הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 בפברואר, 2014 8 תגובות

מה היה קורה אילו היו מחסלים את נתיבי איילון? משאירים את הרכבת, ובמקום הכבישים בונים פארק שבו מסלולי הליכה, אופניים, מתקני ספורט ובתי קפה? שני תרחישים: לפי האחד, כל התנועה שעוברת כיום בנתיבי איילון הייתה נכנסת לתל אביב בדרכים אחרות. הצפיפות בכבישים הייתה עולה, וזיהום האוויר בתל אביב היה נעשה בלתי נסבל. נסיעה שנמשכת היום שעה –  בשבע בבוקר מקצה אחד לשני – הייתה נמשכת שעתיים. הפגיעה באיכות החיים הייתה קשה.

ayalonנתיבי איילון באזור תחנת רכבת תל אביב מרכז (מקור)

לפי התרחיש השני,  הצפיפות והפקקים היו גורמים לחלק ניכר מהמשתמשים בכביש להפסיק לנסוע ברכב פרטי. נהגים המשתמשים באיילון למעבר היו זזים לכביש 4 או לכביש 6. הצפיפות הכוללת בתוך תל אביב לא הייתה משתנה מהותית.

מהו התרחיש הסביר יותר? בתחילה, בחודשים הראשונים היה מתממש התרחיש הראשון, ואז – בתהליך למידה – היה התרחיש השני צובר תאוצה. וזה לבטח היה קורה אם במקביל, היו עוד כבישים נסגרים לרכב פרטי ומשרתים רק תחבורה ציבורית שהייתה פועלת  24 שעות ביממה ובכל ימות השנה.

הכביש והמכונית

לפני כמה שנים התפרסם מחקר אמריקאי על עיר שבה נסלל כביש מהיר דמוי איילון. התוצאה ממש לא מפתיעה: כשסוללים כבישים מעודדים שימוש במכוניות פרטיות. מהר מאוד התפוקק הכביש ללמדנו כי כמו שיותר כבישים מניבים יותר מכוניות, כך פחות כבישים יניבו פחות מכוניות. אחת האמיתות הידועות בענף התחבורה היא שהמהירות הממוצעת בלונדון לא השתנתה במאה השנה האחרונים. אז נעו 20 קמ"ש בעגלה רתומה לסוס והיום נוסעים במרצדס יוקרתית – עדיין במהירות של 20 קמ"ש. אבל העצבים והזיהום עלו עשרות מונים. שלא לדבר על המיליארדים שהושקעו בסלילת הכבישים ואחזקתם, ובצורך להקים מערך רכבות תחתיות, במחירי עתק, שתשרת את האנשים שהנסיעה בכביש הפכה בלתי אפשרית בעבורם.

הכביש והמדרכה

תושבי תל אביב כבר מתלוננים כי לא רק השימוש בכביש  נלקח מהם. גם המדרכה. עקב צפיפות המכוניות בכבישים, התנועה הזוחלת והדלק היקר, יותר ויותר אנשים משתמשים באופנים . מאחר והנסיעה בכביש באופניים היא סכנת נפשות ממש – הנהגים מתייחסים לאופניים כאל אוויר – רוכבי אופניים משתמשים במדרכות. הולכי הרגל הם הכי נמוכים בשרשרת התנועה. וכאשר נהגי האופניים הולכים לישון, הופכות המדרכות למקומות חניה עבור בעלי המכוניות. בירושלים היה מי שפנה לעירייה בתביעה לרשום דו"חות למכוניות החונות על המדרכות. מתברר כי לעירייה יש מדיניות: אם יש תלונה ספציפית – מכונית אדומה ברחוב ניקנור בשעה 18:00, יישלח פקח.  בהעדר תלונה שכזאת – שהולכי הרגל יקפצו. והם אכן נאלצים לקפוץ לכביש, ואפילו מיכלי האשפה לא תמיד מפונים. בגלל קדושת החניה של מכונית הפרטית.

הכביש והכיבוש

תל אביב, מצער לכתוב את זה, וגם חיפה אינן התנחלויות שזוכות לפיתוח בשל "גידול טבעי". עיר בתחומי הקו הירוק, מוגבלת טריטוריאלית ולכן לעולם יהא השימוש במכונית פרטית על חשבון הולכי רגל. הגיע הזמן להבין שהמכונית הפרטית היא האויב של האדם. את תנועת המכוניות הפרטיות צריך להכניס לתחתית שרשרת המזון התנועתית. בראש השרשרת יהיו הולכי הרגל. בכל דרך עירונית נדרשת מדרכה של 2 מטר בכל צד. אחריהם רוכבי אופניים עם עוד 2 מטר מכל צד. אחר כך  עוד 4 מטר לכל כיוון לאוטובוסים או רכבות. והשאר – אם יהיה – לרכב פרטי.

  • פורסם בבלוג של גדעון עשת
תגובות
נושאים: מאמרים

8 תגובות

  1. צפור בודד הגיב:

    כביש איילון נסתם לא בשל המכוניות הנוסעות בו כי אם בשל המכוניות ש"עומדות" בו. הן עומדות וחוסמות התנועה, משום שמיד לאחר כל היציאות מכביש איילון מצויים תמרורים הבולמים כניסתם של כלי הרכב, לתוך נתיבי התנועה הפנימיים של העיר. כתוצאה מכך "משתלשל" לו זנב המכונית הממתינות, לתוך נתיבי איילון ובולם התנועה כולה. למי שרוצה לראות כיצד יש לנהוג בירידות נבונות מכביש ראשי, ראוי לו שילך לעירו של ראש ממשלתנו- קיסריה. שם יראה שבירידה מהכביש הראשי ישנה כיכר דו נתיבית, כלומר אין רמזורים. וזה הענין. במקום רמזורים כיכרות ובמקום כבישים דו סטריים רק ואך ורק, כבישים חד סיטריים. משום שעם כל הכבוד, אין שום סיבה ש 90% מכלי הרכב יסעו רק על 10% מהכבישים הקיימים. אלו דברים הנתנים לשינוי. אלא שלשם כך דרושה מערכת תכנון אורבני שונה במקומותנו. וכאשר אני אומר "מערכת" אני מתכוון בעיקר לבני אדם המאיישים עמדות תכנוניות. משום שג. עשת מסתבר, אינו היחידי שחושב עצמו ל"מומחה לתנועה" בשעה שהוא לא.

    • "מומחה לתנועה" הגיב:

      מאחר שזכות קדימה בככר היא למי שנמצא בתוך הככר אז לא בטוח שהתנועה היתה זורמת שם יותר מהר. ככר שמחליפה רמזור יעילה היכן שהתנועה אקראית, מקום שהתנועה צפופה לשני הכיוונים היא רק מסבכת את המצב.
      הנתיב שבו מכוניות יוצאים מכביש איילון הוא צדדי קח שהמכוניות שעומדות בו אינן מאיטות את התנועה בכביש עצמו.

      אבל העניין הוא, שאולי ה"ציפור" לא שם לה אליו, שהמאמר אינו עוסק כלל בשיפור זרימת התנועה אלא בסדר העדיפויות התחבורתי מנקודת מבט חברתית.
      סדר העדיפיות מנקודת האינטרס הקפיטליסטי הוא, כפי שהוא עכשיו, לתת עדיפות לתחבורה המוטורית הפרטית בהקצאת יותר נתיבים ובהרחבתם בשבילה. כך יבואני הרכב והחלפים, חברות הדלק והבנקים שמשקיעים בהם יכולות לצבור עוד ועוד הון עתק.
      מנקודת מבט של האינטרס הסוציאליסטי, כלומר האינטרס של השכבות העממיות הרחבות, סדר העדיפיות הוא, כפי שציין גדעון עשת, קודם לתחבורה הציבורית, להולכי הרגל ולרוכבי האופניים. אבל, הציפור הוא סוציאליסט כמו שאני ציפור…

      • צפור בודד הגיב:

        קרא תגובתי שנית, נסה לרסן עוינותך ולהפעיל דמיונך:
        ראה נא, הרמזורים בירידה, עוצרים התנועה, כך שטור המכוניות הממתינות גודש גם "הנתיב המיועד ליציאה מהאיילון" ובדיעבד חוסם התנועה כולה. דבר דומה מתרחש גם בצמתות/"מחלפים" בנתניה וחדרה בירידות מכביש 2 .
        ע"מ להתגבר על מחסום הרמזורים, ראוי לעבור למערכת כבישים חד סטריים, במצב זה כיכרות אינן נדרשות כלל והתנועה זורמת לה בנחת ובשפי, כדם בעורקי האדם וורידיו. עד כאן.
        היות ובקיסריה אין כבישים חד סטריים, ציינתי ששם, נושא הירידה מהכביש הראשי, נפתר בצורה נבונה ע"י כיכר והדגשתי: דו נתיבית. כלומר כזו, שמקילה על מתן זכות קדימה, בשל "עקרון הצמה" (שנוי נתיב בתוך כביש חד סטרי). אלא מאי, דבר זה דורש תרבות נהיגה מזן אחר. איטית יותר ומתחשבת.
        לגבי שאר תגובתך, אתה עושה סלט: האינטרס של "השכבות העממיות הרחבות", אינו בהכרח "האינטרס של הסוצ'". כשם שחזון אוטופי סהרורי בנושא תחבורנות על "סולם עדיפויותיה", איננו דא עקה סוצ'. אך היות ומידרת אותי כליל מהסוצ'. אנא ממך סבר נא אוזננו המצופררת ואמור לנו מהו סוצ' בעיניך?

        • סוציאליזם לציפורים הגיב:

          סוציאליזם הוא בדיוק העדפת האינטרסים של השכבות העממיות הרחבות ללא הבדל דת גזע לאום ומין על האינטרסים של בעלי ההון.

          ומה שאתה מציע הוא סוציאליזם לציפורים…

          • צפור בודד הגיב:

            לא נכון.
            שהרי מהי "העדפת האינטרסים של השכבות העממיות הרחבות ללא הבדל דת גזע לאום ומין על האינטרסים של בעלי ההון". אם לא נביבה סיסמאתולוגית מכלילה. קח דוגמא: ה"אינטרסים של חרדים".
            הרי גם החרדים, הינם שכבה עממית נרחבת עלק, המסרבים שתסע באוטובוס בשבת…וכי למה שתעדיף "חילונים" על פניהם?… הכי לא אמרת במפורש: "ללא הבדל דת וכו'"…וזה רק על קצה המזלג.
            לא ולא, זהו אננו סוציאליזם.
            זה יכול להיות אולי, איזה באנר שניתן לנפנף בו בהפגנה פופוליסטית. זה כאילו שתגיד ש"דמוקרטיה, זה חופש ביטוי, או היכולת להתאסף היכן שרוצים ולהגיד מה שרוצים ובלה בלה בלה".
            מה שלקטת כאן, הינה דבוקת הברות המצטרפת כדי סיסמא נבובה בחזקת עור של דוב שטרם ניצוד. המשך ישיר לחזון הסהרורי של כותב המאמר. וזה אננו סוציאליזם, נקודה.
            ובכלל, אם הייתי קורא דברי, היית גם רואה שלא אמרתי ולו חצי דבר בנושא הסוצ'. כולה צייצתי דבר מה בנושא הסיבה להווצרות הפקקים באיילון. ונחיצותם של נתיבים חד סטריים בעיר הגדולה כפתרון להם.
            נו באמת.
            I REST MY CASE

          • סוציאליזם לציפורים הגיב:

            האניטרס שכולל את כל השכבות העממיות כולל החרדים הוא קודם כל בטחון סוציאלי, כלומר בטחון בעתיד להם ולצאצאיהם. משטר שיבטיח זאת ללא הבדל כאמור הוא משטר סוציאליסטי לעומת הקפיטליזם שמעוניין שהעובדים יחיו בפחד מהעתיד.

            השאלה הזאת, האינטרס של השכבות העממיות הרחבות, מופיע כמעט בכל עניין וגם המאמר עוסק בכך אם עדיין לא הבנת…

  2. הפתרון: 24X7 - כל השנה הגיב:

    אבל אצלנו ראשי הדתיים כרתו ברית עם השטן (ולא עם ה') שהופיע כנציג יבואני המכוניות ושליחיו בממשלות ישראל, לדורותיהם. כי מי יעשה אדם שגישה ברכב ציבורי בשבת לים, או למקומות נופש אחרים נמנעת ממנו? – אם יוכל, הוא יקנה מכונית.

  3. רפי אשכנזי הגיב:

    איך איש חכם כעשת נכנס לפופוליזם חלול, איך? הקביעה כי הכבישים מביאים עוד מכוניות היא סתמית ושטותית. זה כאלו אמר הטוען כי בנית בתים מביאה גידול באוכלוסייה… האמירה הנכונה: הגידול במספר כלי הרכב הוא חלק מההתפתחות של חיים מודרניים, דבר המביא לגידול בסלילת הכבישים. ההשקעה בתחבורה ציבורית היא דרישה נכונה. איננה יכולה להבנות ע"י הפרחת סיסמאות חלולות. באמריקה תחבורה ציבורית מצויית בערים ואיש לא בא בטענות למכוניות. הם הגיעו למצב כי לא כדאי לנהוג בערים כי יש תחליף טוב יותר. זהו השיקול. וככה צריך שיהיה כאן.
    מה זה קשור ל"כיבוש"?- גם אין גשם השנה…

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים