בממשלה הבאה צריך שיהיה שר לדיור ציבורי במשרה מלאה. אי אפשר להמשיך ולהפקיר את האינטרסים של דיירי הדיור הציבורי לחסדיו של שר שיכון מזדמן, שבמקרה הטוב לא מתעניין בהם ובמקרה הרע מנצל בציניות את המפעל החשוב הזה, מפעל שאין לו תחליף.
החברות המשכנות פשטו מזמן את הרגל, משרד השיכון איבד את הדרך. וכאשר אין מצפון ואין מצפן מי שמשלם את המחיר אלו קודם כל הדיירים הפוטנציאלים – אנשים קשי יום שעברו ועדה, קיבלו כבר את האישור המיוחל, אבל דירה אין. קשישים, נכים, אימהות חד הוריות, אבות חד הוריים ועוד נזקקים שנכנסים לרשימת המתנה ארוכה ומייגעת, רשימת המתנה סטטית שלא מתקדמת לעולם, אלא כאשר מישהו מחזיר את נשמתו לבורא.
הפגנה בלוד למען דיור ציבורי, 2012
אני פעילה בענייני הדיור הציבורי עוד מהימים שח"כ רן כהן פעל לחקיקה בעניין. מאז הספקתי לטפל במשפחות רבות בכל הארץ, בנס ציונה עירי ומחוצה לה, ועזרתי להן, בין השאר, בתהליך רכישת הדירות. כידוע, הכסף מרכישת הדירות אמור היה לשמש להגדלת מאגר הדירות ולריענון המאגר הקיים. זה לא קרה, גם זה ידוע.
אני מבקרת שוב ושוב בבתים האלו של הדיור הציבורי, בתים שניבנו לפני עשרות רבות של שנים, חלקם דולפים בחורף, רובם במצב רעוע ולא מתוחזק עם חדרי מדרגות מוזנחים, מדרגות שבורות ומעקות מתנדנדים. לא בכדי יזמתי לפני כמה שנים את הקמת "פורום נפגעי עמידר".
ועדיין, בכל פעם שאני באה לבקר בבית של דיירי הדיור הציבורי, אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות. לצחוק מאושר כי ביקרתי משפחה שמחה שזכתה בקורת גג, רעועה ודולפת אבל עדיין קורת גג. או לבכות מהמחשבה על כל אותם אלפים רבים שנמצאים עדיין ברשימת ההמתנה לדיור הציבורי, והם מצפים וחולמים, אבל כאמור, לחלום שלהם יש סיכוי מזערי להתגשם, כי בממשלת נתניהו הדיור הציבורי נמצא בתחתית הרשימה של סדרי העדיפויות. אם הוא בכלל נמצא ברשימה הזו.
אה כן, סליחה, הוא נמצא שם. הרי רק לפני שבועיים התבשרנו ששר השיכון אורי אריאל מתעניין מאוד בדירות האלו ומבצע מכירת חיסול שלהן לגופים מקורבים, ללא מכרז. קשה לי לעמוד מנגד ולראות את סרט האימה הזה, שמקטין עוד יותר את הסיכוי הנמוך בלאו הכי של הממתינים לדירה. קשה לי גם לחשוב על המשפחות שכבר זכו לדירות, ולא מבינות איך משרד השיכון עסוק במגזר של השר במקום לטפל בתיקון הגג הדולף שלהן. הם יודעים שגם בחורף הזה, כמו בזה שקדם לו, הגיגית תהיה אורחת כבוד על שולחן האוכל ובעוד נקודות "אסטרטגיות" ברחבי הבית. אם לא יהיה כאן מהפך שבעקבותיו תקום ממשלה שתספור את האנשים האלו, ממשלה שתמנה שר שיטפל בהם בכוונה ובכנות מלאה גם בחורף הבא יהיו שם הגיגיות.
- הכותבת היא חברת מועצת העיר נס ציונה זה 11 שנה ומתמודדת בימים אלו בפריימריז של מרצ
משעשע. גם שר השכון הנוכחי הבין שצריך לדאוג לדיור צבורי ולכן הוא דאג לדיור מכסף צבורי בהתנחלויות לדיור מכסף צבורי עבור חרדים ובכלל פזר את הכסף הצבורי. מה שצריך זה שר הגון ולא נוכל דתי.
אין ספק שהקפיטליזם עובד תחת אידיאולוגיה.והאידיאולוגיה היא הכל על אחיותך האישית. גם אם אתה חולה, עני או בדיכאון- בעיה שלך. למה לא חסכת? למה לא תיכננת?
אבל יש בזה משהו.. לא בקפיטליזם אלא בכך שלאנשים, גם עניים עם גג דולף, יש כוח. הכוח הוא בהתאגדות. לא כדי למחות. זה לא יעזור להם. אלא כדי לחיות ביחד.
עניים יכולים להשכיר ביחד בית גדול ולחלק ביניהם את ההוצאות והעבודות. ככה חייתי בשבדיה כשרק הגעתי. לא היתה לי עוד תושבות, אז אף אחד לא הסכים להשכיר לי דירה. מחירי המלונות היו מופקעים, אז הצטרפנו, בעלי ואני, לקולקטיב. חיינו בחדר בבית ענק בכפר בצפון, התחלקנו בארוחות, בחלק מההוצאות וכל אחד היה צריך לעבוד שעתיים ביום. סה"כ שילמנו 1000 ש"ח שכ"ד כולל כל ההוצאות, 1000 ש"ח אוכל ועוד 500 ש"ח דלק או כל מיני הוצאות.
אם מקבלי הבטחת הכנסה ילמדו להתנהל עם הכסף, הם יוכלו למערכת ואפילו יחיו טוב. זה הרבה יותר קל מאשר להתחנן לממשלה.
במציאות סוציאליסטית, בה הפרקסיס היחידי זה ללכת ולצאת להפגנות או סתם להרביץ מכות בתוך מרכז המפלגה אחרי שהגרון כבר הצטרד וניחר מהויכוחים עם "השותפים לדרך", טוב שנמצא כאן מישהו שמזכיר לכולנו את העשיה התמימה. זו שאינה מזדעקת ומעידה על עצמה כ"קומוניסטית", או "סוציאל דמוקרטית", או "אנרכיסטית". זו שאננה מעניקה תארים לעצמה ואננה פורצת לעולם ב'גדול', בבחינת "שופוני".
הפרקסיס הסוציאליסטי נכשל, משום שתיאוריתו כשלה וע"כ חיבת היא ברוויזית אקסיומותיה.
אלא שזו תוכל להתרחש רק לאחר רוויזית אקסיומות הדמוקרטיה משום שגם הדמוקרטיה כשלה בתאוריתה.
הדמוקטיה אננה נושא פוליטי הראוי להמונים בלבד, אלא ובעיקר, תמצית קיומה של ההתארגנות האנושית מבסיסה.
שם היא חיבת להתחיל. בתוך גרעין המעבדה האנושית של הקולקטיב, חיבים ליצר את הדמוקרטיה האמיתית. זו שתאפשר לנו להתארגן מבלי להשתעבד וגם לראות פירות.
אין דמוקרטיה, אין קולקטיב (ותעזבי עכשיו את הסוציאליזם).
ציפור, האין אתה מניח (בסטרוקטורה החברתית שאתה מחשיב אותה כראויה) קיומם הראשוני של ערכים טרום-מערכתיים, אשר בגינם ולמענם קמה אותה המערכת? אין לנו כיום מנגנון לשיפוט ערכי. הכל נקבע על פי כוחות השוק. גם הג'נוסייד נקבע לפי חוקי השוק. כלומר אם יקום מחר פירסומאי או אסטרטג כזה או אחר שיצליח להעניק לגיטימציה המונית לג'נוסייד אז הג'נוסייד יהפוך לא רק לחוקי אלא אף למוסרי. והלכה למעשה היא שאבדו לנו אותם הערכים הראשוניים ואין גם שום גוף בעל סמכות שמיכולתו או מתפקידו לטפל בשאלות הללו. יוצא שלמי שיש מספיק כסף יש לו את היכולת לשלוט הן במציאות והן בפופולריזציה שלה (כלומר בצידוקים אליה). האין זו בעצם משמעות המילכוד בו אנו יושבים? פעם היו סמכויות ערכיות כאלה: זקני השבט, אנשי דת, מלכים, כוהנים וכדומה. כיום מוסדות אלו נעלמים ותעשיית הפרסום, וטכניקות התעמולה יוצרות מציאות וירטואלית שנתפסת כמציאות עצמה. לא ניתן לקבוע לעצמינו שום נקודת ייחוס מורלית או פוליטית במערבולת האינפורמציה והדיסאינפורמציה.
ק.א. תן לי עצה: על כל משפט שלך אני יכול לדון עתה שעתיים, בחיי. עזוב את הויכוחים אפילו, רק ברמה של השוואת מונחים סמנטיים, הגדרות וכו'. כיצד אוכל לענות לך בסד 1000 הסימנים כאן?
אתה יודע מה, בא נתחיל מהדמוקרטיה (עזוב את הסוציאליזם והציונות). הכדור בידיך.
ולך שירה: את כותבת: "הסוציאליזם לא נכשל כי הוא מעולם לא באמת היה בשום מקום בעולם.". אבל זה המשתמע מדברי. תורה שנכשלת באקסיומותיה, אננה תורה, אננה מתקימת אלא נשארת כיומרה בלבד (לכן תמיד אשים את ה"סוציאליזם" במרכאות).
אבל את מתכחשת למציאות הדורשת ממך להגדיר אקסיומות לדמוקרטיה ואח"כ לסוציאליזם. לא יעזור לך. בבואנו לכונן קולקטיב נזדקק לערכים אלה. את מעמידה כמחסום, שתי אלטרנטיבות כביכול: העולם הישן על מימסדיו המושחתים והכיאוס הנוכחי השורר עתה. זה לא קשור לעיניננו. דברתי איתך על התנאים ההכרחיים להקמת קולקטיב ותו לא. לכן אשמח אם תגיבי גם את לבקשתי מק.א.לעיל.
אתה יודע מה ציפור? בוא ניכנס ראש בראש. אני לא רוצה קולקטיב ולא רוצה סוציאליזם. קולקטיב כי אני באמת חושבת שרוב האנשים שחיים היום על האדמה הם חארות וטוב לי עם בעלי ועם קבוצת חברים מצומצמת. אני לא רוצה סוציאליזם מאותה סיבה. בשנת 2015, בחורה בת 38 כמוני, ניצחה את השיטה. עבדתי בעבודה מחורבנת כמה שנים קשות (אבל למדתי המון על המין האנושי החולני והרקוב במקומות העבודה) וחסכתי כסף. השקעתי בבורסה (קפיטליזם) ואני אוספת 6% בשנה. גם בלי תוספות כספיות שיש לי ממקור אחר, אני עצמאית כלכלית כי אני חיה בארץ זולה (האמת שכל ארץ שאני חיה בה אני חיה בה בזול). המטרה שלי של קולקטיב היא לגדל אוכל ביחד ולחסוך במשאבים ולא כדי לעשות מהפכה חברתית ואני מעדיפה מספר מצומצם של חברים טובים וזה הכל. עכשיו שכנע אותי בזרע העשב..
הסוציאליזם לא נכשל כי הוא מעולם לא באמת היה בשום מקום בעולם. מצד שני, בהתחשב באיכות החינוך היום (הורים + מערכות חינוך), הוא צפוי לכישלון.
מקבלי הבטחת הכנסה צריכים לקבל גם החלטה: או לפרק את ההבטחה על שתיה וסיגריות וללכת לבכות לממשלה או לעבוד על עצמך להיות יצרני. לא במובן של ללכת עכשיו לעבוד אלא לשתף פעולה עם אנשים אחרים שבמצבכם.
למה העשירים מנצחים? כי הם משתפים פעולה.
אני בכלל לא מדברת על מבנים פוליטיים גדולים, אלא קבוצת פייסבוק קטנה: "לדירה 5 חדרים בחיפה, דרושים מקבלי הבטחת הכנסה בלבד". 4 אנשים כל אחד מקבל סיוע של 800 ש"ח בחודש מעמידר ושוכרים אחלה דירה באזור טוב אוכלים ביחד, חולקים בהוצאות, כותבים כללי התנהגות וזהו חיים כמו מלכים. ועוד יחסכו מההבטחה.
לדיור ולתכנון העירוני בארץ, מגיע שר שהוא, קודם-כל, אקולוגי קנאי וסוציאליסט נלהב, אך חשוב לא-פחות: ערבי.
אחרת יימשכו הרס-הסביבה, דיכוי-העניים והאפארטהייד.
אם היית אומר "חבר ברשימה הערבית המאוחדת" במקום "ערבי", הייתי מסכים איתך.
נשמע שאת עושה עבודת קודש סמדר.
בהצלחה בבחירות המקדימות במרצ.
חלק נכבד מהשחיתויות נוצרו ע"י איבט ליברמן, פאינה, ושותפו בנצי ליברמן – הבכיר החשוד בפרשת הנדל"ן שניהל את מינהל מקרקעי ישראל. טוב שחברת מרצ העלתה כאן לדיון את הנושא החשוב של הדיור. אבל הפתרון אינו עוד ליברמן, או עוד שר, אלא בנייה ציבורית ב י ש ר א ל (בתוך "הקו הירוק") שתהנה מהקטנת ההוצאה על ה"ביבטחון" ומלחמות הימין. כך יהיה לנו יותר דיור מסובסד, יותר חינוך, בריאות וסעד — כך דורש המצע של חד"ש. Join the Club בואי לחד"ש!