הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-17 באוקטובר, 2013 3 תגובות

אודה ולא אבוש אך לא אצביע בבחירות המוניציפאליות הקרובות , ולא בדיוק משנה לי היכן אני גר והיכן אהיה ביום הבחירות. למרות שמעשי זה נובע ממורשת אבות הרי שמה שמתרחש מול עיני – בימים אלה ש"בין המצרים", אינו נותן לי דחף להתלבטות על החלטתי זו. והנה מספר דוגמאות מדוע אני גורס כך.

האדון ליאון

כמי שחי בעבר בירושלים למעלה משש שנים הרי שזו העיר האחרונה בעולם שאפשר לטעון כי "חוברה לה יחדיו". יש בעולם – וגם בארץ, ערים אחרות שחוברו יחדיו וצלקות החיבור כבר מזמן הגלידו. כך זה בבודפשט שבהונגריה, כך זה בברלין שחזרה להיות מרכז גרמניה, כך זה אפילו בתל אביב-יפו שלנו, וישנן גם ערים שלא חוברו מוניציפאלית אבל הסמיכות ביניהן מותירה רושם של עיר אחת כמו בת ים-חולון, רמת גן-גבעתיים , הקריות שמצפון לחיפה ואיסטנבול-איסקידר שבטורקיה. את המתח בין שלושת חלקי ירושלים אפשר לחתוך בסכין – גם ביום ובמיוחד בלילה. בעיר כזו – כמו ירושלים, שהיא העיניים והלב של היהודים ושל העולם, צריך להיבחר ראש עיר עצמאי שגדל בה ויודע לפשר בין כל שלושת חלקיה. והנה הגיע לעיר הזו אחד שיצא מחדר השינה שלו בגוש דן – מגבעתיים, ומנסה לשלב מוניציפאליות עם תיאטרון בובות. עד ששמעתי את מה שאריה דרעי פלט ב"המלצתו" על משה ליאון, הרי שעדיין חשתי לא תומך בדעתו – כלא מצביע עקרוני. אבל דבריו של דרעי פשוט גרמו לי להגיב.

דרעי – בלי בושה – פנה לציבור החרדי בירושלים וביקש ממנו את תמיכתו באדון ליאון רק משום שזהו הסיכוי היחיד לפרק את הקואליציה בעזרת פטרונו של אדון ליאון, מר אביגדור ליברמן (שכעת בית המשפט דן במעלליו). דרעי אינו מתייחס לשאלה האם אדון ליאון מספיק מוכשר לנהל עיר כזו ומסתמן שאחרי בחירתו הדמיונית של הלה, ינהלו לו את העיר ליברמן החילוני והימני ודרעי החרדי והשמאלי. לא לחינם דרעי צוחק על הציבור שלו, על בוחרי ש"ס, כשהוא מבטיח בטלוויזיה כי "הציבור של ש"ס יצביע ימין או שמאל עפ"י מה שיגידו לו". ולכן אני מקווה שאדון ליאון יחזור לגבעתיים אפילו במחיר בחירתו של חילוני וימני כמו ניר ברקת.

עבריינים בע"מ

אם החלטת בית המשפט לא היתה עצובה וקריטית ללא מעט תושבי ערים בישראל, אז הייתי מתגלגל מצחוק. מצד אחד מתבקשים השופטים הנכבדים משני ראשי ערים להתפטר מיד ומצד שני השופטים מתירים להם להתמודד שוב על המשרה ממנה הודחו כי עפ"י אותו בית משפט בדיוק הרי שהם סרחו, והנה מצד שלישי מאוימים ראשי הערים הללו ע"י אותם השופטים כי אם יבחרו שוב הרי שבהחלט יתכן כי מיד הם שוב יודחו. זה לא בית משפט זה פשוט "קרקס מדרנו" שעושה מהחוק רק צחוק.

צדיקים נחשבים חיים במיתתם

סמיכות מותו של הגר"ע יוסף נתן כוח ודמיון סוריאליסטי ליחצ"נים הציניקנים. מסתבר שדווקא לאחר מותו של הגר"ע יוסף גדל האיחוד סביב החובה להצביע לש"ס – ואף לרשימות של ש"ס + ג ("יהדות התורה") במקומות רבים, והנה מופיעות תמונותיו של הגר"ע יוסף כשדמותו קוראת להצביע בלשון הווה – כאילו הוא עדיין חי עימנו. הרב עובדיה יוסף לא היה מעולם "משיחיסט" ובודאי שהוא לא היה נותן את ידו לתעמולה אבסורדית שכזו. אסור להוריד את ערך הזכר רק בשביל איזו הצלחה פוליטית רגעית.

אחדות שהיא פרוד

במערכות הבחירות המקומיות אין שום היגיון "רעיוני" במאבקים בין הרשימות השונות – לא אצל הדתיים והחרדים ולא אצל החילוניים או הערבים. זו מלחמת עולם של זה בזה וזו בזו עד שכל היריבים הרעיוניים חוברים ליריביהם מאתמול נגד בני בריתם משלשום. חרדים עם רוסים נגד דתיים וישראלים וותיקים, ימנים עם שמאלנים נגד שמאלנים עם ימנים, "משיחיסטים" מחב"ד עם ליטאים קיצוניים, רשימה אחת של ש"ס עם "דגל התורה" ורשימה אחרת של ש"ס (באותה העיר ממש…) עם "אגודת ישראל". איש ליכוד רץ ברשימה של השמאל נגד הליכוד ואיש השמאל שובץ ב"רשימה עצמאית" נגד רשימות השמאל. בל"ד עם חד"ש נגד התנועה האיסלמית ובעיר אחרת זה בדיוק הפוך, התנועה האיסלמית עם בל"ד נגד חד"ש. ושלא נשכח, לכל ההבדלים והחיבורים המוזרים הללו אין שום קשר לטיפוחה העתידי של הרשות המקומית. והאמינו לי שהצו'לנט הגס הזה לא מעורר בי לעולם תיאבון להצביע בסתר…

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. למה הרב נמנע מלהשיב? הגיב:

    הצגתי לרב שאלה לעניין, והוא במקום להשיב, הולך סחור-סחור וטוען שזו "תשובה". אני חוזר: האם כבודו מאמין באל שייצרו עזרא ונחמיה. האם אתה מסכים עם י.ה.ו.ה שנתן (כביכול) ל"זרע אברם" את מחצית המזרח התיכון (מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד־הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר־פְּרָת)? ואם אינך מסכים, מה אתה אליהו קאופמן מתכוון לעשות כדי למחוק את ה"ברית" הטמאה הזאת מהתודעה ה"עמישראלית". עודני ממתין לתשובה.

  2. אליהו קאופמן הגיב:

    במאמר אחר (לא שלי) עניתי לך על העיניין, ואם אתה מבקש פרוט הרי שזה באמת מצריך מאמר ארוך. אבל עניין נתינת המזה"ת לעם ישראל חל בתנאים ברורים ומסוימים – על העבר , על ההווה ועל העתיד. אם שאלתך מתייחסת ספציפית למצב הנתון היום הרי שבודאי שעפ"י התורה ה"עמישאלי" אינו נופל להבטחה הזו ומהרבה סיבות כמו שלגירסתיננו זו איננה "מדינה יהודית" על כל המשתמע מכך ועוד. כיצד ה"עמישראלי" החדש הגיע למצב של דיבור בשם ה"יהדות" זו כבר שאלה המצריכה תשובה ארוכה מדי.

  3. אנג'לו איידן הגיב:

    בואו ונחזור לשאלה הפוליטית שקיבלה התייחסות ברורה, וגם התחלה של שיקול דעת מתנגד נכונה לתנועות המתמודדות בבחירות הירושלמיות, רק בהתחלת המאמר. בהמשך להתחלה הזאת, פיתרונה של השאלה הפוליטית הזאת מוביל אותנו להצטרפות ביחד עם הערבים בהחרמת הבחירות: זהו הצעד הנכון היחידי שמותר לשמאליים עקביים לנקוט!

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים