הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 בספטמבר, 2014 64 תגובות

ציינו השבוע 75 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה – על משמעויותיה הנוראות לעם היהודי. נתניהו, כמו קודמיו, מרבה להשתמש בלקחי המלחמה ההיא להצדקת מדיניותו והצדקת מעשי הציונות. שאלה גדולה היא: מה עשו הציונים במלחמה ההיא?

בן גוריון צוטט ע"י הביוגרף שלו שבתאי טבת בספרו "קנאת דוד" באמרו בשנת 1933: "אם נעמוד לפני ניגוד בין הצלת יהודים ובין האינטרס של ההגשמה הציונית – נאמר שההגשמה הציונית קודמת".

בן גוריון חידד את הדברים בנאומו במרכז מפא"י בדצמבר 1938: "אם אני אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה (היהודים) על ידי העברתם לאנגליה, ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ ישראל, אני אבחר בדבר השני – כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה, אלא חשבון היסטורי של עם ישראל."

Ben_Gurion_with_youthבן גוריון בכנס נוער, תחילת שנות ה50 (תמונה: ויקיפדיה)

אלו אינן פליטת פה שלו. זו תמצית השקפת עולמו אותה בחר בן גוריון להציג  בנאום  בפורום פוליטי .

עם פרוץ המלחמה, וביתר שאת עם תחילת השואה, היה על מנהיגי הציונות לקבל החלטות. אלו הצעדים אשר צריך היה לצפות מן העסקנים הציונים:

        • הקפאת הפעילות הציונית והפסקת פעולות האיבה נגד האוכלוסייה הערבית והשלטון הבריטי.
        • התגייסות מלאה וללא תנאים  לצבא הבריטי למאבק בגרמניה הנאצית ובנות בריתה.
        • מעבר של המשק הציוני למשק מגויס לצרכי המלחמה.
        • איחוד השורות ובמידת האפשר גם התקרבות לציבור הערבי למאבק משותף.
        • לחץ בלתי פוסק על צ'רצ'יל ורוזוולט בכדי שהצלת היהודים תהיה אחת ממטרות המלחמה.
        • הקצאת תקציבים מתקציבי הסוכנות, הג'וינט וכו' לצרכי ההצלה.

לא כך היו פני הדברים.

היו מבין חברי "ההגנה " שפעלו ברוח זו והתנדבו ללא תנאי לשרות בצבא הבריטי. המפורסמים שביניהם: יצחק בן אהרן ויוסף אלמוגי. אולם הרב המכריע, לרבות חברי הפלמ"ח,  בחרו שלא להתייצב בלשכת הגיוס. "האתגרים הציוניים" היו תרוץ מוצלח מאד להשתמטות רבתי.

העסקנים  הציוניים, בראשות בן גוריון, התכנסו במלון בילטמור בניו יורק  במאי 1942    בעיצומה של השואה וכאשר היו ידועים היקפיה המפלצתיים. במקום לעסוק בשאלת ההצלה  בחרו העסקנים  בהנהגת  בן-גוריון  בהכרזה קנטרנית על הקמת המדינה היהודית לאלתר. "תכנית בילטמור" לא סייעה ליהודי אירופה. אולי הזיקה למאמץ להצלתם.  שימת הדגש על  מאבק פוליטי למען מדינה יהודית לאלתר באה על חשבון מאבק פוליטי למען  הצלת יהודי אירופה. "תכנית בילטמור" הייתה הדבר העיקרי, אם לא היחיד, בו עסק בן גוריון אישית. גם כאשר היו ידועים מימדי השואה בשנת 1942, לא קראו המנהיגים הציונים להתגייסות ללא תנאי לצבא הבריטי. בן גוריון קרא להקמת "צבא עברי". משרד המלחמה הבריטי לא התלהב מהרעיון של צבא הכפוף למעשה לבן גוריון אשר  התכוון  "לכבוש את ארץ ישראל". הצבא הבריטי רק סיים בשנת 1939 את דיכוי "המרד הערבי". "צבא עברי" היה עלול להצית את התבערה מחדש. בסוף 1944 נעתר צ'רצ'יל  לבקשות ויצמן ואישר את הקמת הבריגאדה היהודית. במקביל, בצעה "ההגנה" שרותי "צייד" – ה"סזון"- כנגד "טרוריסטים" חברי לח"י ואצ"ל.

הבריגאדה הגיעה לשדה הקרב באיטליה ולחמה בחודש האחרון למלחמה. מעט מדי ומאוחר מדי.

עם פרוץ המלחמה,  גרינבוים – יו"ר ועדת ההצלה של הסוכנות היהודית, סרב להקצות מכספי "קרן היסוד" להצלת יהודי אירופה. גם עסקני הג'וינט סרבו לסייע כספית להצלה. הועדפו  "צרכי היישוב" על פני צרכי האומללים באירופה הכבושה. הייתה כפיות טובה בהתנהגות העסקנים הציונים בהתחשב בכך שכל הוצאותיהם של פרזיטים אלו שולמו מכספי יהדות הגולה. דווקא התנועות הלא ציוניות כמו "אגודת ישראל", וה"בונד"- הקצו את מרבית תקציבם להצלה.

בשנים האחרונות נחשפו מספר פרשיות המעלות תמיהות קשות אודות תפקוד העסקנים הציוניים. הראשונה: פרשת    הנסיון לשחד את הימלר  בשנת 1943. הימלר הציג דרישה לקבל שני מיליון דולר תמורת הפסקת הגירושים מארצות אירופה להשמדה. את הסכום דרש לקבל בעשרה תשלומים וניתנה הבטחה כי עם קבלת התשלום הראשון בסך 200 אלף דולר יופסקו הגירושים לחודשיים.

אולם, למרות שהמידע על "תוכנית אירופה" היה בידיהם של מנהיגי היהדות, הן בירושלים והן בניו-יורק, ולמרות שמנהיגי  יהדות סלובקיה: וויסמנדל וגיזי פליישמן שלחו עשרות מכתבים, הכספים לא הגיעו אליהם (למרות שנטען שנשלחו) ומכונת ההשמדה לא עצרה.

באחד ממכתביו כתב ויסמנדל: "אין אנחנו מבינים, איך אתם אוכלים ושותים? איך אתם ישנים על מיטתכם? איך אתם מטיילים בחוצות? וזה האחריות מוטל עליכם. זה חודשיים אנחנו צועקים, ועדיין כלום לא עשיתם. אחינו בני ישראל האם השתגעתם? האם אינכם יודעים באיזה גיהנום אנחנו חיים?? אתם שומרים את הכסף, למה אתם ממתינים?"?.

לג'וינט בארצות הברית היו באותם ימים סכומים משמעותיים והם היו יכולים בקלות לעמוד בהוצאה. המכתב, כמו מכתבים דומים, הגיע ל"ועדת ההצלה ליהודי אירופה" בארץ ישראל, אולם בדיון שהתנהל בוועדה הובעה התנגדות להשתמש בכסף שנועד למימוש החזון הציוני לטובת הצלת יהודים. על פי מסמכים מאותה תקופה: בן גוריון דחה ההצעה ובהשפעתו יצחק גרינבוים, שהיה אז ראש ועדת ההצלה, בתמיכת הגזבר  אליעזר קפלן  דרשו לשמור על הכסף שבקופת הוועד לשם הכשרת ארץ ישראל לשרידי היהודים. לעומתם:  דוד רמז, מאיר יערי, יוסף שפרינצק ואחרים היו מוכנים לתת כל מה שיש למען ניסיון ההצלה. בסופו של דבר, בן גוריון ועושי דברו ניצחו. סנט אחד לא הגיע. פרשת ההצלה נכשלה.

בספרו החדש חושף אורי אבנרי פרשה מדהימה. לדבריו, קסטנר היה מוכן להתוודות בפניו אודות הפרשיות הקשורות למאמצי ההצלה בנסיבות דומות מאד לפרשת  וויסמנדל:  כסף יהודי נועד לשחד את הימלר תמורת עצירת ההשמדה. לדברי אבנרי : קסטנר לא עמד בדבריו, לא מסר וידוי מלא ונרצח לאחר מכן.  קסטנר היה ראש מפא"י בהונגריה והיה נציגו של בן גוריון. קסטנר היה נאמן על הפושעים הנאצים עד להימלר. קסטנר היה צומת חיונית. קסטנר ידע היטב מי עצר את העיסקה: "כסף תמורת דם יהודי". אין ספק כיום, כי הימלר היה מוכן לבגוד בהיטלר. אבנרי מטיל אחריות בספרו לכישלון העיסקה על הגורמים הציוניים. עם הרצחו של קסטנר ירד סודו אל קבר.

בקרב הרביזיוניסטים הייתה התמונה מורכבת:   זאב ז'בוטינסקי מיהר להביע תמיכה בבעלות הברית  ובבריטניה בפרט. גם רזיאל תמך  בקו זה, והביע תמיכה בבריטים אשר לחמו  "באויבו הגדול ביותר של העם העברי בעולם – הנאציזם הגרמני". בעקבות ההכרזה, שוחרר רזיאל ממעצרו . עם שחרורו ממעצר פעל רזיאל לשיקום הארגון, שנפגע קשות ממעצר אנשיו, ולהידוק שיתוף הפעולה עם הבריטים. באותה תקופה עמדת האצ"ל הייתה אף יותר פרו-בריטית מזו של מוסדות היישוב. הארגון תמך בהצטרפות לצבא הבריטי ואנשי אצ"ל התגייסו ליחידות צבא שונות.

אנשי הלח"י נקטו בקו עצמאי שעיקרו ראיית הבריטים כאויב העיקרי. הם הרחיקו לכת עד כדי ניסיונות לכריתת ברית עם גרמניה הנאצית כנגד בריטניה, מתוך אמונה (נאיבית ככל הנראה..) כי כך יזכו בשליטה על ארץ ישראל ויביאו להגירת יהודי הבלקן, באישור הנאצים, לארץ ישראל. במשך השנים 1940 – 1942 עשו אנשי הלח"י מאמצים ליצירת קשר עם אדולף היטלר – בעל הברית הפוטנציאלי שלהם במאבק בבריטים. המשא ומתן עם איטליה הפשיסטית ולאחר מכן עם גרמניה הנאצית  נמשך כל עוד בראש המחתרת עמד אברהם שטרן.  המידע לא נסתר מעיני הבולשת הבריטית שראתה בהם בוגדים בעת מלחמה. שטרן  נתפס ונרצח ב-12 בפברואר .   1942 .

בשנת 1942  עצם קיומה של היישות הציונית בארץ ישראל היה בסכנה. יפי הבלורית בפלמ"ח בחרו להמתין לטורי השריון הגרמני עם סכין בין השיניים ורצח בעיניים במערות הכרמל – "מצדה על הכרמל". התמזל מזלו של הישוב הציוני שנצחו הגיסות הלא- ציוניים של סטלין בסטלינגרד וקורסק ושל מונטגומרי באל עלמיין.  העם הרוסי הקריב מיליונים מבניו  והצבא הבריטי לחם בנחישות במדבר הערבי. התרומה של יהודי ארץ ישראל להצלתם הם הייתה שולית. גם העניין שגילו בגורל יהודי אירופה היה מינורי. מנחם בגין מספר בזיכרונותיו כי בתי הקפה בתל אביב שקקו בליינים ושררה אדישות גמורה.

אנשי הלח"י, אליהם הצטרפו  אנשי אצ"ל בהנהגת בגין משנת 1944, עסקו בפעולות חבלה כנגד הצבא הבריטי . צ'רצ'יל, שהיה המנהיג הבריטי הפרו ציוני ביותר בהיסטוריה, זעם במיוחד לאחר רצח ידידו השר הלורד מוין ע"י אנשי לח"י בנובמבר 1944. היה חשש כי ישנה את מדיניות בריטניה כנגד הציונות. הוא אמר:"לא תהיה לציונות תקווה לעתיד של שלום  והצלחה אלא אם כן יפסקו הפעילויות הזדוניות האלה והאחראים עליהן ייעקרו משורש". נראה שצדק…

בסך הכול התגייסו כ- 25,000 לוחמים לצבא הבריטי, בעיקר בשלהי המלחמה, מתוך כ- 150,000 גברים בגילאי גיוס. כ- 700 לוחמים נפלו בקרב.

הסיכוי להצלת יהודי אירופה היה בהפצצת מתקני ההשמדה וערי גרמניה, עד להפסקת ההשמדה. הגרמנים הבינו שפה זו היטב. אילו היו רוזוולט וצ'רצ'יל קובעים "תג מחיר" לרצח היהודים בדרך של השמדת עיר גרמנית עקב רצח היהודים    – הייתה נפסקת ההשמדה. אולם, עד לסיום המלחמה, לא הוגדרה הפסקת השמדת היהודים כמטרת מלחמה לבנות הברית. משום כך  לא הוטלה אפילו לא פצצה אחת על מתקני ההשמדה. הטייסים הבריטים והאמריקאים טסו מעל אושוויץ והטילו פצצות במקומות אחרים. אז היה צריך לובי יהודי אקטיבי. בן גוריון היה עסוק בקידום "תכנית בילטמור" ולא התפנה להצלת היהודים.  מנהיגי הציונות חששו לפעול: אם משום אדישות, אם משום חשש לתגובות אנטישמיות, אם משום העדפת "צרכי היישוב" ואם משום חשש שמא יואשמו בסיכון חיי חיילים אמריקאים.  מספר פעילים צעירים בראשות הלל קוק נטלו יוזמה ופעלו בכדי לעורר את דעת הקהל האמריקנית לפעולה ממשית להפסקת ההשמדה. היו אפילו הצלחות קטנות כמו התייצבות אשת הנשיא אלינור רוזוולט לימינם.  אולם קוק וחבריו הושתקו ע"י עסקנים ציוניים כמו אבא הלל סילבר וסטפן וויז. עסקנים אלו ארגנו עצרת קינה ובכי, אולם בפועל  ביקשו מהשלטונות האמריקנים לפעול כנגד  קוק וחבריו ואלו  אכן הושתקו. רוזוולט שתק. תאי הגזים  המשיכו לעבוד. ותודה לציוני אמריקה…

תגובות
נושאים: מאמרים

64 תגובות

  1. אסתר. הגיב:

    אני מקשת להודות לכותב על המאמר.

  2. אלמקייס הגיב:

    יותר ממה שהמאמר הזה מעוניין לתקוף את הציונים, הוא דבר סניגוריה, באיחור של שבעים שנה, לקולוניאליזם הבריטי. אוסף של אי-דיוקים, בדותות ופנטזיות. רובם כבר נטחנו עד דק.

    מעבר לגיחוך בטענה שהיה בכוחם של מתנדבים יהודים לצבא הבריטי להטות את הכף, אין שום סיבה לנתיני שלטון קולוניאלי להתגייס לצבא הכובש. לבריטים לא חסרו חיילים ולו חסרו יכלו היו למשוך את כוחותיהם מכל קצוות האימפריה כדי להילחם בגרמנים. רק אפולוגטיקן נלהב של הקולוניאליזם הבריטי יכול להעלות על דעתו שפעולות חבלה נגד הצבא הבריטי בפלשתינה, בוודאי לאחר 1944, יכולות היו לסכן את הלחימה בגרמנים. הפלא ופלא: ברית המועצות הצליחה להילחם בנאצים גם ללא תמיכה של קולוניות.

    המחשבה שהימלר היה עוצר את הגירושים, מחנות העבודה וההשמדה שהיו בעלי חשיבות אדירה למאמץ המלחמתי של גרמניה תמורת סכום מגוחך של שני מיליון דולר היא כל כך מטופשת עד שאין כמעט כל צורך לטרוח להפריך זאת. אולי גם תמורת שני מיליון דולר נוספים היתה גרמניה מוכנה להיכנע ללא תנאי לבעלות הברית והיה אפשר לחסוך את המלחמה הזו? ואם זה לא היה עובד אז "תג מחיר" ו"למה לא הפציצו את המסילות".

  3. ראובן קמינר הגיב:

    מאמר טוב שיכול לשמש רק להתחלת שלב חדש במחקר הנושא. חבל הכותב לא מביא אסמכתאות לדברים הנכונים שהם די ידועים.

    • צפור בודד הגיב:

      מצטרף לתשבחות על המאמר וטוען שבסגרת כזו אין טעם להביא הוכחות אלא תכן ענינים. מעין קדימון למאמר או ספר מפורטים יותר, שיבואו בהמשך.
      המאמר שפרטיו (הידועים לחלק מאיתנו), מנוסח היטב, יכול לזעזע בקלות את אמות הסיפים של אלו שאינם מודעים, למפלצת שההנהגה "הציונית" בא"י באותה תקופה, הפכה להיות. זו שתרמה כה רבות ליצירת ישראל האכזרית, הצינית, המנצלת והמנשלת עם אחר. ישראל הכוחנית, הלאומנית והדתית משיחית מאז ועד היום.
      חבל שכותב המאמר, מעניק למנוולים אלה את התואר ציונים ללא מרכאות, שלא לדבר על אי הוקעתם כחבלנים ראשיים בתקומת הציונות הסוציאליסטית בא"י פלסטינה.
      כלומר, מצד אחד מתקימת במאמר ראיה היסטורית מעמיקה, מהפכנית ואמיצה, של חלק מהתמונה הכללית: זו העוסקת בהתנהגות ההנהגה היהודית בישראל, בזמן מלחמת העולם השניה.
      ומצד שני, מתקיים בו קוצר ראית התמונה הכללית של הציונות כמו גם מידת הפגיעה האנושה בה, ע"י מרבית מקימי מדינת ישראל ובראשם בן גוריון וז'בוטינסקי, שהיו באותה עת גם מנשלי העם הפלסטיני מאדמתו ומזכויותיו ומהגדולה שבהן: הזכות להיות חלק מהתנועה הציונית- סוציאליסטית בארץ ישראל פלסטין.

  4. ק.א. הגיב:

    מאמר זה מוכיח את הכלל כי ידיעות בדבר מעשים מסויימים אינן מספיקות, כשלעצמן, בכדי להוביל להתעוררות נחוצה של תובנה משופרת. זה מוביל למחשבה שבנוסף נחוצה גם יכולת להתעלות מעל לתיאורים עובדתיים בכדי לראות ולקבל תמונה מהימנה יותר. ידיעה של עובדות על הציונות, בהן עוסק המאמר, הינה דוגמה טובה לכלל הזה ואכן הציונות ומעלליה נשארו (עדיין) "חידה" פתוחה שכל מאמץ לטפל בה יתקל בחומת התנגדות מצד הציונים ועוזריהם.

    עסקנים רקובים באו, באים, ועוד יבואו, עם טקטיקות ותירוצים שונים ומשונים (למשל שהספקות הללו הם פרי מוחם של אנטישמים ויהודים שונאי עצמם) אך הבעייתיות שעולה מן הדמות הציונית נובעת מן המעש הציוני המתמשך – הפוליטי – והכלכלי – או במילים אחרון מן ההון-שלטון הקרימינלי אשר הציונות מוברגת בו. המצב הקיומי הזה, לצערינו, קיבל לגיטימציה והציווי שאנשים וגם גופים ציבוריים מזהים אותו – הוא להנמיך ראש, לסתום את הפה ולזרום עם המאפיה ותכתיביה – "להחליק אותה". ואכן רובינו משלימים עם המצב – ומחליקים אותה.

  5. צפור בודד הגיב:

    תארו לכם שעברין הגונב זהויות היה מתחזה לכותב המאמר, מבצע פשע נתעב וגם נתפס. ואני הייתי מסרב להבחין בין שניהם ולהבדילם זה מזה, לא רק זאת, אלא רודף אחרי כותב המאמר עד קצה בית הקפה האהוב עליו, תופסו בד"ש חולצתו ומצווח עליו ומאשימו בפשעים נוראים וזאת לפני כולם ובפרהסיא ציבורית הפתוחה לכל דיכפין. ובכן, זה מה שעושה אילן שדה במאמרו הנוכחי, לציונות ובעיקר לציונים כמוני, שכן טרחו לחפש משמעה וכן טרחו להגדירה לעצמם וכן נאבקים בחרוף נפש על שמה, תכליתה והגשמתה.
    וזה דינו של המאמר הנוקב והנכון הזה, שבשל מילה אחת ונגזרותיה (ציונות, ציונים, ציוני וכו'), חשף את בורותו, הן לגבי משמעותה ובדיעבד גם לגבי משמעות הסוציאליזם והדמוקרטיה והגדרותיהם, שהרי קיומה בלעדיהם לא יצלח. לפחות היה הכותב הנמרץ והחקרן, מסיים מאמרו במסקנה הנוקבת שדב"ג לא היה ציוני אמיתי, דיינו ודיינו. אך מציאות לחוד וחלומות באספמיא לחוד.

    • לציפור הבודד הגיב:

      בעיה קטנה:
      הציונים לא שמעו על הציונות הזו.

      • צפור בודד הגיב:

        גיחי גיחי…ודאי ש"הציונים" המזויפים, בהם "סוציאליסטים" כמותך תומכים, לא שמעו או ישמעו על הציונות האמיתית. השאלה היא מה עושים "סוציאליסטים" כמותך באינפורמציה הזו?
        יותר נקל להפוך הר על ראשו מאשר לגרום "לסוציאליסטים" כמותך להפסיק ולתמוך בשלוחי קפ"ח פשיסטים ופגנים בדרכם הקלוקלת ולתת בידם דגל הציונות הנשענת על הסוציאליזם הנאור הניבט מדפי התנ"ך ושמה הקדוש בגויים. למה לכם כל המהפיכה הזו? נכון? תהיה לפחות אמיץ ותודה באמת. התחכמויות הגיחוך שלך כמאמר הפסוק: "בבוא רשע בא גם בוז"…לא יועילו לך ולחבריך. הא ראיה, צא וראה לאן הביאך ה"סוציאליזם" העקר שלך. שהרי גם עליך ועל חבריך ניתן להגיד:" מה חבל שהסוציאליסטים (המזויפים) לא שמעו על הסוציאליזם (האמיתי והנאור) הזה.".

  6. הקיסר לופו הגיב:

    במערב עם האליטה השלטונית הציונית שלו שכחו זה מכבר את העמים שלהם. מסתבר שכל העקרונות שאמורים להיות מאחורי מנגנון שלטוני נמוגו והמנגנון משרת רק את עצמו. דיברי הטירוף שאמר בן גוריון אז יכלו להיאמר כיום ע"י כל פוליטיקאי מקצועי מערבי אחר. הפאשיזם הציוני, הניאוקונסרבטיבי, חי ובועט וצפוי להמשיך להתפרע ומהווה סכנה עולמית. שיטותיהן של הבן-גוריוניזם, הגולדאיזם, הביביזם והכהאניזם הכריעו את המערב.

    • צפור בודד הגיב:

      הקיסר לופו: לידיעתך, הציונות היא הזיקה לארץ ציון התנ"כית. ולהגשמת חזון נביאי התנ"ך האנושי והחברתי באדמתה. והיא פתוחה לכל הדתות ונשענת על סוציאליזם הנשען על דמוקרטיה.
      אין כל קשר בינה לבין הכידונאות המתנחבלת של נציגי הקפיטליזם החזירי בישראל פלסטין.
      האדון חבר הקיסר לופו: אנשים כמוך מסוכנים לעתיד מדינת ישראל משום שהם נותנים כוח והצדקה לחבורת מתנחלי הדת הפגנית והלאומיות המשיחיסטית ומאפשרים להם לנכס מושג הציונות לעצמם כזאבי ערבות העוטים עור של כבש.
      ואינך שונה הקיסר לופו, מאלה,שנתנו ועדין נותנים לדמויות נוסח, סטאלין, פול פוט וקים זונג איל, את האפשרות לנכס לעצמם את הכינוי "סוציאליסטים", למרות שאני משוכנע שבנושא זה, הינך ניצב על רגליך ומצעק מרה כנגדם. לך לראי "הקיסר לופו" ותראה שאתה בעצם ליצן, אפילו בלי החצר.

      • הקשר הגיב:

        יש קשר בין "הכידונאות המתנחבלת" לבין "הזיקה לארץ ציון התנ"כית. ולהגשמת חזון נביאי התנ"ך האנושי והחברתי באדמתה"
        השניה היא האידיאולוגיה (כלומר מערכת ההונאה) של הראשונה והראשונה היא התוצאה הממשית של הראשונה

        • צפור בודד הגיב:

          זה כאילו שתגיד ש:""יש קשר בין "האלימות והפשע" לבין "הזיקה למכון המלמד לאנושיות וחברתיות ולישום תורתם של המורים המלמדים בו"…
          השניה היא האידיאולוגיה (כלומר מערכת ההונאה) של הראשונה והראשונה היא התוצאה הממשית של הראשונה."".
          אתה אפריורית מקשר בין הפושעים האלימים ובין המכון.
          אך הבעיה היא, שהפושעים האלימים לא למדו כלל במכון. יתרה מזו, הם מתכחשים לו ומנסים לפגוע בו בכל דרך. למעשה הם כבשו את המדרכה מול שעריו ומונעים מעוברי אורח כמוך לעבור בה בשלום.
          כלומר כל "הבנתך" נובעת מעיוורונך. אתה משיך את הראשונה לשניה ומקשר ביניהן, למרות שהשניה פותחת שעריה ובאה בכלל ללמד כיצד ניתן לבטל את הראשונה.
          המצחיק הוא שהשניה אינה מצליחה לבטל את הראשונה, בין השאר, ב"זכותם" של צדקתנים דעתניים כמותך השוגים בעוורונם, לראות בפושעים אלימים אלה, שועריו של המכון.
          ואולי כאן טמון גם הצדק הפואטי השמור ל"סוציאליסטים" דעתנים כמותך, שמשקפי העיגולדים שלהם, יחבטו מאפם וירמסו ברגל גסה, רק ע"מ שיעזבו בעיוורונם, שערי המכון ולא יבואו בהם ע"מ, ללמוד כיצד ניתן באמת למגר את הפשע האלים.

          • ק.א. הגיב:

            ציפור, מה זה משנה אם הם (בתוככי תוכם) מתכחשים אליו?
            הרי כל התוכן החדש (שאינו חדש כבר!) שהם מקנים לציונות – היא הציונות!

            אם לקחת את דוגמת הכדורגל – פעם הכדורגל לא היה התרבות שהיא כיום. פעם לפני 100 שנה זה היה אחרת! כדורגלנים ונשותיהם לא היו סלבז ולא קיבלו משכורות עתק – הם מרוויחים בשבוע מה שפועל ירוויח ב 20 שנה.
            מה הטעם לדבר על הכדורגל "האמיתי" כשהמציאות השתנתה לבלי הכר ולא תחזור אליה שוב… ?

          • צפור בודד הגיב:

            ק.א. אענה לך כיהודי, בשאלה רטורית: מה תגיד למישהו שיגיד לך ששמעון פרס הוא סוציאליסט אמיתי, או שאהוד ברק היה כזה במפלגה הסוציאליסטית האמיתית, מפלגת העבודה? ומה תגיד למישהו שיגיד לך שפול פוט הוא סוציאליסט פר אקסלנס? או שקים ז'ונג איל היה כזה? מה תגיד למישהו שיגיד לך שהיטלר היה סוציאליסט מסוג שופרא דשופרא?…
            אתה יכול עד מחר לשקץ ציונותם של מתנחבלי ציון ושוב(ב)יה. ולשימה במרכאות או מבלעדיהן. ואני עדיין אעדיף את שיקוצי הציונות שלך על "ציונותם" המנובזת. משום שאכן, אוי לה לציונות (האמיתית) ש"הולידה" בנים שכאלה. אך אני גם מזכירך שעדין מתהלכים ביננו ציונים סוציאליסטים (דינוזאורים, כמוני), הדוגלים באחווה יהודית ערבית ובציונות הבנויה על קומונות שורשי עשב יהודיות ערביות מעורבות. אז מה אם אנחנו ב"גלות". יום אחד נתאסף כולנו כאן וניצר ציונות אמיתית. ובינתים אני לוכד מתנחבלים ואומר להם ישר בפנים שאינם ציונים. לעומתי אתה עוזר להם לחשוב שעלועים כן איתם. אני מונע מהם לשאת שמם בגאון ואתה תומך באגו טריפ שלהם. זה הכל. ממש חבל להתוכח. כמו שאמרתי לך. בעיני ק.א. אתה הציוני האמיתי.

    • דינו הגיב:

      הקשר הטרנזיטיבי שבנית כדי להגיע מ"ציונות" ל"סכנה עולמית" הוא הזוי ודמיוני.
      אין קשר כזה אלא במוחם של כמה אנטי-ציונים שאזלו להם הטיעונים.
      נניח לשם הדיון ש"צוק איתן" היה התפרעות. אזי מדובר בהתפרעות באזור שגודלו בסה"כ 370 קמ"ר, כנגד עם שאף אחד בעולם לא באמת שם עליו קצוץ, וגבתה את חייהם של 2100 בני-אדם (בסוריה קצב ההרג גבוה פי שלוש ונמשך כבר כמעט שלוש שנים)… יסביר כבודו איך זה מהווה "סכנה עולמית"?
      איזה מערב "הוכנע" כאן?
      אני תוהה האם תחשיב את צוק איתן (שהוא כאמור קטן וחסר משמעות בראייה גלובאלית) כמסוכן יותר מאשר, נגיד, הבחישה של פוטין באוקראינה…?
      או רשת הטרור שמפעילה איראן בעולם? (10 מדינות לפחות כבר האשימו את איראן בכך).
      או המדינה האיסלאמית?
      שוב, יסביר כבודו במטותא איך הציונות מסוכנת מכל אלה

  7. זפטאשווילי זוגאשווילי הגיב:

    הציונות, למרות כל המיתממים, תמיד היתה ראש גשר אימפריאליסטי אל הלוואנט.
    נושאת מטוסים נייחת זו , ברברית והתקפית, התלבשה לה בכותונת לילה יהודית ומתחזה לשוחרת שלום.
    מפציצה לחתיכות 2000 פליטים פלסטינים ומזילה דמעות. זפטאשווילי זוגאשווילי…

    • דינו הגיב:

      "הציונות תמיד היתה ראש גשר אימפריאליסטי אל הלוואנט"?
      כבודו טועה ו/או מטעה.
      כאשר החלה התנועה הציונית היתה האימפריה העותומנית בלוואנט, והיא שלטה באזור עוד 30 שנה ויותר לאחר כינון הציונות. זה כבר מוכיח שהציונות החלה כתנועה לאומית-יהודית שאינה ראש גשר לשום דבר מלבד עצמה.
      אח"כ באו ללוואנט הצרפתים (מה להם ולתנועה הציונית??) והבריטים, כאשר לאחרונים היו קשרים ענפים ומורכבים עם קבוצות ושבטים ערבים בכל האזור, כאשר הציונים בפלשתינה היו אז חלשים וחסרי משמעות אסטרטגית .
      בכל מקרה לאורך כל תקופת המנדט היתה התנועה הציונית אבן-ריחיים על צווארם של הבריטים, שבסוף כידוע התקפלו והלכו מכאן.
      לאחר מכן היו סוריה ומצרים "ראש גשר אימפריאליסטי אל הלוואנט" של בריה"מ
      לא פחות מאשר ישראל של ארה"ב, ובגלל בידודה של ישראל – השפעתה על הלוואנט קטנה הרבה יותר מאשר של כל מדינה אחרת באזור.
      בקיצור – אין שום כיסוי לטענה שלך. סיסמא ריקה ותו לא.

    • צפור בודד הגיב:

      זפטאשווילי, אולי תסלק את המילה "ציונות" מדבריך או לפחות תשים אותה במרכאות. מה לציונות הנאורה ולחולירות המנשלות והעושקות האלה? לא חאראם עליה?
      בכל מקרה עם מרכאות ובלעדיהן. לא רק הכידונאות המתנחבלת בציון, היא ראש גדר אימפריאליסטי קפיטליסטי. גם החמאס ודאע"ש הם בדיוק אותה הסחוירע: ממומנים כולם בידי טייקוני דוחא. שהופכים עמי המרחב לעבדי החינם החרופים שלהם (במסגרות תקציבי הבטחון למלחמה זה בזה), אשר בונים יחד עם טייקוני וול סטריט, בונקרים אטומים וחלליות פאר מרוחקות ובאותו זמן שואבים את זהב העולם כולו לכיסיהם, בתחמנותם המוניטרית הגלובלית.

      • לציפור הבודד הגיב:

        אם הציונות תזכה ללגיטימציה מחודשת, למה אתה חושב שדבר כזה יוביל?… לסוציאליזם? הבעיה שלך היא לא איתי אלא עם הציונים. אני מסכים עימך שהם אינם ציונים (הם פשוט פושעים) אבל בעיני עצמם הם-הם הינם הציונים (ולא אתה). הוויכוח הטרמינולוגי הנקי שאתה מכוון אליו רק משחק לידיהם של הפושעים – אלה הנושאים בתפקידים רשמיים ושמדברים בשם העם היהודי והציונות העולמית (היהודית והנוצרית). יוצא שמעשית ההתלהבות שלך מהציונות (האמיתית) שופכת דלק על מדורת הציונים! וכי זה מה שאתה רוצה? אם הציונות נחטפה – מזה עשרות שנים ואיננה עוד – מדוע לא תעבור למועדון שאינו כה מנשל ותוקפן? למשל, אינני בקיא בתולדות הנאציזם, אבל אם נניח שהיו לנאציזם אבות רוחניים סוציאליסטיים – הרי משעה שלבש הנאציזם מנטליות פאשיסטית מדוע יתעקש פלוני (סוציאליסט) לאזכר (לחיוב) את "'הנאציזם האמיתי" ולא יתנער ממנו כפי שהוא? זאת למען הסר ספק ולמען מניעת נזק נוסף. ואם יבוא יום (באחרית הימים?) ויהיה טעם לחזור ולדבר על "ציונות אמיתית" ומעלותיה אז נחזור ונדבר אבל עד אז חייבים להכיר במנטליות הציונית! לנוכח המציאות הקשה ההידבקות שלך לציונות היא מתמיהה ביותר.

        • צפור בודד הגיב:

          הציונות אננה חיבת בלגטימציה חדשה. העובדה שמישהו נכס שמה לעצמו ובשמה מבצע פשעים נוראים, עדין אננה אומרת ששומה עלינו להתכחש לה. זה כאילו שאגנוב את תעודת הזהות של סופר מפורסם ואבצע בשמו פשעים ואז תלך ו"תמליץ" לסופר לשנות את שמו ולהרפות מהנושא בשל "עגמת הנפש".
          כן, ומה עם הספרים שכתב? האם גם אותם ינכס הפושע המתחזה לעצמו?….ובכן, לא יהיה כדבר הזה.
          הציונות, נשענת על הסוציאליזם והסוציאליזם נשען על הדמוקרטיה. וראה זה פלא, כל שלושת מושגים אלה מנוכסים בידי מתחזים.
          הסוציאליזם: הוא שת"פ של קומוניזם, סוציאל דמוקרטיה ואנרכיזם הנשען על שורשי עשב, סוביטים ואינטרנציונל, על בסיס בחירות דמוקרטיות בתוכם….היכן שמעת דבר כזה?
          והדמוקרטיה: הפרדה מוחלטת של שלוש הרשויות, שלוש בחירות לכל רשות, החל משורשי העשב ומעלה…נו באמת, מישהו אי פעם דן עימך בנושא זה?
          לא סתם אני חותם שמי: צפור בודד.
          כלומר, רק עם אבן חדה ורוגטקא בעלת גומיות כפולות, מכוונת היטב, תוכל לגרום לי לנטוש ציונותי וגם זאת רק באופן זמני (עד הגלגול הבא).

          • שירה הגיב:

            ציפור, מה זה משנה איך הם קוראים לשיטת הגזל-נישול-רצח-בשם הביטחון. עכשיו תשכנע את כולם והם יקראו לזה "כנעניות" ועדיין מה שהם רוצים זה את הדבר הזה ובמקסימום הם טועים בשם שהם נותנים לו. מפתיע שאתה כל כך נדבק לסמנטיקה הזאת.

          • לציפור שוב הגיב:

            אדם יכול להחזיק בכל השקפה רעיונית שהיא. אינני דוגל במשטרת מחשבות ואינני מוצא פסול בזה שאתה בעל השקפה ציונית (כזו או אחרת). מה שאני כן מוצא בו פסול זה שאתה מתעלם מכך ש 99% מהציונים מחזיקים בציונות ספציפית הנשענת על מנטליות גזענית או משיחית ושזוהי הציונות כיום. מצידי תהיה ציוני כמה שאתה רוצה אבל הציונות לא סתם "נחטפה" והרי תוכניותיה המרושעות מצאו קהל מעריצים ציונים נלהבים כמעט בלי יוצאים מהכלל. להצהיר על ציונותך בשעה שאתה (לכאורה) מתנגד נחרצות ל 99% מהציונים זו משימה שהיא גם לא פשוטה וגם לא מובנת בקלות. בשלב מסויים אדם רוצה להשתייך לקולקטיב אשר הוא מוצא בו מכנה משותף מסויים – ואם אין מכנה משותף כזה אז מה? כלומר אתה עושה זאת מסיבות אחרות – כמעט-דתיות (שמעבר לעובדות שבשטח) הייתי טוען.

          • צפור בודד הגיב:

            אני מדבר על אמת (אין דבר כזה "ציונות קפיטליסטית, דתית ולאומנית") אך אני מדבר בעיקר על טקטיקה. משום שאם נאבק בהתנחבלות בעזרת הטלת (אבן) הספק ב"ציונותם" המנובזת, מתוך (קלע) הסוציאליזם הנמצא בידינו, נימצא פוגעים בול, הישר לפדחתו הפחוסה ובאמצע מצחו הנמוך, של (גולית) כיבוש אדמות העם האחר ונישולו.
            ונכון יש כאלה הרואים בכך מאבק דון קישוטי. אז מה?
            שלושים וארבעים שנה אני וחברי הסוציאליסטים עומדים וצורחים "אחווה יהודית ערבית" אל מול במות מ. כהנא ויורשיו. וזו הייתה והווה הציונות האמיתית, האינכם רואים? ובכן הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו. משום שגם אם הפסדנו לכהנא במאבק על נפש ההמונים, אין זה אומר שאנו צריכים למסור לו מכנסינו.

          • ק.א. הגיב:

            ראשית, אם הפסדת לכהנא במישור "הנפשי" הרי שכבר מסרת לו (או ליורשיו) את המכנסיים. אינני מבין כיצד ניתן להפסיד (ועוד באחוזים העצומים שמדובר בהם למעלה מ 90%) במישור הנפשי ולהשאר עם המכנסיים. לדעתי בפוליטיקה המכנסיים הן הנפש וגם ההיפך. שנית, מה המשמעות של הפסד ספיציפי שכזה? האם אינך משול (למשל) לזוג נשוי – שמעשית חי בהיפרדות במשך עשרות שנים – אבל רק מכיוון שפורמלית טרם התגרשתם – אתה תמשיך לראות בכהניסטים, למינהם, את העם שלך. הרי לא מדובר כאן על "חילוקי דיעות" – מדובר כאן על מנטליות זרה שאין לדמיין שום נקודת חיבור אליה – אלא רק סלידה (הדדית). בכלל אני מתווכח איתך, לצערי עלי לומר זאת, כמעט לחלוטין רק מן המישור הרעיוני ולא מתוך תחושת שותפות גורל ישראלית (שמעבר לשותפות הגורל האנושית הכללית של שני בני אדם החיים במציאות אימפריאליסטית הונאתית).

  8. נועם הגיב:

    הצחיק אותי ,שכותב המאמר מצייין בין היתר ,שבזמן מלחמת העולם השנייה ,על הציונים היה להפסיק את פעולות האיבה נגד הערבים.
    רובם ככולם של פעולות האיבה התבצעו ע"י ערבים .מאורעות תרפ"א,תרפ"ט ,תרצו-תרצ"ט ועוד .

    • צדוק התקוה הגיב:

      נועם הכותב הוא אנטיציוני מה רציתה שיכתוב שהערבים תקפו את הישוב היהודי …..

      • אילן שדה הגיב:

        אינני אנטי ציוני. אני מציע שתתייחס לעובדות . אל תצמיד לי תארים.
        הפסקת מעשי האיבה היתה כמובן צריכה להיות עניין הדדי.
        לסיום – אל תהיה תמים. תחשב. תפעיל את המוח שלך..

      • צפור בודד הגיב:

        צדוק תמהני עליך שאתה הגר בבית מזכוכית הולך ומידה אבנים בקלות כזו ובמי?…במי שבא להעמיד מראה מלוטשת מול פניך ופני כולנו כחברה שהתחנכה ללעוס פרופגנדות מכובסות כדי זרא. התכבד נא וצא כחברים ימנים ושמאלים אחרים כאן ותוכיח באופן מושכל שאילן טועה ואהיה הראשון לתמוך בך. אך בחלקך סופרלטיב כזה ("אנטיציוני") לכותב ועוד מבלי לנמק, הנך נמצא מחזק דעתי בעל כורחי (כקיביצר הבוחן מהצד דיונכם), שהוא הציוני האמיתי מבין שניכם (ע"ע: "הפוסל במומו פוסל").

  9. שלום הגיב:

    אני רוצה להודות לכותב המאמר, זהו נושא חשוב שלא עולה על סדר היום הישראלי וחבל.. ישר כוח לך

  10. לא יודע מה עשו ה'ציונים'... הגיב:

    אבל יודע מה עשו הקומוניסטים:

    כרתו ברית רשמית לידידות ושיתוף פעולה עם הנאצים –

    http://img2.timg.co.il/forums/1_149692515.jpg

    וגם צעדו איתם ב'מצעד ניצחון' משותף של הצבא האדום והוורמאכט הנאצי בפולין הכבושה ע"י שני משטרי הטרור, החום והאדום.

    http://www.ovguide.com/german-soviet-military-parade-in-brest-litovsk-9202a8c04000641f800000000f1672de

  11. רמי הגיב:

    היהודים (לא רוצה להשתמש במילה "ישוב" המוכתבת לי) בפלסטין ידעו, מי קודם ומי יותר מאוחר, שהגרמנים רוצחים יהודים בסדר גודל של רבבות ובאופן "תעשייתי". הם ומנהיגיהם לא עשו כלום, לא נקפו אצבע, המשיכו חייהם כאילו כלום, השקדיה והשיטה פורחות וסלינו על כתפינו (אני אישית נשאתי טנא על ראשי ביום שבו אושוויץ כילתה כרבבה יהודי הונגריה!). תגידו שלא היה מה לעשות? את השטות הזו צריך לדחות. הם אפילו לא זעקו, לא בכו, רק חיכו שהחתול הדרוס ימות ויחדל מחירחוריו…. בספר של ביג'י שיש לי הוא נואם בשובו מאוסטרליה ואומר בערך כך: כשתגמר המלחמה ניקח את היהודים שישארו ונבנה איתם. אבל מה עם היהודים הנשרפים עתה, כשאתה באוסטרליה? יא שותף לפשע? להם לא היה לך לא כוח ולא כסף ולא עניין ולא אפילו דמעות. אני חושב שצריך ללמד אמת לדור הצעיר ואת האמת להכניס גם ליד ושם (מוסד שמקומו באירופה יותר מאשר בארץ הישראלים שלא ידעו את וייסמנדל ושגם נכסו להם את השואה שלא כצדק וכדין וגם השתמשו בה להכות בעם הארץ, פשע על פשע).

  12. אילן שדה הגיב:

    המאמר מבוסס רובו ככולו על חומר כתוב שפורסם ברבים. העובדות הללו מקובלות כאמת היסטורית. אם כי בהחלט יתכן כי יש גרסאות אחרות. כידוע "ההיסטוריה נכתבת בידי המנצחים". מדינת ישראל, רוצה במונופול על השואה. היא השקיעה כסף רב במשרד התעמולה הציוני המכונה "מוסד יד ושם". מוסד זה מעסיק "קומיסרים ציוניים" אשר בנו "תעשיית שואה" מפוארת שמפרנסת אותם בכבוד. "שואיסטים" אלו עוסקים בכתיבת תולדות שואת יהודי אירופה כך שתתאים לתעמולה הציונית..

    • צפור בודד הגיב:

      אני מפנה אתכם ל"ביקורה של הגברת שואה ביד ושם", בביצועה המופתי של הנביאה נטלי כהן ומציין שראוי לצפות במחזה רחוב זה, לפחות פעם בחודש…וללמוד אותו לעומקו ולא לחדול.
      https://www.youtube.com/watch?v=flfUvPyLVZI

      • אילן שדה הגיב:

        לפני הצגות תיאטרון על השואה ראוי לדעת העובדות.
        העיתונות משמשת אכסניה לכותבים אשר במאמריהם מלבים את ההיסטריה הציונית בהקשר לשואה תוך התעלמות ממעשי ומחדלי הציונים. חלק מהמאמרים הללו לוקים באי דיוקים היסטוריים, אינם רציונלים ואינם מקוריים. התוצאה היא הישראלי הבור, בריון וחסר הדעת.

        • צפור בודד הגיב:

          אילן תחשוב שוב. לפחות לחלק מהצבור, נניח, החברה בגילאי העשרים שלושים דור שלישי בעלי השכלה וחשיבה עצמאית ופתוחה, ה"שוק טריטמנט" שמעניקה "גב' שואה", יכול להביאם לידי התפכחות ובחינה חדשה של הנושא. כלומר, בין השאר, הישר לסיפרות שמאמרך משמש לה כקדימון. בנוסף, הפנתי תגובתי הנ"ל לקבוצת האנשים כאן באתרנו הנמוכה במספרה, אך הגבוהה באיכותה. תמהני עליך שאינך רואה את הקשר בין עשיתם של מנהיגי הישוב היהודי בזמן מלחמת העולם השניה לבין פרי הביאושים עליו מצווחת ככרוכיה הנביאה נטלי.

  13. חבל שהכותב לא מספר על פעילות הפק"פ הקומוניסטית ב-1939-41 הגיב:

    עם כריתת ברית-הדמים בין סטאלין להיטלר, בין בריה"מ הקומוניסטית לגרמניה הנאצית ב-23 לאוגוסט 1939, והפלישה הגרמנית-סובייטית לפולין בשבועות שלאחריה, שינתה הפק"פ בן לילה את מדיניותה מן הקצה אל הקצה. במקום הקריאה למלחמת חורמה נגד הפאשיזם וגרמניה הנאצית התחילה הפק"פ לקרוא למלחמת חורמה ב'אימפריאליזם הבריטי' וכינתה את המלחמה של הבריטים בהיטלר 'מלחמה אימפריאליסטית' שלשוחרי הסוציאליזם ומולדת העמלים הסובייטית אין מה לחפש בה. הפק"פ גם ניהלה הסתה נגד הגיוס לצבא הבריטי וקראה ל'המונים הערבים' בעצם ימי הבליץ הנאצי על בריטניה להתקומם נגד בריטניה, ותמכה במרד הערבי הפרו-נאצי של ראשיד עלי אל-כיילאני והמופתי הפילסטיני הנאצי אל-חוסייני בעיראק שהסתיים בפוגרום ה'פרהוד' ביהודי עיראק. לא פלא שהבריטים דיכאו ביד ברזל את הקומוניסטים כגייס חמישי של היטלר ורצחו לא רק את אברהם שטרן (יאיר) ופעילים אחרים מהלח"י, אלא גם פעילים של הפק"פ ובראשם מזכיר מחוז ת"א סיומה מירוניאנסקי. רק ב-22 ביוני 1941, עם פלישת גרמניה הנאצית לבריה"מ,עשתה הפק"פ את הפליק-פלאק הכי-מפורסם שלה כשלפתע חזרה ל'מלחמה נגד הפאשיזם' ועברה לש"פ עם הבריטים.

  14. דוד עציון הגיב:

    ברור שהתנועה הציונית (ולא פחות מכך, יהדות ארה"ב) טעתה והתנהגה באטימות ובאיחור לנוכח המידע על השואה. אך האנטי-ציונות של כותב המאמר מציגה תמונה מעט מעוותת:

    1. בשנים 1936-39 הגורם התוקפן העיקרי היו הפלסטינים, לא היהודים. מצחיקה הדרישה "שיפסיקו את פעולות האיבה" כלפי הערבים והבריטים
    2. מספר המתנדבים היהודים לצבא הריטי היה רב הרבה יותר ממה שצויין, והתקרב ל-40 אלף
    3. הבריטים לא רצו שהמלחמה שלהם תיראה "יהודית" מדי, ולכן (לפחות בהתחלה) לא רצתה מגוייסים רבים, ואת אלו שכן – לתפקידי שירותים בעיקר. כפי שבצבא הבריטי היו יחידות מלאומים שונים, הדרישה היהודית ליחידה לוחמת משלהם – לגיטימית לגמרי. ה"בריגדה" אכן הוקמה, אך באיחור רב

    • אילן שדה הגיב:

      אינני יודע מי זה דוד עציון ומדוע הוא סבור כי אני אנטי ציוני. אני מתייחס רק לעובדות ומציע שעציון יתייחס רק לעובדות . טוב יעשה עציון אם ימנע מלהצמיד לי תארים.
      "הפסקת מעשי האיבה" היתה כמובן צריכה להיות עניין הדדי. הדבר מובן מאליו. כל ילד מבין זאת.
      לפי המידע שברשותי התגייסו לצבא הבריטי 25 אלף- מרביתם רק לקראת תם המלחמה. יתכן שהיו נוספים בשירותים אחרים.
      הבריגאדה הוקמה באיחור רב והגיעה לקרב מאוחר מאד. רק שבועיים טרם התאבדות היטלר. האשמה על בן גוריון- לא על המתנדבים הצעירים. הוא התעקש על "בריגאדה עברית". סיבותיו עימו.
      יצחק בן אהרון ואלמוגי התנדבו לשרות בצבא הבריטי . כך היו צריכים לעשות כולם.

      לסיכום, לא היתה כל הצדקה להשתמטות היישוב הציוני משרות במלחמה שלא היתה צודקת ממנה בהיסטוריה. מה גם שבמקרה היה מדובר בשואת העם היהודי….

  15. חצי אמת, כידוע, גרועה משקר... הגיב:

    נכון שבריטניה וארה"ב האנטישמיות סרבו להפציץ ולפגוע במכונת ההשמדה הנאצית, אבל גם מולדת העמלים הסובייטית היתה אדישה לגורל היהודים המושמדים. הצבא האדום שלאחר הניצחון בסטלינגרד בראשית 43 התקדם בכל החזיתות, התקרב במהירות גם אל מחנות ההשמדה הנאציים שמ-44 היו כבר בטווח התותחים והמטוסים הסובייטיים. אעפ"כ הם לא ירו אפילו פגז אחד ולא הורידו אפילו פצצה אחת על מתקני ההשמדה ומסילות הברזל. במקום להפציץ את אושוויץ חיל האוויר הסובייטי ערך הפצצות כבדות על קניגסברג, על הלסינקי, אפילו על ברלין, והארטילריה הסובייטית כתשה את הגייסות הנאציים, אבל שערה אחת לא נפלה מראשם של משמידי היהודים והגייסות שאיבטחו אותם. האגדה מספרת שהצבא האדום 'שיחרר את אושוויץ' – בערך כמו שהוא 'שחרר' את השדות והיערות מסביב שהיו במיקרה בנתיב התקדמותו. כשהוא הגיע לאושוויץ כבר לא היו שם גרמנים, אלא מתי מעט שרידים יהודיים גוועים ברעב ובמחלות.

    • אילן שדה הגיב:

      הדברים שכתבתי נכונים במידה רבה גם לגבי הצבא הסובייטי. אז מה?
      זה מוריד מאחריות הציונים? אחריות האמריקאים והבריטים?
      למיטב ידיעתי (אמי היתה שם…) האמריקאים והבריטים הפציצו מן האויר בסביבת אושוויץ אבל לא את אושוויץ ביקרנאו או מסילות הברזל אליה.

      • אילן שדה הגיב:

        הערה אחת לזכות סטלין:
        האיש היה עריץ רוצח המונים. אבל הוא היה מציל היהודים העיקרי בתקופת השואה. הוא ציוה לפתוח שערי ברית המועצות בפני היהודים הנמלטים.
        מרבית "ניצולי השואה" שברחו ניצלו בזכות סטלין.

        • אילן שדה הגיב:

          ספור "שחרור אושוויץ" הוא אכן תרמית.
          אסירי המחנה- לרבות אמי ואחותה – יצאו ל"צעדת המוות" לגרמניה – ברגן בלזן.

        • סטאלין 'מציל היהודים העיקרי'... הגיב:

          סטאלין לא פתח שום שערים בפני היהודים הנמלטים.

          סטאלין כבש תוך שיתוף פעולה עם היטלר כמחצית משטחה של פולין שבו חיו המוני יהודים. בנוסף, יהודים רבים נמלטו לשטחים האלה מפני הנאצים. בתום תקופה קצרה של בלבול ואי-סדר הצבא האדום והנקו"ד אילצו יהודים רבים לחזור לשטח שנשלט ע"י הגרמנים ומנעו מיהודים אחרים לחצות את הקווים. יהודים רבים חזרו מ'רצונם' לשטח הגרמני שבו נותרו בני משפחותיהם. בשטח הכבוש ע"י הסובייטים החלו עד מהרה פעולות דיכוי אכזריות נגד האוכלוסיה ע"פ הדפוס הסטאליניסטי הידוע. רבבות נרצחו ומאות אלפי פולנים, אוקראינים, באלטים וכו' הוגלו לגולאג בסיביר ובאזור הארקטי ונספו שם. ביניהם היו רבבות יהודים. יהודים אחרים, פליטים מפולין הכבושה בידי הגרמנים, התרכזו בלבוב וסביבותיה ומשם גורשו לסיביר, לאוראל ולמרכז אסיה, מה שבדיעבד הציל את חייהם. פעילים פוליטיים (לדוגמא בגין) הושלכו לגולאג או פשוט נרצחו ע"י הקומוניסטים, כמו מנהיגי הבונד בפולין ארליך ואלתר, שברחו לרוסיה מפני הנאצים. אין ספק שברית היטלר-סטאלין פתחה את הדרך למלחמה ולהשמדת יהודי פולין ואירופה בכלל.

          • אילן שדה הגיב:

            במהלך מלחמת העולם השנייה שימשה ברית המועצות מקלט למאות אלפי פליטים יהודיים. לאחר הפלישה הנאצית לפולין ברחו יהודים רבים לאזורים המזרחיים של פולין, שסופחו לברית המועצות, ואחרי תחילת המתקפה הנאצית על ברית המועצות, נמלטו מאות אלפי יהודים מהאזורים המערביים של המדינה, שנכבשו על ידי הצבא הגרמני, לאזורים מרוחקים של ברית המועצות, שלא נמצאו בסכנת כיבוש, ולרפובליקות האסיתיות. היהודים אף קיבלו עדיפות בתור לנסיעה ברכבות, שפינו אזרחים מהאזורים שנמצאו בסכנת כיבוש נאצי, במסגרת "פקודת הרכבות" הידועה של סטלין. לא היה זה מקלט אידאלי, משום שרבים מהפליטים היהודיים נשלחו לעבודות כפייה ורובם חיו בתנאים קשים וסבלו ממחסור במזון בתקופת המלחמה. אך הוא בוודאי היה עדיף על החלופה של הישארות תחת השלטון הנאצי. ניתן לומר שיחסה של ברית המועצות כלפי הפליטים היהודיים היה הומני בהשוואה למדינות רבות אחרות, שסגרו את שעריהן בפני פליטים יהודים.
            WIKIPEDIA

          • על גורל הפליטים היהודיים בבריה"מ הגיב:

            After the Soviet and German partition of Poland, the Jewish population of the Soviet portion became Soviet citizens, though some were arrested and thousands were deported to remote internal frontiers as “class aliens.” Of those who fled the German portion of Poland between 1939 and 1941, a considerable number (possibly as many as 100,000
            3
            ) were deported as class aliens, and a large number were evacuated or successfully fled the German invasion. We may never know the actual figures, but we can say that many thousands died as exiles or evacuees, and many thousands more who failed to evacuate in time were murdered by the Germans and their allies.

            http://www.academia.edu/1777909/_Paradise_Lost_Postwar_Memory_of_Polish_Jewish_Survival_in_the_Soviet_Union_

        • סטאלין 'פתח שערים' בפני היהודים? הגיב:

          >>בשטחים המסופחים הונהגה בשנים 1939-1941 בידי שירותי הבטחון מדיניות של 'סובייטיזציה' מואצת. הארגונים היהודיים פורקו, נסגרו בתי-הספר העבריים, חדלה להופיע עיתונות יהודית עצמאית וחוסלו המפלגות הפוליטיות. נאסרו והוגלו המוני יהודים שהשלטונות הסובייטיים הגדירום 'יסודות עוינים מבחינה פוליטית' או 'מסוכנים' בגלל מוצאם החברתי.

          הפליטים, מרביתם יהודים, היו בעיה מיוחדת. רובם היו חסרי בית ומקום עבודה. למרביתם היו קרובי משפחה בשטחי פולין הכבושים בידי הגרמנים. השלטון ניסה להתמודד עם הבעיה על-ידי גיוס הפליטים הללו מרצונם לעבודה בפנים בריה"מ, אך הניסיון נכשל. למאות אלפי הפליטים ניתנה ברירה בין קבלת אזרחות סובייטית, שכללה הגבלות כגון איסור מגורים במרחק של 100 ק"מ מהגבול ובערים הגדולות וכיוצא באלה, ובין שיבה לבתיהם בשטחי פולין הכבושים בידי הגרמנים. רובם הגדול של הפליטים בחרו באפשרות השנייה. הסובייטים ראו בכך חוסר נאמנות לשלטון וביוני-יולי 1940 הגלום לפנים בריה"מ.<<

          http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15576

  16. זוהי הציונות הגיב:

    ב.ג. נתן הוראות לסרס ערבים – המנטליות הציונות לתפארתה…

    מוגש כשירות לציבור עי ארגון להב"ה

    http://www.youtube.com/watch?v=Z4OIPtMWeX8

  17. שירה הגיב:

    היה מאלף לקרוא. תודה רבה מכל ה♥.
    אני רק רוצה להוסיף שכאז כן היום, לאיש לא אכפת מניצולי השואה, הבנקים גנבו את כספי השילומים שלהם "כדי לבנות את המדינה" והיום הם מתים בחוסר כל, חולים יותר מקשישים אחרים ורדופי הרוחות הרעות של העבר. בן גוריון ול דורות הפושעים שקמו אחריו רוצים את הצבר החזק ויפה התואר שילך למות במלחמות האימפריאליסטיות, יאשר צעיר לנצח ויהווה השראה לעוד מיליוני יפי בלורית שטופי מוח לעשות כמוהו ואת כל השאר לבכות עם ההמנון ולשנוא את "אויבנו". הוא אמר אנחנו לא צריכים את האנשים החולניים האלו שיבואו לכאן. אנחנו צריכים אנשים חזקים. גם בארצות הברית לא היו הדים. באחד העיתונים האמריקאים הופיעה שורה אחת קטנה "2 מיליון יהודים מתו במחנות". הימלר קיבל את הרושם שאף אחד לא מעוניין ביהודים שבעצם כולם רוצים את ההשמדה הזאת. יום אחד גם בישראל יוכלו להסתכל לאמת הזאת בעיניים ולהתמודד איתה. להבין שבעולם אימפריאליסטי שבו הכל מבוסס על שקר, מי שחלש אוכל אותה ולא משנה באיזה אשליות של עם שמם מאכילים אותן.

    • אילן שדה הגיב:

      מברך על התגובה החכמה של שירה. ירבו כמותך. אולי הגיע זמן לפעול?

      • צפור בודד הגיב:

        מצטרף למחמאות.

      • שירה הגיב:

        מזמן הגיע הזמן לפעול. אני מאוד מקווה לחרם בינלאומי חזק על כל תוצרת ישראלית ואני מעודדת את זה בלי סוף בשבדיה. חבל לי על ניצולי השואה וכל הקורבנות של הרוע, כולל הפליטים שעוברים גיהנום בסהרונים וכמובן הפלסטינים. אין תקווה לישראלים. אנחנו לא יכולים לתקן את החבר ה רק לעזור לקרובים אלינו. מי שיכול צריך לעזור כלכלית ולשכנע פלסטינים לנצל את חלון ההזדמנויות ולקבל מעמד פליט במדינות שונות בעולם. מדינה ועצמאות לא תהיה להם, רק סבל ומוות. זה כמו לצפות מהימלר לשחרר את המחנות (או מבן גוריון, אותו זן רקוב חסר לב).  

  18. אילן שדה הגיב:

    המפלגה הקומוניסטית שלטה בברית המועצות והיה לה עיתון פראבדה – "האמת" ברוסית. העיתון היה שופרה הרשמי של המפלגה הקומוניסטית במהלך שלטונה החל מ-1918 ועד 1991.
    בפראבדה פורסמו רק דברי אמת. כך הוסתרו פשעי סטאלין שנים רבות.
    בממסד היהודי שולטת הציונות מזה 90 שנה. הממסד הציוני דואג להסתיר את פרשת בגידת הציונות בשואה. רק היסטוריונים לא יהודים עוסקים בכך. "השואה" היא נכס ציוני אסטרטגי כמו מפעל הטקסטיל בדימונה.
    האם תמשיכו לתת יד לכך?

  19. אילן שדה הגיב:

    אף עיתון לא מפרסם דבר אודות בגידת הציונים. גם לא העיתון "הליברלי" "הארץ".

  20. אילן שדה הגיב:

    תגובת "הארץ":
    שלום רב אילן,

    העברנו את מאמרך למספר מומחים בעלי שם (אפשר לומר עולמי) בתחום (יותר מאחד כדי למנוע הטיות ולקבל מניפה רחבה ככל האפשר של התרשמות) ודעתם הייתה כי במאמר יש אי דיוקים רבים ושגיאות למכביר וטענות – שאף שנשמעו פעמים רבות – עדיין לא נמצא להן ביסוס רציני.

    לכן אנו נאלצים לדחות את המאמר.

    תודה,
    רוית

  21. אילן שדה הגיב:

    מי שסבור כי ראוי לכבד את חופש הדעה וחופש העיתונות בעיתון "הארץ" מוזמן לכתוב למר עמוס שוקן:
    Amos Schocken ‫‎<amos.schocken@haaretz.co.il

  22. מחקר אקדמי הגיב:

    ב. בית צבי כתב את מחקרו האקדמי (הדוקטורט כמדומני) בנושא בספר "הציונות הפוסט אוגנדית במשבר השואה"
    הספר אזל מזמן אך מי שימצא אותו יקרא את הממצאים הנזכרים במאמר והרבה מעבר לזה

  23. אורי הגיב:

    אם יהודי אמריקה לא הצליחו לעזור לאחיהם באירופה על אף שהיו עשירים בהרבה ומקושרים לצמרת השלטון המקומית לא ברור לי כיצד יכלו בן גוריון וההנהגה הציונית בארץ להשפיע מול ממשל בריטי שהיה עויין למדי ליישוב היהודי. (אף מילה לגבי הספר הלבן?)

    האמונה הזאת ולפיה ליהודים יש כוח רב והעולם ירקוד לפי החליל שלהם היא חסרת שחר ולצערי גם מתכתבת עם סטריוטיפים אנטישמיים.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים