפה הארמית, מרבית הנתינים תקשרו עדיין בדיאלקטים שונים של עברית וסוחרי הממלכה שגשגו והתעשרו ביוונית הנפוצה לא הייתה בשום מקרה לאום וספק אם ניתן אפילו להגדירה כעם". אך נוכל גם להתנחם (אם יש צורך בכך) שגם האפוסים הנפלאים של היוונים, הצרפתים, הגרמנים גם הם הומצאו כדי ליצור את אחדות האומה והנכונות להקריב את חיי הנתינים למען המולדת.
זנד כותב כי מטרת ספרו היא לשכנע את הקוראים כי אין דבר כזה כמו לאום יהודי וכי אין גם "עם יהודי היסטורי". על כך הוא הותקף כמובן כשולל של העם יהודי בשעה שכוונתו לומר שהיהודים היו בהחלט קיימים אך הם לא היו עם במובן המודרני של מושג הלאומיות מושג ש"הומצא" במאתיים השנים האחרונות. לפני זה היו צבורים מחולקים לפי ממלכות מאוכלסות מחטיבות ממוצא לאומי כזה או אחר, הזהות שלהם הייתה דתית או השתייכות למלך זה או אחר אך לא הייתה זו זהות לאומית של חילון, דגל, המנון, גבול בינלאומי, צבא לאומי, תרבות וחינוך לאומיים והיסטוריה משותפת (המפוברקת לרוב). כבר רנן, החוקר הצרפתי הנודע של לאומיות העיר: "הסימן הראשון של לאום חדש הוא זיוף ההיסטוריה שלו". אותו דין לגבי היהודים. עד להופעת הלאומית באירופה היהודים היו מאורגנים כקהילות יהודיות דתיות. עם חילון היהודים נמחק במידה רבה מחסום הדתיות השונה בינם לבין שכניהם והם הפכו (אפילו בשקיקה רבה) לגרמנים או לצרפתים. עד היום הם מתגוננים בחירוף נפש נגד האשמה של נאמנות כפולה כמו היהודים בארה"ב, למרות שהם נחשבים ע"י אזרחים ישראלים רבים בעקבות האידיאולוגיה הציונית כבני אותו עם היהודי. רק מיעוט קטן שבקטנים ביניהם הבינו את בוא הלאומיות כיסוד ללאומיות חדשה יהודית – המתגלמת במדינה ליהודים.
לישראלים רבים מאוד יהיה קשה לעכל שלפני היותם ישראלים לא היה קיים "עם יהודי". להם נותן זנד תשובה מעניינית ומאלפת: "להגדיר קבוצות בני אדם במונח 'עם' טרם הופעת הדפוס, תעשיית הספרים, העיתון והחינוך הממלכתי, כאשר רמת התקשורת בין שבט לשבט ובין כפר לכפר הייתה דלילה ומזדמנת, בתקופה שבה בליל של הדיאלקטים השתנה מעמק לעמק, ועידן שבו אוצר המילים המצומצם של האיכר או הרועה חג ברובו סביב טיב עבדותו או פולחניו – ספק אם התקיימו ממש עמים. הגדרת חברה אנאלפביתית של יצרנים-חקלאים כ'עם' נראתה לי בעייתית ולדעתי תמיד היה בה, במידה זו או אחרת, אנאכרוניזם מכשיל". נראה לי שזה תיאור נכון ומתקרב למציאות כאשר מתארים מצב טרם אומה. אהבתי את התיאור הזה גם משום שיש בו עקרון ומהות של "ההוויה קובעת את ההכרה" ולא להפך (אם כי אני מודע כמובן להדדיות ביניהם). כל תופעה היסטורית קשורה לתנאים היסטוריים מסוימים, למציאות מסוימת. הניתוח של זנד בעניין זה תקף גם לגבי המושג "אומה" – גם האומה היא לא "נצחית" ועם השתנות המציאות גם היא תיעלם או תשתנה לחלוטין.
מאמר ראשון משניים
לא קראתי, וגם לא אקרא את הספר, כי האנטישמיות הבינ"ל תמיד טענה כי אין עם יהודי, וכי מדובר רק בדת. אז מה כבר יכול לחדש לי עוכר ישראל יהודי?
אשאל פעם שניה: מה חושבים זנד והכותב על קיומו של "עם פלשתינאי"???
זנד מתייחס לחלק מהעם הפלסטיני – לעובדי האדמה, וטוען שהם צאצאים של היהודים שחיו בארץ וקיבלו על עצמם את האיסלאם. מקווה שזה עונה על שאלתך.
"האנטישמיות הבינ"ל תמיד טענה כי אין עם יהודי, וכי מדובר רק בדת"? מדובר רק בדת? לנאצים היה אכפת להם שהיהודים לא האמינו בישו?! אתה בוודאי לא מדבר ברצינות.
? המציאות היא שמאז הקמת המדינה קרוב למיליון ישראלים עזבו אותה לארצות אלה, עשרות אלפים צובאים על שערי הקונסוליות הזרות כדי להשיג דרכון זר. אם שערי ארה"ב היו פתוחים יתכן שישראל הייתה כבר מתרוקנת
קביעה מענינת לא ראיתי עשרות אלפי ישראלים צובאים על שערי קונסוליות הזרות בתל אביב כדאי להשיג דרכון זר מה שכן אני ראיתי אלפי מהגרים מחבר העמים אשר עמדו בתור בקונסליות הישראליות[הסוכנות היהודית] כדאי לעלות לישראל כנ"ל יהודים מאתיופה שלא לדבר על אלפי מסתננים ושבחים ועובדים זרים החולמים על תעודת זהות כחולה הנסיון לבטל את היהדות והציונות ההנתיב שלה לארץ ישראל הוא לא חדש בדברים האלה השתמשו הערבים לאורך כל ההיסטוריה כנ"ל סיפורי "הגרוש" של הערבים בתקופת מלחמת העצמאות במהלך המלחמה ובעיקר בחודשים אפריל-אוגוסט קרא הוועד לתושבים הערביים להתפנות זמנית מבתיהם, על מנת שלא להפריע לצבאות הפולשים. קריאות אלו, גרמו למשל לעזיבתם של ערביי חיפה למרות נסיונות ההנהגה היהודית במקום להשאירם.
"גרמו למשל לעזיבתם של ערביי חיפה למרות נסיונות ההנהגה היהודית במקום להשאירם". עוד דוגמה לחוסר ידע מושווע. מה בדבר תוכנית "המספריים" שבמהלכה דורדרו חביות חומר נפץ לתוך הוואדי במטרה לגרום לתושבי חיפה הערבים לעזוב? מה בדבר העוצר שהוטל בשכונות הערביות בחודש שקדם לגירוש? מה בדבר גשר גדוד 22?
ברור שיהודי ברית המועצות אתיופיה המסתננים והעובדים הזרים מבקשים לעלות משיקולים של רווחה ולא ציונות.
כלום קיים עם פלסטיני?
הרי כל מטרת סיפרו של שלמה זנד היא לשלול את זכותם של היהודים על ארץ ישראל ובכך
"לקבע" את הנארטיב הפלסטיני.
התעמולה הפלסטינית עובדת בכמה מישורים:
ראשית הטענה שהציונות אינה תנועת שיחרור של העם היהודי אלא מן שלוחה של הקולוניאליזם+ האירופי.
שנית, לעם היהודי לא היה קשר לארץ ישראל.
שלישית, בית המקדש לא היה קיים כלל "עובדה" המאשרת את הקביעה הקודמת שהרי א+ם בית המקדש לא היה קיים והוא "המצאה" ציונית בדויה הרי שאין ליהודים כל זכות לטעון לריבונות על ירושלים.
עכשיו מגיע הפאנץ' ליין האמיתי:
רביעית, אין עם יהודי, טענה הסותרת לחלוטין את הטענה הקודמת (לעם היהודי לא היה קשר לארץ ישראל) שהרי לא יתכן להכיר בקיומו של עם יהודי ולסתור את קיומו בעת ובעונה אחת!
הנה כך מסתבכת התעמולה הפלסטינית – וזו של זנד ובעל המאמר – במארג רווי סתירות פנימיות.
ועכשיו לפאנץ' ליין הנוסף: את אותן טענות המועלות ע"י זנד אפשר להפנות גם כלפי אוסף הכנופיות המתיימרות לכנות עצמן בשם "העם הפלסטיני" ולהוכיח שאין להן דבר מן המשותף ולכן אין הן יכולות להיות מוגדרות כעם.
השאלה אם היהודים הם עם או לא אין לה תשובה מדעית כיון שהיא שאלה סובייקטיבית שהיהודים (אלה המגדירים עצמם כיהודים) צריכים להכריע בה. אבל, ההשקפה שלעם היהודי יש קושאן על ארץ ישראל היא השקפה דתית מצד אחד (הדתיים ברובם הכריעו בה בי רק הקב"ה יכול להחזירה לרשותם) ומצד שני היא משמשת הצדקה למפעל הקולוניזטורי הציוני. זה חלק אחד של ההגדרה העצמית הציונית. את החלק השני הגדירה יפה גב' "פאנץ' ליין" והוא ההגדרה של הילידים הפלסטינים כאוסף כנופיות. ללא החלק הזה של המשוואה הציונית לא היה אפשרי לבצע את הנכבה כדבר המובן מאליו, כמעט ללא פקודה ישירה כשם שבלתי אפשרי היה לדסס את היהודים בגז לולא דאגו הנאצים קודם לכן להגדיר אותם כחולדות.
יש עובדה אחת ישראל שולטת במיליוני בני אדם ,
ישראל גוזלת זכויות אדם ממיליוני בני אדם.
תגדיר את הנגזלים איך שמתחשק לך ועדיין ישראל גוזלת מכל הבא ליד מאותם "פלסטינאים" ומצידי תקרא להם "קורקודו" .
כואב לך שישראל נתפסת כגזענית – בבקשה דאג לכך שהכיבוש יסתיים כל עוד ישראל כובשת ישראל היא גזענית
אז יש עם יהודי שחי במדינה שנקראת מדינת ישראל ? משה בקשר לגזילה ושליטה על עם אחר הינה התשובה מלחמת 67 מי שהביא את האסון על אותם פלסטנאים מסכנים וגרם להם לגזל ולשליטה
אלה מנהגי מדינות ערב ערב מלחמת ששת הימים [כולל אחמד שוקרי יו"ר הארגון לשחרור פלסטין שהוקם ב63 [ שקראו לחיסול הישות הציונית הם האשמים כמו ב48 כך הם הביאו עלהם את הנכבה ישראל לא אשמה בשום גזל ובשום מעשה ההנהגה הערבית אשמה עדיף להיות שולט מאשר נשלט תחת חרב הגיהאד
ועוד דבר מדוע לא הוקמה מדינת פלסטין עד 67 כאשר השטחים היו בידי ירדן ועזה בידי מצרים הכי קל לזרוק סיסמאות כאחד שחי באותה תקופה אי אפשר למכור לי סיסמאות ריקות מתוכן
בספרו של זנד יש גם התייחסות לראשיתו של העם הרוסי. זנד טוען שראשיתו של העם הרוסי קשורה לקבוצה החיה בקייב שהורכבה משארית יהודית (!) של ממלכת הכוזרי (לא פחות ולא יותר). כך שגם העם הרוסי לא יוצא טהור ואוטנטי…
אלוהים הוא הדבר הכי לגטימי אצל הדתיים. את התורה שחילקו ל-52 פרשיות קוראים מידי שנה ומשננים. אבל אלוהים שבתורה הוא המצאה – פיקציה שהמציאו גולי בבל בראשות עזרא ונחמיה. ומדוע? ככל פליט וגולה גם הם רצו לשוב לישראל ויהודה. ומי שנתן "בידיהם" את "הקושאן" הפיקטיבי היה האל הפיקטיבי – י ה ו ה . כך הם כתבו, והמאמינים מאמינים… "בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת־אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר; לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד־הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר־פְּרָת׃ אֶת־הַקֵּינִי וְאֶת־הַקְּנִיזִּי, וְאֵת הַקַּדְמוֹנִי, וְאֶת־הַחִיתִּי וְאֶת־הַפְּרִיזִּי וְאֶת־הָרְפָאִים, וְאֶת־הָאֱמוֹרִי וְאֶת־הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת־הַגִּירְגָּשִׁי וְאֶת־הַיְבוּסִי" ולכן המאמינים חושבים שמותר להם לחסל את כל תושבי הארץ ולבוא במקוֹמם. ואם זה לא מקוֹמם אתכם, אז היכן מצוי הרגש האנושי בכם?
ש. זנד נזכיר לי הבדיחה על מנהל קירקס, שרצה להבריח פיל לבן מסיאם. אך היות ואסור ליצא פילים לבנים מסיאם, אלא רק אפורים, צבע הפיל באפור והודיע לאנשיו שישטפו הפיל היטב לכשיגיע. ואכן כאשר הגיע אותו הפיל לקירקס מעבר לים, שטפו אותו. או אז ירד הצבע האפור ואח"כ ירד גם הצבע הלבן…
זנד אומר לנו שעד לפני מאתיים שנה לא היה קים המושג "אומה" או "עם" במובן המודרני בכלל, קו"ח כזה הנקרא "עם יהודי". רוצה לומר, פזורה אתנית אקראית. וזה הפיל הלבן שהוא מנסה להבריח.
אך אם הפיל אפור במהותו המקורית (כלומר, העם היהודי קים כעם, מקדמת דנא), לא תעזור כאן כל צבעות מזדיפת ו"מודרנית" כביכול, לא של מנהל הקירקס גם לא של החבר זנד.
1)ההויה קובעת את ההכרה ולא להפך .. הרבה נשים שפגשתי בעלות "הכרה דתית ״ בחרו להמשיך את ההריון … או לא לבצע בדיקות המלמדות על מומים מולדים . נכון לא נכון ? אבל קודם הם קיבלו חינוך שהכשיר אותן לבחור בצורה זו. מבחינת מה שיוצא אני מרוצה .
2) העם היהודי לכאורה ידע קרוא וכתוב בלשון קודש הגברים לפחות . אם כי מעולם לא דיברו בלשון זו .
דיברו בליל שפות . אבל כדי לעלות לתורה בבר מצוה היה נחוץ ידע של לשון קודש. יש די הרבה יהודים אמריקאים קונסרבטיבים שלא יכולים להוציא מילה אחת עברית מהפה . אבל יכולים לקרוא את ההפטרה .
3) היה קיים ישוב יהודי כל השנים בארץ ישראל . שהתקיים בצורה זו או אחרת "מחלוקה " בעיקר וגדל אחרי עלית החסידים לעיר צפת וטבריה . עליית הרבנים האלו הביאה לפריחת החסידיות שאנו מכירים היום בינהם חסידות חבד .שנשארו בגולה .
4) אני בהחלט מסכימה שהמצאת העם הישראלי הוא עיניין חדש יחסי ומקורו בארץ ישראליות בעבריות של ימי המנדט הבריטי . והוא מתאפיין בחילון ובסממנים של מודרנה אומה פוליטיקה וכן הלאה .
כרגיל אוסף הבלים שכל תכליתו "הוכחה" שליהודים אין מה לחפש כאן. כאשר זנד קובע כי הערבים ברחו בגלל הפחד מצה"ל הוא לא חושף דבר שהרי ידוע מאז ומתמיד הספור בלוד ורמלה שהערבים ברחו מהן לאחר שבערב לאחר הכבוש אמר המושל היהודי לנכבדים הערבים שהיהודים יעשו להם מה שהם התכונו לעשות לערבים. במקום להסיק את הברור מאליו, שהערבים התכונו לרצוח את היהודים עד האחרון שבהם וחששו שזה מה שיעשו להם היהודים למרות שמעולם לא קרה דבר כזה, מסיק הגאון שהיהודים אשמים בבריחה ועוד לא דיברנו על ההתעלמות מכרוזים של ההנהגה הערבית שנתפסו בחיפה למשל שקוראים לערבים לעזוב את חיפה ולחזור אליה לאחר הנצחון על היהודים. כרגיל, השמאל האנטי ציוני משתדל לא לשקר ממש (לא תמיד זה מצליח לו) אבל מסתמך על חצאי אמיתות וכידוע חצי אמת גרועה משקר. המשך יבוא
מושג ה"עם" לטעמו של זנד הוא תוצר של העידן המודרני. עד תחילת המאה ה-16 לא בשלו התנאים ההיסטוריים לכאורה לקיומה של תודעה קולקטיבית "לאומית" מכל סוג, ולכן לא נתקיימו "עמים" ובוודאי לא לאומים כרצף גנאולוגי, ובוודאי לא כפי שאנחנו תופסים אותם כיום. אז אם רצה זנד להודיענו ש"עם יהודי" איננו יוצא דופן במובן זה, ניחא, אבל זנד בשלושת ספריו, ושמואל אמיר במאמר זה, מתעלמים מן הפקטור העיקרי שמקיים את התודעה הקולקטיבית של קהילות יהודיות מאז ומעולם – והוא הזיקה לנרטיב המקראי, בין שהיא הדוקה ומחייבת בתפיסתה כציווי דתי – ובין שהיא אמורפית יותר כשהיא מוצאת ביטוייה בהתארגנויות פוליטיות "חילוניות". עוד הרבה לפני המצאת הדפוס נתקיים "עם יהודי" שיצא ממצרים, שהלך במדבר, שהקים מלכויות ושיצא לגלות – בתודעתם של מי שתפסו עצמם "יהודים", והמיתוס הזה – בלי קשר לאמיתות ההיסטורית של מרכיביו, – הוא שמקיים "עם יהודי" עד עצם היום הזה. זה לא רעיון שנולד משינוי של נסיבות היסטוריות, לא ההוויה קבעה את התודעה במקרה שלנו, אלא להפך: התודעה ההיסטורית יצרה את ההוויה שמתוכה אנחנו מתווכחים כיום אם היא אמתית או כוזבת.
שמואל,נגיד שכל מה שכתבת נכון{רק נגיד}מה אתה חושב לעצמך שאני אבטל את קיומי הנוכחי כאן בכדי למרק איזה מצפון {אגב לא שמעתי על עם כזה שביטל את עצמו לדעת}{יש יבשה שעושה את זה בדיוק עכשיו=ארופה}
"הסימן הראשון של לאום חדש הוא זיוף ההיסטוריה שלו" זאת אומרת שזה הנוהג וגם הערבים הפלסטינים המציאו את עצמם ,
אז אני מבקש לדעת מה חוץ ממאמרים והתפלספות לרוב ,,,,,,,,מה אתה שלמה מבקש להציע ,
המאמר הזה הוא "דרייב" למה ,להפעלת מנגנון פיצוץ עצמי?
"לישראלים רבים מאוד יהיה קשה לעכל שלפני היותם ישראלים לא היה קיים "עם יהודי".
אני מודיע לזנד וגם לכותב המאמר-מה שחשוב זה מה אני מרגיש,עם עתיק הוא העם שלי,
עתיקה היא השפה שלי -ובעוד 1000 שנה תקופת הפלמח והמחתרות השתלבו ממש יפה בכל
האתוס היהודי ,,,,,,,,,אינשאללה
הפסקתי לקרוא את הטקסט התועמלני של אמיר כשנתקלתי במשפט הבא:
"ניקח למשל את העובדה שבשנות העשרים המוקדמות של המאה שעברה ארה"ב, בהחלטה גזענית מובהקת, צמצמה את הגירת היהודים לחופיה. בעקבות כך יהודים רבים הפנו את פניהם לפלשתינה במקום, כמו קודם לארה"ב."
החלטה גזענית? בשנת 1924 נחקק בארה"ב חוק שקבע מיכסות להגירה. חוק זה לא כוון נגד יהודים. הוא התייחס לאוכלוסיות רבות ומגוונות. למשל, גל ההגירה הגדול של ערבים (בעיקר נוצרים מלבנון) לארה"ב, שהחל בשלהי המאה ה-19, נפסק באחת ב-1924 בגלל החוק "הגזעני".
הערה נוספת: ההתחכמות של זנד שטוענים נגדו שאין הוא מגלה דברים חדשים ושמה שהוא כותב אינו נכון נשמעת משכנעת משום שזנד ותומכיו אינם טורחים לציין שיש מי שטוענים שזנד טוחן דברים ישנים ויש אחרים שטוענים שהוא בודה דברים – וכי אין מדובר באותם אנשים או באותם דברים. (האמת היא כמובן שאלה ואלה צודקים: זנד טוחן דברים ישנים, ומוסיף עליהם בדותות.)
זנד הוא איש פוליטי מאוד, וספריו נועדו לקדם את האג'נדה הפוליטית שלו (ובעיקר לעשות בוחטה – לספרים כאלה תמיד יימצא שוק). זה כל הסיפור.
צודק זנד שאומר שלא היה עם יהודי וצודקים מבקריו שאומרים שהוא לא מחדש דבר. היו הרבה קהילות יהודיות שהיה בין חלקן קשרים וחלקן היה רקע היסטורי ותרבותי משותף. עם במובן המודרני, קרי עם כצורך של הקפיטליזם, הוא מעולם לא היה. מלבד סוג מוזר של התנשאות, לא ברור למה שמואל אמיר חושב שלישראלים רבים יהיה קשה לעכל את זה. גם זנד עצמו לא מכחיש את קיומה של אומה ישראלית. ועובדה היא, כפי שמציין שמואל אמיר, שספריו הם רבי מכר בישראל.
אני רואה שהמאמר נגע בעצב חשוף והרגיז הרבה מגיבים וזה כבר מוכיח שהספר השיג את שלו.
מגיבים יקרים מבלי שהתכוונתם אמיר הרים לכם להנחתה ואתם הנחתתם
חחחחחח
למערכת. היתה סיבה אמיתית למה צנזרתם את המשך התגובה שלי או שרק לקומוניסטים ותיקים מותר לכתוב שרשרת של תגובות כי יש להם להגיד יותר ממה שנכנס ב-800 תוים.
אני לא מבין את שלמה זנד אין עם יהודי הכל המצאה של הציונות? מדוע הוריו עלו לישראל למרות שהיו קומניסטים מדוע אחרי המלחמה [הם היו ניצולי שואה] לא עברו לחיות בברית המועצמות מה הם חיפשו כאן במדינה הציונית שהיא הזרוע של האימפרילזים האמרקאי אהבתי את הקטע בספרו "מתי ואיך הומצאה ארץ-ישראל?"כתב זנד . ההקדשה "לזכר תושבי אל-שייח' מואניס אשר נעקרו בעבר הרחוק מהמקום שבו אני חי ועובד בהווה הקרוב". נו הגם רצחתה וגם ירשתה מר זנד? במה אתה טוב יותר מאותם ציונים…………….
הפילוסוף ניטשה כתב "העם היחיד אשר ראוי להקרא עם זה העם היהודי"
וזאת משום שהיהודים זכרו במשך אלפי שנים את המאורעות ההיסטוריים שעיצבו אותם לעם !
צריך לזכור את הטראומה של הריסת המקדש ואת 600 אלף ההרוגים כתוצאה ממלחמת הרומאים ביהודים טראומה שמוצאת את ביטויה בצום תשעה באב (להגיד שהיהודים לא ניסו מחדש להקים מדינה
זה עורון היסטורי ורשעות אינטלקטואלית..הפלא הוא בכלל ששרדו כעם למרות הטראומות).
כאשר פילוסופים התמודדו עם המושג המודרני של עם הם לקחו דוגמא מהעם היהודי
לפי התאורטיקנים האיטלקים אשר יצרו את התאוריה הפאשיסטית בתחילת המאה העשרים
הם לקחו את עיקרי ההגדרה של עם מתוך ההגדה של פסח
למשל המוטיב של מנהיג (משה רבינו)והמוטיב של הגיבור (נחשון) .
שבתאי צבי ניסה להקים את מלכות ישראל והציג את עצמו כמשיח ואנחנו יודעים כיצד המוסלמים דיכאו את התנועה הזו (בצורה האכזרית ביותר).
התנועה הציונית ניסתה לישב יהודים בארץ ישראל אבל העותמנים והערבים לא איפשרו
הערבים לא אפשרו ליהודים לחזור לארץ ישראל משום שידעו על הקשר החזק של היהודים לחבל ארץ זה..רק כאשר הבריטים כבשו את ארץ ישראל התאפשרה עליה
זנד חוזר על הטעות שעושה הימין כל השנים – נסיון להסתמך על ההיסטוריה כדי לאושש אידיאולוגיה.
הרי אידיאולוגיה אמיתית צריכה להיות מבובססת על מערכת ערכים ולא על טקטיקה. מערכת ערכים לא משתנה כאשר עובדות חדשות מתגלות או מופרכות. איש שמאל אמיתי ירצה בסיום הכיבוש מסיבות הומנסטיות (ופרקטיות), ולא ישנה דעתו גם אם יתגלה כי יהודים "היו שם קודם".
הימין שנים מנסה להשתמש בסימוכין היסטוריים, חלקם נכונים וחלקם לא – הערבים הצביעו נגד החלוקה, הערבים ברחו ולא גורשו, לא היו ערבים בארץ לפני המאה ה-19, לא היה מושג פלסטינאי לפני הציונות וכן הלאה וכן הלאה. ברור לכולנו שכל ההתאמצות הזו נועדה להצדיק את הכיבוש. וכפי שהתנהלות זו מגוכחת בעינינו (גם אם הערבים ברחו מיוזמתם ב-48, זה מוריד משהו מזכויות האזרח האדם שלהם?), כך גם נסיונו החיוור של זנד. חבל.
הנסיון של זנד להפוך את יהודי ישראל לישראלים בעל כורחם הוא נסיון פתטי להחליק מעל המהות הקוליניזטורית של הציונות שיצרה כאן שני עמים, ישראלים (אכן) ופלסטינים. אלה שני צדדיה של המטבע הציונית וקשורים אליה בחבל הטבור בצד אחד המדכא ובשני המדוכא. הפיכתם ללאום אחד ישראלי אינה ענין של הגדרה אלא של ביטול האופי הציוני הקולוניזטורי המנשל של המדינה.
בשלב זה כמובן שההגדרה ישראלים לא מקובלת על היהודים כאן משום שהיא מכלילה בתוכה גם את האזרחים הפלסטינים שלא נחשבים אלא כמיעוט נסבל במקרה הטוב, כל זמן שאינם מסכנים את הדמוגרפיה היהודית, וכמועמדים לנכבה נוספת כוחנית או התחכמותית במקרה הרע.
ההגדרה הלאומית מטיבה היא הגדרה סובייקטיבית היסטורית. כך האינטרס של המעמד השליט ו/או של האימפריאליזם להפרדה בין איטלקים בצפון לאיטלקים בדרום, בין ערבים לערבים וכן הלאה למרות השייכות הלאומית האובייקטיבית כביכול.
האינטרס הציוני קושר בין הישראלים היהודים ליהודים בעולם הן כמאגר דמוגרפי והן כקשר בין האינטרס הפוליטי של בעלי ההון היהודים בפרט בארה"ב למדינה הציונית ובין האינטרס הציוני לעורף פוליטי וכלכלי של הלובי היהודי
האם מי שנוסע בשבת הוא "יהודי"? ומי שאוכל שרימפס וחזיר, גם הוא ייחשב ל"יהודי"? ומי שפוגע באחר בניגוד למצוות "איך לנהוג בגר"? ובפרפזה על בקשתו של אברהם מה' (שנאמר בבראשית יח) "וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם (לה') וַיֹּאמַר; הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם־רָשָׁע"? אז האם ניתן להתמקח עם האל (המומצא)? כמה עבירות על תרי"ג המצוות מותרות ע"י הרבנים והרברבנים עד שאדם חדל להיות "יהודי"?
[613 המצוות ש"חכמינו" חילקו לשתי קבוצות, רמ"ח (248) מצוות עשה ו-שס"ה (365) מצוות לא תעשה]. . . וַיֹּאמֶר (אברהם) אַל־נָא יִחַר לַאדוֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ־הַפַּעַם, אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה; וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית, בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה. . . והרי גם הנאצים מילאו כמה מצוות, ולמה נלין על כוֹבשי השטחים ונאמר שהם לא יהודים, וייתכן — כפי שאמר ישעיהו לייבוביץ' — שהם יודו-נאצים. בקיצור הסוגיה של "מיהו יהודי" מאוד מורכבת, ולכן הצגת השאלה "האם קיים עם יהודי", כפי שעושה זאת פרופ' שלמה זנד תחכה עוד שנים לפתרונה. אך בינתיים צריך להפריד את הדת מהמדינה, ולפרק את כל ה"רבנויות" ולחסל את תלות הרבנים בממניהם השליטים הציונים.
אז השאלה "האם קיים עם יהודי" מ י ו ת ר ת. כי היהדות היא דת ומי שאינו מאמין באלוהיה הפיקטיבי, שקיים רק בראשם או במוחם של המאמינים, אינו יכול להימנות על "היהודים". והמסקנה היא שאנו צריכים להסתפק בכינוי אחר לחבר בקבוצה של "מי שנולד לאם יהודיה".
לפי זנד עלינו לזרוק לסל האשפה את כל ספרי ההיסטוריה שברשותינו . את גרץ .דובנוב וכו" וגם לא להתייחס לכל המקורות היהודיים שבידינו.
עברו שלוש שנים מפרסום הספר ומתברר שהכל היה הבל הבלים. אין עם סורי אין עם עירקי אין עם לובי. העם האותנטי היחיד שיש לו מדינה הוא העם היהודי. הספר של זנד לוקח את הקורא למסע בנבכי התודעה של זנד ותו לא. השמאל הקיצוני גרם לכזאת התדרדרות של האמינות במדעי הרוח בקרב הציבור הרחב שזה פשוט טרגי. הלוא את ההצגה ההיסטורית מבעד למראת הפלאות של זנד כל בר-דעת יכול להפריך בנקל.
מי שרוצה ללמוד על ההיסטוריה ולא על התודעה הקומוניסטית הייתי ממליץ לו בחום על גרץ דובנוב וכו.
הייתי ממליץ לו גם על החוגים לתולדות עם-ישראל באוניברסיטאות.
זנד מתעלם מהמציאות ומכפיף אותה לצרכיו, אם נלך לפי ההגדרה של זנד לא נמצא אפילו עם אחד על פני כדור הארץ, כזו היא הלאומיות- היא בונה משהו שילכד את רוב האנשים, הפרטים לא חשובים וגם האמת לא- האם סיפורי הלאומיות של הגרמנים והצרפתים משכנעים יותר מרדיפות הקוזקים? האם האגדות על "אחדות לאומית" טובות יותר מהציונות?- הכול פיקציה, אבל בלי פיקציה היינו עדיין חיים תחת שלטון העותמנים, נפוליאון לא היה הורס את אירופה של ימי הביניים ובית ההאבסבורג עדיין היה שולט במרכז אירופה, הלאומיות היא המצאה נהדרת, וכיום, אין משהו שיכול להחליף אותה.
נכון מאוד. לפי הגדרת זנד, גם הסינים אינם עם מפני שיש להם מעל חמש מאות דיאלקטים לשפות. גבולות המדינה השתנו במשך השנים והם כופים את מאותם על עמים שונים באזור כולל נפאל. לעם הסיני אין זיקה דתית משותפת וההבדל היחיד הוא שבסין זנד היה נרקב בכלא.
העם היהודי מוכר כעם לאורך ההיסטוריה ולו רק בגלל שונאים. ממצרים לבבל לרומא לנוצרים לנאצים לערבים. שונאים אותי, לכן אני קיים 🙂
הבעיה העיקרית עם רעיונותיו של זנד (לפחות כפי שמציג אותם שמואל אמיר) היא שמדובר בשילוב נדיר של מישהו שמחפש את המטבע מתחת לפנס ובאותו זמן גם יורה לכל הכוונים.
עם כל הכבוד, אי אפשר להתייחס ברצינות למישהו שטוען את כל הדברים הבאים גם יחד:
"הערבים נסו מאימת צה"ל ולא בגין קריאת מנהיגיהם לקום ולברוח",
"היהודים לא גורשו ע"י הרומאים מן הארץ, הם התפזרו בעולם מרצונם",
"היהודים לא שאפו אלפיים שנה לחזור לציון",
"יציאת מצרים מהמקרא ובהגדה לא הייתה ולא נבראה."…
עושה הרושם שזנד הוא מאלה שהחליטו מה תהיה מסקנת מחקרם עוד לפני שהתחילו (ע"ע תדי כץ ואילן פפה), ולכן טוב יעשה משרד החינוך אם ימשיך להימנע מלהכליל ספרים אלו בתכנית הלימודים, שכן אין טעם ללמוד מפרי עטו של חוקר מגוייס שנאמן אך ורק להשקפת עולמו הראשונית, וכל קשר בינו ובין מחקר אובייקטיבי הוא מקרי לחלוטין (תראו מי שמדבר על "ארכיאולוגים נחושים"…).
את הדברים הללו ניתן לקרוא בגדה השמאלית לגבי חוקרים ציונים "מגוייסים", והם נכונים גם לגבי חוקרים אנטי-ציונים מגוייסים.
"נאה דורש – נאה מקיים".
תשובה לשלמה זנד
בימים אלה מצוין יום חורבן בית ראשון (שנת 586 לפני הספירה) ובית שני (שנת 70 לספירה), ואין עיתוי מוצלח מזה בחשיפת ממצאים ארכיאולוגיים נדירים מאותה תקופה, כפי שנמצאו לאחרונה בפרויקט סינון העפר מהר הבית בגן הלאומי עמק צורים בירושלים. "יש לנו ממצאים שמכסים אלפים רבים של שנות היסטוריה מימי הבית הראשון, השני, מהתקופה רומית, הביזנטית ועד ימנו", מסביר הארכיאולוג ויוזם האתר, צחי דבירה הממצאים החשובים יותר שיש לנו מתקופת הבית הראשון הם קבוצה של בולות – גושי טין שעליהם טביעות חותם הקשורים במנהל. בולה אחת מהמאה השביעית לפני הספירה מזכירה את העיר גבעון וקשורה לגביית מסים בימיו של מנשה מלך יהודה. בולה אחרת היא של בן למשפחת כוהנים שנזכרת בספר ירמיהו בתנ"ך – משפחת אימר ועליה הכותבת 'אליהו בן אימר'. זו פעם ראשונה שיש לנו עדות של כתובת עברית קדומה מהר הבית ועדות של הפעילות המנהלית של אוצר המקדש עליו היו מופקדים הכוהנים.
http://news.walla.co.il/?w=/90/2654800
זנד לא טוען שממלכת יהודה לא היתה קיימת ושלא היתה לה אדמיניסטרציה. זנד גם לא טוען שעד הכיבוש הערבי לא התקיים ישוב יהודי
יש או אין עם יהודי באותה צורה בדיוק שיש או אין עם רומאי או רוסי או יווני או מה שלא יהיה. במובן מסוים אין עמים בכלל — יש רק בני אדם. במובן נוסף קבוצה של אנשים שיש לה — או שמאמינה שיש לה — מוצא משותף, שפה, מקום שהיא רואה כמולדת, וכו' וכו', הינה עם.
למשל: לאן נעלם ה"עם הרומאי"? האם מישהו הרג את כל הרומאים (או את צאצאיהם)? לא — אלא שבחלוף הדורות, הצאצאים הללו הפסיקו לראות את עצמם כרומאים וראו את עצמם כצרפתים או איטלקים או מה שלא יהיה — ואז "נוצרו" העם הצרפתי והאיטלקי (אני מפשט את ההיסטוריה פה כמובן אבל זה לא משנה את הנקודה העקרונית).
ובכן? מה חדש פה אני לא מבין.
שזה לא ממש ידוע ו/או נלמד במערכת החינוך ובאוניברסיטאות. בסך הכל זנד מקדים את זמנו, עוד מאה שנה כבר יהיה אפשר לעסוק בנושא באופן פחות מחתרתי.