יופי, יש מלחמה
בינתיים מתפתחים הדברים לשביעות רצונה של ממשלת ישראל. הלובי הישראלי והנוצרי שמרני ואלה הקרויים "ידידי ישראל בקונגרס" הצליחו לגרור את הנשיא אובמה, למורת רוחו, לפעולה צבאית נגד סוריה. ישראל משחקת משחק ציני. בעין אחת היא עושה עצמה דומעת לנוכח פשעי אסד ובעין שנייה קורצת בממזריות שמביעה שביעות רצון מהמצב. שהרי אין מצב נוח יותר לממשלה בישראל מאשר ליצור אווירת משבר ביטחוני, לזרוע פחד בקרב הציבור, להריץ את האנשים להצטייד בערכות מגן.
איזה כיף שמחלקים ערכות! (תמונה: דואר ישראל)
כך מסיטים את הציבור מהמשבר הכלכלי, מעליית מחירי הדיור, מיוקר החיים, מהפחתת קצבת הילדים וכיוצא באלה טרדות יומיומיות. אותה ממשלה שמפמפמת לנו את השכל על הצורך לקצץ לקצץ לקצץ מוצאת בקופתה מיליארדים למימון מלחמות מיותרות.
פשעי דמשק
המתרחש אצל שכנתנו סוריה מעורר פלצות. השחיטה ההדדית, אלה בשם הבעת' ומולם הג'יהאדיסטים בשם אללה ונביאו, רוצחים ילדים ותינוקות, אונסים נשים והחמור מכל, שימוש בנשק כימי. ממשלת ישראל עשתה שימוש בנשק כימי, זרחן לבן, בקרב אוכלוסיה אזרחית, ובית המשפט העליון סירב להוציא צו האוסר זאת. ישראל היא האחרונה היכולה לבוא בטענות אל הפושע אסד ועושי דברו.
הקברניטים שלנו עושים הכל כדי לערב את ארה"ב בלחימה בסוריה. המצב בסוריה מחייב פעולה בינלאומית אבל לא בצורת טילי טומהוק המשוגרים מספינות, אלה רק יגבירו את ההרג וההרס ועלולים להבעיר את האזור. אנו זקוקים בדיוק לקוטב השני של הורדת הלהבות.
ככה נראית מלחמת אזרחים – אכזרית, ללא חמלה וללא רחמים. זה הכיוון אליו אנו צועדים. מי שיכול בורח מהגיהינום. המדינות השכנות, ירדן ועיראק, קולטות מיליוני פליטים. רק ישראל העשירה בהרבה עומדת מהצד, מצקצקת בלשון במקום לפתוח את רמת הגולן לפליטים, מה עוד ומדובר בשטח סורי.
פשעי קהיר
בשעתו הייתי שותף להתפעלות מהפגנות ההמונים בכיכר תחריר שתבעו את סילוקו של הנשיא חוסני מובארק, ששלט עשרות שנים במצרים באמצעות משטר אוטוריטרי מושחת. הצבא עמד מן הצד ולא התערב. מובארק סולק וההמונים צהלו והיו זקוקים לפסק סמן בכדי לעכל את גודל ההישג. הצבא תפש את השלטון באופן זמני עד שיבחרו נשיא ופרלמנט חדשים. למרבה ההפתעה, בניגוד להערכות מומחים עם ובלי מירכאות, ראשי הצבא עמדו בדיבורם והכינו לראשונה במצרים, בחירות חופשיות חשאיות ורב מפלגתיות. היו מי שראו בכך קפיצה נחשונית וכמעט פלאית של מדינת עולם שלישי מדיקטטורה לדמוקרטיה.
ניסים כאלה מתרחשים באגדות. הזוכה בבחירות היה מוחמד מורסי איש האחים המוסלמים. ההליך היה דמוקרטי – התוצאה קטסטרופלית. מורסי הושבע כנשיא, גם זו הייתה הפתעה, אבל האיש לא הסתיר את כוונתו להפוך את מצרים למדינת הלכה מוסלמית שהיא למעשה דיקטטורה דתית שמשעבדת את האזרחים ל"גדולי הדור" המוסלמים, שקובעים מה מותר ומה אסור לפי ההלכה.
הציבור החילוני ליברלי היה ער לסכנה ויצא בהמוניו לכיכרות ודרשו את הדחת מורסי. הנשיא כמובן סירב, הרי נבחר כחוק. המתח עלה וגאה. זה היה הסימן לצבא לתפוש את השלטון ולהדיח את הנשיא. האחים המוסלמים הם אכן צרה צרורה מנקודת מבט ליברלית, ולכן היו לא מעטים שראו בהפיכה הצבאית חלק מההליך הדמוקרטי. גם זה קורה בעיקר באגדות. תומכי מורסי יצאו לרחובות ולכיכרות וזעמם עלה על גדותיו. הצבא שיחרר את הניצרה ונהג כמו שמצופה משלטון צבאי – יורה באש חייה על מפגינים לא חמושים, תופעה המוכרת לכל ישראלי מהמתרחש בשטחים הכבושים.
ההמון הזועם,שטוף בקנאות דתית עשה את מה שמצופה ממנו, שפך את זעמו על המיעוט. במצרים הם הקופטים. כנסיות נשרפו ונבזזו, וקופטים חששו ללכת ברחובות שמא ייקרעו לגזרים. גם זו תופעה מוכרת בישראל. מה עושים מתנחלים זועמים בין ליל בדולח זוטא למשנהו? שורפים ומחללים מסגדים. סדנא דארעא חד הוא.
פשעי ירושלים
שעה שבסוריה ומצרים מתבצעים פשעי מלחמה, ירושלים לא עומדת בצד והיא שותף פעיל בתזמורת פשעי המלחמה. 46 שנות כיבוש הפכו אותה לבעלת ניסיון מצטבר ללא מתחרים בירי על אוכלוסיה אזרחית. פעמים ההרג הוא סיטונאי, בסדרי גודל של אלפים, כמו במלחמות לבנון ועזה, פעמים הוא קמעונאי, במסגרת שגרת הכיבוש, פעם הורגים אדם בג'נין, כעבור מספר ימים יגיע תורו של תושב חברון ועתה שלושה פלסטינים בלתי חמושים שנהרגו במחנה הפליטים קלנדיה מאש כוחות הכיבוש. תושבי המחנה גילו התנגדות מרשימה לנוכח פלישת כוחות הכיבוש למחנה. כמו הנער דוד הסתייעו המתקוממים באבנים מול גוליית הישראלי החמוש בנשק חם. שלושה אזרחים הרוגים, זו דרכם של ממשלת ישראל, צבאה, שב"כה ומשטרתה להעניק לפלסטינים שי לרגל השנה היהודית החדשה. כל זאת בנוסף להתעללות יומיומית של הכובש הישראלי בעם הפלסטיני.
על אור המערב
המשורר ד"ר סלמאן מצאלחה הוא בר אוריין בשתי התרבויות, היהודית ישראלית והמוסלמית ערבית, הוא ליברל אמיתי, לא חוסך את ביקורתו הן מהכיבוש והגזענות הישראלים, והן מהקנאות הדתית המוסלמית. במאמרו בהארץ (27.8.2013) הוא אומר לעולם הערבי, תפסיקו להאשים את המערב בכל קשייכם. השמש עולה אמנם במזרח אבל האור נמצא במערב. איש לא מפריע לכם להשקיע בחינוך בתרבות במדע, לפעול לשחרור האשה, להפרדת הדת מהמדינה, לתרגם את מיטב הספרות העולמית ועוד. מי שרוצה לנהל מדינה וחברה על פי חוקי הקוראן, שלא יתפלא אם אינו נחלץ מנחשלותו. זוהי תמצית של תמצית ממאמרו של סלמאן ואני ממליץ לקרוא אותו.
אני מסכים עם עיקרי טיעוניו אבל מבקש להוסיף בשולי הדברים כי הנאורות של המערב על תרבותו העשירה לא הצילה את האנושות מזוועות כמו אלו המתרחשות כיום בסוריה. כך גרמניה על שלל הפילוסופים הסופרים והמוסיקאים שצמחו בקרבה, הביאה עלינו את השואה, ארה"ב שנהוג לכנותה מנהיגת העולם החופשי, השמידה מיליוני בני אדם במלחמותיה בוייטנאם ובעיראק, כולל שימוש בנשק כימי שבגינו עד היום נולדים בוייטנאם ילדים עם עיוותים קשים. אליהם יש להוסיף את האימפריאליזם הצרפתי, האנגלי, הבלגי שהחליפו את הדיכוי הקולוניאלי הישיר, שפירותיו הבאושים ניכרים עד היום, בסיוע ומכירת כלי נשק למשטרי שחיתות ועריצות. בהקשר זה יש להזכיר את סופריה הנפלאים של רוסיה שלא מנעו את הקמת הדיקטטורה הסובייטית שבנוסף לדיכוי הפנימי תמכה בדיקטטורות ברחבי העולם כולל משטרו של אסד, שהרי מהיכן יש לו חימוש כימי אם לא מהמערב הנאור. גם מקומה של ישראל לא נפקד מהרשימה. הציבור הנאור לא הצליח לעצור את הכיבוש וזוועותיו. אולמות הקונצרטים והתיאטרון מלאים, טיסות הנופש לחו"ל עמוסות ושגרת הכיבוש נמשכת.
הנשיא אובמה נבחר כאדם נאור, תלמידו של מרטין לותר קינג ובשנה החמישית לנשיאותו מוצא עצמו חתום על חוקים לא דמוקרטיים ועל ספה של מלחמה חדשה. מפלגת הירוקים בגרמניה קמה על בסיס התנגדות לנשק גרעיני. מנהיגה לשעבר יושקה פישר חתם ב- 1987 על עצומת תמיכה במרדכי ואנונו וקריאה לממשלת ישראל להתפרק מנשקה הגרעיני במסגרת מזרח תיכון מפורז. משעה שקודם לתפקיד שר החוץ, הפך לחברו הקרוב של ראש הממשלה שרון וקידם את בניית הצוללת עבור ישראל הנושאת טילים גרעיניים.
ממלכה חשוכה כערב הסעודית לא הייתה מתקיימת יום אחד אלמלא תמיכת המערב הנאור. הקריאה לעולם הערבי לאמץ את האור הבוקע מן המערב, כדבריו של סלמאן, היא ראויה ונכונה אבל רצוי לסייגה על ידי דחיית הצללים המתלווים לאור.
הערבים צריכים רק לאמץ את האידיאולוגיה והמשטר המערבי ומיד תגיע הקידמה אליהם.
זו תמצית השקפת עולמם של מצאלחה וספירו (עם כל הסתיגויותיו). זו השקפת עולם ליברלית הרואה את העולם במהופך. לא תפקידם של הערבים והעולם השלישי בכלל במערכת הייצור הגלובלית-אימפריאליסטית, כספקי עבודה זולה ומשאבי טבע, היא הקובעת את משטרם והאידיאולוגיה שלהם (שלמערב יש חלק מרכזי בכפייתם ע"י תמיכה במשטרים מהסוג הזה שמשרתים אותו) אלא שבנין העל הוא הקובע את מעמדם החברתי והפוליטי בעולם.
הערבים לא ישתחררו מנחשלותם קודם שישתחררו מהקפיטליזם האימפריאליסטי. זה המאבק שמתנהל על כל סתירותיו וצורותיו הלא סימפטיות. (המאבק של העניים הוא בד"כ לא סימפטי ואפילו מגעיל בעיניים של האמידים – תשאלו את גולדה)
יפה, רק שהצללים האלה אינם "מתלווים" לאור – הם מהותו ותשתיתו של האור.
הלובן ה"נאור" כשמו כן הוא: טיוח בלתי פוסק של מערכת ניצול כלל עולמית ושל שעבוד אפיסטמי עמוק.
רק כדאי לזכור, שסוחרי העבדים הראשונים באפריקה היו הערבים, ולא המערב. אין כל מיוחד בניצול של המערב. תמיד, לאורך כל ההיסטוריה, החזק ניצל את החלש. כשהערבים היו בשיא פריחתם בשלהי ימי הביניים הם סחרו בעבדים אפריקאים כאילו היו פיצוחים בשוק. כדאי לקרוא את הרשמים המעלפים של מרקו-פולו הערבי – אבן בטוטה – באיזה מילים גזעניות ובוטות הוא מתאר את השחורים באפריקה. לא היה מבייש את מיין-קאמפף.
הימין הקיצוני בארה"ב, כולל רבים מאנשי "מסיבת התה", שרה פיילין ועוד – דווקא נגד ההתערבות בסוריה
אני רוצה להבהיר לגדעון ספירו שישראל לא באה בטענות אל הפושע אסד ועושי דברו וגם לא ללוחמים נגדו. לדעתי, כפי שכתבתי, לישראל נוח יותר לשתוק, כמו שאכן עשתה, ולתת לכל הצדדים להילחם בינהם לעוד שנים ולפגוע בעצמם כמה שיותר ובטח לא לתת עילה לגורם כזה או אחר לערב את ישראל בניגוד לרצונה.
ישראל לא עשתה דבר אחד וחצי דבר כדי לערב את ארה"ב בסכסוך. ארה"ב גדולה מספיק כדי להחליט על דרכה לבדה, כמו שהיא נוהגת תמיד. הטענה הנואלת שמכניסה את ישראל הניגוד לרצונה לסיפור מנותקת מהמציאות וגם מהאינטרס הישראלי. אני חושב שאם גדעון ספירו היה איש הגון הוא היה מביא הוכחות לטענתו. אבל הוא לא מביא. ומשאין לו על ראשו בוער הכובע!
צורת המעורבות הבינ"ל תלויה בקואליציה שתצליח ארה"ב לייצר. גם כאן ישראל מחוץ לעסק. אלא שגם הסורים כמו גדעון ספירו ניסו להכניס את ישראל בכוח למשחק הזה, כדרכם של שקרנים שמנסים לשנות נושא כדי לא להיתפס בקלונם ולשחרר את גחמתם על מישהו שנמצא בסביבה. אסד כמו ספירו אמר שאם ארה"ב תתקוף אותו הוא יתקוף את ישראל. אסד לפחות פחות מתוחכם ולא האשים את ישראל שככוח-על כפתה על המדינה הזוטרה ארה"ב לתקוף בסוריה. אצל אסד לא אותר שימוש במנוע הקונספירציה אלא, רק במנוע הדה-לגיטימציה של ישראל. ספירו משתמש בשניהם.
איני יודע אם טעית בגלל שחסר לך מידע, או מסיבה אחרת. על כל פנים: משום מה,,, הנשיא אובמה התקשר לרה"מ נתניהו להודיע לו על הדחייה, ולא בגלל ש"ישראל לא עשתה דבר אחד וחצי דבר כדי לערב את ארה"ב בסכסוך." והניו יורק טיימס ציטט פקיד בכיר שלא רצה ששמו יתפרסם שהגדיר את הלובי הימני-ציוני AIPAC "הגרילה בת ה400 ק"ג שנמצאת בחדר" (הוא התכוון כנראה לחדר המצב בבית הלבן.
quoted an administration official, who, like others, declined to be identified discussing White House strategy, called the American Israel Political Affairs Committee “the 800-pound gorilla in the room”.
והניו יורק טיימס ציטט פקיד בכיר העיתון יכול גם לפברק ולכתוב פקיד בכיר אף שאולי לא היה ולא נברא נו הניורק טיימס ידוע בעמדותיו האנטי ישראליות
כמו תמיד חד וקצר
ישר כח
תודה
אסתר
גם בפשעים בסוריה ובמצרים ובגרירת ארה"ב למלחמה… DIE JUDEN SIND UNSER UNGLÜCK היה כתוב על כל גיליון, כל שבוע, בעיתון המוכר לספירו במולדתו הגרמנית.
הקואליציה של הרוצים במלחמה…החל במלך סעוד, שמשטרו היה נופל אילולא תמכה בו הדמוקרטיה הגדולה (שניתן לקנות בדולרים) -וכלה בעבדאללה השני-ההאשמי, ובגלריה שבליגה הערבית
צודק איציק שכתב: "צריך להעניש, כי אין מוסר בלי עונש. ומי יעניש? רק האמריקאים, אמרנו. רק הם אינם סוחבים אחריהם שובל ארוך של חפים מתים: מהירושימה ונגסאקי-דרך קוריאה-וייטנאם-לאוס וקמבודיה-אפגניסטאן-עיראק-לוב, ועד המל"טים בפקיסטאן – מיליוני לא חפים מפשע, שהרי נהרגו בידי אמריקאים".
מה עוד שהדמוקטטור אובמה השאיר את ההכרעה – האם להעניש, או לא – בידי הקונגרס… אלא שזה לא בדיוק כך, כי החלטת הקונגרס א י נ ה מחייבת את הנשיא – וכך הודיע בפירוש ג'ון קרי… זוכרים איך היה לפני תקיפת לוב? הקונגרס התנגד לתקיפה, ואובמה תקף. ולמרות שהקונגרס לא אישר לקלינטון לתקוף בקוסובו ובסרביה – קלינטון תקף.
בחזרה לאיציק לאור: "ייתכן שהתערבות מלאך המוות, יצרן הנשק הגדול ביותר בעולם, שאין עשור בלי מעורבותו במלחמה הרסנית, שהשלכותיה הן תמיד אסונות־ענק גיאופוליטיים, (תהיה) בכלל התערובת המושלמת: להיות צודק, אכזר ורחמן. כלומר, להיות אלוהים: תובע, שופט, תליין".
נו, שויין… העיקר שהדרכון הגרמני בתוקף ומוכן לעת צורך… (-:
גדעון, אכזבת. ראשית כל, אין צורך לצייר את מלחמת האזרחים בסוריה כמלחמה בין נבלה לבין טריפה. נכון, המורדים מבצעים מעשי זוועה, ממש כמו הפלסטינים שנשלחו בידי חמאס וערפאת לפוצץ מסעדות בעת האינתיפאדה, ובכל זאת, מדובר במאבק בין חזקים לחלשים, בין מדכאים (משטר המיעוט של אסד ומדיניות האפרטהייד שלו כלפי נתח עצום מאזרחי סוריה) למדוכאים. את מעשי הטרור יש להוקיע, אולם לעולם לא תהיה סימטריה בין המורדים לאסד, כשם שלא תהיה כזו בין צה"ל לחמאס, או בין מילושביץ' לצבא השחרור של קוסובו. שנית כל, הניסיון שלך להצדיק את הפוטש הצבאי כנגד האחים המוסלמים הנו נואל. נכון, אין צורך תמידי לקדש עקרונות פורמליים בדמוקרטיה אולם רק כאשר הנסיבות מחייבות זאת. הצבא המצרי לא בא להציל את העם מדיקטטורה דתית. לא שאני תומך כמובן במורסי, אך ייאמר לזכותו שבשנת שלטונו חלה הקלה מסוימת בדיכוי זכויות האזרח והאדם שלא הוא יצר אותם. בכל אופן, הטבח האיום של המפגינים, שרבים מהם אפילו לא מהאחים המוסלמים (ששמם כבר מזמן הפך נרדף לתנועה הנאו נאצית, רחמנא ליצלן) אלא סתם ליבראלים שמחו כנגד ההפיכה הצבאית, איננו שונה מהותית מזה של אסד האב בחמת
לאחד: גם אתה אכזבת אותי. קראת אותי הפוך משמאל לימין ועברית צריך לקרוא מימין לשמאל. אם כך תעשה לא תראה תמיכה בהפיכה הצבאית במצרים. עוד בטורי הקודם המלצתי לממהרים לתמוך בהפיכה הצבאית להמתין, עד שתתבהר התמונה. בטור הנוכחי הכותרת מדברת בעד עצמה: "פשעי קהיר". ומהם? אני מצטט: "האחים המוסלמים הם אכן צרה צרורה מנקודת מבט ליברלית, ולכן היו לא מעטים שראו בהפיכה הצבאית חלק מההליך הדמוקרטי. גם זה קורה בעיקר באגדות. תומכי מורסי יצאו לרחובות ולכיכרות וזעמם עלה על גדותיו. הצבא שיחרר את הניצרה ונהג כמו שמצופה משלטון צבאי – יורה באש חייה על מפגינים לא חמושים, תופעה המוכרת לכל ישראלי מהמתרחש בשטחים הכבושים". ובהמשך אני מגנה את הפוגרומים שתומכי האחים עשו בקופטים.
אשר לסוריה, גם אם נקבל את עמדתך שבמלחמת האזרחים בסוריה אסד הוא הצד החזק והמורדים הם הצד החלש, זה לא נותן להם חסינות כאשר הם מבצעים פשעי מלחמה ויש להעמיד את הפושעים לדין. מה עוד, ואינני בטוח שאסד הוא הצד החזק, עובדה שאינו מצליח להתגבר על המורדים ששולטים כבר בחצי מדינה.
ודאי שיש להעמיד לדין את חלקם על פשעי מלחמה, אבל ראשית כל, עצם היות אסד הצד החזק (עובדה שהמורדים ללא סיוע חיצוני לעולם לא ינצחו אותו) מביא באופן בלתי נמנע לביצוע רב יותר של הרס ושל פשעי מלחמה. שנית כל, הדיכוי של אסד הוא אשר הוביל מלכתחילה לפרוץ המרד, אשר היה עממי בעיקרו תחילה ועם חיסולו בכוח הנשק גלש לפסים אלימים ומכאן שיש לראות אותו כצד התוקפני בעימות. ניתן להסיק מכל אלה שני דברים: ראשית כל, אסד מבצע פשעים בקנה מידה נרחב יותר. שנית כל, בהתחשב בנסיבות אלו, כל פשע בעוצמה x מצידו גרוע יותר מפשע בעוצמה x של המורדים, כאמור, עקב היעדר סימטריה בין תוקפן לנתקף, בין מדכא למדוכא או בין כובש לנכבש. כמובן, יש מבין המורדים תתי אדם מהפחותים שבאנושות ויש להענישם בבוא העת אם צריך, אלא שמבחינה קולקטיבית בלתי ניתן ליצור השוואה וסימטריה בין הצדדים. ואשר לקהיר- הפוגרומצ'יקים ביצעו פשע נוראי כנגד מיעוט קטן וחסר ישע, אלא שאני נוטה להאמין שזו הייתה התפרעות ספונטנית בעיקרה. לעומת זאת, הטבח האיום במפגינים,יש להניח, היה מתוכנן יותר וניתן כפקודה או לפחות בהעלמת עין מודעת מצד החונטה. לכן זה חמור יותר
והמשך- והוא מעיד הרבה על טיבו של משטר האימים העתיד לקום- כזה המאויש בידי בני התפנוקים של האליטה הצבאית הפרו-אמריקאית, בעל אידאולוגיה חילונית במהותה, דיקטטורית ואריסטוקרטית, שישעבד את ההמונים המצריים לרשות האינטרס הגלובלי של וושינגטון ולמען חיי המותרות של הגנרלים. זהו אינו אלא המשך ישיר לשלטון האימים של מוברק, אחיהם הרוחניים של השאה ושל פינושה בצ'ילה.
הפעם אחן בינינו מחלוקת.
כשלבן אדם או לאומה יש אפס נטיה לביקורת עצמית, אין שום בעיה למצוא את המילים, הרעיונות ושאר העיוותים כדי ליצור מציאות משועתקת, כאילו קוהרנטית ועל ידי כך לחיות בשלום עם עצמך באותה "מציאות" שבנית לך.
אני תמיד שואלת את עצמי אם המנהיגים האמריקאים יודעים שהם רוצחים ומשמידי עמים, אם המנהיגים הישראלים יודעים את זה, אם אסד יודע את זה.. זה שהעמים עצמם מאמינים ברטוריקה, פה אין לי ספק, אבל מי שהמציא את הרטוריקה או מי שלמד מאוחר יותר לתרגם אוטומטית לשפה המעוותת, האם הוא לחלוטין מאמין בזה?
בינתיים אני חושבת שכן, שהסיבה לרציחות הישירות והעקיפות האלו נובעת ראשית כל מהאמונה שזה לא "רצח", אלא אולי "הדברה", "הכרח", "חובה"- וכאן טמון ההסבר ליושקה פישר, לאובמה ולכל אותם אנשים שאי שם בעבר אולי היו להם "כוונות טובות".