ב-31 במרץ יצא הדו״ח האחרון של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים של האו״ם (IPCC) ובו אזהרה חמורה ביותר לגבי ההשלכות של הצטברות גזי חממה על עליית הטמפרטורה הגלובלית ואירועי מזג אויר קיצוניים.  ״במהלך המאה ה-21 שינויי האקלים עתידים להאט את הצמיחה הכלכלית, להקשות על המלחמה בעוני, להחריף את הרעב, להעמיק ולהרחיב את מעגל העוני, בעיקר בערים, תוך יצירת מוקדי מצוקה ורעב חדשים״. הדו״ח ממשיך ומציין שאת השפעת שינויי האקלים ניתן לראות כבר עכשיו בכל מקום בעולם, אך מי שסובלים ויסבלו יותר מכול משינוי האקלים הם תושבי המדינות העניות ביותר. ארג׳נדרה פאצ׳אורי, יו״ר הפאנל, טען בראיון, שממצאי הדו״ח מעידים מעל לכל צל של ספק על כך שאם לא תהייה תפנית משמעותית בהתייחסות של כלל המדינות לחומרת המצב, היציבות הביטחונית של החברה האנושית בכללותה תהיה  בסכנה.

השפעות חמורות של התחממות הולכת ומתרחבת (מתוך אתר דוח הIPCC)

להבדיל מדו״חות קודמים, הדו״ח האחרון מראה בצורה חד משמעית את ההשפעות הגלובליות של שינויי האקלים, גם על האוקיינוסים וגם על היבשות. החיזוי הוא שאם לא תהיה התערבות מיידית ודחופה  הטמפרטורה תעלה  בארבע מעלות צלזיוס ויותר עד סוף המאה. כפול מתקרת שתי המעלות אליה התחייבה הקהילה הבינלאומית בכנסי האקלים העולמיים האחרונים, מתוך הנחה ששינוי ממוצע של עד שתי מעלות הוא שינוי שניתן יהיה להיסתגל אליו.  מאידך, עלייה של ארבע מעלות ויותר תעצים בסדרי גודל את ההשלכות ההרסניוות של שינוי האקלים.

מבין ההשלכות המצוינות בדו״ח יש לציין את  הירידה בתנובת יבולים ופגיעה בבריאות. מאז ראשית ״המהפכה הירוקה״ בשנות הארבעים של המאה הקודמת, תנובת יבולים חקלאיים עלתה ב-10%-15% בכל עשור. וכך בניגוד לניבוי של תומאס מלת׳וס, עמד קצב ייצור המזון בקצב גידול האוכלוסין ואף בשינויים בהרגלי התזונה, קרי עלייה בצריכת הבשר (המכפיל את הצורך בגידולים חקלאיים לצורכי גידול בקר). מבחינת בריאות, יותר אנשים היום מתים מסיבות הקשורות בחום, כולל בצורות, גלי חום, תופעות מזג אויר קיצוני, או התפשטות גוברת של מחלות מידבקות. כך שבמאזן הכולל, למרות שחורפים פחות קרים משפרים את השרידות, יותר אנשים מתים.

טים גור, נציג אוקספאם, מוסיף שמה ששונה בדו״ח ביחס לדו״חות קודמים של ה-IPCC,  הוא שאין בו רק התייחסות לחיזויים לעתיד אלא הוא מדבר על השלכות שניתן לכמת כאן ועכשיו. למשל, מאז הדו״ח האחרון, שיצא ב-2007, ניתן לראות עלייה חדה בתנודת מחירי המזון בעולם. כל קפיצה במחירים של תבואה או מוצרי יסוד הייתה קשורה מניה וביה לאירועי  מזג אויר קיצוניים במדינות המגדלות את היבולים הגדולים, כמו רוסיה, ארה״ב, אוסטרליה. כלומר, לא רק האיכרים העניים באפריקה או דרום מזרח אסיה נפגעים, אלא גם האוכלוסיות והכלכלות  במדינות המתועשות.

כמובן שבכל מקרה מי שנפגע באופן משמעותי יותר הן המשפחות שמוציאות-50% מהכנסותיהן על מזון, גם במדינות המתועשות וגם במדינות החלשות. זאת אומרת שבראש ובראשונה ההתחממות הגלובלית היא בעיה של צדק חברתי. תאגידי הדלק ומי שנהנים מרווחיהם אחראים באופן ישיר לרעב ולעוני ברחבי העולם. או כפי שניסח זאת טוסי מפאנו-מפאנו, נציג קונגו בוועידת האקלים האחרונה בוורשה, לא יתכן שמר ג׳ונס ימשיך לנהוג ב-SUV,  בזמן שמשפחה אפריקאית נאבקת למצוא מי שתייה.

ודווקא המדינות העניות ביותר משקיעות הכי הרבה משאבים להפחתת גזי חממה, והתאמה של תשתיות לשינויי האקלים.  היות והן התורמות הקטנות ביותר ליצירת גזי חממה השפעת המדיניות שלהן תהייה פחותה.  מי שצריכים להתגייס למאמץ, הן מבחינת שינוי התשתיות והרגלי הצריכה והן בתמיכה במדינות החלשות, אלה הן המדינות המתועשות, אך הן/אנחנו טומנים את הראש בחול.

ואף גרוע מכך. הארגון העולמי הלא ממשלתי לשינוי אקלים (NIPCC), הממומן באופן ישיר ועקיף על ידי תאגידי הדלקים המאובנים, הוציא גם הוא דו״ח שטוען שמעט התחממות איננה נוראה כל כך. ההשפעה על חיי אדם תהייה מזערית עד חיובית, בעוד שההגבלות על שימוש באנרגיה תהיינה הרסניות. כלומר, עוד ניסיון לסמא את עיני הציבור על ידי הפצת מידע פסאודו-מדעי, וליצור את הרושם המוטעה שהדעות חלוקות בין אנשי המחקר.

אלא שלא כך הדבר. ממצאים מצטברים של עשרות שנים של מחקר מעידים שקצב התחממות האטמוספרה עולה בד בבד עם העליה בייצור גזי החממה, מאז המהפכה התעשייתית. ויתרה מזאת, כפי שצוין בשני מאמרים שפורסמו לאחרונה ב-Climate Change, קיומה של אי ודאות לגבי ההתחממות הגלובלית והשלכותיה צריכה רק להגביר את  הדחיפות בנקיטת צעדים במטרה למנוע  את הגרוע  ביותר.

בעבר כבר ציינתי שאנו, כמדינה קטנה, תורמים מעט יחסית לגזי החממה באטמוספרה הגלובלית (פחות מאחוז). אך חשוב לזכור שטביעת הרגל הפחמנית שלנו זהה לזו של איראן, מדינת נפט שאוכלוסייתה גדולה  פי 10 מזו של מדינת ישראל. אבל דווקא כאן, במדינה שטופת שמש, לאורך חוף עטיר רוחות ים, מדינה שקוראת לעצמה מדינת הסטרט-אפ (בצדק או לא), יש לתהות מדוע איננו פורצי דרך בשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים. להפך, אנו משקיעים מליונים במאגרי גז וחיפוש נפט, ורק מעט  בהשקעה במקורות אנרגיה חלופיים.

יתרה מזאת, אם אתם קוראים שורות אחרונות אלה אתם שייכים למיעוט שבמיעוט הישראלים שאינם מגיבים בפיהוק לנושא של התחממות גלובלית ושינוי אקלים.

אבל– העתיד כבר כאן, האם לא הגיע הזמן לעשות משהו?

Share on Facebook