הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 במרץ, 2014 18 תגובות

היום שבו כבשה את רחובות ירושלים ההפגנה החרדית הגדולה היה מעורפל, אביך ועכור. בצהרי היום שכונת רחביה הייתה ריקה כמעט, חלק מהתושבים הלכו ברגל למרכז העיר ואחרים הסתגרו בבתיהם. שוחחתי עם בעלי עסקים במרכז השכונה ורובם רטנו על הנזק הכלכלי שנגרם להם. רבים מהם חבשו כיפות אבל נראה שהם הפנימו את הקונסנזוס החילוני על החרדים. הם ראו בחרדים משתמטים ו"שונאי המדינה". אחד מהם, שמכיר אותי היטב כבר עשרות שנים, אמר בחיוך שהחרדים "שונאים את צה"ל לא פחות ממך". מינון ההומור בהערה הזו היה נמוך, אבל ירושלמים ותיקים מדברים ביניהם בקודים והבנתי את מה שהאיש אמר, וגם את חצאי המשפטים שהוא לא הוציא מפיו, כיוון שהיו נעולים בתיבה הקטנה שבתוך תודעתו.

haredim-draftמחאת החרדים נגד גיוס חובה, ירושלים 2/3/14 (צילום: אקטיבסטילס)

בבית קפה קטן שוחחו כמה אנשים מהשכונה, והביעו תמיכה באוקראינה והסתייגות קשה מהנשיא הרוסי ולאדימיר פוטין. לא התערבתי בשיחה, ורק חייכתי לעצמי. מוזר מאוד שאנשי הממסד חשים כל הזמן, בטעות, שהאדמה רועדת תחת רגליהם. דעת הקהל כאן היא אמנם תוססת וערה, אבל רוב האזרחים המשייכים את עצמם למגזר היהודי-ישראלי, משננים את כל המסרים מהדרג הפוליטי ההגמוני ומהתקשורת המשקפת אותו, ואז פולטים את הדברים לחלל האוויר בביטחון רב, כאילו קיימת בעולם רק אמת אחת ואין בִּלתה.

התחושה הסובייקטיבית שאנחנו חיים בחברה מפוצלת ומקוטבת איננה אלא אשליה. בישראל קיימת אליטה חזקה כלכלית ופוליטית, והמיתוסים שלה חלחלו למוחותיהם של רוב האזרחים הפעילים, המשכילים יחסית, המאיישים את מנגנוני קבלת ההחלטות. אנשי הדרג הפוליטי הם רק חלק מהקבוצה הזאת. אליה נספחו גם הפקידים הבכירים, המנהלים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, הקצונה בדרג בינוני ובכיר בצבא, במשטרה ובמנגנון החושך (מוסד ושב"כ), מנהלים בבנקים, עובדי משרד האוצר והדרג הבכיר בשלטון המקומי. קיים אמנם פלורליזם מסוים במגזרים שהזכרתי כאן, בעיקר בנושאי ביטחון וגורל השטחים הכבושים, אבל הוויית חייהם היא כמעט זהה ומעצבת גם את הדקויות של השקפת עולמם. בצורה ישירה או עקיפה האליטות מנחילות את השקפת עולמם לציבור הרבה יותר רחב, וזה כולל עשרות אלפי ישראלים שתומכים במדיניות חברתית-כלכלית הפוגעת בהם ישירות. האידיאולוגיה השלטת בתוכנו מכילה מיתוסים רבים, שישראלים משכילים, כולל תלמידים בבתי הספר התיכוניים וסטודנטים, מפנימים אותם בלי משים. לכן המלחמה על נפשם של צעירים שמצטרפים אל ציבור הבוחרים ו"המשרתים" היא כמעט אבודה מראש. זה לא מונע בעדנו להתגייס לַמאבק כבר עשרות שנים, ומדי פעם אנחנו אף נוחלים הצלחות קטנות, אבל בלי להבין את תהליך ההפנמה של המיתוסים הדומיננטיים לא נצליח לעולם לפרוץ מחסומי תודעה שמוכתבים מלמעלה. זה מתחיל בשירים בגן, עובר בשיעורי הדת וההיסטוריה היהודית בכל בתי הספר, בדרך שבה מנחילים את לקחי השואה: מתעלמים כמעט בכלל מההיבט האוניברסאלי כדי לפתח טינה כלפי כל העולם הלא-יהודי, ולאמץ את הלאומנות הישראלית ככלי נשק חינוכי נגד הערבים הסובבים אותנו.

ואלה הם המיתוסים העיקריים, שבנויים מאדנים של שקרים, חצאי אמיתות, עובדות נכונות, עובדות שקריות, בכיינות ופיצול אישיות קולקטיבי, שמאפשר לנו להיות קרבנות וקלגסים בעת ובעונה אחת. אני מציע לכל הקוראים לבדוק היטב את הדברים ולקבוע דעה בעצמכם: היהודים באו לארץ ריקה ובנו אותה מן המסד ועד הטפחות; בני הארץ הפלסטינים תקפו אותנו מתוך שנאה עיוורת, חרף הצהרות השלום שלנו; את מלחמת 1948-9 ניהלנו נגד "שבע מדינות ערב" וניצחנו חרף העובדה שהיינו "מעטים מול רבים"; ה"נכּבה", גירוש התושבים המקוריים של הארץ באותה מלחמה, היא המצאה של התעמולה הערבית כדי להצדיק את "השמדת ישראל"; ההסתדרות הכללית הייתה מוסד פרזיטי, והקמת כל המוסדות השיתופיים איננה אלא מהתלה שקרית; החקלאות, מוסדות השיווק והבנייה הקולקטיביים, קופות החולים ושאר רכיבי המגזר הציבורי רק הזיקו לכלכלה הישראלית; החרדים הם פרזיטים, טפילים, ואין ביניהם עובדים מסורים, או רופאים או עובדים סוציאליים; השמאל שונא את עצמו ואת שאר חלקי החברה הישראלית; יש לגייס את החרדים בכוח; בתי כלא ומחנות מעצר תורמים לשקט בחברה גם בנושא הדתי וגם בנושא "המסתננים"; אין לראות באזרחים הערבים מגזר שווה זכויות; גם ויתורים מרחיקי לכת לפלסטינים לא יביאו שלום. במיתוסים האלה מכירים חילונים, דתיים וחרדים. הם מכנה משותף שכולל מיסטיקה תנ"כית, ציונות קנאית ושאיפה מובנית לא לצאת פריירים משום דיאלוג או משא ומתן. לעתים ההתפתחויות בשטח מפריכות את המיתוסים האלה לזמן מה, לעתים הן מאוששות אותה. אבל גם האגף המתון של המגזר שתיארתי, תחת המכנה המשותף "הציוני", מאמין ברוב השקרים וחצאי האמיתות, או שדבק בביטחוניזם מפחד הגויים. אם הציונות החילונית נחשבה בעבר לאנטיתזה של האמונה הדתית, הרי שהיום היא נטמעה בו חלקית.

הציונות חדרה לדת, אבל הדת העמיקה עוד יותר בחדירתה לציונות החילונית. בהדרגה נוצרה סימביוזה דתית, תרבותית ופוליטית שהניבה בין השאר את בחירתו של ניר ברקת לראש עיריית ירושלים ואת הברית הטמאה והמזיקה בין "יש עתיד" של יאיר לפיד לבין סיעתו הקיצונית של נפתלי בנט, "הבית היהודי". לכן לא יכולתי להזדהות עם הבהלה שאחזה ברבים מחברַי נוכח ההפגנה החרדית המסודרת והיפה. מבלי לעשות אידיאליזציה מהחרדים, יש בתוכם גורמים שאינם פשיסטים ובוודאי אינם לאומנים. לאיים עליהם בבתי כלא? רק יאיר לפיד האטוּם מסוגל להגות רעיון עִוועים כזה.

צריך לדעת להתעקש עד כלות על אמונתנו בשלום ובשוויון חברתי, ולא להתבונן בעולם מבעד לזכוכית העכורה שהוריש לנו הדור הקודם. הרוסים אינם בהכרח אויבינו, למרות התעמולה ההיסטרית של ושינגטון; האוקראינים אינם צדיקים מובהקים, ובלאומנות המוקצנת של חלקם יש גם רכיבים פשיסטיים, גזעניים ואנטישמיים, שמרימים על נס את מורשת הפוגרומים ושיתוף הפעולה עם הנאצים. יש טייקונים נאלחים גם ברוסיה וגם באוקראינה, אבל אין שום טעם להפוך את ראשי ההפיכה הפרו-מערביים בקייב לחסידי אומות העולם. יורשיו הרוחניים של ג'ון דמיאניוק מְסכנים את כולנו, גם אם הם נשבעים בשמה של היוזמה הפרטית.

אם עיתונאי חשוב כמו סבר פלוצקר מ"ידיעות אחרונות" בוחר לתמוך בכל גורם אנטי רוסי במזרח אירופה, זה נובע מהזדהות הולכת וגוברת שלו עם הלאומנות הפולנית. יש לנו דווקא סיבות טובות לתעב את הלאומנות הפולנית והאוקראינית, שטבחה במשך דורות בבני עמנו. הרוב הרוסי העצום בחצי האי קרים מצדיק את שאיפתם של התושבים להגדרה עצמית כרצונם. הצטרפותם מרצון לרוסיה איננה מצדיקה תוקפנות מערבית בקרים.

  • פורסם בכל העיר, 7 מרץ 2014
תגובות
נושאים: מאמרים

18 תגובות

  1. אחד הגיב:

    ינקוביץ דרדר את דמוקרטיית החיתולים באוקראינה לזנות. ישנם רכיבים פשיסטיים ואנטישמיים בהפיכה, אולם אל לנו להתעלם שרבים מהמפכנים הם סתם ליברלים הגונים שהחליטו לכרות ברית עם השטן אמנם, אך למען מטרה הוגנת, כלומר, ריחוק אוקראינה מהרודן צמא הדם והחשוך ולדימיר פוטין והחזרת הדמוקרטיה על כנה. ייתכן שזו זכותם של הרוסים בחצי האי קרים להגדרה עצמית, אולם גם אם המטרה עצמה נעלה היא מושגת באמצעים בזויים של שימוש בכוח צבאי והפרת הכמים, וברור שפוטין עושה בהם שימוש ציני, ואי אפשר להתעלם מהקונטקסט של הפלישה, שבאה קודם כל לרמוס באבם את ניצני הדמוקרטיה באוקראינה. אגב, קצת מגוחך שדיקטטור שמטפח פולחן עצמי ושאפשר להגדירו כאדריכל של סמי-ג'נוסייד (בצ'צ'ניה), מוצא לנכון להוקיע פשיזם ולאומנות. באשר לוושינגטון- ההפיכה עולה בקנה אחד עם האינטרס האימפריאלי שלהם, ומכאן תמיכתה בו. אין לי אשליות בנוגע למניעים האמיתיים של וושינגטון. עם זאת, הדבר לא גורע מצדקת המהפכה. וכן, גם אני לא חש אושר גדול שיוליה טימושונקו, האוליגרכית הבזויה ושודדת המשאבים המושחתת, מהווה את אחד מסמלי ההתנגדות לבחישה הרוסית בואקראינה.

  2. BB מביט מהטמבלוויזיה הגיב:

    PUTINYAHU אמר (ב"מסיבת עיתונאים", שהיתה פתוחה רק לכתבלבים רוסיים):
    *** "לא אפקיר אף אזרח רוסי בקרים!"
    *** שמע ביביהו, ועיצב את תגובתו לטמבלוויזיה המסחרית (עריצים 2 ו- 10):
    "לא אפקיר אף אזרח ישראלי ללא הגנה ישראלית".
    אז השאלה היא: האם איבט ביברמן העביר את הספין לביביהו? או שביובי שמע על כך באופן עצמאי? ומה יאמר על כך אובמיהו?

  3. בטטה הגיב:

    קשה מאוד מאוד להילחם בנארטיבים מושרשים עמוק.אני כבר הרמתי ידיים ישראל היא מקום חולה ואבוד , מי שיכול שיחפש דרך להימלט מכאן.

    • ק.א. הגיב:

      דיאגנוזה לא טובה. אולם מתבקשת.

      • צפור בודד הגיב:

        לא מסכים עם בטטה וק.א. בתור אחד שסבב בעולם וחיפש נואשות מקום טוב יותר, אני מוכרח לציין שעם כל הביקורת, היאוש, החרון, הזעם, חרוק השיניים ותחושת אוזלת היד המוחלטת…עדין ישראל היא המקום הטוב ביותר לחיות בו: היכן נמצא רוחות סוציאליסטיות רעננות כמו כאן? היכן נמצא שפת התנ"ך מדוברת כמו כאן? היכן נמצא הנופים, החופים, ההים והמדבר כמו כאן? והיכן נמצא קבוץ בני אדם מוזרים ומופלאים כמו כאן?
        אין אין על המקום הזה. אני נשאר כאן ולא זז, נאבק בשמחה על כל קמצוץ של סוציאליזם ונוף פיזי ואנושי בחבל ארץ זה.

  4. עלי הגיב:

    המקרה של אוקראינה ברור ינקוביץ ניסה להשליט שלטון דיקטטורי באוקראינה בחסות הרוסים
    ראה כיצד הכניסו לבית הסוהר עיתונאים וגם יזמו רציחות של מתנגדי המשטר שלא היו אלימים
    בקיצור ינקוביץ הוא רוצח ודיקטטור והענין פה ברור ולא מעורפל .
    השואה אינה אוניברסלית בדיוק כמו שעבדות השחורים בארה"ב אינה אוניברסלית
    השואה היא יחודית לעם היהודי וכל מי שמנסה להגיד שהשואה היא אוניברסלית עוסק בהכחשת שואה
    אלמלא ישראל גורמים רבי עוצמה באירופה היו כבר מזמן משכיחים את השואה בתוך ים של "שואות"
    אחרות (בשם האוניברסליות)
    דוגמית קטנה
    גנבת הספרים הוא ספר אשר מטרתו להראות את התקרנפות העם הגרמני וקבלת האידיאולוגיה הנאצית
    הסרט שנעשה על פי הספר הוא ההיפך הגמור מהספר ומדגיש את הסבל שעברו האזרחים הגרמנים אשר לפי עושי הסרט היו קורבנות של הנאצים ולא משתפי פעולה מאוד פעילים
    השיח של השמאל האירופאי מושפע מפילוסופיה( לטעמי די מופרעת) הרואה
    בדמוקרטיה המערבית ובדיקטטורות רצף (מחנות מעצר למהגרים זה כמו המחנות של סטלין בשם האוניברסליות)
    ומי אמר שקיימת אוניברסליות (אני לא רואה שום אוניברסליות בעולם המציאות ..

    • דני הגיב:

      בוודאי שהשואה אינה אוניברסלית, הרי היא ארעה לעם מסויים בהקשר מסויים. מה שאוניברסלי זה לקחי השואה. והם אותם לקחים בכל שואה, בכל מקום. כאשר בני אדם אינם שווים, לא בפני האל, ולא בפני החוק, הדרך להכחדת קבוצות "טורדניות" היא קצרה וחלקלקה. אם זה הכחדה פיזית, או סתם הרחקתם מכל עמדת כח ושיח ציבורי.

      • עלי הגיב:

        אין כזה מושג אוניברסלי
        אדם דתי יוציא מסקנות אחרות לגמרי מאשר חילוני
        לפי הערבים מדינת ישראל קמה בזכות השואה ולכן יש לעודד הכחשת שואה
        אבו מאזן בתיזה לדוקטורט טען שהשואה היא תוכנית אשר יזמו הנאצים יחד עם הציונות כדי להקים מדינה ליהודים
        ברגע שאתה טוען לאוניברסליות אתה מאפשר לאבו מאזן לטעון טענות לגבי השואה בדיוק כמו לקורבנות השואה.. "בשם האוניברסליות" לאבו מאזן יש זכות כמו ליהודים
        הרצון להפקיע את השואה ממדינת ישראל ומקורבנות השואה על ידי השמאל הרדיקלי הביא את הרצון
        להגדיר את השואה כ"אוניברסלית"
        מטרת השמאל הרדיקלי אינה שונה מזו של מכחישי השואה מהימין (לפגוע במדינת ישראל)
        ומשום כך יש לראות בטענה ל"אוניברסליות של השואה" סוג של הכחשת שואה

  5. אלכס מסיס הגיב:

    אין הבדל כלל בין כלבלבי "מערביים" או"רוסיים – ההבדל הוא בדף המסרים שאדוניהם העורכים והמוציאים לאור מצווים להם לקרוא ולכתוב לפיו
    הלמחמה הקרה (קרה בינתיים) התחדשה ביתר שאת

  6. רמי הגיב:

    הציבור בישראל הוא אכן שטוף מוח ל ח ל ו ט י ן. כמעט בכל עניין שעל סדר היום. עצם הפער הענקי בין הנרטיב "שלנו" ובין הנרטיב הפלסטיני מוכיח זאת (והרי גם מוחם אינו חסין). במצב מתמשך זה (למעלה ממאה שנים) עמדתם של הטהרנים, כלומר אלו המתעקשים על האמת (כן, הכל יחסי) כאסטרטגיה, עדיפה על עמדת הפרגמטיסטים, המאמצים חלק מהנרטיב השקרי כטקטיקה להתחבר עם הלקוח (הציבור). זו דרכו של ברעם ובדרך כלל אני תומך בה. עם זאת גישה טהרנית כזו (אם מצאתי את המילה הנכונה) מחייבת גישה ביקורתית נוקבת של עצמנו, עמדותנו וה"אמת" שלנו. למשל, גיא רולניק בדה- מרקר מטיף למשהו שהוא לא קפיטליזם רצחני ולא סוציאליזם אוטופי, אלא שוק חופשי מבוקר (רגולטורי) ומביא את שוודיה כדוגמה. לא ראיתי התמודדות עם התזה הזו בהגדה השמאלית. (אדגיש, קטונתי מלהביע דעה ואני רק מעלה את הנושא.)

    • צפור בודד הגיב:

      אתה כותב: "גיא רולניק בדה- מרקר מטיף למשהו שהוא לא קפיטליזם רצחני ולא סוציאליזם אוטופי".
      ובכן לידיעתך אין דבר כזה סוציאליזם אוטופי. יש סוציאליזם, נקודה.
      אני מוכן להתערב בשקל הארור האחרון שנמצא בכיסי שלא אתה ולבטח לא ג. רולניק הנכבד יודעים מהו סוציאליזם, מעבר לברברת משמימה של מליצות ובאנרים. איך אני יודע זאת? פשוט מאד, חיים ברעם שמטיב מכם כביכול, להבין מהו סוציאליזם אף לדבר בשמו (הרי אתה פונה אליו כבר סמכא לנושא ומבקשו לדון ב"ורסיה מתונה של הסוציאליזם" נעבעך, אף מלין על כך שעדין לא עשה כן), גם הוא אינו יודע דבר על הסוציאליזם. ממש כך!! ואני מוכן להוכיח זאת בכל רגע נתון.
      והוא כמובן אננו היחיד, עוד חברים נכבדים רבים וטובים ממנו בקשת הכביכול סוציאליסטית בישראל, מתימרים לדבר על סוציאליזם ודמוקרטיה ונמצאים פולטים הברות לחלל האויר המצטרפות כדי סיסמאות חסרות תוכן ותו לא. הא ראיה.
      ממש פרדס של תפוחי סדום.

      • סוציאליזם כפטנט הגיב:

        תרשום מהר על שמך פטנט על הסוציאליזם.

        עד אז הסוציאליזם הוא המרכסיסיטי (או המרכסיסטי לניניסטי ורסיה שמתאימה לארצות הטרום קפיטליסטיות או הנשלטות ע"י האימפריאליזם), אחרת הסוציאליזם הוא או אוטופיה או ורסיה של קפיטליזם או גרוע משני אלה נציונל סוציאליזם, למשל סוציאליזם אקסלוסיבי ליהודים (רצוי אשכנזים "מלח הארץ"…)

        • צפור בודד הגיב:

          וכי למה שארשום פטנט על מה שהמציא אותי? הסוציאליזם (ממש כמו הקומוניזם), אננו המצאה של מרקס כשם שהדמוקרטיה אננה המצאה של סוקרטס. למרות כמה שמתעקשים שכך הוא הדבר. ובקשר לסוציאליזם הלאומי (שהיטלר התהדר בו, סו ווט?, הוא לא היה סוציאליסט ולבטח לא לאומי, הוא היה דיקטטור טוטליטרי רצחני ומטורף בעליל), הנה "השומר הצעיר" ו"אחדות העבודה" כמו גם הרויזיוניסטים, היו כן סוציאליסטים לאומיים ומה היה רע בכך? המאבק בינם לבין הפלסטינים לא נשא אופי סוציאליסטי כי אם דתי לאומי בלבד. נכון ברבות הימים יורשיהם של כל אלה הפכו לקפיטליסטים לאומניים דתיים נרצעים, אך זה כבר ענין אחר. כלומר סוציאליזם אקסקלוסיבי, אננו סוציאליזם, נקודה. אהה ובלי שום קשר: פטנט זה ענין בורגני לחלוטין (משום שהוא עומד כנגד העקרונות: חלוקת עודפים צודקת ואיש כפי יכולתו ולפי צרכיו).

  7. שטוף מוח הגיב:

    אני עובד כרופא כבר 25 שנה. לא נתקלתי ברופא חרדי.
    מאד יכול להיות שיש, אבל הוא לא מהווה אפילו עלה תאנה קטנטן על הדמגוגיה כאן.
    יכול להיות שגם חלק מהכותבים פה רואים הכל דרך עדשה בצבע מסוים מאד
    לא, לא יכול להיות.

  8. דינו הגיב:

    לא ברור הקשר בין לאומנות במדינות מזרח אירופה לבין לגיטימיות או אי-לגיטימיות של פלישה והתערבות צבאית, ואם להיות יותר ספציפי – לא קיים קשר כזה כל עוד אותה לאומנות אינה מבצעת פשעים נגד האנושות או פוגעת במדינות שכנות.
    ישנם כמה פנטזיונרים בשמאל העקבי שמריעים בכל פעם שטנק רוסי מתניע ונוסע. הדבר המוזר ביותר הוא שגם לאחר שרוסיה ניערה מעצמה כל סממן סוציאליסטי – היא עדיין נחשבת יקירת השמאל ההזוי, כאילו יש בה משהו טוב יותר מארה"ב (wishful thinking ). שלא לדבר על פוטין הדיקטטור האלים והכוחני.
    כבר היה לי דיון כאן לפני מספר שנים עם מישהו שהצדיק את כל הפלישות והכיבושים המזרח-אירופאים של בריה"מ בזה שבמדינות כאלה ואחרות קמו תנועות ימין דומיננטיות (הונגריה למשל).
    צריך להיות משיגנע אמיתי כדי לא להבין שאם כל מדינה תפלוש לשכנתה רק בגלל שהמשטר שם "לא בא לה טוב" – אז כבר באמת לא יהיה לאן לברוח.
    אגב, אותו מגיב גם חתם כל תגובה שלו בסדרת הצהרות הקשורות לזה שפוטין ירמוס את פלוני ו"יראה מה זה" לאלמוני, ו"ישמור", ו"יסדר" וכו'. בקיצור, משהו שנשמע כמו סיסמא של "כהנא חי". דברים דומים נשמעים כאן בזכות בשאר אסד

    • הפוסל במומו הגיב:

      מה שדינו דנן מייחס ל"כמה פנטזיונרים בשמאל העקבי" מוטב שייחס לעצמו, הוא שמריע בכל פעם שמטוס עם או בלי טייס של ארה"ב-נאט"ו ממריא לכיוון עירק, אפגניסטן לוב או לאן שלא יהיה.
      מעניין מה היה אומר אותו דינו לו היתה התנגדות לאחד ממאות הבסיסים הצבאיים שיש לארה"ב ברחבי העולם, למשל בקובה?

      אני לא יודע מה חושב כל "פנטזיונר בשמאל העקבי" אבל לא נראה לי שיש מי שמצדד במשטר של פוטין "בשמאל העקבי" אלא אם הוא "פנטזיונר" אמיתי או יציר מוחו של דינו. יחד אם זאת יש לומר שמול מאות הבסיסים של ארה"ב כאמור, הגיוני במציאות הזאת לחשוב שלרוסיה הזכות לשמור על בסיסה היחיד בקרים. שנית עדיף אם כבר, שמונופול הכוח בעולם לא יהיה בידי מעצמה אחת כשם שהמונופול על נשק גרעיני במזרח התיכון המסוכסך לא יהיה בידי צד אחד שתמיד "ידגדג" לו להשתמש בו, בפרט כאשר עולים בו מנהיגים "מאוד רציונלים"…

      ועוד, לא נראה לי שדינו חושב ל"משיגנע אמיתי" מי שתמך בפלישה לעירק, לאפגניסטן או ללוב משום שהמשטר שם "לא בא לה טוב"

      ואחרון, תמיד כדאי לחשוב לפני שממהרים לחגוג, מה האלטרנטיבה שתבוא במקום משטר שממוטט למשל של אסד, של קאדפי..

      • דינו הגיב:

        לא זכור לי שהשמעתי תרועה כשמטוסים כאלה ואחרים של ארה"ב הפציצו. כבודו מוזמן לרענן את זכרוני בעניין. אבל רק כדי להבהיר את הנקודה: אם ישנה התנגדות לאחד ממאות הבסיסים הצבאיים שיש לארה"ב ברחבי העולם – הרי שארה"ב אמורה לפנות את אותו בסיס.
        מי שמטיף כנגד האימפריאליזם האמריקאי אמור (אם הוא אדם ישר) להטיף גם נגד זה הסובייטי בעבר והרוסי דהיום. אין הבדל. ברגע שמותר (ע"פ כבודו) למדינה אחת "לשמור על האינטרסים שלה" או של עמה על-ידי פלישה למדינה אחרת – הרי שמותר לכולם.
        ארה"ב לא ורוסיה כן? איזה מין מוסר הוא זה? כנראה בדיוק אותו מוסר שמתגעגע לבריה"מ האימפריאליסטית האלימה שכידוע המאיסה את הקומוניזם על כל העולם וכך הוסיפה חטא על פשע.
        אדם הגון אמור לפסול כוחנות רוסית ולא לתמוך ולהצדיק אותה.
        אגב, לרוסיה יש "רק בסיס אחד בקרים", אבל אחד גם בלטקיה שבסוריה, אחד בגרוזיה ("דרום אוסטיה") והרשימה ארוכה. אפילו בויאטנם יש אחד.
        האינטרסים של רוסיה בגרוזיה כבר הביאו אותה לפלוש לשם ב-2008, ולשם השמירה על האינטרסים בסוריה תומכת רוסיה בצורה מאסיבית בפשעים נגד האנושות

        • דינו הגיב:

          המשך:
          הפנטזיונר כאן הוא זה הטוען שיש כאן מגמה לגיטימית רוסית ("נו, רק בסיס אחד בקרים"… ממש כבשת הרש).
          כבר ראינו לאן לקחה אותנו צורת מחשבה כמו "עדיף שמונופול הכוח בעולם לא יהיה בידי מעצמה אחת". כבודו הלא-פנטזיונר חושב שעדיף עשרה בריונים עם אקדח מאשר אחד.
          מישהו כאן כנראה ממש מתגעגע למשברי טילים בסגנוןן דר' סטריינג'לאב, שלא לדבר על המחיר שמשלמים מליוני בני-אדם על מזבח אותו איזון (העם הסורי, העם הצפון-קוריאני וכו').
          אגב, אני מקווה שמנהיגות פונדמנטליסטית וטרוריסטית כמו זו באיראן או בצפון-קוריאה לא נכללות אצלך תחת ההגדרה של "מנהיגים רציונאלים", אבל באמת אי-אפשר לדעת

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים