מאת אילן שדה
מאז הקמת המדינה –  שואת יהודי אירופה הפכה לביזנס ציוני ולמכשיר "שנור". כבר בשנת 1952 המדינה  כרתה "הסכם שילומים" עם גרמניה המערבית. איש מן הנושאים והנותנים לא היה ניצול שואה. לאיש מהם לא הייתה סמכות לפעול בשם הנספים ובשם השרידים.

מאת ראובן קמינר
אולמרט הוא חלק ממבנה כוח מושחת ובלתי מוסרי, בדיוק כמו השחקים הראשיים במערכת המשפטית שמצאו אותו אשם. אני חושש שכפי שהוכיח ניסיון העבר, כל דבר המוסיף ליוקרה של מנגנון התביעה בישראל מנוצל באופן ישיר להגברת פעילותה של חברה השקועה באפרטהייד ודיכוי נגד הפלסטינים.

מאת ח'אלד אל-עזאייזה
ביולי 2012 חידשה ישראל, באופן חלקי, את ביקורי המשפחות של אסירים פלסטינים תושבי רצועת עזה בבתי כלא בישראל, בעקבות שביתת רעב של קרוב לאלפיים אסירים פלסטינים. בהחלטתה לחדש את הביקורים, קבעה ישראל קריטריונים נוקשים והתירה רק ביקורים של הורי האסיר ושל בת זוגו.

מאת גדעון גיתאי
חשיפת עסקי הריגול של ישראל בארה"ב אינה דועכת. מדוע העסק לא נרגע? ברקע לדיווחים בשבועון "ניוזוויק" עומדת האמירה "הם עדיין עוסקים בזה". במילים אחרות: ישראל ממשיכה בריגול בארה"ב, בעיקר בתחום התעשייתי-טכנולוגי, או במילים פחות מכובסות: בתחום הנשק.

מאת גדעון עשת
הוצאת כתר, אולי במשותף עם רשת קרביץ, רוכשת את הבעלות על סטימצקי – רשת חנויות ספרים הגדולה במדינה. כך וכך גרושים שולמו, אם שולמו בכלל. המוכר, קרן מרקסטון "אכל אותה" עם הפסד של כ – 200 מיליון או משהו כזה. אז איפה השטיח ואיפה הלכלוך?

מאת חיים ברעם
מרגיז אותי שאנשים שגדלו בעירנו מתייחסים אליה עתה כאילו הייתה עיירה מלאה בפונדמנטליסטים אי שם באלבאמה. ההתכחשות לירושלים היא ביטוי של מחיקת עברם של המהגרים לתל-אביב. "קר שם אצלכם", הם אומרים, וזה מרגיז.

מאת עודד גולדרייך
הגיע הזמן לדון באופן שבו מצדיקה הציונות השוויונית את האידיאולוגיה שלה, ובפרט לנוכח העובדה ההיסטורית של קיום עם פלסטיני שמולדתו היא אותה טריטוריה שהציונות מסמנת כמחוז חפצה.

מאת עודד גולדרייך
ספרו המעמיק של חיים גנז עוסק באפשרות של מתן הצדקה מוסרית לציונות על בסיס השקפת עולם הומניסטית. מדובר בשאלה הקודמת לשאלת הבחירה בין אלטרנטיבות, והיא שאלת עצם הקיום של האלטרנטיבה הציונית כאלטרנטיבה אפשרית במסגרת תורת מוסר הומניסטית.

מאת אבשלום קווה
הסטארט אפ של ד"ר הרצל, בצוותא עם האפליקציה של החקלאי בן-גוריון (כך דרש שירשם בתעודת הזהות) הצליחו מעל המשוער; ריבונות שוקקת, צבא בדום מתוח, תעשיה חוצה יבשות, כרטיסי אשראי, תוכניות טלוויזיה בטעם גורמה מיט גורנישט, אחד אלוהינו ושניים במחיר של אחד.

מאת נטע עפרוני
מחסום העומד בתוך השטח המוניציפלי של ירושלים, אינו מסוגל להכיל את כמות האנשים המבקשים לעבור דרכו לירושלים בשעות המעבר הסואנות. הצפיפות הבלתי אנושית ותנאי ההמתנה המשפילים והמזעזעים גורמים סבל רב