הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 באוקטובר, 2014 4 תגובות

שר האוצר הבטיח כי לא יועלו מסים בשנה הקרובה. כרגיל אצל יאיר לפיד, האמת לא ממש נר לרגליו. הוא מציע להעלות את המס על העסקת עובדים זרים מסוימים – "מסתננים" בלשונו. והוא מציע להעלות את המס על עובדים זרים אחרים – ספורטאים. אבל זה באמת לא יפה להיות קטנוני. על שאלות של מסים לעולם אין תשובה מוחלטת נוסח כן או לא. מחצית השכירים בישראל לא משלמים מס הכנסה. ולכן העלאת שיעורי מס הכנסה כלל לא נוגעת להם. רבבות שכירים בישראל הם בעלי שכר כל כך גבוה שהעלאת שיעור דמי ביטוח לאומי כמעט לא מזיזה להם – כי לדמי הביטוח יש תקרה. אבל היא מאוד מזיזה לאותם שכירים שאינם משלמים מס הכנסה כי הכנסתם נמוכה מדי, אבל עדיין הם חייבים בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

סוציאליזם לעשירים וקפיטליזם לעניים, גרסת הודו מס מיסים taxgapsסוציאליזם לעשירים וקפיטליזם לעניים, גרסת הודו (מקור)

לפיד מנסה ליצור רושם כאילו מי שתומך בהעלאת מסים – מציע להעלות מס על כולם. ולזה – להטלת מס על כולם – הוא מתנגד. אבל הרי לא זה הסיפור. הסיפור הוא על מי מציעים להעלות מס? לפיד חושב שהעלאת המס שמשלם שחקן הפועל ירושלים בכדורסל לא נחשבת העלאת מס  (ואל תדאגו – המס שהוא מציע לא יוטל). יהיה מי שיחשוב שלהטיל מס מיוחד על המאון העליון – גם זה בסדר. כי מהמס הזה 99% מהאוכלוסייה יקבלו פטור.

"מדע הכלכלה"

בבתי הספר לכלכלה מסבירים שהעלאת המס השולי היא רעיון גרוע במיוחד. מדוע? כי ככל שהמס השולי יהיה גבוה יותר – כך יקטן התמריץ לעבוד. ואם אנשים יעבדו פחות התפוקה הלאומית תקטן ובעקבותיה רמת החיים. במיוחד, מלמדים, זה תופס לגבי העשירים. הם, אם ייקחו מהם יותר מדי, יברחו מכאן עם כספם. כאילו שמישהו בעולם כוסס ציפורניים בתקווה שמנכ"ל בנק המזרחי יברח מפקיד המס הישראלי, ויבוא לעבוד אצלו בלונדון או בקאבול. יש כלכלנים שחושבים אחרת. הם אמנם מעטים יחסית, אבל חלקם מוערך. כך פול קרוגמן האמריקאי ותומאס פיקטי הצרפתי שנושאים את צלב מיסוי העשירים  – ללא הועיל, כמובן.

הסיפור האמריקאי מעניין כי אצלנו אוהבים לחקות את מה שקורה שם. לפני 40 שנה המאון העליון שם (1% מהאוכלוסייה) החזיק ב-10% מההכנסה. היום המאון העליון מחזיק ב-20% מכלל ההכנסה. במקביל המס השולי שהיה 60% ירד לכ-40%. ככה זה כאשר הימין בשלטון.

לפי נתוני האוצר בשנת 2011 היתה ההכנסה הממוצעת ברוטו של משק בית  9,500 שקל. ההכנסה של המאון העליון היתה 120,000 שקל. לחודש. ההכנסה של נציג המאון היתה גדולה יותר מההכנסה של כל נציגי העשירונים מחוברים ביחד. לא רע לחיות שם, לפחות מבחינה כלכלית. אז מה בדבר מס מיוחד על המאון הזה? זה מה שהציעו קרוגמן, פיקטי ועוד כמה "שמאלנים כלכליים". שני חוקרים בכלכלה חברו לא מכבר לבדוק מה יקרה אם. פביאן קינדרמן ודירק קרוגר ביקשו לבדוק את הנזק מהטלת מס מיוחד על המאון העשיר ביותר. הממצאים: אין כל נזק כלכלי מהטלת מס שולי של 90%. לא פחות.

השבוע אמר שר האוצר כי ממשלות ישראל ניהלו "משחק שאפשר במשך שנים לקבוצות של אינטרסנטים ומיעוטים לקבל עדיפות בחלוקת המשאבים של החברה שהישראלית". אז מה דעתך, מר לפיד, להוסיף את המאון – מקום ריכוזם של האינטרסנטים – ל"מסתננים" ולספורטאים שראויים ליחס מיוחד במסגרת מדיניות אי העלאת מסים?

למאמרם של פביאן קינדרמן ודירק קרוגר (52, עמודים, באנגלית):
http://www.nber.org/papers/w20601.pdf

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. ליברליסימו הגיב:

    ההשוואה בין הפליטים האומללים לספורטאים הזרים לא נכונה. כדורסלנים אמריקאים שמהווים את רובם של הספורטאים הזרים כלל לא משלמים מס, ובכך גם יוצרים תחרות לא הוגנת עם השחקן הישראלי ושוחקים את מעמדו עד דק. כחובב כדורסל, זה חורה לי מאוד, ואני בספק אם הנוהג המגונה הזה ישתנה. שמעון בריון מזרחי לא ייתן יד שיפגעו לו בקבוצת הקולג'ים העלובה שלו. חוץ מזה הכל נכון.

  2. להעלות את המס על הגיב:

    להעלות את המס על סלט בנטניהו עם ChickenShit

  3. צפור בודד הגיב:

    מאמר חשוב (ברכות לגדעון), בעיקר לכל מי שהולך לבחירות הקרובות ומתכוון להצביע עם המוח ולא רק, עם הלב.
    90% מס לשכבות העליונות, נשמע פנטסטי. נראה לך גדעון, שיתקים? הרי לחץ התעשינים יוריד הצעה זו לקרשים, עודה במוח המפנטז עליה…ומה אין בידם? החל מהרעת תנאי העובדים ועד למכירת מפעליהם, לידי ידיים בעלות אינטרס לסוגרם או לפרקם לחלקיהם.
    לבד רואים, שאפילו בפרומילים אי אפשר להעמיק המיסוי עליהם. ונפוך הוא יותר ויותר הקלות נשפכות עליהם. משום שהם קבוצת הלחץ הגדולה במדינה, ולא פועלי חח"י, מקורות, מע"ץ, כל הרשויות, הנמלים ושדות התעופה ומי לא?…צריך א"כ לשאול כיצד זה אפשרי? כיצד מתאפשר הדבר בידי אותו אחוז אחד לשלוט בכולם? מהם כלי הקסם בידיו, המונעים מאיתנו לקום ולאגד כוחינו כאחד ולעמוד מולו?
    למשל: "שנאת אנשי המעמדות הנמוכים, את הסוציאליזם".
    זו נעשית ע"י הצגת הסוציאליסטים ("השמאל התבוסתני") כתומכי האויב. והאויב (בשל הנטל הבטחוני), הוא הוא, האחראי הבלעדי למצב הכלכלי הקשה.
    "השמאל" מפסיק להיות התרופה. "מיגורו של השמאל", היא "התרופה".
    למישהו יש כאן אנטי- דוט לכך, דרך חדשה להציע, משהו?

  4. צפור בודד הגיב:

    עודני ממתין לתשובות, אציע משהו בעצמי:
    סוציאליזם ימני.
    מתארגנים למען כולם (ולא רק עם יד שמאל, כי אם בשתי ידיים).
    ומי שלא מתארגן, הלך עליו….סתאם. אבל ברצינות:
    משני צידי הגבול.
    כלומר מפרש ס"ד מישראל במקביל לכזה מפלסטין.
    בהתחלה, דב זהבה ושלי מתאחדים איכשהו, איטס א מאסט.
    ושמים את שלי בראש והדגל הוא ס"ד.
    אח"כ הולכים לבוז'י ושמים אותו בראש ומצרפים לבני כסגניתו והדגל הוא ס"ד.
    אח"כ הולכים לבוגי ומציעים לו לעמוד בראש כולם והדגל הוא עדין ס"ד.
    במקביל גם אצל הפלסטינים צריך להתרחש דבר דומה ודי מבמקביל.
    לא יתרחש, לא יהיה שלום. חד וחלק.
    יהיה קפ"ח.
    כן יתרחש, אז יאללה, קבוצים (ומכל סוג: עבדכם היה למשל שותף ליצירת "עיר קיבוצית") מעורבים ישראלים פלסטינים, אין דרך אחרת.
    כלומר כמו באוניה עם 2 מפרשים המחויבים בהרמה במקביל, כך גם הפד' הסוצ' ישר' פלס', לא תוכל להפליג ללא תאום בין שתיהן.
    תחשבו רק על היתרון בזה שאם מתעסקים בהנפתם, לא צריך יותר, לחפש את הקו הירוק למשל…(כי למי אכפת ממנו?).

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים