בשיחה עם איש האוצר לשעבר, ירום אריאב, על תכנית נתניהו למע"מ אפס על מוצרי מזון בסיסיים, אמר/שאל מוטי קירשנבאום (ערוץ 10) כיצד זה שבארצות הברית – מדינה מתוקנת כלכלית – מסתדרים בלי המע"מ הזה? אריאב השיב שאמנם מע"מ אין שם אבל מס מכירה על כל מוצר יש ויש ומבחינה כלכלית מע"מ הרבה יותר מוצלח מה-sales tax האמריקאי. מה שמעניין בשיחה הזו הוא שאפשר להבין מדבריו של קירשנבאום, שלו שותפים רבים בישראל, כי ארצות הברית היא מדינת מופת כלכלית ואולי גם פוליטית. אז זהו, שארה"ב היא לא.
בניין הבורסה בוול סטריט, ניו יורק (מקור)
הנה לקט אמריקאי עבש לשוגים בפנטזיות אודות הדוד סם.
חינוך – נכון, יש בארה"ב כמה אוניברסיטאות מעולות אבל הרוב הגדול של החינוך האמריקאי הוא לא משהו להתהדר בו. חובבי מדידת איכות החינוך באמצעות ציונים יודעים כי בכל המבחנים הבינלאומיים ארה"ב תופסת מקום גרוע, במיוחד כאשר משקללים את הציונים ברמת החיים הכלכלית. נזכור: במרוץ לחלל, הספוטניק של ברית המועצות הקדים את ארה"ב. מה שמלמד שקיום איים של הצלחה אינו מעיד על הצלחה גורפת. הרווארד וייל וסטנפורד הם הספוטניק של ארה"ב.
בריאות – כאן המצב הוא מהגרועים שבמדינות המפותחות. אם נחזור לדברים מדידים הרי במדדי תוחלת חיים ותמותת תינוקות אפילו ישראל מוצלחת יותר. ושוב, יש כמה חלליות מוצלחות במיוחד במחקר וטיפול רפואי. אבל ברמה הלאומית ארה"ב היא לא.
עושר – שנים נחשבה ארה"ב למדינה העשירה בעולם. היא מזמן ירדה מגדולתה. במדדי העושר + אושר (human development index) התמונה בהחלט קודרת.
פשיעה – ארה"ב היא ההוכחה הכי "מוצלחת" לכך שהזכות ה"בסיסית" להחזיק בנשק כרוכה בקשר הדוק עם שיעורי הפשיעה. לא סתם הקולנוע האמריקאי עתיר סרטים וסדרות טלוויזיה על פושעים. שם יודעים על מה הם מדברים.
יציבות כלכלית – הקפיטליזם הלא מבוקר של ארה"ב אמור היה להחליק משברים כלכליים. בפועל קורה ההפך. יותר מכל מדינה סוציאל דמוקרטית הכלכלה האמריקאית נתונה לתנודות חריפות בהרבה. רק תראו לאיזה קושי נקלעה ארה"ב בעת המשבר שפרץ ב-2007 שממנו טרם נחלצה. לעומת איסלנד, בקושי פולקע כלכלי, שיצאה באלגנטיות מהמשבר הפיננסי שלה.
יעילות שלטונית – מכיוון שקפיטליסטים שונאים שירותים ציבוריים שמייצרת ומספקת הממשלה, נדלג לתחום הצבאי שבו גם הקפיטליסטים מהזן החזירי בדעה שהמדינה צריכה להתערב, ובגדול. הפנו, על כן, מבט לקוריאה, וייטנאם, אפגניסטן, עיראק, קובה וכל שאר המקומות שבהם הפעילה ארה"ב את כוחה הצבאי האימתני. מה יצא מזה? ניצחונות בוודאי שלא.
פערים חברתיים – I rest my case.
- פורסם בבלוג של גדעון עשת
הזכות ה"בסיסית" להחזיק בנשק כרוכה בקשר הדוק עם שיעורי הפשיעה, כותב גדעון עשת. אינדיקטור מצוין לכך הוא מספר האסירים בארה"ב, ובמיוחד האסירים שצבע עורם שחור — בהשוואה למספר השחורים שסיימו לימודים גבוהים.
הסטטיסטיקה הרשמית בארה"ב לשנת 2011 מונה 2,266,800 אסירים מבוגרים – כאחוז מכלל האוכלוסיה. בנוסף לכך 4,814,200 היו משוחררים על-תנאי (on Parole). סה"כ כמעט 7 מיליון. אם תוסיפו את מספר הנערים האסורים תגיעו ל-3% מכלל האוכלוסיה. כמעט מיליון היו שחורים, וחלק גדול "היספניים". ז.א. שבארה"ב אסורים מעל 707 למאה אלף תושבים. עכשיו לכו והשוו לקנדה: שם מספר האסורים 15,000 או 118 למאה אלף תושבים. בישראל יש 249 אסירים לכל מאה אלף.
wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_incarceration_rate
גדעון אם כל זה נכון אז מדוע כולםםםםםםםםםםםם רוצים אמריקה תראה כמה אלפי מהגרים בלתי חוקים שוטפים את ארצות הברית אם היה שם כל כך גרוע אנשים לא היו רוצים אמריקה בקיצור קפיטלזים קפיטליזים קובה סוציליסטית/ ברית המועצות[לשעבר] קומניסטית ותראה מה קרה לאותם מדינות כאשר אמריקה לא מתערבת במלחמות בעולם כמו ברואנדה שהטוצי וההטו שחטו אחד את השני היתה ביקורת על ארצות הברית שאינה מתערבת כולם חיכו שארצות הברית תתערב במלחמת העולם השניה כזכור אמריקה היתה נטרלית בתחלית המלחמה בקשר לפשיעה רוב גדול של אותם פושעים הם מהגרים מדרום אמריקה/ מקסיקו אותם כנופיות ממדינות הלטניותאז אולי לא גן עדן אבל לא גהנום ראה שגרירות אמריקה ברחבי העולם איזה תורים של אנשים הרוצים ויזה או להגר לאמריקה
מדוע? מכמה וכמה סיבות: נתחיל מתעמולה מיקצועית שאין לה מתחרים, מפירסום אפקטיבי, הוליווד, שטיפת מוח בלתי פוסקת, לחץ חברתי… מחוסר בתכנים אנושיים אחרים וסתם מטמטום-שלא חסר ממנו. מן הצד השני -מטירוריזם כלכלי וצבאי בכל פינות העולם שמדכא פיתוח ומטפל במי שמאיים על הדומינציה ומעמד ההגמוניה – הדבר יוצר שנים של תסכול וסבל שאך טבעי לנסות להחלץ מהם בכל דרך-עיין ערך הישראלים ששואפים להחלץ מהמכבש שבחיים רוויים בברבריות והונאה כמציאות של קבע. אנשים תמיד רוצים את מה שנראה נוצץ – אחרי שקיבלו את מבוקשם יום בהיר אחד מתפוצץ הבלון ופתאום נוחתת לה ההבנה שהכל (או כמעט הכל) היה בעצם טיפשות והונאה. אם לא מוכרת לך ההרגשה זה לא אומר שלא תרגיש אותה.
גם ברית המועצות בזמנו הפיצה תעמולה שהינה הקומנזים זה חלמו של האדם ואני לא זוכר שאנשים עמדו בתור ליד שגרירות ברית המועצות ברחבי העולם להגר לשם אני זוכר שכן אנשים ברחו משם מי שיכל אותם אנשים שהאמינו בחלום בקומנזים אשתמש במלים שלך אחרי שקיבלו את מבוקשם יום בהיר אחד מתפוצץ הבלון ופתאום נוחתת לה ההבנה שהכל (או כמעט הכל) היה בעצם טיפשות והונאה.
טוב באמריקה (יחסית..) כי מאז מלחמת האזרחים לא היתה מלחמה על שטחה…