למערכות האתרים והעיתונים "אן.אר.ג'ינג'י", "המקור הראשון של החסיד והחסידה" ו"ישראל שלשום, אתמול, היום, מחר ובעוד שבועיים" נשלחים באופן קבוע ומוגבר שורה של מכתבים ואימליים בגנות השמאל הרדיקלי בארצנו האהובה. התגובות נצמדות לרשימות פרי עטם של מספר פובליציצים בעלי ידע לא מבוטל בתורת הפסיקים וההסתה. לאחד מאותה קולקציה מזהירה, ציצית בן-כסת שם הברנש, יש מדור בשם "הרצל-שמע ממני" ושום שכל, על פי תפיסתו העצמית, בסדר גודל של גלקסיה בינונית כאנדרומדה העושה את דרכה לעבר מערכת "שביל החלב".
התלונות, ההשגות וההבחנות מתפרסמות במלוא הדרם לצד הגיגיו המלומדים של הפובליציצי, שתמונתו הדומה ברצינותה לזו של הנביא צפניה לפני גיוסו להג"א, מתנוססת מדי פעם מעל דפי האתר ומשרה פסימיות אלגנטית. יצוין כי אין כל קשר בינו לבין דמות מרכזית בקרב מכובדי ירושלים בתקופת הבית השני, בן-ציצית הכסת המוזכר ב"אבות דרבי נתן" לצד נקדימון בן-גוריון, כלבא שבוע, יוחנן בן זכאי ואליעזר בן-הורקנוס, שחיבורו המפורסם "פרקי דרבי אליעזר" הינו חגיגה של דמיון פרוע ופירושים תנ"כים מקוריים.
על הכוונת של הכותבים למיניהם נמצאת בראש ובראשונה "הקרן החדשה לישראל" ולצידה: "קואליציית נשים לשלום", "בצלם", "עדאללה" "יש גבול" וכמובן יומון "הארץ", האופוזיציה היחידה, לצד חד"ש, לחונטה הצבאית/ כלכלית/ימנית השולטת במדינה הולכת ומתפוגגת.
ואויה, אויה גם "שלום עכשיו" מבית תלמי, זו הפריכית ההולכת בתלם, נמצאת בקו האש כמו שכתב פרופסור אמריטוס, ויוויאן צדוק-ציגלר לעורך מדור מכתבים ב"מקור החסד והחסידה": "השכן שלי, סטודנט למשפטים המשתתף דרך קבע בהפגנות של "שלום עכשיו" הדביק בכניסה לבנין המשותף כתב פלסתר האומר: "טוב שלום מארץ ישראל השלמה" ועוד כמה תוויות של עוכרי ישראל. אז שמחה בביוף, הגר ממול לדלת שלי תלש את הכול ותפסנו את הסטודנט בכניסה ואחרי כמה בוקסים שלי ושל בביוף הזהרנו אותו שאם הדבר ישנה נתלונן במשטרה. בגלל התרגשות שאחזה בי נקרע חוט הקטטר. עיתונאי יודע כל, האם על פי החוק היבש יש לי הזכות לתבוע את הנזק מהשלומניק או אולי מ"הקרן החדשה" שתממן לי קטטר חדש?"
האדון אושר פליגלמן מפאתי מודיעין כתב לבן-כסת: "שמע אותי טוב, אתמול הייתה הפסקת חשמל בכל הסביבה שלנו. הכול בגלל השמאל הקיצוני יימח שמו שהפגין ברחוב שלנו. מאות אלפים צעדו ברחוב בקריאות עליהום על כל מה שהקימונו פה בארבע אצבעות ובשלוש ציפורניים ופתאום שמענו פששש כזה גדול וריח שריפה. ואז גילינו את האמת המרה: בית המנורה בחדר השינה שלי הלך פייפן. איך אני יכול ללכת לישון בלי אור, שלא לדבר על בית מנורה שזה אלף בית בתורת החשמל. ואני שואל שאלה אחת פשוטה: עד מתי?"
ובצמוד לדבריו של פליגלמן פנייתה של אשתו רגינה: "אני ממשפחה ותיקה. אבי הגיע ארצה במריצה ואמי בדאון. שני בני משרתים בישיבת פוניבז' בפתח-תקווה ובתי נשואה לאלוף פיקוד השק"ם. בן כסת, אני לא יכולה יותר. מאז שהשמאל הקיצוני השתלט על כל פינה, הלקרדה שאני קונה במכולת של אדון אחד שמשתמש בחורף בתנורי פיירסיד לא שווה כלום. איך שאני יוצאת מהמכולת הלקרדה משמיעה קול של צפרדע וכשאני מגיעה הביתה היא מלאה עובש. וזה לא נגמר רק בזה: איך שאני פותחת את דלת המקרר כדי להכניס את הלקרדה הפריזר מתחיל להשתעל. אני לא יכולה בלי הלקרדה שלי. אני גם מאד רוצה לחבר את הנכדים שלי למסורת היהודית ותסכים איתי שרק היא יכולה לעשות זאת ולא המצופים שמוכרים בשק"ם וגם לא השטרימל של בני. הפיקח שבאדם, אולי תנחה אותי? מה לעשות? למי לפנות?"
משולש ברמודה (מקור)
אולם, לא רק אנשים מן הישוב קובלים בפני הפובליציצים למיניהם על עוולות השמאל הרדיקלי. לפני שבועיים פורסם באחד מאותם כלי תקשורת אימתניים מכתב מהשבר הסורי-אפריקני שטען כי אין לו ספק שלא רק הפזורה השמאלנית ומדינת תל-אביב אשמים במצב אלא גם למשולש ברמודה תפקיד מרכזי ביצירת עמק הבכא.
בטרם נמוג קול הבס של השבר, מיהר בן-כסת להתקשר למשולש ברמודה. לפנינו תמצית השיחה בין השניים.
בן-כסת: שלום, הגעתי למעונו של משולש ברמודה?
משולש: אכן כן, עם מי יש לי הכבוד?
בן-כסת: עם בכיר הפובליציסטים באגן הים התיכון.
משולש: כבוד גדול! כבוד גדול! אני קורא אותך ב"עולם הזה".
בן-כסת: תודה רבה. זה לא בדיוק זה… שמע משולש, השבר הסורי…
משולש: אל תמשיך, בחיר. אני יודע בדיוק מה התרח הזה טפל עלי. נכון שאני לא יציב במיוחד…
בן-כסת: האם אתה תורם שלל מהתחתית שלך לשמאל הקיצוני בישראל?
משולש: לפני שאתה ממשיך בתיאורית המפץ הגדול אולי תיקח כדור סקופסון ותקשיב לדברי… הכול בגלל זרם הגולף. רציתי לזוז מכאן וביקשתי מהשבר הסורי אפריקני לסדר לי רנדוו עם הכנרת. זה היה לפני ת'לפים של שנים. הפוץ הזה היה מוכן לסדר לי רק את ים המלח. שמעת? הרי בטח נכתב בעיתון שלך שאני סובל מכולסטרול גבוה ונאסר עלי לטבול את פתי במלח. אז אמרתי לו שילך קיביני-מאט ומאז הוא ממרר לי את החיים.
בן-כסת: אני חוזר על השאלה: האם…
משולש: חוזליטו, אולי תרד מהעניין. בתחתית שלי בוקה ומבולקה. מה יש לי כבר לתרום? שברי אוניות? …אולי אתה יכול לסדר לי פגישה עם אגם ביקל? אני מוכן גם לטוס לאגם טיטיקאקה…הא? ואם זה ילך אז אולי מישהי מהמערכת שלך? איזו ראשת דסק. מתרגמת, עורכת, משהו…כל-כך רציתי את הכינרת…אולי מישהי מהאגודה לתרבות הדיור, אולי מקיבוץ עין גב…מה אני יכול לעשות: בזמן האחרון אני נורא חרמן אגמים, מה אפשר לעשות. הכול בגלל גילי המופלג…
בפעם הבאה, שלא תגיע כלל, תגובות על עבודת הדוקטורט של ציונה בן-אשך מאוניברסיטת אריאל: "השמאל האנטי-ציוני ושורשיו בשיר המשחק: "אן-דן-דינו סוף הלקטינו בים-בם-בום".
חחחחחח בכל אשמים הסמולנים כמובן הם שכחו מזמן מה זה להיות יהודים
רק מה אבוי שהימין שולט כאן מ 17.5.1977 …..
אהבתי. אהבתי. אהבתי.
משעשע…
במידה לא פחותה של אינפנטיליות, מאשים השמאל הרדיקלי את הציונות והכיבוש בכל הרע שבעולם, כולל התפרצויות שמש, צונאמי ואיך לעזאזל מת עראפאת זצוק"ל.
לפחות עוד יש קצת חוש הומור, חבל שלא מפותח דיו כדי לצחוק קצת על עצמך, אבל נו, שוין…
רק טעות אחת קטנה נפלה ברשימתו
המשעשעת של קווה: ישיבת פוניבז'
נמצאת בבני ברק ולא בפתח תקווה.
בינינו, מה ההבדל?