הטילים שנשלחים מעזה (וההפצצות המסיביות על תושבי עזה) הם גם תפאורה נהדרת להצגה המקאברית של בנימין נתניהו. הלב של כל ישראלי נתון לילדי שדרות והדרום החיים במקלטים ולכל נפגעי החרדה ברחבי הארץ. חיים איתנו גם אזרחים שנפגעו בגוף, וזה מעורר פחד וחשש. זה לא מס שפתיים: אנחנו חיים כאן כמו כל הישראלים, יהודים וערבים, ולא יושבים על שפת אגם מרהיב בשוויץ ולוגמים מעדנות יין לבן וצונן. הקורבנות בצד הפלסטיני כואבים לנו באותה מידה: אחרי הכול, אנחנו לא רק יהודים אלא גם בני אדם, אזרחי העולם החותרים לשלום בכל מאודם. אין כאן סתירה בין הרגשות לבין האינטרס שלנו כפרטים וכקולקטיב. אם נשפוך דם, נגרש וננשל אין סיכוי לנו, לבנינו ולבני בנינו לחיות בשלום.
שידורי המונדיאל עזרו לנו במידה ידועה למצוא מחסה ממהדורות החדשות, מהפרשנויות הנלעגות והשקריות בכל הערוצים ומהתעמולה הלאומנית והחרדית שהציפה אותנו והדיפה לכל עבר ניחוחות מחליאים. בשבת אחר הצהריים צפינו בסרט נחמד ונשארנו מול המרקע עד שנמלטתי על נפשי. שר התחבורה ישראל כץ, בארשת פניו הרגילה, מעין הכלאה בין וודי אלן וג'ון ויין, שטח בפני הצופים את תוכניותיו לגבי רצועת עזה. הוא דיבר על "התנתקות" שכרוכה בפינוי מאות אלפים מהרצועה ואכלוסם ב"אי מלאכותי". כץ היה תמיד איש מעשה, והצוות שלו הכין תוכניות להקמת האי החדש ואפילו לשדה תעופה שיוקם שם, "לרווחת התושבים". הרעיונות שמפיץ השר הנכבד אינם רק נבלה ואיוולת, שיקעקעו את כל מה שנותר משמה הטוב של ישראל בעולם. הם גם פגיעה ישירה בעקרונות המשפט הבינלאומי, פשע מלחמה. יבוא זמן שכץ ושאר היוזמים ישלמו עליו מחיר יקר (כך לפחות אני מקווה). כץ הוא גם בור ועם הארץ, אחרת היה ער להשלכות ההיסטוריות של רעיון כזה, שלא לדבר על ביצועו. לא שהוא דומה חלילה לאדולף אייכמן; שומו שמיים מעצם המחשבה הזאת כפי שהיה נוהג לומר מנחם בגין המנוח. אלא שקשה לשלוט באסוציאציות כאלה, גם אם אין בהן ממש. כאשר אייכמן החל את הקריירה שלו כאחראי לטיפול בבעיה היהודית הוא לא חשב עדיין על השמדתם אלא על גירושם לאי הגדול מדגסקר אשר באפריקה. ההצלחה הצבאית של הגרמנים בשנים הראשונות למלחמת העולם השנייה, הביאה את הנאצים למחשבה, שניתן ליישם בשטח גם אמצעים אחרים. אלא שישראל איננה מעצמה צבאית עולמית ומעשים כאלה בעשור השני של המאה ה-21 ימיטו עליה אסון בלתי הפיך. כיוון שאנשים שיושבים בממשלת בנימין נתניהו משתעשעים במחשבה על הגליית אלפים רבים לגיהינום על המים, עלינו להפנים שהטירוף נרתם כאן לפוליטיקה מרושעת, ממש כמו המחנות לפליטים בדרום הארץ. מאיר כהנא ותלמידיו מחלחלים עכשיו הישר לתת-התודעה של פוליטיקאים חילונים למחצה, שמעניקים הכשר לפשיזם הגזעני גם אם הם ממלמלים דברי מחאה מגומגמים נגדו פה ושם.
המערבונים המהפכניים של שנות ה70 : איש קטן גדול וחייל בכחול
לפני יותר מארבעים שנה ראיתי בלונדון שני סרטים, בזה אחר זה, שהציגו את המאבק בין הכובשים הלבנים לבין ה"אינדיאנים" אדומי העור, כסיפור של טבח אנשים תמימים בידי המנשלים הלבנים. "איש קטן גדול" ו"חייל בכחול" הדהימו אותנו. ריצ'רד ניקסון היה אז נשיא ארצות הברית אבל תרבות המחאה שגשגה ולרפובליקנים היה מעין רגש נחיתות תרבותי (מוצדק) בפני הגל האדיר של תרבות לעוּמתית בסרטים, בתיאטרון, במוסיקה ובספרות. עד אז הוצגו האינדיאנים כפראי אדם צמאי דם, והשמדתם הפיזית לטובת החוות ומסילות הברזל של הלבנים התקבלה כדבר מובן מאליו. לעתים היו גם "אמריקאים ילידים" טובים, כלומר משת"פים, גששים ואף לוחמים למען האדם הלבן. הם היו בתחילה דמויות מבודדות מהסביבה, פרי רוחם של סופרים כמו פנימור קופר, מיין ריד ואפילו קרל מאי הגרמני, שרגלו לא דרכה מעולם על אדמה אמריקאית. המערבונים של הוליווד הלכו בעקבות הסופרים, רק בצורה מגושמת יותר. גם בסרטים הקצו תמיד מקום לגיבור הטוב שמבקש שלום (כלומר, כניעה) לעומת אחיו הצעיר, מחרחר המדנים. אבל הסרטים של שנות השבעים המוקדמות חשפו את תאוות הצבע שלא ידעה שובעה, את הרצחנות של היזמים, של מחפשי הזהב ושל המתנחלים על אדמותיהם של המנושלים. האמריקאים ובעקבותיהם שאר העולם התרבותי הוכו בתדהמה. אין טעם לטעון שהסרטים לבדם שינו את התודעה, אבל הם היו נדבך נוסף בהזמת המיתוסים הישנים. ׂ
מוזר לציין שהטקטיקה שהציגה מנהיגים מקוטבים בעמדותיהם בצד הנרמס על ידי הקלגסים התפשטה בהדרגה לספרים ולסרטים אמריקאיים שבאו לתאר מאבקים לאומיים ומעמדיים במקומות אחרים. בספר אקסודוס של ליאון יוריס על שלהי ימי המנדט הבריטי ותחילת מלחמת 1948 חזרו על הדפוס ותיארו את המריבה שאיננה ניתנת לגישור בין שני בניו של שייח' נבון ומתון. אחד הבנים היה כל כך "ציוני" עד שניתן היה לגייס אותו כשליח של הקרן הקיימת בתפוצות. אחיו הצעיר היה "קיצוני" ודחה כל פשרה עם היהודים. כך דילג יוריס על הפרשה הכואבת לפלסטינים ולטווח ארוך גם לנו, שעניינה נישולו של עם שלם כמעט מעל אדמתו.
כמעט שאין צורך לומר ששבירת המיתוסים על האינדיאנים והצגתם כקורבנות על ידי יוצרים מוכשרים מארצות הברית, הניבה מחאות מהצד השמרני, וטענות שהרס המיתוסים פוגע בארצות הברית ובמאבק הפוליטי והתרבותי נגד הקומוניזם. אבל הציבור היצירתי בארצות הברית לא נרתע הפעם. הצלקות מתקופת סנטור ג'ו מקארתי, שרדף את השמאל בשנות החמישים אולי לא נרפאו לגמרי, אבל זכר כישלונו החרוץ דירבן את הליברלים וחיזק את תחושת הצדק שלהם. כל הפגנה נגד מלחמת וייטנאם העצימה את רוח המרי וגם סייעה לטובי האינטלקטואלים והיוצרים לבחון מחדש את פרשת השמדתם של האמריקאים המקוריים, והיחס המחפיר כלפיהם אחרי שאילצו אותם להסתגר ב"תחום המושב". נִבעה סדק בשיח הלאומני ונשבה רוח חדשה, חובקת-עולם, בקרב הצעירים בארצות הברית. אם אנחנו שואפים באמת לחולל שינוי יסודי בהלכי הרוח הרווחים בחברה, אין מנוס מפגיעה בערכי היסוד של אותה חברה, שנובעים גם מדבקות לא ביקורתית במיתוסים כוזבים.
ארצות הברית, שמכנה את עצמה THE HOME OF THE FREE לא רק העלימה את האינדיאנים מהנוף הפיזי והציבורי, אלא שגם ייבאה מאות אלפי עבדים שחורים מאפריקה בתנאים מחפירים. גם אנחנו גירשנו מאות אלפי פלסטינים מעריהם ומכפריהם, וטרם הכרנו בעוול שעשינו. הפלסטינים שילמו מחיר כבד, ועתה שֹוּמה עלינו לא רק לפתור את המשבר הנוכחי, אלא לרפא, בעזרת האמת ההיסטורית, את החברה שלנו מהפשיזם ומהגזענות שפשו בה.
- פורסם בכל העיר, 18 יולי 2014
תודה, חיים
עלינו לא רק לפתור את המשבר הנוכחי, אלא לרפא, בעזרת האמת ההיסטורית, את החברה המוסלמית הפלסטנאית מהפשיזם ומהגזענות והפונדטנלזים שהתוצאה היא החמאס והתנועה האיסלמית הצפונית וח"כ הערבים המסתים נגד המדינה וקוראים למאבק בישראל
ישראל היא מקרה אבוד ואומלל מי שיכול שיברח מכאן ומהר אם הוא לא רוצה לגמור על עמוד תליה או בתא גזים כפי שמפנטז קפטן קבוצת הנוער של הפועל באר שבע ורבים ורעים אחרים
אין טענה אחת שברעם מעלה שניתן להבין או להסכים איתה.
החמס הוא ארגון גזעני פשיסטי וגם מכשול לשלום
מכיוון שהפלסטינים נתנו לחמס רוב בפרלמנט זה הופך את הפלסטינים לעם גזעני פשיסטי
אשר רוצה להשמיד עם אחר בכל מחיר גם במחיר חייו (ראה המחבלים המתאבדים).
את בעיית הפליטים ניתן לישב באמצעות שיקומם אבל ברעם נכנע לנארטיב הפשיסטי ורוצה להחזירם לתוך ישראל כאשר ברור לכל אידיוט שהמטרה היא השמדתה של מדינת היהודים ושואה בלתי נמנעת
ל-6 מליון יהודים.
ברעם מעלה את ה"עוול" שנעשה לפלסטינים אבל "שוכח" שהערבים ביצעו טיהור אתני ביהודים אשר ישבו במדינות ערב מאות שנים רק במטרה למוטט את המדינה היהודית מבחינה כלכלית !
הערבים מבצעים יום יום ושעה שעה פוליטיסייד כלומר השמדה פוליטית וכלכלית של מדינת ישראל
משום שישראל נאלצת להשקיע את כל משאביה בהגנה מפני האיומים החיצוניים (למשל גדר הפרדה)
הטעון של ברעם שעשינו עוול לערבים מקומם ושקרי הפלסטינים לא קיבלו את תוכנית החלוקה
ופתחו במלחמת השמד רק משום שהיו בטוחים בנצחון קל ולכן התוקפן אינו ראוי לחמלה
הטענה על גירוש אינה נכונה לפי ההיסטוריון בני מוריס
ואני חושב שאין להסתפק בדרישות הפיצוי. יש לדרוש ממשלת דנמרק ונוברגיה לפצות לאלתר את תושבי צרפת על הפלישה הויקינגית האכזרית במאות ה-9 וה-10, שלידה מבצע צוק איתן נראה כמו ראיה באחו השליו. את הברברים (יש לקרוא מנוקד בסגול) של צפון אפריקה על הפלישה האכזרית המוסלמית במאות ה-7 וה-8 ועל נישולם מאדמותיהם בצפון אפריקה ודחיקתם להרי האטלס. ולא נשכח לדרוש ממשלת איטליה תשלום פיצויים על הרס בית המקדש וגירוש יהודים. את הבלגים יש לתבוע על זריית זרעי הפורענות שהובילו לטבח העם הנוראי ברואנדה. את הבריטים על הכיבוש האכזרי של רוב אסיה, את הסינים על טיהור אתני אכזרי בטיבט, את הרוסים על רצח עם-עצמי, את הטורקים על רצח העם הארמני, הרשימה עוד ארוכה … הדיו בחינם – אז למה לעצור – ישראל כפי שנראה נמצאת בחברה מצויינת של רוב עמי העולם.
הכל טוב וחשוב ונכון, אבל מה זה אומר תכלס? בפרקטיקה, האם אנחנו צריכים לקבל את כל מליוני הפליטים לשטחה של מדינת ישראל? או שאתה אומר שאנחנו צריכים להכיר בפשע שעשינו לטובת החברה שלנו אבל לא באמת לחפר עליו במעשים בעלי משמעות בפני הפלסטינים? כי זה שאיזה ישראלי יכיר בנכבה שלהם לא באמת מעניין את הפלסטיני הממוצע שרוצה לחזור לבית שלו אני משער.
יש משותף ושונה בין הקולוניאליזם הציוני וזה שפעל בצפון אמריקה. לאלו ולאלו היתה הצדקה סובייקטיבית להגירתם-התנחלותם. המהגרים מארופה לאמריקה נמלטו מהחופש למות ברעב שהציעה להם המהפיכה הבורגנית-קפיטליסטת והמהפכה התעשייתית. גם הציונים רצו לפתור את בעיית הרדיפות של היהודים במזרח אירופה והצורך שלהם להגר ע"י התנחלות בפלשתינה ויצירת מדינה יהודית על חשבון ילידיה. מנקודה זו הדברים שונים:
הכרה בעוול שעשינו בעזרת האמת ההיסטורית היא מחיר קטן וזול ובדיוק מתאים לליברלים בארה"ב, שם האינדיאנים חוסלו פיזית ופוליטית ואת הנעשה אין להשיב. מספיק להכות על החזה כדי להיות ליברל טוב..
הפלסטינים כאן לא נעלמו ולא יעלמו הם חלק מהאומה הערבית וחציים לפחות פליטים. תיקון העוול כאן משמעותו שלילת הנחות היסוד הציוניות כאילו אפשר ליצור כאן "וילה בג'ונגל" בשביל יהודים ולחיות בביטחון על חשבון הפלסטינים ובקונפליקט מתמיד עם כל הסביבה בעזרת כוח זר ובשרותו.
לנוגע לא נוגע…
1 תמיד היו יהודים בארץ ישראל לאורך ההיסטוריה נעשו נסיונות של עליות המוניות מטעמים דתיים וגם נסיונות משיחיים כמו זו של שבתאי צבי
2 מי שהכיר בזכות היהודים למדינה בארץ ישראל היה חבר הלאומים אשר נתן מנדט לבריטניה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל
3 העליה לישראל היתה עליה מהפכנית של צעירים אשר היו כולם שיכים לציונות הסוציאליסטית
הם ביקשו להשתחרר מזוועות האנטישמיות למרוד במסורת הדתית ולהקים חברה שויונית
4 לא היה ניצול של הילידים ולא היה נישול בדיוק להיפך מי שרצה לנשל ולהשמיד היו הערבים
אשר לא קיבלו את תוכנית החלוקה ביצעו את המרד הערבי הגדול ואחר כך פתחו במלחמה
בחסות 5 צבאות ערביים
5 50% מהיהודים בארץ ישראל הם בני האיזור אשר בוצע נגדם טיהור אתני בלי שהם עשו
פעולות מלחמתיות
הטענה כאילו עליית היהודים לישראל היא תנועה קולוניאליסטית היא מגוחכת ועלובה מטרת הטענה הזו לפגוע בנארטיב היהודי המופלא על עם עתיק אשר מגשים את דברי הנביאים וחוזר לארצו העתיקה
זו התודעה שלנו וזו הזהות שלנו ולאף אחד אין זכות לקבוע לנו איך להרגיש
הנסיון לכתוב ולשכנע עם שראשיו ומנהיגיו גירשו ונישלו את ילידי הארץ אין הרבה סיכוי. הרי אנו יושבים בבית הלאומי של המגורשים והמנושלים. וכל עוד לא ניתן לילידי הארץ הפלסטינים את הזכויות המגיעות להם ע״פ החוק הבינלאומי, כולל זכות השיבה לארצם –שהיא גם ארצנו– אין לנו, לבנינו ולבני בנינו תקווה לחיות בשלום. ולאלה הרוצים לחיות על החרב (כמו יצאני הנשק) נאמר: אין חלקנו עימכם!
חידון התנך 2014. מה היא קופצת? המפלצת התלת-ראשית, ביבי-אובמה-קמרון, שוב קופצת על אסונות כמוצאת שלל רב. בשבילה אסונות הינם שעת כושר לארגן עוד מלחמה ויש לעשות כל מאמץ למנוע מההזדמנויות כאלה לחמוק: הציקלופ המופרע הראשון, הידד הצית לעצמו מלחמה בעזה. הציקלופ השני, מתנפל כעת על התרסקות מטוס באוקראינה. הציקלופ השלישי מעודד כמו פודל את השניים הראשונים. בזמנו, לפני כ 13 שנה, למפלצת היו 3 ראשים אחרים, הציקלופים: אהוד, וג'ורג' וטוני (ימ"ש) – הם קפצו על 9-11 (אינסייד ג'וב) והכינו צ'יק צ'ק את המתכון (מחטף זדוני בחסות ערפילי האסון) שהיה להם במגירה הסודית: המלחמה ב'ציר הרשע', פירוק מדינות ערב, איראן, רוסיה ולבסוף סין. כעת כל העולם יהיה שייך לי ורק לי. את הציבור – גפן או געפן, מלחמה או הונאה, כל זה אינו מעניין – יש להם אייפד ואייפון והראש תקוע כל הזמן בחרא הזה. 700 נקודות, 900 נקודות אי אפשר לעצור את בקיאותה של המפלצת בתנך. זמנינו עבר. אפשר לתת בגונג.
ההשוואה בין מעשי המתישבים הלבנים בארה"ב ומעשי הציונים שובה את הלב אך היא מוטעית
עד 1948 לא היה שום נישול . כל האדמות נקנו בכסף. היה פשוט סרוב מצד הערבים (עדין לא ממש מגובשים כעם, חלקם מהגרים זה מקרוב באו ממש כמו היהודים, להכיר בזכויות היהודים.
תוצאות מלחמת 1948 ארעו לאחר שהפלסטינאים ומדינות ערב סרבו לקבל את החלטת החלוקה.
לטענה כי לבן גוריון וממשלתו היו רעיונות על טרנספר ניתן להשיב כי תוכניותיו של המופתי לגבי הישוב היהודי היו ידועות וברורות. משתוף הפעולה שלו עם הנאצים היה ברור שהוא רציני.
לכן יש בהחלט יש להכרה דו צדדית בזכויות ההדדיות של שני העמים על הארץ ובמעשי העוול שהם בצעו האחד כלפי משנהו
חס וחלילה שזה יזכיר את איכמן אבל בדרך מופלאה רק דיבורים מהצד הישראלי מזכירים לברעם את הנאצים. פשעי מלחמה של הערבים בכלל והפלשתינים בפרט אף פעם לא מזכירים לו נאצים. לא הטבח של הסורים באחיהם, לא הרצח ההמוני בעירק, לא רצח הנוצרים ע"י המוסלמים בניגריה ולא הרצח של אנשי החמאס את אנשי הפת"ח ברצועת עזה (רשימה חלקית בהחלט). רק כאשר כץ אמר כמה שטויות הוא נזכר בנאצים.
תגובה לע.ג מעולם לא שמעתי איש שמאל מכל גון פוליטי שיאשים את הערבים בפשעי מלחמה או שיאמר על הערבים שהם כמו נאצים גם לא לאחר הטבח באיתמר שבו נרצחה משפחה עם תינוקות בסכנים חומר למחשבה אותה מחשבה אטומה שמובילה בשמאל