מעשי השחיתות האמיתיים או המדומים של ראש הממשלה בנימין נתניהו צפים ועולים שוב, הדוקטרינה המדינית שלו התנפצה לגמרי, ועדיין עלובי הנפש מהמרכז הלאומני סבורים, שאין לו תחליף. כך הפכה הפוליטיקה הישראלית לפתטית. הידיעות על אודות ביביטורס משעממות את הקוראים ואת הצופים, שהפרשיות למיניהן של גדולי המדינה היו להם לזרא. כבר קראנו את כל הפרטים בפרשיות הקודמות והצעירים בני ימינו, מגיל 16 ועד 30, חושבים ממילא שהפוליטיקה היא מושחתת ושרוב הפוליטיקאים הם גנבים. מכן נובעת הפופולאריות היחסית של חבר הכנסת דב חנין. הוא אולי קומוניסט, חושבים הבורגנים, אבל למצער איש ישר, פיו ולבו שווים וההתמקדות שלו בפוליטיקה הירוקה מסיחה קצת את דעתנו מהערבים.
אלא שה"ערבי עם נרגילה" באמת אורב לנו אחרי כל משפט בעברית, כפי ששר לנו מאיר אריאל הגאון המנוח. זוהי עובדה נצחית, נתון ברור בשטח כפי שכתב השבוע גדעון לוי ב"הארץ", ולכן המלחמה בטרור של ביבי איננה אלא אשליה. היא נכשלה בכל מקום, וסופה שתוריד את כולנו ביגון שאולה. לכן אין אנו פטורים מדיון בה ובתוצאותיה כמעט בכל שבוע. מראש ידענו שהוא משווק לציבור דברי הבל בלתי מוסריים, אידיאולוגיה כוחנית מבלי שיהיה לישראל את העוצמה הדרושה להגשים אותם הלכה למעשה. במשך שנים חפר לנו נתניהו בנושא האיראני, ובסופו של דבר הפכה איראן לבת ברית של "השטן הגדול", כדי להילחם במורדים האיסלמיים, שהם סונים קנאים. "מדינת הטרור" השיעית חוששת מעורפי הראשים בעיראק וסוריה יותר מאשר מישראל או אפילו מארצות הברית. מכל נושא הקשור לאזור מצליח נתניהו לדלות עוד קונפליקט עם הממשל הדמוקרטי בארצות הברית. הפעם הפער בעמדות הוא אמיתי. הנשיא ברק אובמה חושש שנתניהו מנסה לחבל לא רק במעמדו בתוך הציבור האמריקאי, אלא גם באסטרטגיה הגלובאלית שלו. השנאה בין השניים מקרינה על שאר פקידי הממשל, ובכך הותרה הרצועה גם בזירות הפוליטיות האירופיות, שכבר מזמן רואים בממסד הישראלי מטרד כמעט בלתי נסבל.
כיצד יכול ביבי להטיף לכל העולם לעקור את הטרור ולהילחם נגד "מדינות טרור", כאשר יישום הדוקטרינה שלו בשטחים איננו אלא פארסה? ראש הממשלה משוּל לשודד שגילה שהדירה שאליה פרץ מיושבת במשפחה ברוכת ילדים. הוא הורג את כל בני המשפחה, אבל הסערה מסביב גורמת לו לנטוש את הדירה מבלי לגנוב דבר. בעולם מתוקן היה ראש הממשלה עומד לדין בבית המשפט הבינלאומי בהאג. בינתיים העונש שלו הוא צנוע: הדוקטרינה שלו איננה קיימת עוד, ההילה שלו כמומחה ללוחמה בטרור נעלמת בהדרגה, והוא עצמו מואשם שוב בשחיתות.
כל התבטאויות האחרונות שלו חושפות את אובדן הדרך וכרסום הביטחון העצמי. ראש הממשלה, שהפעיל חיל אוויר משוכלל כדי למחוץ ארגון פלסטיני קטן, טוען בכל מקום שהוא ניצח. ביבי הוא יחצן-על שאיבד את הקשר עם הציבור ואת היכולת לבחון את מצב הרוח הלאומי. רק האמונה שאין לו חלופה ברגע זה מאפשרת לו להמשיך. אשתו שרה נתניהו ממשיכה לטפח את המיתוס שבעלה הוא האחד בדורו. אם היא צודקת, לא נותרה לנו תקווה כלשהי.
כמו רוב בוני המיתוסים, הגברת נתניהו איננה בוחלת בסילופים בוטים, סומכת על זכרונו הקצר של הציבור, ומנסה עתה לשווק לתומכי הליכוד שבעלה היה "תמיד" נגד ההתנתקות מעזה. למזלה הרע, יש עוד אנשים שזוכרים היטב את הסיפור על כל פרטיו ודקדוקיו. אני עדיין יכול לשוות לנגד עיניי את אהוד אולמרט מגחך בבוז תהומי כאשר נתניהו חזר לאולם המליאה והצביע בעד ההתנתקות. נכון שהוא נאם נגד, אבל הצביע בעד. זו לא הייתה הפעם הראשונה: בשנת 1996, אחרי שיחצניו בישרו לו שרוב הציבור תומך בתהליכי השלום ובהסכמי אוסלו, נתניהו שינה את דעתו השלילית. את כל מערכת הבחירות שלו ביסס על מחויבותו כלפי ההסכמים, וכך זכה בראשות הממשלה באקט של הונאה, שגם הוא לא זכה לעונש כלשהו. אבל מקץ שלוש שנים המדיניות שלו התמוטטה. הוא דיבר בעד השלום אבל עשה כמיטב יכולתו לקעקע את יסודות ההסכם. בסופו של דבר העביר את השלטון לאהוד ברק, שבעצם המשיך את דרכו של נתניהו, פעל נגד האזרחים הערבים והרס בכוונת מכוון את אמון האזרחים בשלום וגם את מפלגת העבודה שאותה פילג. כך נשארו הישראלים בתחושה של העדר חלופה. ברק ונתניהו יצגו מדיניות זהה והפכו את היריבוּת ההיסטורית בין המחנות ליריבות לכאורה. כולנו חשנו, שהתוצאות בקלפי לא ישנו את האוריינטציה הישראלית ולא יעניקו צדק לפלסטינים. כל מה שקרה מאז הוא תוצאה ישירה של הטרגדיה הפוליטית הזאת.
בגדה המערבית הכבושה הצליחו האמריקאים והישראלים לרסן את ההתנגדות הפלסטינית ולהשתלט על הביטחון הפנימי ועל הכלכלה של הרשות הפלסטינית. ברצועה המשיכה התנועה הלאומית להתקיים בחסות חמאס. "צוק איתן" היה מעשה הונאה קלאסי של ביבי. הוא ניסה להשתמש ברצח התלמידים כדי ליזום מלחמה נגד חמאס בגדה, ניתב אותה לעזה, הרס חלקים מהעיר וגרם להרג אלפים, מבלי שהשיג דבר. אין לו מדיניות, אין לו אישיות (אבל יש לו אישה) והוא מתבצר במעמדו כ"גוליבר בארץ הגמדים".
האם יצליח רביב דרוקר לשכנע את הפרקליטות להגיש כתב האשמה מבוסס נגד נתניהו? זה שנוי במחלוקת קשה. היועץ המשפטי יהודה ויינשטיין מתנהג כאילו היה פרקליטו הפרטי של ביבי, והזעקה נגד ביבי בתקשורת היא מתונה, יחסית לראיות המצטברות והולכות נגדו. ייתכן שהציבור הנאור, המחויב לנורמות אזרחיות נאותות, יזכה לראות את נתניהו עומד לדין בישראל, כהקדמה להופעתו האפשרית בהאג. אבל אנשי שמאל שמייחלים גם לשינוי מדיני לא יימצאו נשכרים. התמיכה בימין גדלה חרף הכישלון בעזה ולמרות מחירו הכבד גם בחיי ישראלים צעירים. הבסיס הפוליטי להחזרת דן מרידור או מיקי איתן להנהגת המדינה איננו קיים עוד. פשיטת הרגל של ביבי תאפשר לפשיסטים הצעירים המקננים בסיעת הליכוד לתפוס את מקומו, ולהתחיל בהליכי חקיקה גזעניים בעליל. הנשיא רובי ריבלין ימשיך להיות מחסום מוסרי נגד הגזענים, אבל לא יפעל נגד ההתנחלויות. ריבלין הוא עדיין נשיא מצוין, ואיתן בהתנגדותו לדחיקת רגליה של השפה הערבית ולשאר הצעות החוק של הפשיסטים. כל זה אינו מונע את התהליך הפוליטי הפנימי, שמבשר את תבוסת השמרנים הלאומיים וניצחון הפשיזם הפופוליסטי.
התמוטטות דוקטרינת נתניהו בנושא הטרור היא חשובה, בתנאי שבני הדור היותר צעיר יתרגמו אותה לתוכנית שלום מציאותית. זוהי התקווה האחרונה.
- פורסם בכל העיר, 12 ספטמבר 2014
כבר אמר זאת יוסף חיים ברנר: מצד ההגיון אין עתיד לעם היהודי. היתה לו סיפא שהיתה נכונה לזמנה (אולי) אבל היום אין לה שחר ("… אבל בכל זאת צריך להמשיך לעבוד"). אכן, ה"דוקטרינה" של ביבי פשטה את הרגל והוא ממש התחנן לחמאס שיסכימו להפסקת אש, אבל לא בזכותה של דוקטרינת קיר הברזל ביבי מולך במדינה ובעם הזה אלא בזכות היותו אטד במדינת מדבר שממה ואובדן דרך. הוא או מחליפיו יהנו מתמיכה מלאה של תועי מדבר שלעולם לא יקומו ויצאו מתוך השממה, שהיא להם מעון וחפץ.
ביבי מנהל את ישראל כאילו היתה עסק פרטי שלו. הניהול הוא בהתאם לצרכים המאפיונריים של שולחיו מהאימפריה והישראלים פשוט נימשכו למלכודת והאמינו בו. לפני ביבי היו אלה קרימינלים דומים אחרים שפעלו בשיתוף עם גורמים רקובים מן המערב. ישראל מלידתה קיטלגה את עצמה כילדה עבריינית מופקרת, בעלת אורח חיים כאוטי, פנויה להובלה, שאין לה בעיות מיוחדות עם פשיעה לאור היום בשירות האימפריה. זהו כנראה גם מקור הביטוי או"ם שמום, כלומר זו היתה בעיטה, פומבית(!), בעקרונות של משטר תקין – מבלי שום גבול -תרתי משמע. והעולם לא ידע כיצד להתמודד עם הגישה החוצפנית הזו (ועדיין אינו יודע). איכשהו היה לישראל נוח "להשתזף בעירום" בעוד האימפריה מציצה לה, לומדת וגם משלמת בעין יפה. במקום ללכלך את הידיים האמריקאים משאירים את המלאכה לציונים כי הם יודעים שהם טובים בעבודות מלוכלכות, כשרות-מסריחות ומאוד ריווחיות. סימביוזה. מצבינו כיום הוא תולדה של הדינמיקה העיסקית הזו. מעל השיירה הזו תלו דגלי כחול-לבן, רקדו הורה ורבנים תקעו בשופר. לפי שעה עדיין ישנם המלקקים את האצבעות מהבבל"ת הזה – אך כמה זמן יעבור עד שהשקר וההונאה יתגלו?
ל-ק.א תרשה לי לצטט את דברי מיינוף מכנופיית בדר מיינוף מתוך ויקפדיה
"המשמעות של אושוויץ היא ששישה מליון יהודים נרצחו ונזרקו אל פח הזבל של אירופה
על מה שהם היו:אנשי כספים.
היהודים הם אנשי האוצר ההון והבנקים- הגרעין הקשה של המערכת האימפריאליסטית והקפיטליסטית
הם שיצרו את השנאה והניצול…אנטישמיות היא למעשה שנאה לקפיטליזים"
ההבדל היחיד בינך לבין מיינוף שאתה מדבר על ציונים והיא מדברת על יהודים.
עלי, אתה יודע יפה מאד שאינני מתכוון בדברי לאותם פשוטי העם (הציונים) שאין להם יד בתכנון המצב ובוודאי שאינם מרוויחים ממנו מאומה (אגב וחוץ מזה, אתה אולי לא יודע אבל רוב הציונים אינם יהודים… אבל הכיף שבלהדביק לאחרים את הכינוי "אנטישמי" כנראה שעושה לך טוב וקשה לעצור את הסיפוק הזה). אבל אני רוצה לשאול אותך, עלי, אם ביבי (למשל) היה מבקש ממך לשדוד את הפלסטינים בשביל "תקומת העם היהודי" מה היית עונה לו? שזה אסור?…
להבדיל מהשמאל, לימין בישראל, יש "דוקטרינה" התישבותית.
אנחנו (אנשי השמאל) נוהגים לקרוא לה ביאושנו: "התנחבלות", המבוססת על לאומניות פטריוטית דביקה מהולה בפגניזם משיחי מתאבן וכולה רוטב בר בי קיו קפיטליסטי חזירי (קפ"ח).
המפתח לשינוי נעוץ בתפיסת המושג ציונות ובהחזרתה למקורותיה.
הציונות היא סוציאליסטית, חילונית, דוגלת בשת"פ יהודי ערבי. ותפקידה לשמש אור לכולם, בבנית חברה נאורה. על בסיס שורשי עשב המעורבים ללא הפרדת גזע, דת ולאום וע"פ עקרונות החיברות.
אם אכן תחזור הציונות ותתקבל ככזו, יחזור הצבע ללחיי הסוציאליזם באזורינו.
משום שהציונות היא היא האבן השואבת לתקומת ישראל- פלסטין ולבניתה.
כלומר חיבים לראות התמונה הכוללת ולהבין שהכידונאות המתנחבלת הלאומנית משיחית יהודית, עוררה על עצמה את חרבנות (מלשון חרב) הטרוריזם של השריעה והחליפות המוסלמית. ושתיהן, הנאבקות כאן מרה, על גופם המיוסר של העמלים ואדמתם, הן בעצם, שליחותיו של הקפ"ח הגלובלי והן הן, אויבות התקומה הסוציאליסטית במרחב.
כלומר, התעקשותי על הגדרת הציונות (כסוצ' דא עקא), אננה צייקנות על קוצו של יוד, כי אם עקרון מהותי, על פיו נחיה או נמות.
אני לא שמעתי שהציונות היא האבן השואבת לתקומת ישראל – פלסטין וזה המשפט הכי טיפשי ששמעתי בשנה האחרונה.
כל משחקי המילים הכאילו שנונות נגד המתנחלים לא ידחיקו את העובדה שלשמאל אין שום פתרון מדיני אלא הטפת הלכות מוסר, התחסדות והרבה מאוד ציניות.
לא משכנע
תחליט, או שלא שמעת, או שזה משפט טיפשי.
ואם זה משפט טיפשי, אנא נמק, ע"מ שנצא למדים דבר מה.
וכי רצונך הוא להכפיש ולבייש בלבד? תמהני.
לקלל יכול כל אחד, אך להעביר ביקורית ענינית ולנמק, זה האתגר.
כמו כן היכן אתה רואה שאני נגד ההתנחלות באי"ה? אני נגד כידונאות מתנחבלת מנשלת ומבזה. אך אנני נגד התנחלות של יהודים (וגם של ערבים) בכל אי"ה. אני הראשון שיתמוך בהקמת קיבוצים סוציאליסטים מעורבים ליהודים ולערבים בכל רחבי ישראל- פלסטין. כמו כן לשיטתי אסור אף לא להתנחלות אחת להתפרק ממקומה. יתרה מכך אני מתנגד לאיסור שמטילים הפלסטינים על מכירת אדמות ליהודים (ואתו כנ"ל לגבי מכירה לערבים).
גישתי אומרת שהציונות הינה סוציאליסטית. וע"כ כל המוצא הצדקה בנישול פלסטינים מאדמתם ובהקמת ישובים רק למען סוג מסוים של אוכלוסין (יהודים בלבד), נמצא סותר את הרעיון הציוני אותו הגו משה הס, הרצקה והרצל ולא הרבנים לוינגר ודרוקמן עם כל הכבוד.
הנה עניתי לך (באופן חלקי ביותר) ומבלי לכנותך בכינויי גנאי.
השתדל נא לענות כבן תרבות. ע"מ שדיוננו יצא נשכר.
לציפור,אתה מבקש לעשות מהציונות מה שהחרדים מתולדות אהרון עושים עם התורה (ומה שדע"ש עושים עם הקוראן,הם רוצים את האורגינל כדי להחזיר את הצבע ללחיים )
לא מילימטר ימינה ולא שמאלה ,כלומר תיקוני זמנים ואזימוט מול המציאות המתעתעת ,כלומר בעצם את כל הכינויים שיריתה לכיוון המתנחבלים הפגניים הם בבחינת הפוסל במומו פוסל ,כי אתה תולדות אהרון ,הלוקה בפגניות ועבודת אלילים .
הציונות חייבת להיות גמישה כמו נערת גומי ולא דוגמתית מתנשאת ,
סליחה, אך אנני מסכים עם שני הדמויים שנתת לציונות. הם מעלים קונוטציות (גם אם לא כוונת לכך), מיניות שוביניסטיות, האינך רואה זאת לבדך.
ראה נא מה אתה עושה לתנ"ך? שוב אתה מעמיד בינו ובין קוראיו מחנה שלם של סרסורים לדבר עבירה, המתימרים להסביר להדיוט, למה "מכוון האל" ובאותו זמן גם ליצר מערכת דתית היררכית שתגזור קופון מכך.
וכן, אני רוצה את האורגינל על אפך וחמתך הצייקנית וכן, על מנת להחזיר הצבע ללחיים, לחיי.
מה רע בכך? אני מעדיף שורה אחת ב"משלי", ע"פ כל "שולחן ערוך" וזו זכותי.
כלומר, הויכוח ביננו נסוב על משמעותה של הציונות.
אתה רואה בה כלי לממוש מאווי הלאום והמדינה של הישות היהודית ואני רואה בה דרך למימוש הזיקה לתנ"ך ולדברי נביאיו ובשורתם והגשמתם כאן באי"ה.
הציונות שלי היא אור לגויים ולכן היא מעל למגבלות הדתיות והלאומיות וכל כולה חילונית, סוציאליסטית באינטרנציונל מלא. ולעומתה זו שלך: לאומנית, חד דתית, משיחית וקפיטליסטית.
על כן, "ציונותך", אננה כלל ציונות בעיני, כי אם כידונאות מתנחבלת בשרות הקפ"ח (שאחריתה אחת, מלחמת שמד כנגד הערבים, צא וראה).
תרצה אשמח להרחיב הדיון בנושא.
לציפור,לגישתך אין שום צורך במתווכים וסרסורים כדי להפגישני עם "הגבורה",האלוהית או האידאית .
לכן אני נטשתי אידאות שבהם אדמורים לרוב וגוזרי קופונים משמאל ,ובהמשך לא השתדכתי עם ברי סמכא ואדמורים מהימין פשוט הבטתי במראה ועשיתי הכרה עם המנטור החדש שלי אמרתי,,,,נעים מאוד אני יולו אהלן אהלן,
הציונות שלי הפכה פשוטה שמחוברת לדעתי לאופי המאכזב של ההומו ספיינס ,שגן עדן ואחווה תמיד היו רק באגדות וזה פשוט עד כאב , השרדות קבוצתית של העדר שלי ולא של העדר השכן, אולי זה נראה כזה לא נאור ,לא אינטלגנטי אבל זה הלוז הפשוט וברור,
וזה תפקידה של הציונות שלי-
לדעתי הצנועה הציונות שלך עפה לגבהים דלילי חמצן ,,,,אבל אני מכבד את דעתך
יולו, אהבתי את תגובתך. אך מדוע אני עף "לגבהים דלילי חמצן"…?
קרא דברי שנית: אני מדבר על סוציאליזם. אבל שונה מזה המוכר לך (מרקסיזם). ובכן, כדאי ללמוד מהו.
אני מדבר על דמוקרטיה, אך שוב כזו השונה מהדמוקרטיה המוכרת לנו. והרי לך דבר נוסף לעסוק בו וללומדו.
אצלי משפט המפתח הקשור הן לסוציאליזם והן לדמוקרטיה, הינו: "שורשי העשב". האם המושג הזה מוכר לך?
"שורשי העשב", גם מקשרים בין תורת משה (שרי עשרות, מאות ואלפים) לסוציאליזם.
וזוהי אם כן מהותה של הציונות לפני שנוכסה ע"י היהדות (שהייתה ביננו, הגורם העיקרי ל…גלות עם ישראל): חילונית (במובן של שלילת עבודת אלילים, ה"מקדשת" את "העוסקים בה"), סוציאליסטית, פלורליסטית ודמוקרטית במלוא מובן המילה.
והעובדה שהאדם גלש לבור תחתיות, עדין אננה אומרת ש"פני הקרקע", הינם איזה "גובה עליון הדליל בחמצן". צריך קצת להתאמץ ע"מ לטפס ולהגיע עדיהם ותו לא.
כשאומרים איראן מדינת לא צריך לשים גרשיים מעל המילה טרור.
גם אם הם יותר מתונים מדאעש, והם לא.
עוד מאמר אישי נגד נתניהו וממש לא ענייני.
הבעיה שלאנשי השמאל תמיד תהיה תשובה: אם יתפוצצו אוטובוסים אחרי הסכמי שלום הם יאמרו שזה. ״מחיר השלום״, אם נצא למבצע צבאי תמיד הסיבה תהיה ״קיפאון מדיני״ וישראל תמיד אשמה.
תראו לי עימות אחד הערבים שאנשים כמו ברעם הצדיקו.
אולי מלחמת העצמאות וגם זה עם הרבה הסתייגויות.
תמשיכו לפרוח עם פרומיל מנדט ציבורי, כנראה שזה משקף כמה שאתם צודקים.
שבת שלום.
ילך ביבי יבוא ליברמן
אפשר גם להמשיך: ילך ליברמן, יבוא בנט….ילך בנט? בנט לא ילך, הוא ישאר. רק מה, יחד איתו יגיע גם באגדדי. כפי שציינתי כאן כבר לפני כמה חודשים: רישמו לפניכם השמות הבאים שימשלו בכיפה במרחב בשנים הבאות: בנט ובאגדדי. למרות השינאה וההבדלים ביניהם כביכול, ניתן לאמר די בבטחה, ששני אלה הגיעו אלינו מאותו מדור בגיהנום הפוליטי המקנן מתחת לרגלינו ושניהם גם אותו תפקיד: ביצור מעמד טייקונת הקפ"ח במרחבנו.
אבל השניים האלה הם "אחד" – לא אתפלא אם שניהם יהודים.
שאו ציונה נס ודגל….