חורחה סנמארטינו הוא סוציולוג הנמנה עם מובילי הקבוצה "כלכלני השמאל" ודובר "ועד הסולידריות עם סיריזה" בארגנטינה. להלן קטעים מתוך ריאיון שהעניק לסוכנות הידיעות האלטרנטיבית פאקו אורונדו (Paco Urondo) על המצב הפוליטי ביוון ועל השלכות ניצחונה של סיריזה – בייחוד בספרד, לאור התמיכה העממית הגוברת במפלגת "פודמוס".

דגלים של סיריזה בהפגנת שמאל ביוון, 2007 (מקור)

ש. איך אתה מתרשם מפעולותיה הראשונות של ממשלת סיריזה ביוון?

ת. תופעת סיריזה היא תולדה של משבר חברתי עמוק ושל משבר העקרונות עליהם התבססה הקמת האיחוד האירופי. ככל שהתקדם פרויקט האיחוד, כך העמיקה המדיניות הניאו-ליברלית ברחבי היבשת שגרמה להתעשרותן של מדינות מסוימות ושל קבוצות בנקים שצברו הון עתק על חשבון המדינות הפריפריאליות, ואלה הפכו לחוליה החלשה בשרשרת. ככל שחלפו השנים, מדינות הדרום לא הצליחו להתמודד עם מדינות הצפון, הן נהפכו לתלויות באשראי החיצוני, ללא תעשייה ועם אבטלה גוברת.

ש. מהו החוב היווני?

ת. החוב מתקרב ל-315 מיליארד יורו.

ש. והיחס חוב-תוצר?

ת. היחס הוא 175% מהתוצר. זהו חוב שלא ניתן לשאת. גרמניה והבנק האירופי המרכזי מודעים לכך. המשמעות של ניצחון סיריזה היא שלראשונה, היוונים הכריזו בקול רם שיש לשמור על הריבונות העממית על הכלכלה הלאומית ושיש לשים קץ לשליטתם של השווקים על המשק היווני. משמעות נוספת היא שלראשונה באירופה ניתן מענה שאינו ימני או ימני קיצוני למשבר עמוק שהוא תולדה של המדיניות הניאו-ליברלית. הפעם, השמאל העקבי הציע מוצא דמוקרטי, עממי ועצמאי למשבר.

ש. תופעה זו יכולה להשפיע גם בספרד…

ת. … כמובן. הרעיון התחיל להתפשט בכל היבשת ובייחוד בספרד. לכן, ממשלת ראחוי הספרדית הימנית הפכה לאופוזיציה הלוחמנית ביותר נגד סיריזה ביבשת. ברור לראחוי שקיימת האפשרות שהבוחרים בספרד יבינו בדיוק מה שהבינו הבחורים ביוון ויצביעו בהמוניהם לפודמוס.

ש. האם סיריזה תלך בדרכה של ארגנטינה ב-2002 שסירבה לשלם את החוב ודרשה לנהל מו"מ על גובה החוב ועל דרכים חדשות להחזירו?

ת. כפי שאמרתי גובה החוב היווני הוא כה דרמטי – שלא ניתן להחזירו. כך שנקודה ראשונה על סדר היום של ממשלת סיריזה היא הטיפול בשאלה זו. אבל קיים הבדל גדול בין אירופה לבין אמריקה הלטינית. ליוון אין מטבע עצמאי. יש לה מטבע כלל-אירופי – היורו. רוב מדינות אמריקה הלטינית שמרו על מטבע הלאומי והדבר העניק להן יותר עצמאות.

ש. יוון יכולה לצאת מגוש היורו…

ת. … הדבר אפשרי. יחד עם זאת, בין 70% ל-75% מהיוונים מצדדים בהמשך החברות של ארצם במסגרת האיחוד האירופי. היוונים חוששים שנטישת היורו תגרום למשבר חברתי ללא תקדים. כך שקיימת סתירה לא פשוטה לפתרון: מצד אחד היוונים לא מעוניינים לנטוש את אירופה, מצד שני יש הכרח לזכות בעצמאות כלכלית כדי לפתור את בעיותיה החברתית והכלכליות הקשות של מדינתם. לדעתי המענה של סיריזה הוא חכם. ראשי ממשלת יוון אומרים: 'אנו לא רוצים לנטוש את אירופה, אבל מן הכרח לשים קץ לצנע. אנו מוכנים לנהל מו"מ מחודש על יחסיה הכלכליים של יוון עם האיחוד'. עמדה זו מובילה בהכרח לדיון בכל היבשת בשאלות מהותיות כגון הקשר בין דמוקרטיה לשווקים, שאלת הריבונות העממית, תפקיד המדינה בעת משבר קפיטליסטי.

ש. אבל גרמניה אינה מעוניינת לקבל את עמדותיה של ממשלת יוון?

ת. בימים האחרונים אנו עדים להקשחת העמדה הגרמנית. גרמניה אינה מוכנה לשנות את "תכנית ההצלה" ותכתיביה הקשים. אך ליוון חוב כה עצום שדווקא בגלל גודלו יש לפניה של ראש הממשלה ציפראס מרחב פתוח להתדיינות. במילים אחרות: האיחוד האירופי חייב לנהל מו"מ, כי  אחרת… בכל מקרה יש לשוב ולציין שעמדותיה של ממשלת סיריזה גורמות להעמקת הדיון ברחבי היבשת על מהות השליטה הקפיטליסטית באירופה, על תפקידם של המוסדות הפיננסיים והמדינות והאם ניתן להקים את אירופה של העובדים והעמים במקום אירופה של ההון.

Share on Facebook