עם תחילת פרשת החטיפה של שלושת המתנחלים הצעירים, אירח השדרן הראשי של תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל, רזי ברקאי, את הרב האשכנזי הראשי הרב לאו ג'וניור (עבר בירושה מהאבא). הרב הגיע לאולפן הישר מעצרת הזדהות עם החטופים שהתקיימה בכותל, והתפייט על עם ישראל הנפלא שמגלה סולידריות בעיתות מצוקה. במקביל התראיינו הורי החטופים, מתנחלים דתיים בנוסח הכיפה הסרוגה, הודו לצבא ולממשלה "שעושים הכל" למציאת החטופים, ונטפו דבש על האהבה שהם מקבלים "מכל שדרות העם", ואם רק יכלו היו "מחבקים את עם ישראל", אבל מאחר וזה לא קל, הם מסתפקים בחיבוק וירטואלי.
חיילי צה"ל ברחובות חברון במסגרת "מבצע שובו אחים", 14/6/14 (מקור)
אין לי גרם של סולידריות עם גזענים בכלל ואנטישמים בפרט, אין לי סולידריות עם פשיסטים, ניאו-נאצים, קנאות דתית, עריצים והורים שמוכנים להקריב את ילדיהם על מזבח ערכים אלו. אין לי סולידריות עם גנבים, אנסים ושודדים. מסיבות אלו אינני יכול להביע סולידריות עם מתנחלים, או מפלגת הבית היהודי או תנועת החמאס, שבמגילת היסוד שלה יש קטעים הלקוחים מעלילות הפרוטוקולים של זקני ציון.
יש לי מלוא החופן סולידריות עם שוחרי זכויות אדם ודמוקרטיה, עם הנאבקים למען צדק חברתי, למען עולם נקי מזיהום, עם הלוחמים במשטרי עריצות, עם הפעילים לחיסול העוני והשחיתות, ולמען שירותי רפואה לכל. אני חש סולידריות עם המעונים והנאנקים מידם האכזרית של רודנים בין מתוצרת בית, ובין כובש חיצוני. לכן אך טבעי שהסולידריות שלי תהיה עם האשה הפלסטינית העומדת עם תינוקה שעות במחסומים בדרכה לרופא ונאלצת לעבור את ייסורי ההשפלה של חיילי הכיבוש הישראלים.
האם פירוש הדבר שאני אדיש לגורל החטופים? בוודאי שלא. אני מקווה שהם בין החיים. הזכות לחיים אינה פונקציה של השקפה פוליטית. זו זכות מוחלטת. החוטפים לא התייעצו איתי בטרם חטיפה כך שאינני יודע מה הייתה מטרתם. האם זו פעולת תגמול על הריגת שני נערים פלסטינים בני 16 מהעיירה ביתוניא בהפגנות יום הנכבה, (אירוע שלגביו שיקר דובר צבא הכיבוש כי לא נורתה אש חיה וניתוח אחת הגופות הוכיח כי אכן נורה מאש חיה), אזי אני חושש שהם פעלו בסגנון מחתרת האצ"ל (שכנקמה תלו חמישה חיילים בריטיים), והם כבר לא בחיים. אולם, אם מטרת החטיפה הייתה חילופי שבויים, לאמור, שחרור החטופים תמורת שחרור שבויים פלסטינים ובראשם העצירים המנהליים שובתי רעב, או אז מדובר בפעולת התנגדות לגיטימית של הנכבש להשתחרר מכבלי הכיבוש.
פעולת העונשין המכוערת של צבא הכיבוש, מעצר מאות ללא משפט, ענישה קולקטיבית, פלישה לבתים ללא צו שופט, הרס רכוש פרטי וציבורי, גניבת כספים ותכשיטים, נועדו, בין השאר, להכניס את החוטפים ללחץ שכתוצאה ממנו יוצאו השלושה להורג, וישראל תקבל גופות במקום שהיה אפשר לקבל בני אדם חיים. ממשלת ישראל רוצה גופות. הן אמצעי תעמולה יעיל מעין כמוהו להעמקת הגזענות ושנאת ערבים. אחת האימהות של החטופים כבר התבטאה בסגנון "לא להישבר גם אם הבנים לא יחזרו". זהו אחד מסימני ההיכר של מטורפי ומוטרפי ארץ ישראל השלמה, פולחן המוות, הנכונות להקריב ילדים למען מטרות אפלות. בעברית יותר מודרנית, כשמן על גלגלי המהפכה. בסוגיית גלעד שליט לא מילאה החמאס את התפקיד שיעדה לה ממשלת ישראל, לאמור, להחזירו כגופה. הם שמרו על חייו חמש שנים עד שתנועה ציבורית חילונית ברובה, כפתה על הממשלה את חילופי השבויים.
כאשר ממשלת ישראל מתלוננת על החטיפה כמעשה טרור, דומה הדבר לאדם שהורשע ברצח הוריו ומבקש את רחמי בית המשפט כי הוא יתום. ישראל היא מדינה עתירת חטיפות. בשנות החמישים של המאה הקודמת חטפה ישראל קצין חיל האוויר מצרפת שנחשד במסירת מידע סודי. הוא לא הועמד לדין ולא הורשע, מה שלא הפריע לחוטפיו לבצע בו עונש מוות והשליכו אותו לים למאכל הדגים. ייתכן כי מעשה נפשע זה היווה השראה לכת הגנרלים הפשיסטית בארגנטינה כעבור 20 שנים, לאמץ את השיטה וזרקו מהמטוסים לים מאות ממתנגדי הדיקטטורה, בהם יהודים רבים. ממשלות רבין (הראשונה) ובגין-שרון קיימו יחסי ידידות עם פושעי הכת הצבאית וייצאה לה ציוד לחימה.
במלחמת לבנון הראשונה חטפה ישראל בני ערובה לבנונים, לכאורה כקלפי מיקוח, להחזרת הנווט רון ארד. למעשה זאת הייתה פעולת הסחה שנועדה לטשטש את העובדה כי כאשר היה ניתן להחזירו סירבה ישראל לשלם את המחיר, וכאשר הייתה כאילו מוכנה הוא כבר לא היה בין החיים. קיוו לקבל גופה וגם את זאת לא קיבלו. קמו עמותות שהעמידו פנים שהאיש בחיים והכריזו על פרסים כספיים של מיליוני דולרים, אבל זו הייתה הולכת שולל. מרדכי ואנונו, אזרח ישראלי, נחטף בפעולת טרור של ממשלת ישראל מאדמת אירופה, בניגוד לאמנות בינלאומיות והסכמי הסגרה וממשיכה להתעלל בו עד היום.
מאז תחילת הכיבוש ביוני 1967 הפכה ישראל למעצמת חטיפות. אין כמעט יום ללא חטיפות. חיילי צבא הכיבוש חוטפים ילדים ממיטותיהם באמצע הלילה, חוטפים תלמידים מבתי הספר, חוטפים נשים וקשישים מביתם וצעירים ממקומות עבודתם, ויש גם כאלה היודעים כי מחפשים אותם ומוצאים מקום מסתור. מכבסת המילים של הכיבוש הגיעה גם לחטיפות והן קרויות "מעצר מבוקשים" שאינם אלא חטיפות לכל דבר. אמור מעתה: חטיפות שהצבא מבצע תחת הכותרת מעצר מבוקשים אינם טרור אבל חטיפות של תנועת ההתנגדות הפלסטינית הן טרור. שוחרי זכויות אדם לא יכולים לקבל חלוקה זו. הסיסמה "הכיבוש הוא טרור" משקף את המצב לאמיתו.
בשעת כתיבת שורות אלו טרם ידוע מי הם החוטפים, אף ארגון לא לקח אחריות, תנועת החמאס מכחישה כי ידה בדבר, מן הראוי לבדוק האם אין כאן פרובוקציה מבפנים. הכיבוש והשטחים הכבושים סיפקו לנו פושעים לרוב כמו מחתרת הטרור היהודית (חגי סגל), יגאל עמיר – רוצח ראש הממשלה רבין, ד"ר גולדשטיין, שטבח במתפללים מוסלמים בעת תפילתם במערת המכפלה, מחתרת בת עין, שורפי ספרים ומסגדים מקרב פורעי תג מחיר. אם אמנה את כל הרוצחים והפורעים מקרב המתנחלים, רשימה זו תצטרך לשלש עצמה. לנוכח תופעות אלו, תסריט לפיו מתנחל ששומע קולות שמימיים ויש לו שיג ושיח עם יהווה, שבעיניו כל מו"מ עם גורם פלסטיני כלשהו מהווה סכנה קיומית ובגידה, מתכנן את החטיפה, ואם אין מנוס אף להעלות את החטופים כקורבנות למולך השטחים, בידיעה כי האשמה תוטל על הפלסטינים, על כל המשתמע מכך.
מבין רבני המתנחלים, עליהם ניתן לומר את מה שאמר פרופסור ישעיהו ליבוביץ על הרבי מלובביץ: "טרם החלטתי האם הוא פסיכופט או נוכל, אני מתלבט", תמיד יימצא איזה רב נוכל שייתן פסק הלכה המגבה את התוכנית השטנית, אם לא באופן ישיר אזי בדרכי עקלתון, ויתפרש על ידי החסיד השוטה כ"דעת תורה" וברכת הדרך. רבנים פסיכופטים כאלה כבר ראינו בפעולה כאשר נתנו לרוצח עמיר את ברכת הדרך ההלכתית. אינני טוען כי זה מה שקרה הפעם, אבל ראוי לבדוק זאת על בסיס אירועי העבר.
התקשורת הממסדית לא הפתיעה. ערוצי הרדיו והטלוויזיה והעיתונות הכתובה (להוציא את עיתון "הארץ") התגייסה לדובר הצבא. לכל תחנה היה גנרל משלה שכיהן כפרשן. מי שזיפזפ בין הערוצים גילה כי כולם אומרים דברים זהים. מסיבות עיתונאים עם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל מתנהלות ללא שאלות. שטיפת מוח בנוסח צפון קוריאה. רזי ברקאי, מהתחנה הצבאית שהוזכר לעיל, ראיין את חבר כנסת עיסאווי פריג' ממרצ. הוא גינה את החטיפה אבל הוסיף כמה דברי רקע כמו הכיבוש והעדר אופק פוליטי שייתן תקווה לפלסטינים. עיסאווי הוא ערבי ישראלי וכבוד השדרן ברקאי ראה כאן הזדמנות להתנשא מעליו ושאל אותו: מדוע אתה הולך סחור סחור ולא אומר בפשטות "חמאס הם חרא?" במלים אחרות: מדוע אינך אומר את מה שאני מכתיב לך? ח"כ פריג' הוא אדם עדין ולכן לא אמר לשדרן הצבאי את מה שראוי היה שיאמר: מדוע אינך אומר שהבית היהודי הם חרא, והכיבוש הוא חרא, וכל מי שנותן יד לכיבוש הוא חרא וההתנחלויות הן חרא, ואת כל זה תגיד בשידור חי. ואז תחזור אלי. אם יפטרו אותך, אתה תתגבר, כי כבר צברת פנסיה של 70 אחוזים. והייתה כמובן ההתנפלות העונתית על ח"כ חנין זועבי, שאמרה את המובן מאליו: הכיבוש הוא הדשן עליו צומחות החטיפות.
גדעון אני לא מופתע מהתגובה שלך "אין לי גרם של סולידריות עם גזענים בכלל ואנטישמים בפרט, אין לי סולידריות עם פשיסטים, ניאו-נאצים, קנאות דתית, עריצים והורים שמוכנים להקריב את ילדיהם על מזבח ערכים אלו. אין לי סולידריות עם גנבים, אנסים ושודדים. מסיבות אלו אינני יכול להביע סולידריות עם מתנחלים"
ולי אין לי גרם של סולידריות עם ערבים גזענים אנטישמים ניאו -נאצים קנאי דת עריצים והורים פלסטנאים שמוכנים להקריב את ילדהם על מזבח ערכים אלו אין לי סולדריות עם ערבים גנבים [שאל את המושבים קיבוצים או את הקבלנים הבונים שאל אותם על הגנבות ועל דמי החסות ] אנסים ושודדים מסביות אלה אינני יכול להביע סולדריות עם הערבים
ועכשיו אני מקווה שלא תמחוק את תגובתי כי היא דומה לתגובה שלך בקשר לחנין זועבי היא פלסטנאית אין לי בעיה עם זה היא צריכה לשבת בפרלמנט ברמאללה שם היא תוכל ליצג את עמה כמו שהיא מיצגת אותו היום במדינת ישראל בכנסת ישראל
ההבדל בינינו שאני מונחה על ידי ערכים אוניברסליים ומהם מסיק למקרה הקונקרטי, אתה תקוע בשנאת ערבים. ומביא את הגניבות מהקיבוצים והמושבים כנימוק. האם שאלת את עצמך, מהיכן נלקחה הקרקע שרבים מהקיבוצים והמושבים יושבים עליה? היא לא נקנתה, אלא הופקעה על ידי המדינה , ולא מדובר בדונם או שניים אלא במאות אלפי דונמים.ובעוד היהודים במושבים ובקיבוצים נהנים מסיוע השלטון
הערבים סובלים מאפלייה בכל תחום. תכבד את רכושם, תתייחס אליהם בכבוד, תשקיע בישוביהם אותם סכומים המושקעים בקיבוצים ובמושבים, באחת,,תיצור מציאות של שוויון, ואז תחזור ונדבר.
לגדעון ספירו
1 אין ערכים אוניברסלים לא במציאות וגם לא בתאוריה וגם לעולם לא יתקימו ערכים אוניברסליים
משום שמטבעו האדם מתמרד וכאשר תקים חברה אנושית אוניברסאלית תמיד יקומו אנשים שיציגו דעות הפוכות.
2 ב-48 רוב הפלסטינים ברחו והשאירו בתים ואדמות המעטים שנשארו תבעו שלא בצדק את אדמות שכניהם שברחו כאילו זה היה רכושם
לא ניתן לתבוע את אותו הרכוש גם על ידי הפליטים וגם על ידי אותם שנשארו בכפרים ושדדו את אדמות שכניהם וטוב עשתה המדינה שנתנה את האדמות לקיבוצים ובהחלט צריך לפצות את הפליטים ב-2 הצדדים
(ביהודים במדינות ערב בוצע טיהור אתני וגם הם אבדו את רכושם)
לפני שנים רבות, מוחמד מג'דיידה ואני, טפסנו רגלית לקבוץ אידמית דרך הואדי התלול. הקיבוץ זה עתה הוקם והיה מקבץ של בתים קטנים, הטובלים בירק ומשקיפים אל מול הנוף המרהיב. בעיתונים פורסמו מודעות המבקשות מצעירים המעונינים להצטרף לקבוץ, להגיש מועמדות. וכך עמדנו שנינו, מול מזכיר הקבוץ וביקשנו להצטרף גם כן. היינו חברים טובים, מוחמד בנאי מדופלם ואני סטודנט לאדריכלות, שנינו אוהבי טבע וטיולים וחברים מזה שנים. "אתה יכול להצטרף כבר היום", אמר מזכיר הקיבוץ בהביטו בי, "אך אתה", נפנה והצביע על מוחמד, "לא תוכל להצטרף משום שאתה ערבי ואין אפשרות לצרף ערבים לקיבוץ. זו לא המדיניות שלי", אמר כמתנצל, "זו מדיניות ארצית" ואז נפנה אלי בתוכחה, "אינך יודע זאת? מדוע סחבת אותו לכאן? מה, באתם לעשות כאן פרובוקציות?…", עמדנו מולו כאילמים, "אבקשכם לעזוב את שטח הקבוץ!" סים דבריו והפנה גבו אלינו.
מוחמד ואנוכי המשכנו לשתוק בעודנו יורדים מההר.
היה רגע בו מוחמד עוד ניסה להגיד: "תגיש אתה מועמדות ואני אבוא אח"כ לבקר…", אך לא נתתי לו לסים את המשפט.
חשתי כמי שחרב עליו עולמו באותו יום, לבלי תקן.
הדילמה "האם מדובר בפסיכופט או בנוכל" של ליבוביץ' בנוגע למנטליות זו אצל מפורסמים מסויימים, יהודים ולא רק, דילמה זו נראתה לי זמן רב כסוג של בעיה ללא פתרון. אולם אני מוכן להסתכן ולומר שברוב המקרים הללו כ 90% מאותם ה"פסיכופטים" הם אינם פסיכופטים כלל. יש בהם טינופת ורוע רב: אינטיליגנציה מצד אחד ומוגבלות רגשית ואנוכיות עצומה מצד שני. בבסיס הם פשוט *נוכלים* שעקב הצלחת התרגיל שלהם (והצלחה זו היא די באשמתינו שאיפשרנו להם כצופים במחזה את ההתנהלות הזו). טיפוסים אלה נוטים משלב מסויים להאמין בשקרים של עצמם כנראה משום שאז הם נראים יותר משכנעים במעשה הרמייה שלהם. כאשר נוכלותם נמשכת ומגיעה לסדר גודל ענקי הם מבינים (כאמור יש להם אינטליגנציה) שאין יותר בנמא סולם שאפשר לרדת בעזרתו ולחזור למציאות הנורמלית. אז אין להם ברירה אלא להמשיך בהצגה ולהשאיר את איסוף הרסיסים לבאים אחריהם (שמרוב אנוכיותם בעצם אינם מחשיבים). הרבה נוכלים, בייחוד כאלה שהם בעמדות של הצלחה וכוח, מראים התנהגות בזויה שכזו. זה ההסבר שלי. נוכלים מסכנים ואומללים ולא פסיכופטים. אני עדיין מסוקרן לגבי השאלה ולמי שיש מה להוסיף אשמח לדעת.
מה לאיש שמאל ולמפלגה לאומנית נוסח בל"ד?
למגיב " בפעם האלף" אולי מצא מין את מינו כיום מפלגות/ תנועות שמאל תומכות בתנועות איסלמיסטיות ראדיקליות התשובה היא אולי מי שהוא נגד הציונות אני איתו ולא משנה מה הוא המצע שלו
האם בל"ד היא מפלגה לאומנית או מפלגה לאומית הנאבקת על זכויות המיעוט הערבי, נתון לויכוח. מכל מקום אינני חבר במפלגה וגם לא הצבעתי עבורה בבחירות. בכל הקשור למאבק בכיבוש ובאפליה הם שותפים. יש לי איתם גם מחלוקות, למשל התנגדתי לנסיעתם של ראשי הסיעה לדמשק כאורחי הרודן אסאד וסברתי שזה לא עולה בקנה אחד עם השקפתם המוצהרת הדוגלת במדינה דמוקרטית של כל אזרחיה. יחד עם זאת חובתי הדמוקרטית להן על ח"כ חנין זועבי מול הלינץ' (הפוליטי בשלב זה) שנעשה בה. לדעתי, ההסתה והדהלגיטימציה נובעים בין השאר מאי יכולת הליבור היהודי להכיל ערבייה גאה אינטליגנטית שממלאת את תפקידה כבאת כוחה של בוחריה מבלי לגלוש למחוזות של קנאת דתית..
יישר כוח על דברים כהוויתם
תודה.
אם מדברים על חטיפה אי אפשר שלא להזכיר את ב"ג (בהקשר לליבוביץ). ליבוביץ עלה יפה מאד על הבעיה המרכזית בישראל, ובמערב, אם כי לא התעכב עליה דיו. הוא זיהה שהמנוול רוצה להחזיק את הדת בציפורניו ושהוא (ליבוביץ) חפץ לשחרר את הדת מאחיזתו בה. על הרושם הזה (משיחתו עם ב"ג) ליבוביץ דיבר בהתרגשות בולטת. מהי המשמעות של זה? אם לחדד טיפה את האבחנה של ליבוביץ יש להגיד שלא את הדת ניסה לחטוף הממזר הזקן אלא את המוסריות. ב"ג רצה בעלות על ה"קתדרה המוסרית" כלומר להיות זה שמייצר ומשתמש ב"מוסריות" הרצויה לו. כלומר לא רק חיסולו של יריב פוליטי אלא מיסוד של טירוף מערכות (צעד דיקטטוריאלי ממש). במובן הזה יש לראות את הטכניקה השלטונית של השת"פ עם התקשורת והמשפט המוכר כיום. התקשורת והשופטים יוצרים את השטח המוסרי בטרם מתגלגל אליו השלטון. זה מה שממלא אותנו בהשתאות כיצד הם עושים זאת… חייבים להודות שבאליטת הכוח יודעים כיצד עובדים יסודי. זהו חיסול האידיאולוגיה (כל אידיאולוגיה) ופריחת הטכנוקרטיה והקומבינה. מסתבר שהשקשוקה הציונית וותיקה ממה שנהוג לחשוב. אז מי רוצה להדליק משואה? לעמוד בתור יפה.
אלוף העולם בהדלקת משואות הוא העורב הלאומי שלנו, עטור נוצות הטווס הססגוניות ביותר, ליצן החצר, שאף חצרו של הקיסר לופו קטנה עליו…הלא הוא רובלי ריבין שר הנהנתנות ותפלץ הממלכתיות הישראלית הדביקה אשר במשכן תהום נשי(או)תנו.
למי שלא זוכר: אותו זחוח צדקתני (כן, כן, רחוק מכל רבב שחיתותי התחום בקו ירוק), הצליח בעודו מכהן כיו"ר הכנסת, גם לנהל את טכס הדלקת המשואות ביום העצמאות וגם להדליק משואה בעצמו…זוכרים?
בכך הוכיח את יכולתו הבלעדית להיות בוזון אנושי (כלומר להופיע בשני מקומות בעת ובעונה אחת).
אז כנראה, נסללה גם דרכו לנשיאות, משום שבוזוניות אנושית עדיפה ללא ספק, על פניה של פיגורה זוכת פרס נובל כאיש השכטות והזמר המזרחי (עובדה).
רובלי ריבין הוא אלוף העולם במשואות ואשרי הגפרור (הדולק) שיקורב אל מאחוריו.
או אז נפיחת הוד פומפוזיותו תהפך למשואה גדולה שתאכל את כולנו, כיאה וכנאה.
למערכת: אם אצונזר לא אבכה בדמעות שליש. משום שכולנו יודעים, שגם הוא יודע, שמנפיחתו בוקעת משואה הזורחת לכולנו כשמש בצהרים והמעניקה לנו טוב חיים של ממש (ואם לא לכולנו, אז לפחות לו לעצמו ולב"ב, זה על בטוח).
עם רזי ברקאי למדתי באותה שכבה באותו בית הספר (היה בפנימיה הצבאית). כבר אז התבלט כדברן גדול מחד ופאדלאה מאידך. כך גם בלימודיו. היה תלמיד גרוע במגמה נח(כ)שלת והיה חבר לספסל הלימודים לרפי גינת שהיה תלמיד אף גרוע ממנו. רק מה, ב"ימי העיון" (כלומר כנסים בהם התלמידים מתווכחים על משהו) היה הוא מתבלט מעל כולם. מדבר בפאתוס זבוטינסקאי (למרות שכולם ידעו שהוא מקורב למשפחת פרס), מיני קלישאות חבוטות, מנפנף בידיו ומעורר תחושות קבס בעיקר בבטניהם של תלמידי המגמות המתקדמות. אח"כ היה שב וצונח לפינתו החשוכה במגמה ה"החברתית" כבלון שיצא ממנו האויר…עד לכנס הבא. והנה דוקא ריקא זה, "עלה כפורח", מבין כל בוגרי מחזורו בפנימיה ובשכבתנו, חיים כמתים. הוא הידוע, הוא המפורסם, הוא והוא ורק הוא ובכנסי המחזור שמורים לו ולרפי גינת, איך לא, מקומות הכבוד. ללמדכם שאין כמו הרייטינג בעולמנו הציני. ולמרות שהיום (בעיקר ליד רביב דרוקר) הוא נראה ספק פתטי ספק סנילי, עדין אותה תחושת קבס מטפסת בי למשמע קולו המנסר בהתחסדותו הצדקתנית.
מלבד זאת, גדעון, תודות על מאמר כהלכתו.
מידע מעניין.
ממשלת ישראל רוצה גופות חיות של יֶשִיבָנִים צעירים, ולא רוצה שהעולם יראה איך עצורים אדמיניסטרטיביים מתים. לכן היא היתה מוכנה להזין אותם בכפיה. שאלתי את מפעילי הַשָבָּ"כְּצִ'יקים (הם, שאינם מֶעָנֶצִ'יקִים): כֵּיצַד "מְבָרְכִים" אֶת הַמֵזִין בֶּכְּפִיָה? והשבתי: בָּרוּך תִהְיֶה בֶּן-זוֹנָה. שתאכַל אוֹתךָ הָאֲדָמָה!
ועוד הערה: במדינה היודו-נאצית יש רק עיתון אחד. כל היתר אינם עיתונים — אלא חינמונים וצהובונים. "הארץ" הוא העתון היחיד בישראל, וגם הוא מתגייס לעיתים לדו"צ.
,, תגובה להַשָבָּ"כְּצִ'יקִים החוטפים אינם מֶעָנֶצִ'יקִים רשמתי ואני כותב שוב איך אתה יכול לחיות במדינה היודו-נאצית מדוע תגובה פשוטה כזאת שרשמתי נמחקה למה!!! למה לצנזר ובקשר לעיתון הארץ נכון הוא היחיד בישראל כמו פראבדה בברית המועצות אבל אנחנו חיים במדינה דמוקרטית וחשוב שדעות אחרות גם ישמעו שמעת על המילה חופש הבעת דעות ? עברתי על התקנון שוב של האתר ואני מבין שדברי לא פוגעים באף אחד הרי זו במה לביקרות לא?
חטיפת נערים צעירים למטרת מיקוח היא פעולת התנגדות לגיטימית.
חטיפת נערים צעירים למטרת מיקוח היא פעולת התנגדות לגיטימית.
חטיפת נערים צעירים למטרת מיקוח היא פעולת התנגדות לגיטימית.
איבדת את כל הכבוד שאי פעם רחשתי לך.
עצוב כל כך לראות כיצד המחנה שלי שרוממות המוסר בגרונו מאבד את שפיותו הקולקטיבית ועמה כל טיפה של יושרה. מחנה המאבד את עצמו לדעת, הפרשה הזו היא קו פרשת המים. נפרדתם מהציבור הישראלי, גט כריתות. ועל כך לא תהה מחילה ולא תהה שיבה.
נער הייתי וגם זקנתי, את זה לא צפיתי, ראיתי בעניים כלות כיצד התנועה הפוליטית עליה התחנכתי וגדלתי הפכה למונוליט, דינוזאור מגושם וגמלוני, צפיתי באימה כיצד נציגינו הלכו והתמעטו.
אך גם בחלומי הרע ביותר, גם בעיתות קשות, לא ראיתי את אנשינו מאבדים את הצלם.
עד עתה.
זהו מאמר מחפיר ומביש. לא יהה חלקי עמכם עד. עד לאן הגענו, האשמת מתנחלים בחטיפה, עלילת דם, הצדקת חטיפת ילדים, מה לא שמעו אזני האומללות בימים ארורים אלו. מה הלאה, נרקוד על הדם? נצטרף לג׳יהאד? שנאה תהומית שכזו אינה פוליטיקה ואינה שמאל, זוהי סתם שנאה.
"אויה" השמעת על מבחן הגורילה הבלתי-נראית (the invisible gorilla) ?…
הכיבוש זה הגורילה שבחדר.
חצי מהציבור המתבונן פשוט אינו מבחין בגורילה למרות שהוא רואה אותה!
(שלא לדבר על הבנת ההשלכות והמשמעויות).
יש הבדל בין ראיית דבר מה עם העין (או הכוונת של הרובה) לבין עיבוד האינפורמציה עם המוח והמחשבה.
זו מכשלה שאורבת לנו ושהיינו צריכים להיות מודעים לבנאליות שלה.
אתה יכול לחזור על המשפט אלף פעמים, תוך ניתוקו מהקשרו, וזה לא יעזור ולא ישנה את העובדה שראייתך, היא לאומנית חד צדדית. אתה רואה בחטיפת שלושת הצעירים קו פרשת המים, ואני רואה ב-47 שנות כיבוש וחטיפות את עילת העילות לעימות. המתנחלים אינם שיות תמימות אלא פולשים לארץ לא להם שאת עמה מדכאים ואת אדמתה חומסים, שסילוקם הוא זכות בסיסית של העם הילידי.. הפאתוס שלך נשמע באוזני מזויף, כי אתה הופך את היוצרות והתוקפן נהיה קורבן. חטיפות לצרכי חילופי שבויים עדיפה על חגורות נפץ באוטובוסים או קסאמים בדרום. עמדתי רבת השנים היא כי חטיפה שהצליחה יש לנהל מו'מ לחילופי שבויים, אלא שמדיניות ישראל מעדיפה פעולה צבאית על מו"מ וכך נהרגו ילדי מעלות. מאש הצבא "המשחרר". במקום מבצע החיפושים המכוער והמיותר, מוטב היה להתחיל מיד במו"מ. וגם זאת חשוב שתדע: אינני חבר מפלגה וטורי הוא ביטוי לדעותיי ואל לך לפנות אלי בלשון רבים בנוסח "אתם מהשמאל". יש כאלה שיסכימו איתי ואחרים לא . להערתך כי לא ראית את אנשינו מאבדים צלם, נעוץ כנראה בעצימת עיניים. תקרא את דוחות ארגוני זכויות אדם, שוברים שתיקה, בצלם, הוועד נגד עינויים,עמירה הס ועוד
על איזה כיבוש אתה מדבר ?
בעזה אין כיבוש ובכל זאת הפלסטינים ואלה שתומכים בהם טוענים שהכיבוש בעזה הוא נורא…
בגדה קיימת אוטונומיה מוחלטת לפלסטינים על 40% מהשטח שכוללת 90% מהאוכלוסיה.
הוצע לפלסטינים מדינה על 95% מהשטח והם סרבו מכאן שמאבקם אינו למען החופש
כפי שאתה טוען.
אמנת החמס מבטאת גזענות ופאשיזים וזוכה לתמיכה של 90% מהצעירים הפלסטינים
אבו מאזן מסרב לעשות בחירות משום שהוא יודע שהחמס יזכה לתמיכה מרוב הפלסטינים.
תנועות השמאל של הפלסטינים קיבלו 2 מנדטים בפרלמנט ומוסטפה ברגותי העומד בראשן
מכריז שזכות השיבה היא זכות קדושה והוא אחד הפעילים הראשיים ב-DBS.
כל יום נזרקות אבנים על מכוניות ישראליות ומי שנכנס בטעות לישוב ערבי מסכן את חייו.
המעצרים שישראל מבצעת אינם חטיפה משום שהם מבוצעים על פי חוק ולא מסכנים חיים.
אף אחד בישראל אינו חוגג כאשר נהרגים נערים פלסטיניים בניגוד לחגיגות אצל הפלסטינים
אז עכשו כולם יודעים מי הם הפושעים החוטפים
משפחת קואסמה מחברון
אבל השאלה שלי אחרת
פעם ראינו ברדיו פושע (שודד) הפושע טען שהוא לא מרגיש כמו פושע משום שהוא עושה פשעים כדי להתפרנס וכך טען "אני יכול יום יום לשדוד אנשים אבל אני לא עושה את זה אני גם לא פוגע בנשים וילדים
ולא מתעסק בסמים..אני מבצע שוד פעם בחצי שנה כדי להתפרנס"
(דרך אגב נדמה לי שגם האופנובנק טען טענות דומות..הוא רק שודד בנקים)
…כלומר הפושע טוען שיש לו קוד אתי ולכן הוא אדם מוסרי שרק רוצה להתפרנס.
הטענות אשר מבליעות הצדקה למעשי הפשע שמבצעים הפלסטינים דומות מאוד לטעונים של הפושע.
אבל השאלה שלי מורכבת מ-2 חלקים
1 כיצד רצח ילדים באוטובוס ונשים בשוק מקדם לחימה למעו החופש ?
2 והשאלה השניה מדוע לא שומעים על דיון מוסרי אצל הפלסטינים על איזה שהם קווים אדומים ?
(אפילו פושע מנסה ליצור קוד אתי ולא והתנתק מהאנושות ולהפוך לחית טרף)
לי יש תשובות ברורות ל-2 השאלות
לכאורה, עלי, היית ראוי למענה רציני. אבל השאלות שלך מנוסחות בצורה כזו שאתה אינך מעוניין אפילו לא במיליגרם אחד ויחיד לשאול שאלה ברצינות. והרי תשובות כבר יש לך…. אתה כמו אדם שבא למסעדה, מדבר עם המלצר על התפריט אבל אז אומר שיש לו בעצם סנדביץ בתיק וגם בקבוק שתיה ושואל אותו אם אפשר לקבל בבקשה מפית… (זה די ישראלי מצידך)
חזק
לעלי: לגבי שתי שאלותיך:
1.רצח ילדים באוטובוס ונשים בשוק אננו מקדם לחימה למען החופש, חד וחלק, נהפוך הוא!!!
אך אינך מבין, שכאן לא מדובר ב"לחימה למען קידום החופש"…מעניין זה, מרבית הפלסטינים כבר ירדו, באנחת יאוש ורפיון ידיים. זאת משתי סיבות:
א. אין להם כוחות צבאיים ותמיכה ממונית לעמוד בלחימה מהסוג הזה (כאשר לישראלים יש ויש).
ב. אין בישראל קונצנזוס להחיל שינויים מדיניים בנושא השלום המיוחל, שיכלול חלוקת שטחים צודקת ופיצויים לפליטי הנכבה.
מכאן שרצח הילדים הינו נקמה צרופה. רצון לפגוע ולהכאיב ולו במעט, יחסית לסבל המצטבר אצלם, מזה יותר ממאה שנים.
גם נסיונות "ההדברות למען שלום ופיוס" של הפלסטינים במו"מ עם הישראלים, נועדו בעיקר, לשמר בעיתם המעיקה בראש חוצות ובלבד שלא תדחק לשולי תשומת הלב הצבורית.
2. מתוך התשובה הראשונה עולה וצפה התשובה השניה, הם לא יקימו דיון מוסרי, משום שאנחנו הישראלים, כבר מקדמים כל הזמן "דיון מוסרי", מתחסד ונואל ביחס אליהם.
דיון המעלה קדחת בידם (במקרה הטוב).
הם שונאים אותנו פונקט ומחפשים נקמה צרופה, משום שזוהי זכותם היחידה שעדיין נשתמרה להם.
לציפור בודד
אני מציע לך לקרוא בויקיפדיה על האחים המוסלמים
המצע והאידיאולוגיה של הארגון נקבעו בשנות ה-20 של המאה הקודמת
אין כאן שום נקמה ושום בטיח
יש כאן רצון לממש את מצוות הגי'האד ולהקים חליפות אחת גדולה
לא פלסטין לא נקמה ולא בטיח.
אפרופו
הסכסוך עם הערבים התחיל לפני מאה שנה ולא התחיל בגלל "הכיבוש"
והפלסטינים מקבלים תמיכה ורוח גבית הרבה יותר מאשר ישראל
הסיבה העיקרית לטרור נובעת מתחושתם שהם משיגים הישגים.
טרור המתאבדים נקבע כבר ב-1920 כטקטיקה במצע האחים המוסלמים
שם הם אומרים בפירוש שמטרת הטרור הזה לזעזע את המערב !
התרבות המערבית אינה מסוגלת לעמוד מול טרור מתאבדים !!
לא יאוש ולא נקמה אלא נשק איום ונורא !!
בניגוד לך אני לא מתימר להבין את טרור המתאבדים
הפירוש שלי לטרור הזה אינו כפירוש שלך.
טרור המתאבדים מיוחד לתרבות הערבית והוא מופיע בעירק בסוריה
באפגניסטן ובעוד מקומות.(שם אין יאוש אלא רצון להביס בכל מחיר)
בתרבות האנושית התופעה הזו מזוויעה
תופעת המתאבדים קיימת אצל היפנים זה לא קשור ליאוש ולנקמה אלא ל"כבוד"
עושים זאת למען הכבוד הפירוש שלך נותן לגטימציה למתאבדים
לעלי, סליחה על האחור בתגובה.
דבריך מקובלים עלי. אכן פיגועי ההתאבדות בכל העולם שיכים למאבקי השריעה והגיהאד (אך חלילה לנו מלהכליל כל זרמי האיסלם בדרך עיוועים זו, מדובר עדיין רק במיעוט קיצוני).
כמו כן צריך לחשוב מה מניע פלסטיני, או כל מוסלמי אחר בעולם כולו, להצטרף לארגון גיהאד קיצוני ולאמץ דרך הפיגוע התופתי. כאן, מעבר לרצון להחיל שריעה על העולם כולו, בוקעת גם השינאה התהומית של המתאבד הפוטנציאלי, לתרבות המערבית השבעה והמזלזלת, שלדעתו, דרדרה חייו, חיי משפחתו, חיי חברתו וחיי היקרים לו בעולם כולו ומנעה מהם אותם מנעמי החיים השמורים איתה. כלומר לנקמה יש כאן משקל מכריע והיא קשורה לרגשי החמלה שהוא חש כלפי בני עמו ודתו. גם טייס קמיקזי יפני וגם צל"שניק ישראלי, ילכו אל מותם לא רק מפאת הגאווה והכבוד, אלא מתוך הרצון לפגוע באויב ולנקום בו על אכזריותו כלפי עמם הנאור והצודק במאבקו.
רוב הצבור הפלסטיני, לא יסכים להתאבד למען השריעה, אך ישמח למשמע פיגוע התאבדות, או רצח בגן ילדים ישראלי. כאן הנקמה מדברת. הנקמה הצרופה מתוך חוסר היכולת להידבר אנושית עם האוזן הישראלית החרשת לנרטיב הפלסטיני. לכך כוונתי.
1. האם הסגר ההרמטי שמטיל הצבא הישראלי על רצועת עזה אינו כיבוש? אם לא אז מה זה?
2. מי הציע לפלסטינים מדינה על 95% מהשטח שנכבש ב-1967. אתה ממציא נתונים!
3. ״זכות השיבה היא זכות קדושה״… ומה מבטאת האימרה ״בשנה הבאה בירושלים הבנויה״???
4. ישראל אינה מכירה בחוק הבינלאומי ששולל את המעצרים שישראל מבצעת (ולכן הם חטיפה)
משום שהם מבוצעים על פי חוקן הכיבוש.
תגובה לנטרפה דעתו של עלי
1 הסגר על עזה נו ברצינות אם החמאס לא היה שולח לנו רקטות אלה עגבניות ובאבטחים הסגר על עזה לא היה קיים 2ראה גבלות היום הגבלות הם לפעמים קווים שנעלמים ראה עירק סוריה חוץ מזה ישראל מוכנה ל חילופי שטחים 3 זכות השיבה היא סופה של ישראל כמדינה יהודית ואף ישראלי [למעט השמאל הרדיקאלי] לא יסכים לזכות השיבה אלה אם אתה רוצה ש במדינת ישראל בעוד עשרים שלושים שנה ישלטו כאן הפלסטנאים שניי מדינות לעם אחד [לפלסטנאים] 4 בקשר לחוק תראה למי מדינה שממש עומדת בסטנדרט של החוקים הבנלאומים רוסיה[צצניה] ? ארצות הברית[ במלחמת בטרור ]? סין [בטיבט] צפון קוריאה ? סוריה ? כן הבוקו חארם ארגון איסלמי קיצוני לו מותר לחטוף…….
מקווה שתגובתי לא תמחק
גדעון ספירו מגלגל עיניים כאילו אינו יודע את העובדות
אז צריך לאזכיר
עבור גלעד שליט ישראל נתבעה לשחרר 1027 מחבלים בינהם מאות אסירי עולם
זו הסיבה שישראל עוצרת עשרות אנשי חמס וחלק מהמשוחררים בעסקת שליט.
זו הדרך היחידה להלחם בחטיפות על ידי החמס.
לדעתי מי שטוען שמעצר אנשי חמס הוא "חטיפה" הוא מתנגד לשלום
משום שבחמס צריכים להלחם גם באמצעים שאינם מוסריים.
חמס גיהאד חיזבאללה דעאש אל קעידה האחים המוסלמים זה אותה ישות.
מי הם החוטפים מרואן אל-קוואסמה בן ה-30 ועאמר אבו עיישה בן ה-32 הם שני החשודים בחטיפת שלושת הנערים לפני שבועיים –
אל-קוואסמה, נשוי ומצפה לילד, עובד כספר בחברון והוא אחיינו של עבדאללה אל-קוואסמה, שבעבר פיקד בחברון על גדודי עז א-דין אל-קסאם – הזרוע הצבאית של חמאס. הוא חוסל בפעולת ימ"מ ביוני 2003, לאחר שהיה מעורב בפיגועים רבים ובהם פיגועי התאבדות בגבעה הצרפתית וברחוב יפו בירושלים, וכן במחסום א-רם, בחברון ובפסגת זאב. אבו עיישה, נשוי ואב לשלושה, עובד כנפח ואחיו – שנחשב לפעיל חמאס – נהרג בנובמבר 2005 בהתקלות עם כוח צה"ל
גדעון, קבל תיקון: אירגון הטרור אצ"ל חטף ותלה שני סרג'נטים בריטים (לא חמישה). עם זאת, הטרוריסטים היהודים (שמנהיגם — הפיהרר שלהם — היה מנחם בגין) מילכדו את גופות הסרג'נטים התלויים כדי להרוג בחיילים הבריטים שיבואו להסירן.
תודה על התיקון ערן. טעיתי ואני מתנצל.
היות ולשב״כ אין שום מידע על החוטפים — למרות שעברו שבועיים ומאות פלסטינים נחטפו, נחקרו, עונו ונעצרו ב״מעצר אדמיניסטריבי״ — ראשי השב״כ פירסמו (והכתבלבים צוטטו) שמות של שנים מ״נערי הגבעות הפלסטינים״. הנוהג הזה מקובל בארצות הברית, אבל ספק אם הוא שמיש כאן: המאבק כאן אינו בין פושעים רגילים – אלא בין שתי קבוצות שנאבקות על השליטה. האחת כובשת את השניה ומנסה לגזול את אדמתה. כך היה גם ביבשת אמריקה, כשהמהגרים ה״לבנים״ חיסלו את תושביה המקוריים של היבשת.
כשהבינו החוטפים שכל צבא הכיבוש על רגליו כולל חטיבת הצנחנים, ושהם עוצרים וחוקרים בעינויים מאות אנשי חמאס, תוך ״חיפוש החטופים״, הם החליטו שאין להם סיכוי לעבור עם החטופים החיים ממקום למקום. ייתכן שזו היתה הסיבה לכך שהנערים נרצחו. כך, על כל פנים זה נראה.
, תגובה לעל הקשר בין המצוד לרצח החטופים אני מצטט הם החליטו שאין להם סיכוי לעבור עם החטופים החיים ממקום למקום. ייתכן שזו היתה הסיבה לכך שהנערים נרצחו. כך, על כל פנים זה נראה." יש לך ראיה ממש אנליטית בשביל לרצוח יהודים אצל החמאס לא צריך סיבות איברהים מודייריס, בכיר במשרד לענייני דתות ברש"פ:
"הנביא אמר: תחיית המתים לא תתרחש עד אשר המוסלמים ילחמו ביהודים, והמוסלמים יהרגו אותם. המוסלמים יהרגו את היהודים! שִמחו על הבשורה, שמחו על נצחון אללה… כל דבר רוצה לנקום ביהודים, בחזירים האלו שעל פני האדמה. ויום נצחוננו, ברצון אללה, יגיע."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 10/09/2004]
[תנועת] חמאס חקקה תפיסה דתית זו באמנה הפוליטית שלה:
"סעיף שביעי: …תנועת [חמאס] שואפת להגשים את הבטחת אללה, ואחת היא כמה זמן יארך הדבר. שהרי הנביא, תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא יבוא יום הדין עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים (ויהרגו אותם המוסלמים), וכאשר יסתתר היהודי מאחרי אבנים ועצים יאמרו האבנים והעצים, למעט עץ הע'רקד (שהוא מעצי היהודים): הוי מוסלמי, הוי עבד אללה, יש יהודי מאחרי, בוא והרגהו"
הדינמיקה הדטרמיניסטת שיוצר הקולוניאליזם טבועה בשיטה וימיה כימי הקולוניאליזם עצמו.
ג'נוסייד. טיהור אתני, נישול. שוד, עבדות וניצול באמצעות דיכוי אכזרי, הכל בהתאם למקום והזמן, תוצאתם ההכרחית היא התנגדות אכזרית פחות או יותר בהתאם למקום לזמן ולאפשרות.
ההתנגדות היא ההצדקה לסיבוב נוסף של הדיכוי הנישול וכל השאר. גם הקולוניאליסטים זקוקים ל"הצדקה" כדי לחזק את המוטיבציה ולכן ההיסטריה בעקבות כל ארוע התנגדות גדול כקטן מנופחת מעבר לכל פרופורציה כדי לנצל אותו למטרה הזאת באופן מרבי ככל האפשר.
עכשיו הדיון הוא מהי התגובה הציונית ההולמת. "הקיצוניים" טוענים שזה הזמן "להשתגע". המתונים מבקשים "רק" הישגים לדיכוי ולנישול שאפשריים במציאות, כדי לא לבזבז את ההזדמנות של התמיכה הבינלאומית…
זה מעגל הקסמים שבתוכו אנחנו מסתובבים וככל הנראה כך זה ימשך…
ברור שאין קשר בין הציונות לקולוניאליזים
חבר הלאומים הוא שנתן מנדט לבריטניה להקים מדינה יהודית
באותה תקופה היו בארץ ישראל כ-400 אלף ערבים ו-70 אלף יהודים
הבריטים האיצו ביהודים לעלות מליון יהודים כדי להקים מדינה אבל ההנהגה הציונית
חששה מעליה שתפר את שליטתה במוסדות הציונים ולכן החליטה על עליה סלקטיבית
(של חלוצים שהשתיכו לתנועות השמאל )
בשנות השלושים (1930) היו 18 מליון יהודים בעולם והיה ניתן להקים מדינה יהודית עם מיעוט ערבי קטן
ועם מתן שויון מלא לערבים כך זה מופיע בספרו של הרצל
כל התוכנית ירדה לטמיון לאחר השואה !
האלמנט של קולוניאליזים בכלל לא קיים פה
ארץ ישראל אינה משופעת במחצבים בנפט והיה פה רק שממה קדחת ושודדים
לא היה ניצול של הערבים משום שהחלוצים התבססו על עבודה עברית והשתיכו לשמאל הסוציאליסטי
אף קיבוץ ואף מושבה לא התקימו על ניצול הילידים
ברור שליהודים אין מדינת אם אשר שלחה צבא כדי להגן על המושבות
הדחף של אלה שבאו לארץ ישראל היה אחד להשתחרר מהדיכוי האנטישמי באירופה
היהודים באו לישראל כדי להיות חופשיים מהדיכוי האנטישמי של הנוצרים ולא כדי לנצל
את הערבים
הרצל היה רמאי כמו כל המנהיגים הציונים. הוא כתב ספר קיטש אינפנטילי על מנת שעלי ודומיו יוכלו לצטט ממנו. את דעתו האמיתית בנושא כתב ביומניו עוד לפני שהציוני הראשון דרך על אדמת הארץ.
הנה הציטוט הישר מפי הסוס:
עם רכישת הארץ הננו מביאים תיכף תועלת חומרית למדינה המקבלת אותנו. את הקרקעות הפרטיים בחבלי הארץ הנמסרים לנו עלינו להוציא לאט לאט מידי בעליהם. את האוכלוסים העניים משתדלים אנו להעביר בלי רעש מחוץ לגבול על-ידי מתן עבודה בארצות המעבר, ואולם בארצנו שלנו הננו מונעים מהם כל עבודה… העברת הקרקעות לרשותנו והוצאת העניים צריכה להיעשות בעדינות ובזהירות…
(נלקח מספרו של בני מוריס עמ' 42)
מה זה אם לא טקסט שמתאר טיהור אתני קולוניאלי פר אקסילנס (בזמן שהציונות היתה היולית עדיין. אח"כ כשהיה לה כבר מספיק כוח ה"עיניינים" נעשו כבר אחרת)
ל"מתן שיוויון מלא וגו'":
אתה אומר :"מפי הסוס", אך מביא ציטוט מבני מוריס.
בספרו "אלנט נוילנד", מתאר הרצל חברה אוטופית (סוציאליסית אנרכיסטית), בה יש מקום שווה זכויות גם לערבי המקומי שהינו חלק מהחזון הציוני.
חלק מהמרקסיסטים טועים לחשוב שחזון אנרכיסטי (שאיפת הלב) הינו חזון קיטצ'י. אך האוונגארד חיב להשען על חזון סוציאליסטי חיובי ולא על סיוט מרקסיסטי "מציאותי".
ולגופו: "בעלי הארץ", אינם הפלסטינים האריסים, כי אם האפנדים התורכיים.
גם בתאור עצמו (מ"פי הסוס"), רואים בעיקר: קטעי יומן , הרהורים וגיבוש רעיוני עם כוונה כנה ומוסרית לקיים כאן חברה יהודית שלא על בסיס נישול. שהרי האדמה אינה שיכת לאריסים והרצל בנסיון הומני וכן, מחפש להם פתרון ב"ארצות המעבר"….
מה עוד שזו אננה המשנה הסדורה, כפי שהופיעה ב"ספר הקיטצ'י"…
ציונים, קו"ח סוציאליסטים, היו עוד לפני הרצל.
אחת הסיבות שהרצל פנה לפתרון אוגנדה, הייתה ראיתו הנבואית את השתלטותה של היהדות הקפיטליסטית הלאומנית דתית, על הציונות הסוציאליסטית ובדיעבד את חוסר יכולתה להשתלב במרחב הפן ערבי.
כל התאור "המלומד" שלך לא רלוונטי לילידי פלסתינה/פלסטין וזה מה שקובע.
מבחינתם הציונים הם מהגרים זרים שמטרתם להקים להם מדינה על אדמתם ועל חשבונם ומבלי לשאול אותם, בסיוע למטרותיה של אימפריה כובשת זרה ולא משנה אם עוד כמה מעצמות אימפריאליסטיות החליטו…
מבחינתם אלה קולוניאליסטים והמאבק שלהם הוא מאבק אנטי קולוניאלי ומאבק כזה מתגלגל כפי המתואר לעיל…
רוב הקולוניזטורים בכל ההתקופה הקולוניאלית היו מהגרים נרדפים ו/או מזי רעב שנאלצו להגר וגם להם היתה אידיאולוגיה שהצדיקה לגביהם כל מעשה ניצול ונישול. לגבי הילידים כל זה לא שינה דבר. הם הפכו אובייקט למטרותיהם של המתנחלים החדשים.
מטרת הציונות לא היתה לנצל את כוח העבודה של הערבים (אם כי במהלך הדברים גם זה נעשה) מטרתם היתה לנקות את השטח מכמה שיותר ערבים (או "עניים" כפי שכינה אותם הרצל ביומניו), כדי חהקים להם מדינה גזענית, כמו הקולוניאליסטים באמריקה הצפונית, אוסטרליה וניוזילנד. לכן הציונות היא קולוניאליזם גרוע אף מאלו שבאו לנצל את הילידים ואת משאבי הטבע