עת להחליט
לאחרונה צפיתי שוב, בפעם המי יודע כמה, בסרטו של ערן טורבינר "הבונדאים", סרט שכל אימת שאני צופה בו, אני מתבודד קמעה, שהרי אם יראה אותי ילד וישאל, סבא, למה אתה בוכה? מה אומר לו? שאני מתרגש כשאני שומע את ותיקי הבונד, דור הולך ונעלם, שרים ביידיש את האינטרנציונל או את המנון הפרטיזנים היהודים "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה", או את מחויבותם לרעיון הסוציאליסטי של בני ה-80 וה-90 שרבים מהם ניצולי מחנות ההשמדה? המסר שהם משדרים בקליפת אגוז: אין סוציאליזם בלי דמוקרטיה ואין דמוקרטיה ללא חלוקה צודקת והוגנת של העושר הלאומי. אילו היה הבונד מתמודד בבחירות הייתי ממקמו בין מרצ לחד"ש, לא ציונים מחד ולא קומוניסטים מאידך, אלא פועלים לפי נוסחה שדמוקרטיה פלוס צדק שווה סוציאליזם במיטבו. מתאים לי בול.
אני מפנטז שאילו הבונד עמד מאחורי שביתת פועלי כי"ל, היה יוזם את כיבוש המפעל במגמה להוציאו מידיו הטפיליות של בעלים פרטיים, המזרימים לכיסם מיליארדים שהם בעצם כספי ציבור שנשדדו. המשטרה הייתה מתגייסת לפינוי המפעל והפועלים היו מקבלים שיעור חשוב במדע המדינה, לפיו המשטרה אינה מגינה על האזרחים אלא משמשת כלי בשירות הטייקונים. המסקנה ברורה: פועל בעל הכרה לא הולך למלחמות שמעשירות את יצרני הנשק, לא מצביע עבור שודדיו, בין ששמם מחנה ציוני, ליכוד, יש עתיד, ש"ס, כולנו או יחד וכיוצא באלה שמות שנועדו לסמם ולשתק את האדם כישות עצמאית. פועל בעל הכרה מצביע שמאל, שם נמצאים תומכיו. שם יצטרך להבחין בין שמאל מתחזה לשמאל אמיתי. איך יבחין? לא קשה. שמאל אמיתי הוא שילוב של החברתי והמדיני. הוא יגן על זכויות אדם לכל בני האדם, יגלה סולידריות עם כל הנאבקים נגד משטרי עריצות, יהיה מקורם אשר יהיה, ובמישור החברתי יפעל למען הלאמת תעשיות תשתית, ימסה כראוי את הטייקונים, יפעיל שרותי חינוך ובריאות חינם, וידאג שאנשי הגיל השלישי יסיימו את חייהם בכבוד ולא כמחטטים אחרי מזון בפחי אשפה. רשימה חלקית. כל זאת כזכות ולא כטובה. והכסף מנין? בעיקר מתקציב הביטחון, שיקוצץ בשלב ראשון בחצי, מ-60 מיליארד ל-30 וגם אז יוותרו כיסי שומן במערכת, ומההתנחלויות שהזרמת המיליארדים אליהן תופסק.
כשמחשבות אלה מלוות אותי, אני שוקל עבור מי להצביע בבחירות הקרובות לכנסת? אני שייך לקול השמאלי הנייד, שאינו בכיסה של אף מפלגה. אין לי נאמנות מפלגתית לכן לא הצבעתי מרצ כאשר יוסי ביילין עמד בראשה, הצבע אדום דהה, שמאל דהוי כיניתי אותו, אבל כן הצבעתי מרצ כאשר שולמית אלוני עמדה בראשה. ההכרעה עבור מי להצביע היא שילוב של השקפת עולם תוך לקיחה בחשבון את הנתונים הפוליטיים הקונקרטיים. בהצבעותיי כיסיתי כמעט אל כל המרחב השמאלי בתולדות ישראל. הצבעתי עבור מרצ, חד"ש, הרשימה המתקדמת לשלום, של"י, מוקד. ב- 1981 הצבעתי לתנועת האזרחים הערבים בישראל בראשות נורי אל עוקבי שנאבק שנים למען זכויות הבדואים בישראל, ושימשתי גם כנציגו בוועדת בחירות המרכזית. אילו נבחר איש ישר ויקר זה לכנסת, ייצוגם של הבדואים היה מקבל שדרוג שקשה להפריז בו. לא רק הבדואים היו יוצאים נשכרים ממאבקיו, אלא כל מקופחי ישראל, כי הוא מבין שיש קווים מקשרים בין ההתנכלות לבדואים, ההתעללות בפלסטינים והפקרת הקשישים , הנה שניים: ביזה וחמדנות ויש עוד.
שלוש ברירות לפני: פתק לבן כהצעת הפירטים, מרצ או הרשימה המשותפת. אני פוסל בשלב זה את הפתק הלבן. נותרתי עם מרצ והרשימה המשותפת. יש לי חברים בשתי הרשימות, ומסכים עם המצע של שתיהן. קראתי בצער את הידיעה כי השתיים לא יכלו להגיע להסכם עודפים. שמעתי וקראתי את עמדות שני הצדדים וכל אחד זורק את האשמה לזולתו. אין לי דרך לבדוק גרסתו של מי נכונה. ברצוני להקדיש מספר מילים לגרסה אחת שפורסמה לפיה בל"ד הטילה וטו על כל שיתוף פעולה עם מפלגה ציונית.
גם אם זו לא עמדתו של ג'מאל זחאלקה, ראשון מועמדי בל"ד, אני מניח כי יש ברשימה ותומכיה מי שסבורים כך.
ג'מאל ידידי, להכניס את כל הציונים לאותו סל אינו שונה מהסגנון המאוס הרווח בישראל לפיו "כל הערבים אותו דבר". גם מי שאינו ציוני לא יתקשה להבחין שהציונות של זהבה גלאון וזו של ליברמן הן דבר והיפוכו. הציונות של זהבה קרובה לזו של מרטין בובר וחבריו בברית שלום, או לזו של פרופסור אלברט אינשטין שכציוני הוריש את כתביו לאוניברסיטה העברית אבל כחסידו של מהטמה גנדי סירב להצעת בן גוריון להיות נשיא ישראל. אינשטיין הבין כבר אז (1955) כי בישראל רווח פולחן של הצבא, וכל כמה שנים יוצאת למלחמה, ולא רצה להיות מזוהה עם ספרטה מזרח תיכונית.
הסקרים כולם מנבאים למרצ בין 4 ל-6 חברי כנסת. היא מדשדשת סביב אחוז החסימה. אינני רוצה לראות כנסת בלי מרצ. לכן כל קול חשוב והכף נוטה הפעם למרצ. בהשוואה למרצ של שני היוסי, מרצ של זהבה גלאון היא תזוזה משמעותית שמאלה.
הבחירות האלה מזמנות לנו מצבים מוזרים. פמיניסטיות מזרחיות קוראות להצביע ש"ס, מפלגה הומופובית, מדירה נשים, לא דמוקרטית, השתתפה מאז הקמתה במרבית הממשלות שהגדילו את העוני, כי זאת לדעת: ש"ס זקוקה לעוני, שבלעדיו מה תעשה עמותת יפה דרעי המחלקת מזון בחגים לילדים הרעבים. אותן פמיניסטיות ותומכיהן הפעילים מהקשת הדמוקרטית המזרחית, רואים בדרעי מבשר חדש, אלא שזו פאטה מורגנה, חזיון תעתועים. עוד טרם נערכו הבחירות ודרעי כבר מתחנן אל נתניהו להיות חלק מממשלתו. דרעי שלאחר המאסר הוא ימני יותר מדרעי שלפני המאסר. אני יודע על מה אני מדבר כי הייתי בשעתו, בטרם משפטו, בוועד הציבורי למען דרעי, כשסברתי שהעיתונות מתנכלת לו. אני רחוק מלזלזל בברכות רבנים, יש לי שתיים כאלה, ממרן ומהרבי מלובביץ, הן לא הזיקו ולא סייעו, ברוך השם (סליחה על הביטוי, נסחפתי לרגע), האוטונומיה האישית לא נפגמה.
אני שואל את החברות והחברים המזרחיים, מדוע אתם יורים לעצמכם ברגל? האם לא מוטב להבטיח את כניסתו של מספר שש במרצ, מוסי רז, כורדי עם קבלות אם זה חשוב לכם, כי לדידי הוא פעיל זכויות אדם, ואת מספר שבע עו"ד גבי לסקי, שעושה ימים כלילות להגן על זכויות אדם במערכת המשפט? תחשבו לרגע על התסריט הבא: הרשימה המשותפת משיגה את היעד של 15 מנדטים, מרצ מכפילה את כוחה ל-10 מנדטים, יחד בלוק של 25 חברי כנסת שבלעדיו אין אפשרות להקים ממשלה אלטרנטיבית. ואם זו תקום עם חזית השמאל, תיתכן מהפכה בממסד השלטוני, ד"ר אחמד טיבי יהיה שר הפנים, איימן עודה שר המשפטים, זהבה גלאון מ"מ ראש הממשלה ושרת הביטחון, חנין זועבי שרה למימוש השוויון בזכויות אזרח, ד"ר דב חנין השר לשמירת הסביבה, מוסי רז שר התשתיות, הפעילה המזרחית ד"ר יפעת ביטון שרת הבריאות ויהיו גם שר או שרה לפינוי התנחלויות במסגרת המבצע ושבו בנים/ות לגבולם, ואנחנו בדרך לגן עדן. למותר לציין כי חלוקת התיקים כאן היא שרירותית ופרי דמיוני, ונועדה להדגים איך יראה שיתוף פעולה בין שני העמים ולהדגיש שמה שנראה היום כפנטזיה יכול מחר לקרום אור וגידים.
בינתיים הפשיזם עובר
זיכרו את התמונה שהוקרנה בטלביזיה לפני מספר ימים בה נראה חייל מצבא הכיבוש הישראלי משסה כלב טורף בשירות הכיבוש בקטין פלסטיני שכמעט מאבד את נשימתו. אל תאמינו לתגובת הפיקוד הבכיר. ההד העולמי כפה עליו פרסום הסתייגות כלשהי, אלא שזו אופיינה בבריחה מאחריות על ידי הטלתה על החייל "שטעה בשיקול דעת". השימוש בכלבים טורפים נגד אוכלוסיה אזרחית נוהג כבר שנים בשטחים הכבושים, ראו תמונה שפורסמה בהארץ במרץ 2007.
זיכרו את האלימות שהופעלה נגד ח"כ חנין זועבי בהשראתו וברכתו של הכהניסט ברוך מרזל שהבטיח "למחוק את החיוך מפניה" כשייכנס לכנסת. אם המפלגה הפשיסטית "יחד" תיכנס לכנסת עם ארבעה מנדטים, צפויים גלי טרור והפחדה נגד פעילי שלום ושמאל, בכנסת ומחוצה לה, בחסות החסינות הפרלמנטרית. הגיעה העת לשקול הקמת יחידות להגנת הדמוקרטיה, לא חמושות, מורכבות מאנשים חסונים שיהוו חומת הגנה להתכנסויות והפגנות פעילי שלום וזכויות אדם, בעיקר באותם מקומות בהם המשטרה תמעל בתפקידה להגן על חופש הביטוי וההתכנסות.
בִּיבִּי החזיר את הארץ למצב הָשָׁחוֹר מִשְׁחוֹר (וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תוֹהוּ וָבוֹהוּ, וְחוֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם).
עכשיו הגיע תורנו להביא לו את ״זמן מהפך״–מהפח אל הפחת–לשלוח את ״בִּיבִּי״ (ואת משה יעלון, והרמטכ״ך גנץ) מאיגרא רמה ל… ביהמ״ש לפשעי מלחמה (בהאג). ואם חסידתו, הגב׳ ציפורה לבני תרצה להגן עליו שם, (כפי שעשתה בעת שישבה בממשלתו), נצרף גם אותה. . .
אז הנה מגיע הזמן שנתניהו יישלח למשפט העולם, ולוּ רק על טבח 512 הילדים ששלח למותם בעזה.
זיכרו את שכתב המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, ב״עַל הָשְחִיטָה״:
וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקוֹם! נְקָמָה כָזאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן עוֹד לֹא-בָרָא הַשָׂטָן
– וְיִקוֹב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם! יִקוֹב הַדָּם עַד תְּהוֹמוֹת מַחֲשַכִּים, וְאָכַל בַּחוֹשֶךְ
וְחָתַר שָׁם כָּל-מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים.
באוניברסיטת בר אילן השתתף רג'א זעטרא, ראש מערך ההסברה של הרשימה הערבית המשותפת. , זעטרא התחיל בלדבר על שוויון ודמוקרטיה, על הפסקת הכיבוש ועל שלום. כשנשאל לגבי ארגון חמאס. אותו חמאס שירה טילים על אוכלוסייה אזרחית יהודית וערבית ללא אבחנה, אותו חמאס שזרק בכירים של אש"ף מהגגות. ללא כל בושה ולקול תשואות הסטודנטים הערבים שנכחו בפאנל, זעטרא אמר ש'חמאס הוא לא ארגון טרור'חמאס הוא לא ארגון טרור, מה דעתו על דאעש? זעטרא לא אכזב והמשיך בהתבטאויותיו שזעזעו את המשתתפים בפאנל. לדעתו 'דאעש למדו מהציונות כיצד לאנוס ולהרוג'.במסווה של ליברליזם ונאורות מסתירה הרשימה הערבית המשותפת עמדות ששוללות את עצם קיומה של ישראל, בקרב אנשי הרשימה הערבית יש פוליגמיים עו"ד אינסאף אבו שארב מהמרכז לזכויות האישה הערבייה בנגב ומעמותת 'אתך – משפטניות למען צדק חברתי', מדברת על פוליגמיה – בקרב חברי הרשימה "הציבור הערבי צריך לדעת שנציגיו בכנסת הם פוליגמיים, שזו עברה על החוק!"מענין מה דעתם של האיסלמיסטים ברשימה הערבית על שיוון נשים על שיוון בנושא הומואים אם מר"צ נופלת לרשימה הערבית יהיה חלק נכבד
לא כל דבר שדובר אומר ראוי לתגובה. ביידיש נהוג לומר ״האט ער גזעוגט״ – אז הוא אמר.
ולעצם העניין "ידידתנו הגדולה", ארה״ב, רצחה הרבה יותר וייטנאמים, לאוסים, קמבודים (בתקופת קנדי וניקסון), ועיראקים בתקופת ג׳ורג׳ וו בוש. ו"בשם הדמוקרטיה" (המערבית) היא נוהגת בערבים כמו ישראל בפלסטינים.
תגובה ממי למד דאע"ש
שכחת הרוסים הרגו אלפי מוסלמים באפגניסטן וסטאלין רצח מילוני רוסים והחמאר רוז האדום רצח מליוני קמבודים זה רק למען האיזון אני מציין אז הוא אמר נו אבל להגייד שהמטורפים האיסלמיסטים למדו לשחוט ולאנוס מהיהודים נו ברצינות יהודים לא שחטו ערבים ראה חברון שם באמת שחטו ואני לא מכיר יהודים שאנסו ערביות הכל למען האיזון אני רושם
"הגיעה העת לשקול הקמת יחידות להגנת הדמוקרטיה, לא חמושות, מורכבות מאנשים חסונים שיהוו חומת הגנה להתכנסויות והפגנות פעילי שלום וזכויות אדם, בעיקר באותם מקומות בהם המשטרה תמעל בתפקידה להגן על חופש הביטוי וההתכנסות"
אנחנו כבר באיחור של 25 שנה לפחות.
לאחד העם 15
אתה מתכון כמו אצל אבא חושי בחיפה הפלוגות של אבא חושי עם מדים כן הפעם בדקתי בתקנון אין לכם עילה למחוק את תגובתי
עוד דמיוני מעורבב עם מציאותי לכדי תנופת הפחדות לעומת פיתויים. "פועל בעל הכרה" לא נוהג כפי שספירו "חולם" שינהג. לו אין ברירה זולת להאניש את הצבוע או "לפלחן אישית" את ה-"סטליניסט" או את הנאבק בהצלחה למען ברית רחבה – לא מעורבבת – שתפקיד האינטרס האובייקטיבי של מרכיביה מגביל את הפשרות המדרדרות אותה.
אם הרצוג היה מתחייב לעשות מאמץ להביא פושעי מלחמה ישראלים להאג הייתי שוקל לבוא ארצה ולהצביע עבורו. אבל הוא עצמו הרי הולך בשמחה ובצהלה להפוך לאחד כזה (אם הוא לא כבר כזה, מי יודע למה נתן את ידו במסגרת המשטר המאפיונרי מזה עשרות שנים). שוב בחירות שלא ישנו מאומה מלבד להחליף כמה פרצופים. עוד פטה-מורגנה לתמימים בסגנון אובמה – yes we can… והאמת המכוערת צפה לה כרגיל כמה שבועות, או כמה ימים, או כמה שעות, לאחר "הבחירות". בברכת שישו ושמחו. פסח כשר. תסעדו ותרבחו. יחי שימון עד 120.
מדינת הפשע –
http://euromid.org/uploads/2015/articles/03/maxresdefault.jpg
חבורת הדוברמנים מארגת רק שוד וטיהור אתני.
מתי כבר נודה שרוב האנשים הם לא רק לא אינטיליגנטים מספיק כדי להצליח להסיר את הכסיות, הוילונות והגובלנים ולראות את העולם בשקיפות יחסית, אלא הם גם לא מספיק אמיצים כדי לעשות זאת. אנחנו חיים בעולם של עדרים. אם הפועל היה חכם מספיק כדי להבין ולחושב, הוא כנראה לא היה פועל במשך ארבעים שנה. הוא לא היה יכול לסבול סוג כזה של עבודה! אם הפמיניסטיות המזרחיות היו רואות שהן בעצמן קורבן של אותה שיטה שמפלה אותן על צבע, כשהן מחזקות מפלגה שכל מה שיש להן איתה במשותף זה במקרה הטוב צבע שיער ומאפיינים אתניים חיצוניים. אם היהודיסטים היו רואים שהם אימצו את חוקי הגזע של היטלר בקביעה מיהו יהודי ומי יכול להתיישב בישראל (כשמי שלא עומד בחוקי הגזע, מגורש ממנה כמו מצורע), הם היו נחרדים. אבל אף אחד לא נחרד ואף אחד לא משתומם ופועלים דפוקים ימשיכו להצביע ביבי מלך הטייקונים או בנט המיליונר פשוט כי הם לא מסוגלים לחשוב. וגם אם המורה הפדגוג הכי מוכשר בעולם יסביר להם לאט, גם אז הם יאטמו אוזניהם ולא ירצו לדעת. האדם הוא לא רק רציו אלא הוא מגוון של דפיקויות פסיכולוגיות ונטייה עדרית גנטית חזקה ואין מה לעשות, בתוכם אנחנו חיים.
אין לי בעיה מיוחדת לקבל שלבני אדם ישנן "דפיקויות" -זו מילה תקנית? 🙂 . טוב, בעצם יש לי – אבל אין מה לעשות נגד זה. ואינני יודע גם אם הייתי רוצה לתקן זאת. בין השאר כי זה מייד גולש לאאוגניקה…
– יש לי (ועוד איך) בעיה עם זה שלמערכת השלטונית חסרים מנגנונים פנימיים כדי למנוע מפושעים כדוגמת בלייר ובוש ועוזריהם-שותפיהם (רק למשל) לצאת למלחמות שקר ולטבוח מיליונים (פשעים בסדר גודל שקשה לדמיין נוראים ממנו) לגרום בזדון לסבל אדיר ובכל זאת להשאר מורמים מעם ולא לעמוד מיידית למשפט. יוצא שזוהי אינה מערכת שמעוניינת ושנועדה באמת לשרת מטרות אזרחיות, כלליות, המעוגנות בבסיס הומאני עקבי אלא מערכת (עליונה) המקדשת קודם כל, ומבחינה עקרונית, את עצמה ושאינה בוחלת בשום מעשה. גם לא מהאיומים ביותר. העקרון הדמוקרטי מימי המגנה-כרטה (ועד היום!!) שהמלך והשלטון אינם מעל לחוק – טרם מצא ביטוי משביע רצון בפועל!
– ומן הצד השני קיימת הבעיה (המעצבנת וכנראה חסרת התקנה) של מה שנדמה כחוסר אכפתיות משוועת אשר בה שרויים בני האדם.
דומני שאלו הן 2 בעיות שונות ושאינן בדיוק חופפות. כמובן שיש קשר בינהן אך נדמה שהן שונות.
לק.א. הייתי באיזה מושב כשהייתי בארץ בפעם האחרונה והיו שם מלא פרות שניפחו אותן באופן מלאכותי שבקושי יכלו לזוז ובסוף גם ישחטו את כולן ואף אחת לרגע לא חשבה שמגיע לה גורל אחר. זו הטרגדיה של חיות המשק. עצוב שבני האדם הם זוג של חיות משק. אם הם לא היו כאלה, הם לא היו ממליכים עליהם שליטים ששוחטים אותם בעקביות. הם נשארים מורמים מהעם, פשוט מאוד, כי העם מעוניין שפרות אחרות ישחטו, כל עוד אלו לא הפרות מהעדר שלו. ככה בני האדם מחונכים היום. לפחות בישראל, באירופה, זה קצת יותר מורכב.
זה נכון, אבל ראשית "חיות המשק" הללו הגיעו גם להישגים גדולים מאד שאין להשכיח, טכנולוגיים ואחרים. כך שהשוואה לחיות הבית היא מדוייקת רק למחצה (מן הצד הבהמי היא מדוייקת אבל היא אינה נכונה כשמסתכלים מהצד האנושי השני). כשם שהאדם פיתח בהצלחה מערכות משוכללות אפשר היה לקוות שיצליח סוף כל סוף (ואולי עוד יצליח בכך יום אחד, אם לא יחסל את עצמו) לפתח מערכת שלטונית יציבה ובעלת מנגנוני הגנה כנגד תרחישים קרימינליים או סופר-קרימינליים. ואילו העובדות מהשטח הן שמנגנונים כאלה, או שאינם קיימים, או שאינם מתפקדים כשורה. שנית, אינני משוכנע שכל מלחמות ישראל נבעו מרצון העם הפשוט לשחוט את השכנים. את בעצמך רומזת שהם מחונכים לזה. וחינוך כזה בא מן השלטון. אם היו בשלטון מנגנונים שמונועים ממנו לפעול בשיטות כאלה אולי האינדוקטרינציה היתה נכשלת, או על כל פנים לא סוחפת את מרבית האנשים. מדובר על תופעה קבועה בישראל שקיבלה לגיטימציה הן מבית והן מבחוץ.
לק.א. זה יכל להיות אפשרי אם העולם לא היה גלובלי. מה שנעשה כרגע זה פוליטיקאים וטייקונים מכל מדינה ומדינה, חוברים יחד כדי להשיג מקסימום עוצמה ושלטון על שאר האנושות ולשם כך, הם מגייסים את מיטב הטכנולוגיה הקיימת ואת הילדים בוגרי המדעים שיוצאים מהאוניברסיטאות חדורי מוטיבצייה לכבוש את עולם הטכנולוגיה, להמציא דברים שאח"כ יופנו נגדם ונגד הדור הבא.
פוליטיקאים אמיצים יותר כמו צ'אבס נרצחים על ידם. יכולים לעלות ולפרוח רק ארגוני טרור שמצדיקים מלחמות ותעשיית נשק. מייקל מור נלחם בזה כל חייו, מנסה רק לשנות את התודעה של האמריקאים. אבל האמריקאים, שיש להם אפס ביטחון סוציאלי ולכן אמורים להיות הכי חסכנים בעולם, הם העם הכי בזבזן.
מסכימה שעדר גם יכול להיות מכוון לטוב. אין לי ספק בכך, השאלה היא אם דבר כזה הוא בכלל אפשרי דרך הפוליטיקה העכשווית. מכיוון שאני בספק רב, המנטרה שלי זה יציאה לעצמאות כלכלית בגיל צעיר וניתוק מהמערכת. כשרבים לא ינסו לשחות בביצה הטובענית אלא יצאו ממנה, אולי העדר ילך לכיוון אחר, תוך התעלמות מהפוליטיקאים.
כן. פחות או יותר, ובחוסר ברירה, אני מקבל את המסקנה שלך. נשאלת השאלה מדוע יש אנשים שקל להם לנהל שיחה ולהגיע להבנה בינהם ואילו עם אימפריאליסטים ומנשקי קמעות הקומוניקציה היא, איך נאמר, בעייתית משהו… היו שטענו שאיתם ניתן רק להילחם. שיטת ההתעלמות שלך בהחלט מקובלת עלי רק שאני מבין שהחארות האלה לא יסתפקו בזה. בסופו של דבר הם יבואו לדפוק לנו על הדלת ולמצוץ את דמינו גם אם נברח לקוטב ונצטרף לקהילת ציידים-נוודים המסתפקים במועט וחיים להם באיגלו. הם רואים בעולם שעשוע בידיהם ואינם מוכנים, כעקרון, להגביל את מעמדם כטורפי-על החופשיים לנגוס במה שמתחשק להם, היכן ומתי שמתחשק להם. בהעדר עזרה משמיים, שהיא כידוע אף פעם לא ממהרת לבוא, האנושות תהיה מוכרחה לטפל בהם, זאת אם בני האדם יחפצו בעולם יותר שפוי. והאירוניה הגדולה היא שמכל החכמים והנאורים דווקא עושה הרושם שהאיסלם הקיצוני הוא זה שמוכן להתנדב לעשות זאת. לא שאני חושב שמזה תצמח גם לא רבע ישועה- אבל זה ממחיש את עומק הבור שבו האנושות יושבת במאה ה 21. לצערינו זוהי מלחמה נצחית. אנו יכולים לברוח לפי שעה, וכך אנו נעשה, אך מלחמה עם בני עוולה היא כנראה בלתי נמנעת.
שירה יקרה, אכן כן…כל הקבוצות שלעיל הן עדרים נטולי חשיבה עצמאית.
אך במה שונים הם מעדר השמאל הראדיקאלי שמזדהים אוטומטית עם החמס, תנועה שמתעללת בהומוסקסואלים, שרוצחת נשים סוררות ושמוציאה להורג 'משתפי פעולה' וגוררת את גופותיהם על האספלט הלוהט בעזה….ולפני שתתיגי אותי, כמנהג העדר, כפאשיסט, רק אומר לך שאני אצביע מרצ בבחירות הקרובות( או שאולי מרץ גם הם פאשיטים כי הם לא מתישרים לחלוטין עם העדר?)
מה שמפריע לך זו האוטומטיות שבהזדהות הזו…(יותר מאשר ההזדהות עצמה). כלומר אתה נפגע אישית, נעלב, מזה שאין אהדה אוטומטית דווקא אליך. זה מה שגורם ליהודים רבים מן המחנה שלך להרהר באופן תמידי על האפשרות שמדובר בשנאה עמית או בנטייה אנטישמית. אחרת לעזאזל כיצד ניתן להסביר זאת…
ההזדהות שלי עם החמאס מתחילה ונגמרת במעמדו מול מערכת משומנת של דורסנות והונאה. בדיוק אותה ההזדהות קיימת אצלי לגבי מגזרים רבים אחרים שנופלים קורבן לניצול ולכוחניות.
בתגובתך הצפויה הוכחת את השתכיותך לעדר…אני לא שייך לשום מחנה ובודאי נעלבתי שהרי הסכמתי עקרונית עם דברייך לגבי ההתנהגות העדרית…יש לי הערכה עמוקה לפעילות החברתית של דב חנין ואני מתמוגג מסיפוריו של חיים ברעם למרות שאני חולק על דעתם.הימין הפאשיסטי הוא בזוי בעיני. אי אפשר לכתוב את טולסטוי ועגנון בשפה בינארית כמו שאי אפשר לנתח את המצב המורכב במזה"ת בכלים דטרמינסטים. וזו בדיוק השפה וצורת החשיבה של כל העדרים באשר הם.
תראה לי אחד פה שתומך בחמאס. אתה יודע מי תומך בחמאס? ישראל. ישראל מזמן יכלה לפרק את החמאס אבל הוא נחוץ לה לסבבי מלחמה נוספים ולפיצול של הרשות הפלסטינית, כדי למנוע הקמת מדינה.
ואת מי לגנוֹת?
אזכיר לאייל שהתומך העיקרי בייסוד החמאס היה לא אחר מאשר יצחק שמיר.
לשמיר לא היה איכפת על התעללותם בהומוסקסואלים, או על הרס בתי הקולנוע והבארים ברצועה. הוא שאף פשוט להחליש את פת״ח. מה שמזכיר לי ששיתוף הפעולה בין ״האופוזיציה לאסד״ בסוריה, שכוללת את א-נוסרה, ואפילו דאעש, והסיוע ״ההומניטארי״ שניתן להם ע״י צבא-כיבוש-הגולן זו הבעיה!
"אנחנו חיים בעולם של עדרים"… את צודקת לחלוטין.
דוגמא מצויינת לתופעת העדר היא האמירה של רג'א זעאתרה "מאיפה דאע"ש למדו את הדברים האלה? תחפשו מה התנועה הציונית עשתה בשנת 1948",
כנ"ל כל מי שמשווה את מדיניות ישראל ומעשי צה"ל (שחלקם אכן פשעים) לנאצים ומעשיהם
כולל האמירה שלך על "היהודיסטים שאימצו את חוקי הגזע של היטלר".
הבון-טון הערבי והשמאלי-קיצוני מכתיב שאם לא אמרת "נאצים, תורת גזע, ג'נוסייד, אפרטהייד" בהקשר הציוני הרי שלא יצאת ידי חובתך, ולכן זוהי אכן דמגוגיית עדר.
בוודאי לא תסכימי איתי, וזאת מפני שזהו העדר שלך…
מן המפורסמות היא שכל אחד נוטה לראות רק את העדר האחר, ולחשוב שהוא ושכמותו הם אלו החתומים בלעדית על הטוהר והבינה.
מר ספירו,
רק השבוע נציג דל הרשימה המשותפת שארגון דאע״ש אימץ את רצחנותו מהציונות.
תאמר לי בבקשה, השוואה כזו אינה ראויה לגינוי והוקעה מאיש שמאל הומניטרי כמוך?
גם למי שמתנגד נחרצות לכיבוש צריכות להיות אמות מוסר והגינות ויכולת לגנות ולסלוד מדברי בלע כאלה.
מי שחותר לשיח תרבותי בציבור הישראלי ונרתע מאמירות גזעניות ושקריות אמור היה להיגעל מנציג הרשימה המשותפת, לא פחות.
מי שרוצה להיות גורם משפיע בחברה הישראלית לא יכול להחזיק בדעות כאלה ואין צורך להבהיר לך שהתנועה הציונית הייתה תנועה פוליטית חילונית כך שרק בהיבט הזה אין לה קשר שום קשר לאף תנועה איסלאמית שפועלת בראש ובראשונה בשם הדת, לא כל שכן בהשוואות בינה למעשי רצח ברבריים שמבצעות תנועות איסלאמיות רבות ובראשן דאע״ש.
אם כך נשמע נציג הרשימה מדוע שהציבור לא ירחוש לה בוז ויסלוד ממנה?
בתחילה נקראה המושבה "ואדי אל חנין" (בערבית – עמק השושנים). עד שהפסוק מירמיהו ד,ו ("שאו-נס ציונה העיזו אל-תעמדו") השאיל לה את שמה. אבל ההיסטוריה מספרת שבשנת 1878 רכש גוסטב רייסלר, גרמני נוצרי, את המקום מאפנדי תורן… עכשיו המסגד של ואדי אל חנין משמש כבית כנסת, לאחר שהמינרט שממנו קרא המואזין למוסלמים לבוא להתפלל נהרס מיד לאחר ״מלחמת השחרור״.
ואשר לרצחנות הציונות של עמה של פלסטין — לגירוש רוב האוכלוסיה הפלסטינית מא״י-פלסטין — אני מאמין יותר למה שסיפר יצחק רבין על איך ״היד הציונית״ של בן-גוריון הורתה לו לגרש (״בהינף יד״) את הפלסטינים מלוד ורמלה. ועוד: ידידו הקרוב של דויד בן-גוריון בשדה בוקר היה יהושע כהן, איש הלח״י שרצח את מתווך האו״ם, הרוזן פולקה ברנדוט!
" להכניס את כל הציונים לאותו סל אינו שונה מהסגנון המאוס הרווח בישראל לפיו "כל הערבים אותו דבר"".
כאן מתחיל הכשל הלוגי של ספירו ומכאן נובעת המסקנה שלו שהציווי העליון בבחירות אלו הוא לשמור על מרץ.
"כל הערבים אותו דבר" אינו שונה מ"כל היהודים אותו דבר". הציונים הם עניין אחר, הם כל מי שתומך בציונות, והציונות היא מה שהיא ולא של מרטין בובר וחבריו בברית שלום אבל גם לא של ליברמן. חשוב להזכיר שהערבים בכלל וילידי פלסטין בפרט התנגדו אינסטקטיבית, מובנת מאליה, מתוך צורך הקיום ולכן גם לא זקוקה לשום הצדקה, לכל ציונות גם של ברית שלום. לכן הברירה היא אחת, ציונות שהלכה בדרך היחידה האפשרית, הכוחנית בשת"פ עם האימפריאליזם, או התנגדות לה. מרץ היא ציונית לכן מקומה הטבעי הוא עם הרצוג-ציפי וידלין ולשם היא הולכת. אלא שתומכיה עדיין חיים בהכחשה עצמית שיתכן שמאל וציונות. האשלייה הזאת מתפוררת כבר שנים אלא שבבחירות אלו יכול להיות שתתפוגג לחלוטין, מה שיאלץ סוף סוף אנשים שמאליים, שעדיין נמצאים בהכחשה, להסתכל למציאות בעיניים ולהחליט היכן הם נמצאים. וטוב שכך
ראשית לכל הבהרה: כל המפלגות, כאן כבאירופה, הן ימין מובהק. אין שמאל. לכל היותר, יש ימין מעט פחות קיצוני, רע במיעוטו. שמאל מתקדם ונאור באמת = אָיִן.
כעת – "מרצ" דהיום, היא מפלגת ימין קיצונית, זגזגנית וצבועה, שאנשיה מעריצים את "וול סטריט" ושני דברים בלבד, טורדים את מנוחתם: הרס "מרקם היחסים" עם ארה"ב (בהּ הם מאוהבים, בטיפשותם) ו"סכנת המדינה דו-הלאומית" (=זו שבהּ, גם ללא-יהודים יהיו, שומו-שמיים, זכויות שוות, באמת ולא רק בכאילו). הם ציונים, קפיטליסטים, בדיוק כ"ליכוד" וקצרה היריעה מלפרט, הדברים הרי ידועים. בתור כורדי עיראקי (למחצה) בעצמי, הקפיטליסט הקיצוני ומשרת-התאגידים מוסי רז, ספציפית, מהווה בעיניי כתם על העדה וחרפה נצחית לכולנו. אסור שיבחר שוב.
אבל גם שעטנז "הרשימה המשותפת", כמובן, אינו בא בחשבון: כל מצעם, עוסק אך ורק בנושא אחד ויחיד: ערבים ערבים ערבים ערבים. וכמובן = ממש ככל שאר הרשימות, המתמודדות כעת – העניין החשוב מכולם, אינו מעניינם כלל: אף לא מלה אחת ויחידה, על הגנת-הסביבה וזכויות-בע"ח!!
אין לי ולו שמץ-כוונה, להגיע לקלפי.
הרשימה המשותפת היא אמנם רשימה ערבית התובעת התייחסות לאזרחיה הערבים של מדינת האפרטהייד אך דבר זה עומד לזכותה ולא לחובתה. כאשר גזענים יהודים החיים ופועלים במדינת הגזע שלהם מנסים לחוקק חוקי אוון המיועדים למנוע מהמיעוט הערבי המדוכא לשלוח נציגים לפרלמנט הדמה שלה, הם מתגוננים למרבה השמחה.הערבים בישראל הם רק אוד מוצל מאש הנכבה שהבעירה הציונות על העם הפלסטיני שחי כאן וגורש מאדמתו על ידיה . לכן כל דמוקרט צריך לשמוח על התארגנות הגנתם העצמית, להצטרף אליהם ולתמוך ברשימתם. רק כך יש סיכוי שיקום בארץ שמאל של ממש ולא שמאל קולוניאלי החרד לזכויות היתר שלו. צמיחתה והישגיה של המפלגה הערבית במדינה היהודית יהיו הבסיס עליו תצמח המפלגה הפלסטינית המאוחדת שתאבק למדינה חילונית דמוקרטית בפלסטין ההסטוריתץ
בכל ״שבת קודש״ מאפשר ״הצבא המוסרי בעולם״ לחובשי כיפות סרוגות צעירים לסייר בחלקה הפלסטיני של הקסבה – שטרם נהרס ופינה מקומו ל״אברהם אבינו״ או לשרה אימנו. (כאילו שלנו היהודים יש מונופול על האבות והאימהות).
4 פלוגות של חיילים ו״משמר הגבול״ (ששומר על הגבול שנמחק) מגויסות למבצע השמירה על הנוער המשוקץ, שמאמין שהממשלה הבאה תיתן בידיו גם את שרידי הקסבה, כמו ששִיהָדָה את רחוב השוּהָדָה…
בראש הגדוד צועד כלבוני המפקד, מולָך ע״י חיילת נחמדה שמוליכה כלב זאב גרמני (Deutscher Schäferhund), ועליה שומרים 4 חיילים עבריים יוּדוּ-נִיצִים… ואז, לשמחת הכיפות הסרוגות הצעירות, פתחו בדברי HASBARA שני מסיתים. האחד דיבר עברית (במבטא אמריקאי), והשני אמריקאית דומה לזו של נהנתניהו. בעוד הם מסבירים שכאן ושם היו בתים של יהודים, נמלטתי וצעדתי במעלה רח׳ השוהדה. הגעתי עד המחסום שם עמד דויד, סגן צעיר, צנחן ובדק את העוברים הפלסטינים שעלו לתל רומידה.
ביניהם היה גם אבו-עיאש, בן 80, שסיפר על שותפות שהיתה בין אביו לעזרא, ממחנה יהודה (ירושלים), שייצרו גבינה ב״בית הדסה״, ועל איך שאביו הציל יהודים בתרפ״ט. לא עניין את דויד…
… לעומת זאת אין בכלל מי שמדבר ברצינות (חוץ ממצביעי הרשימה המשותפת כנראה) על שמאל ביחד עם תנועות לאומניות-ערביות ו/או מוסלמיות.
בדוק והשווה את השמאל הציוני, כולל אפשרותו להביע את דעתו בחופשיות (ובכלל להלך בחופשיות…) ויכולתו להשפיע בחקיקה – לעומת שמאל "אמיתי" במדינות ערביות ומוסלמיות.
מכיוון שהשמאל בישראל הרבה יותר חופשי ומשפיע מאשר בכל מדינה ערבית (כולל איראן המוסלמית) הרי שהוא כנראה הולך הרבה יותר טוב עם ציונות מאשר עם תנועות אחרות בישראל ובאזורינו.
לגבי "הערבים בכלל וילידי פלסטין בפרט שהתנגדו אינסטקטיבית…", ובכן, יש לשנאת זרים ואי-קבלת האחר חלק ניכר באותה "התנגדות אינסטינקטיבית" כנגד הציונים. עובדה היא שמנהיג הפלסטינים לפני מלחמת-עולם השניה היה נאצי מובהק ועובדה היא שהחלטת החלוקה נדחתה באלימות.
בכל מקרה לאחר שתקום מדינה פלסטינית לצד ישראל ושתי המדינות תקיימנה קשרים כלכליים ענפים – יהיה הקיום בפלסטין טוב בהרבה מאשר בין חורבות סוריה, עיראק, לוב, ושאר המקומות בהם אין שמאל-ציוני….
אפשר לחשוב שמבחינת הרשימה המשותפת הנושא העיקרי בבחירות הוא כן הסכם עודפים עם מרץ או לא או רק לא ביבי.
אז לא. כדי להמליץ לנשיא על הרצוג כמועמד להרכיב ממשלה, על הרשימה לדרוש ממנו, לדעתי,משהו כמו כי במקרה שיצליח להרכיב ממשלה יהיה עליו להכיר בכל/ברוב הכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב, בדעמש, להפסיק להרוס שם, בבקעת הירדן ובאזור מעלה אדומים אבו דיס מבנים של הבדואים. במידה שלא יקבל תנאי זה אז שיהיה נתניהו עדיף.
מרץ לעולם לא תציג תנאים כאלו. היא תבלע בממשלת "המחנה הציוני" על נספחיו האפשריים (לפיד-זועביז ואולי גם ליברמן-עונש מוות) ולא נודע כי באה אל קירבם. אז למי שקרוב להצביע לרשימה או מהסס או רגיל להצביע מרץ אז שיחשוב על כך. ולגבי החשש שמרץ לא תעבור אומר את מה שאומרת זהבה גלאון למצביעים הפוטנציאלים שלה: הצביעו למה ולמי שאתם מאמינים ולא עפ"י שיקולים "אסטרטגיים של בחירות", מתמטיקה שתתברר לאחר הבחירות כעורבא פרח ביחד עם הקול שלכם.
אני מסכים עם גדעון שאסור היה לתת למר"ץ להיעלם. ויכול להיות שעכשיו, לאחר הבחירות, יתברר שרבים מהקולות שניתנו למר"ץ בלית ברירה היו יכולים לחזק את מפלגת העבודה.
—
אך הכלב קבור במשרדים של מפלגת העבודה האפרורית, שהפכה, גם בימי ההתעוררות מחדש שלה כביכול, לנושאת הדגל של הקונפורמיזם הפוליטי, במיטב הקונפורמיזם הפוליטי שברטולו'צי תיאר באופן כה פיוטי בסרט "הקונפורמיסט".
—
בעת מלחמת הנקם והשילם האחרונה שהסתיימה בטבח של כאלפיים תושבים פלסטיניים ברצועת עזה, וקצת אי נוחות לעמוס עוז, – בעת המלחמה האחרונה צפיתי בהשתאות מהולה בבחילה בראיון עם שלי יחימוביץ' בו קשרה כתרים לבנימין נתניהו על "האיפוק והתבונה" בהם ניהל את הטבח ברצועה והמהלכים המגמתיים שקדמו לה (החל מהסבוטא'ז שעשה לשיחות השלום).
—
צירופה של ציפי ליבני – הרוויזיוניסטית הוותיקה בעור של סוציאל-דמוקרטית – למפלגת העבודה בראשותו של הרצוג, רק הבליטה עוד יותר את העובדה שלמפלגת העבודה, לא רק שאין כל אופי פוליטי מוגדר, אלא הרקורד שלה ושל מנהיגיה היה מצדיק בכל מדינה מתוקנת את פירוקה לאלתר.
לק.א. הדיון הזה מתחיל לקלוע לנושאים שהכי מעסיקים את המוח שלי. אני חושבת שכשנסרב להיות "חברת אזרחים" שיושבת על אדמה אחת וכשהגירה תהיה יותר רווחת והאוכלוסיה יתערבבו, יהיה להם קשה לשלוט בנו, לא יהיה להם עם מה. כשאנשים יחיו בקבוצות קטנות יותר אז אולי הממשלות יקחו להם את האדמה בכוח הזרוע(זה מה שעשו כדי להוביל עדרי עובדים לעבודה מזופתת בערים המתועשות) אבל הם כבר לא יוכלו לאלץ אף אחד ללימודים מכוונים ולעבודה בטכנולוגיה הגבוהה. ז"א שמקסימום הם יוכלו "להעניש" אבל לא להשיג מה שהם רוצים. הם יוכלו לקחת חיים וחירות של פלוני ואלמוני אבל לא את של כולם. כשאתה לא משחק בצעצועים שלהם, אין להם ממש במה לאיים עלייך. הם צריכים אותך עובד וצורך וסותם את הפה. ברגע שאתה לא צורך, מפסיק לעבוד בגיל 30 אם בכלל מתחיל לעבוד, מסרב ללמוד מה שהם מפארים ומרוממים כדי שיהיה להם קל טכנולוגית, אתה חסר ערך עבורם ולכן לא בטוח שתהיה סיבה למלחמה. אולי הם 'יתנדפו'.. לגבי האיסלאם הקיצוני, לא נראה לי שהרוצח רוצח פטור. מה גם שהם רוצחים חפים מפשע ביודעין ובשיטות אכזריות. כמו שאתה בעצמך קבעת, לא מהם תבוא הבשורה.
אם אין שיתוף פעולה איתם אז באמת נראה שאנו חסרי ערך עבורם – אבל זה רק זמני… משום שהנחה זו מתבססת גם על כמות (באנלוגיה ל market share). ואכן אם במספרים קטנים מדובר אז העניין עבורם נופל בין הכסאות: כלומר אתה אולי לא אפקטיבי עבורם מצד אחד (מה שמעצבן אותם) אבל מצד שני אתה פלח קטן מאד שאינו מושך תשומת לב רבה מדי, ולא שווה להם להוציא אנרגיות לוחמניות על דבר בעל החזר זעום. אבל משעה שהפלח הזה גדל, המחנה המתעלם הזה (ולו רק מפאת גודלו האבסוליטי) – כך אני משער – ימשוך את תשומת ליבם. בעקרון גם התעלמות מהם היא אקט שערורייתי מבחינתם. אנחנו אפילו לא מתכוונים ממש למרוד בהם ולסכן את מעמדם העליון אלא רק לצאת מהמשחק – אבל הם בוודאי לא מרוצים מנטישה כזו. בשבילם את(ה) או מעריץ שלהם או אויב פוטניציאלי. סתם "מצב ניטרלי" כעקרון לא קיים בשביל אימפריאליסט. אנחנו חומרי גלם עבורם שאם לפתע הגיעה השעה שבה כדאי (או סתם מתחשק) לשנע אותו – אז הם נכנסים לפעולה. הכל שיקולי תועלת ורווח קרים. ומה עם מוסר? לא בבית ספרם. או שאולי בכ"ז יש להם איזה קוד מוסרי שאינני ממש מבין אותו – אבל לא הייתי תולה בקיומו תקוות מיוחדות.
מקווה מאוד שהרעיון הזה לא יחזיר מחדש את גלגל העבדות. בכל אופן, הבעיה הזאת תשאר שלי מקסימום לחמישים השנים הבאות כי לא אקים דור חדש. העולם אף פעם לא ייכחד, אלא רק בני האדם. החיות יישארו וזה דווקא מתאים לי מאוד. אם יש חיים אחרי המוות אשמח לראות את המבול הגדול ותיבת נוח שמכילה רק בעלי חיים.