מאת חיים ברעם

יותר ממאה שנים של יחצנות-על שהסתירו בהצלחה את אופיו החמקני והאלים של מבצע הנישול והכיבוש, נראים עתה מיותרים לראש הממשלה. האקלים הרעיוני השולט עתה בעולם מאפשר שילוב אלים של שוד העניים לטובת העשירים עם הפעלת כלי נשק סדיסטיים על המוני בני אדם.

מאת אבשלום קווה

יצוין כי לאחר שהממשלה אישרה ברוב קולות את הצעותיו, אשר נבחנו אחת לאחת על ידי מועצת הלול, חש דוקטור ינקלביץ' שמחה כה גדולה במפשעתו שליבו פסק מלכת לזמן קצר.

מאת גדעון ספירו

אם זה לגיטימי להתנקש בראשי ארגוני הטרור, אזי מותר למי שסבור שממשלת ישראל היא ממשלה של ארגון טרור, טרור של מדינה, לבצע בשרים סיכול ממוקד. יש רק חסרון קטן בשיטת החיסולים: זה לא פתרון. אני מתנגד לחיסולים שאינם אלא הוצאות להורג ללא משפט.

מאת גדעון עשת

מה דינו של מי שכלל לא הורשע בפשע? האם מגיע לו עונש מוות? ומה, אם כבר, דינו של מי שכלל לא הוגש נגדו כתב אישום? ומה על מי שאינו חשוד כלל בעבירה ואפילו נחשב לגיבור?

מאת נעמיקה ציון

כתושבת שדרות, החבולה נפשית מהקונפליקט המתמשך, כמו שאר בני עירי, אני קוראת מכאן לממשלת ישראל: אל תגנו עלינו במטוסים ובפצצות. תגנו עלינו בהידברות ובהסכמים.

מאת איתן קלינסקי

מול יהדות מכוערת, אותה הציג הרב נעם פרל בהתפייטות מבחילה ומבעיתה, מעל במת שירת יהדות של שלום ישירו משוררים ברובם צעירים שירה אחרת, את שירת החכם באדם בספר קוהלת פרק ט' "טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה… טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב"

מאת חיים ברעם

בתוך הענן הרעיל שירד על כולנו במהלך הקיץ הנתעב הזה, הפכה הפסימיות לפולחן המשותף של כל אנשי השמאל בישראל. לעתים דומה שכל חיוך שאנחנו משחררים לאוויר העולם מעליב את הרוב העצוב, בתוך המיעוט שאיבד את עולמו.

מאת עודד גולדרייך

בשבועות האחרונים, תחת הרושם המדכא של המאורעות המלחמתיים המחרידים והאקלים החברתי החונק, מתגברות התהיות הכנות על אפשרות שינוי המציאות הפוליטית והחברתית. נראה לי שיש מקום להרחיב את הדיון ולהתייחס לשאלה בפורום רחב יותר.

מאת שאדי טאלב
האח של עבד א-רחמן, מוחמד, סיפר לי שרוב ההרוגים היו באחד החדרים וצפו בסדרת הטלוויזיה הסורית "באב אל-חארה". מוחמד סיפר ששתי האחיות, סמר, בת 15, ואחלאם, בת 18, לא נפגעו מהפגז הראשון. הן היו בקומה השנייה והסתכלו מהחלון על תוצאות הפגיעה של הפגז בחצר ואז נהרגו מפגיעת הפגז השני.

מאת יוסי ברנע
גנז אוחז במספר עקרונות שאינם עולים בקנה אחד. מחד הוא בעד דמוקרטיה וערך השוויון, מאידך הוא מכיר בלגיטימיות של הפריבילגיות. מעבר לכך הוא אוחז בתפיסה אנכרוניסטית של "תרבות יהודית" ומתעלם לחלוטין מהיווצרות תרבות עברית ישראלית השונה מתרבויות היהודים בארצות מוצאן.

מאת ראמי עלי
פתאום, בלי אזהרה, הם פתחו עלינו באש מקלעים מסיבית. הקליעים חדרו לתוך האמבולנס. ניסיתי לסובב את האמבולנס כדי לברוח, אבל כנראה שההגה נפגע מהירי. פתאום הרגשתי כאב חד ברגל והבנתי שנפגעתי מקליע או רסיס. אחר כך השמשה הקדמית נופצה.