"כשהממשלה מעלה מסים זה חל על מרבית אזרחי ישראל שמשלמים אותם. לעומת זאת, כשהממשלה מגדילה את ההוצאה הממשלתית הכסף מגיע לציבור בצורה לא שווה. התקציב מגיע למקומות שבהם יש עוצמה פוליטית חזקה יותר. למשל לביטחון, למקומות שההסתדרות מייצגת, למונופולים. ואנחנו לא רוצים להיות במצב שבו אתה לוקח מרוב האנשים אבל מחלק בחזרה רק לחלק מהם. זה כמו סבתא בישלה דייסה. הביטחון לקח קצת, ההסתדרות לקחה קצת, המונופולים לקחו קצת. ולמי לא נשאר? ל־8 מיליון ישראלים שלקחת מהם מסים. המצב הזה חייב להשתנות". הדובר הוא הממונה על התקציבים במשרד האוצר,אמיר לוי, בריאיון ל"כלכליסט". לוי, מצער לדווח, מגלה בורות כלכלית. ואם על זה אפשר עוד לסלוח הרי כשמתברר שהוא אפילו לא מכיר את כלכלת ישראל, זה כבר מדאיג למדי.
כמעט כל משפט של הממונה מוטעה. "כשהממשלה מעלה מסים זה חל על מרבית אזרחי ישראל שמשלמים אותם". ממש לא נכון. תלוי אילו מסים הממשלה מעלה ותלוי מי מקבל מהממשלה פטורים והנחות. כאשר הממשלה מעלה את המע"מ, למשל, תושבי אילת לא משלמים אגורה נוספת. גם צרכני סלט עגבניות לא משלמים. כאשר הממשלה מעלה את שיעורי מס ההכנסה כמחצית מהעובדים לא משלמים את תוספת המס כי ממילא אינם משלמים מס הכנסה. וכאשר הממשלה מעלה את מס חברות יש חברות שלא משלמות יותר כי מס חברות, בעיקר בחברות רב לאומיות, הוא מס וולונטרי. תחמוני מס מאפשרים את זה.
רק אמיר לוי לא יודע.
כשהממשלה מתקצבת את ההסתדרות
"לעומת זאת, כשהממשלה מגדילה את ההוצאה הממשלתית הכסף מגיע לציבור בצורה לא שווה. התקציב מגיע למקומות שבהם יש עוצמה פוליטית חזקה יותר. למשל לביטחון, למקומות שההסתדרות מייצגת, למונופולים". החלק הראשון של הקטע דלעיל הוא נכון. בדיוק בשביל זה יש ממשלה. לקחת ממי שיש לו ולתת למי שצריך. אצלנו, בינתיים, לא מטילים מס על ילדים אבל כן מממנים להם גני ילדים ובתי ספר. אולי לוי סבור שזה מוטעה ויהיה מעניין לשנות את הסידור הזה. אישית אני אשמח מאוד אם הממשלה לא תיקח ממני מסים ולא תספק לי שירותי דת, צבא, מוסד ושב"כ.
עד כאן זה סתם שטויות. אבל איך הגדלת תקציב החינוך, למשל, מביאה כסף לחברת חשמל שהיא מונופול? או לנמל אשדוד, שהוא חצי מונופול? או להסתדרות? יכול להיות שלוי רומז שיש תקציבים סמויים, שאף אחד לא שמע עליהם, ולפיהם מכל שקל של תוספת תקציב יש הקצאה מיוחד למונופולים ולהסתדרות. ויותר מעניין למה מעולם לוי וכל קודמיו לא דרשו לקצץ בהם בעת שהתעקשו לקצץ בבריאות וחינוך.
מי מייצר מה
"גידול כוח האדם בישראל. בשנה האחרונה כמעט 100% מהגידול היה במגזר הציבורי ולא במגזר העסקי. ומי שצריך להוביל זה המגזר העסקי. המגזר הממשלתי צריך לייצר את התנאים, לא לייצר בעצמו". באמת? המגזר הממשלתי לא צריך לייצר בעצמו? גם לא את הביטחון? גם לא את המשטרה? גם לא את אגף התקציבים? גם לא את רשות ניירות הערך? גם לא את בתי החולים? גם לא את החינוך? גם לא מעונות לאוטיסטים? גם לא פיקוח על הבנקים? אז מי יעשה את כל זה? הסבתא שלי?
האיש הוא קשקשן חסר הבנה. הוא נגד חינוך? בוודאי שלא. הוא מתנגד שהממשלה תספק חינוך? בוודאי שלא. הוא בעד שקפיטליסטים יקבלו כסף מהממשלה כדי שהם ייצרו חינוך באמצעות מורים בשכר מינימום ורווחי עתק ל"יזמים". במקום לומר את האמת על מה שהוא חושב הוא תוקע נפיחה כאילו בהעדר ממשלה היה כאן חינוך-מה-זה-מעולה. הציבור, על זה כולם מסכימים, רוצה יותר בריאות ויותר חינוך. אז מה לא טבעי יותר מאשר שהממשלה תספק את הביקוש הזה תמורת תוספת תשלום? מדוע זה בסדר שאם אני רוצה אינטרנט 100 מגה אשלם יותר מאשר עבור אינטרנט 10 מגה, אבל זה לא בסדר שאשלם יותר עבור תוספת הבריאות שאני רוצה? אין טיפה של שכל בטענה התמוהה הזו של הממונה על התקציבים.
תקצוב הדמוגרפיה
"גידול של 1.7% בתקציב משקף את הגידול הדמוגרפי . אני חושב שזה מספר ראוי, שאליו צריך להוסיף ערך שמשקף את העלייה ברמת החיים ובפריון, כלומר משהו בסביבות ה־2% ומשהו". זה, לכאורה, נשמע הגיוני. הגידול בתקציב צריך לשקף את גידול האוכלוסייה ואת העלייה ברמת החיים. רק לכאורה. בעצם זו שטות מהמעלה הראשונה. בגישה הזו מקדשים את העבר. מה שהיה הוא הנכון והראוי, ועתה נתרכז בתוספות. כל כלכלן בן יומו יודע שזה לא נכון. למשל? לוי עצמו חשב שהיו יותר מדי קצבאות ילדים. האם הוא הגדיל אותן בהתאם לגידול האוכלוסייה? לא! הוא חתך בהן, וטוב שכך. ההוצאה, והגידול בהוצאה, צריכים לשקף העדפות פוליטיות. אין בין ההוצאה הציבורית לדמוגרפיה דבר כמו שאין קשר בין ההוצאה הציבורית לרמת החיים. האם יש גבול להוצאה הציבורית? בגדול, ועל פני שנים, רק הגבול שמייצר מחסום גביית המסים. ממשלה יכולה להוציא כל מה שהיא מצליחה לגבות.
צמיחה ואי שוויון
"אם אתה צריך לבחור בין הורדת מע"מ או מס חברות, במה תבחר. אם הייתה לי אפשרות הייתי בוחר במס חברות. זה יותר מעודד צמיחה, ואחד התפקידים המרכזיים שלנו הוא להביא לצמיחה". נעזוב את ההעדפות הפוליטיות של לוי. זכויותיו אינן פחותות מאלה של כל אזרח אחר. לעומת זאת הוא טועה שתפקידו להביא לצמיחה. אמנם הוא לא יחיד בטענה הזו, אך אין לה כל ביסוס כלכלי ויש בה הרבה מאוד מהטעות הכלכלית. הטעות היא בכך שלא כולם צריכים לצמוח, כלומר לשפר את רמת חייהם. 20% מתושבי המדינה, בעשירונים 9-10, לא צריכים יותר רמת חיים. ישראל כולה, כממוצע, לא צריכה יותר רמת חיים, בדיוק כפי שנכון לומר על כל מדינה עם רמת חיים של יותר מ – 20,000 דולר לשנה. תוספת רמת החיים היא צרכנית אדירה של משאבי טבע, של נוף, יצרנית זיהומים מכל סוג וגזילת הנאות מהדורות הבאים. כאשר לוי ומרעיו יוצרים צמיחה באמצעות היתר ייצא גז טבעי (חלק ניכר מתוספת הצמיחה השנה מקורה בגז הטבעי), הם פוגעים בחייהם של הנכדים והנינים. לשדוד ילדים למען צמיחה? אולי זה אחלה רעיון, אבל להגדיר זאת "מדע" – זה כבר מעט מוגזם.
- פורסם בבלוג של גדעון עשת
Home run! Great slnggiug with that answer!