כשהתכנסה לראשונה בקיץ 2006 קבוצת גברים ב-"אישה לאישה – מרכז פמיניסטי חיפה", אחד הדיונים הראשונים שקיימנו – לא העיקרי שבהם, אבל עדיין הוא נחרת בזיכרוני – הוא כיצד יהיה נכון לתאר את הקבוצה: האם אנחנו קבוצה פמיניסטית של גברים? או קבוצת גברים פמיניסטים? אם נבחר באפשרות הראשונה, אז אנחנו טוענים שהקבוצה עצמה היא שפמיניסטית. אבל מה הופך אותה לכזו? ואם נבחר באפשרות השנייה, אז אנחנו אומרים שלגברים שעדיין לא מגדירים עצמם פמיניסטים – אין מקום בקבוצה, וזו אפשרות שלא היינו רוצים לבחור בה. אז אולי פשוט אנחנו קבוצת גברים לקריאה בטקסטים פמיניסטיים? אני לא חושב שאי פעם הכרענו בשאלה הזו.
(מקור)
ללא קשר לשם תחתיו פעלה קבוצת הגברים, לנוכחותה במרחב של "אישה לאישה" הייתה משמעות חשובה. התנועה הפמיניסטית, כתנועה למאבק בדיכוי הסקסיסטי ולמען שוויון מגדרי, נדרשה, כמעט מתחילת דרכה, לשאלת מקומם של גברים ביחס אליה: האם אנחנו משתתפים בתנועה, או בעלי-ברית שלה? האם אנחנו מצטרפים לארגונים הפמיניסטיים, או רק למאבק הפמיניסטי? אלה שאלות שקבוצת הגברים של "אישה לאישה" כמעט ולא נדרשה אליהם בצורה ישירה. אבל עצם התכנסותנו בבית הזה, תחת כנפי הארגון הזה, היה בה משום התחלה של מתן תשובה.
מתי תהיה בידינו תשובה מלאה יותר? זה ייקח זמן. בצדק כתבה בל הוקס, בספרה "פמיניזם זה לכולם", ש-"כפי שקורה לרוב בתנועות מהפכניות למען צדק חברתי – אנו מוצלחות יותר בזיהוי השאלות מאשר במתן תשובות". אבל התהליך שהחל בקבוצת הגברים שפעלה בשנים 2008-2006 – לא נפסק. לאחרונה, התחילה לפעול במסגרת "אישה לאישה" קבוצת גברים נוספים. הפעם, הדגש הוא לא על קריאת טקסטים פמיניסטיים, אלא – לדבר יותר על עצמנו, להסתכל על הדינמיקה שנוצרת כשקבוצת גברים יושבת במעגל ודנה במושג הגבריות. הקבוצה גדולה יותר מבחינת מספר משתתפיה, צעירה יותר מבחינת הרכבה, וגם מגוונת יותר מבחינה עדתית ולאומית. בנוסף, התקיים לאחרונה ב-"אישה לאישה" ערב שנושאו גברים והמאבק הפמיניסטי, בו נשמעו קולות מגוונים ועמדות שונות לגבי שאלה זו.
תהליך הבירור הזה – שנעשה תוך תמיכת הארגון ובעידודו – הוא תהליך שהגיע זמנו. דיונים של גברים, של נשים, ושל גברים ונשים, לגבי המקום שלנו ביחס למאבק הפמיניסטי – הם דיונים שצריכים להמשיך ולהתקיים. לא רק לשם הדיון גרידא, אלא כדי שנצליח לגבש ביחד "חזון פמיניסטי המאמץ לחיקו גבריות פמיניסטית… כדי שנלמד כולנו כיצד לאהוב צדק וחירות" (בל הוקס, "פמיניזם זה לכולם").
מתוך "גבר לא גבר" / יונה וולך
גבר לא גבר,
אישה לא אישה,
בפנים רגש מת.
באבריהם:
התחושה.
המוח מלא
ברצון טוב
אבל יותר
בפחד.
ואפשר לשמור
את הבתוליות
הרגשית
עד בוא המשיח,
והוא יבוא
האישה תהיה אישה
הגבר – גבר.
- בשנים 2008-2006 פעלה קבוצת גברים במסגרת ארגון "אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה". מקצת ממשתתפי הקבוצה כתבו אודותיה, והטקסטים פורסמו בספר שיצא לאור באחרונה, במלאות שלושים שנה ל-"אשה לאשה". לקריאה אונליין של הספר: http://isha2isha.org/publications/Isha_30_Years/
מאמר נפלא. תודה לך.