בוקר מר. בוקר של אכזבה ותקוות מנופצות לאחר יום בחירות מתוח ולילה ארוך ללא שינה. אין יותר צורך בדיונים או ויכוחים האם ממשלה של מפלגת העבודה הישראלית תהיה מסוגלת באמת להגיע לשלום עם הפלסטינים, והאם יצחק הרצוג יכול להיות ראש ממשלה טוב.
"מי שקיווה לקום היום לשחר של יום חדש, יתעורר לבוקר של יום האתמול" כותבת סימה קדמון בגיליון הטרי של ידיעות אחרונות. "מדינת ישראל מקבלת הבוקר את נתניהו פלוס פלוס. זהו ניצחון של קמפיינר מעולה, שהצליח תוך שלושה ימים להפוך את הכף ממומנטום שלילי של מפלגתו לניצחון פראי. אבל הניצחון של נתניהו לא יכול למחוק את העובדה שישראל חצויה ומקוטבת. בשביל מחצית מאיתנו התוצאה אתמול הייתה לא פחות מאגרוף בבטן". (כמובן, אילו אנו היינו המנצחים, זה היה אגרוף בבטנם של המחצית השנייה של הישראלים…)
רק אתמול בבוקר – כמה רחוק זה נראה – הקשבתי לדיווח ביומן הבוקר של קול ישראל, שם נמסר כי "השופט העליון סלים ג'ובראן, ראש ועדת הבחירות המרכזית, ביקר במחנה הצבאי עופר שליד ירושלים, כדי לעקוב אחר ההצבעה של חיילי צה"ל". הכתב הקליט את השופט ג'ובראן משוחח עם שתי חיילות צעירות עליהן הוטל לארגן את הקלפי שבו יצביעו שאר החיילים בבסיס, ומברך אותן על מעורבותן במימוש הדמוקרטיה הישראלית.
מחנה עופר (מקור)
הכתב לא הזכיר מה זה מחנה עופר ומה תפקידו במערך הצבאי של מדינת ישראל. אבל זה לא ממש סוד צבאי שעופר הוא בית מעצר צבאי שהוקם בשטח הגדה המערבית ליד העיר רמאללה, ומיועד להחזיק פלסטינים הנלכדים מדי לילה בכפרים ובערים הפלסטיניות ברחבי הגדה המערבית. רבים מהם מוחזקים שם במעצר מנהלי ללא משפט. מיותר לציין שהפלסטינים הכלואים שם אינם שותפים לתהליך הדמוקרטי הישראלי ואינם מטילים מעטפות לתיבת הקלפי השמורה לשומריהם. מה באמת חשב על כך כבוד השופט העליון סלים ג'ובראן, הערבי הראשון שזכה להתמנות כשופט בבית המשפט העליון של מדינת ישראל?
במשך ארבעים ושמונה שנה מנהלת מדינת ישראל את המערכת הכפולה הזאת: מצד אחד דמוקרטיה פרלמנטרית רבת מפלגות, שבה בוחרים אזרחי ישראל – כשמונים אחוז יהודים ועשרים אחוז ערבים – את הממשלה המושלת בהם והפרלמנט המחוקק את חוקיהם; ומצד שני דיקטטור צבאי הנקרא אלוף פיקוד המרכז, שהוא המושל והמחוקק והשופט והשליט הכל-יכול בחייהם של מיליוני תושבים פלסטינים, וסמכותו לא נפגמה ברצינות בעשרים השנים בהם הורשו הפלסטינים לקיים "רשות פלסטינית" ואלוף הפיקוד ברוב חסדו האציל לה כמה סמכויות מוגבלות.
גם אנחנו שמתנגדים למצב הזה מכל וכל ומבקשים לשנותו מהיסוד התרגלנו אליו. לאחר כל בחירות מפרסמת ועדת הבחירות המרכזית את התוצאות המפורטות והמדויקות, והתרגלנו לכך שתמיד מופיעה שם עמודה בכותרת "חברון" ובה מפורט אופן הצבעתם של כמה מאות מתנחלים ישראלים החיים במובלעת חמושה ומצביעים כולם בעד הקיצונים ביותר בימין הקיצוני. לעולם לא יוזכרו בעמודה הזאת יותר ממאתיים אלף תושבים פלסטינים החיים בעיר חברון ולהם אין קול וזכות הצבעה בבחירות הישראליות.
בבחירות האלה הייתה לנו אשליה מתוקה שנמשכה כמה שבועות. האשליה שאולי אולי אזרחי ישראל יצביעו בהצבעת רוב לפי כללי הדמוקרטיה הישראלית הזאת ויעלו מרצונם החופשי לשלטון ממשלה ישראלית שתצא מן השטחים הפלסטינים הכבושים. ואז סוף סוף בבחירות הבאות כל מי שחי תחת שלטונה של ממשלת ישראל יהיה גם בעל זכות להשתתף בבחירת הממשלה המושלת בו. כבר היו דברים מעולם בכל מיני ארצות, שם הלכו בוחרים לקלפי ובהצבעה חופשית החליטו לקרוא דרור לשטח שהיה תחת שלטון צבאי או קולוניאלי. אבל זה לא קרה כאן – לא בישראל, לא בבחירות האלה.
לא שהייתה לנו האשליה שנושא הכיבוש והפלסטינים החיים תחת הכיבוש יהיה בראש מעיניהם של הבוחרים הישראלים. לכל אורך מערכת הבחירות היה ברור שזה בדיוק הנושא ממנו מבקשים הישראלים להתחמק ואותו לא רצו להזכיר. אבל היה בסיס רציני למחשבה ולתקווה שאזרחי ישראל ברובם מאסו בשלטונו של בנימין נתניהו בגלל כמה וכמה סיבות אחרות, במיוחד המצב הכלכלי והחברתי שהוציא מאות אלפים לרחובות בשנת 2011 ומאז לא חל בו שום שינוי מהותי. ואילו הגיעה מפלגת העבודה לשלטון, גם מסיבות אחרות, אולי היו מנהיגיה עוסקים גם בבעיה הפלסטינית הקשה והכואבת?
אז מה בדיוק קרה כאן? האם טעו מיסודם כל עשרות הסקרים המחמיאים שהראו את מפלגת העבודה ("המחנה הציוני" בשמה עכשיו) פותחת פער ומתקרבת אל היכולת להקים ממשלה? או שמא הסקרים צדקו בשבוע שבעבר אבל נתניהו "הקוסם" באמת הצליח להפוך את המגמה ולגייס את תומכי הליכוד לבוא בהמוניהם במסע ההפחדה האינטנסיבי של הימים האחרונים? יש נגדי מזימה בינלאומית, עשרות מיליוני דולרים מגיעים מאירופה ובמיוחד מסקנדינביה כדי לממן מסע השמצות נגדי ונגד אשתי במטרה להעלות את השמאל לשלטון ושהוא ימסור שטחים שישמשו לאסלאם הקיצוני בסיסים לירי טילים. שלטון הימין בסכנה, המצביעים הערבים נעים בכמויות אל הקלפי, עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים, הערבים באים לקלפי, הערבים באים לקלפי, הערבים באים, הערבים באים, סכנה, סכנה, סכנה, סכנה…
אין ספק שיהיו עשרות ומאות ניתוחים וניתוחי ניתוחים של הבחירות האלה. אבל השורה התחתונה ברורה וחדה בבוקר המר הזה: נתניהו זכה למנדט ציבורי חד משמעי, והוא שוב יהיה ראש הממשלה של מדינת ישראל. הוא שאב אל מפלגתו את רוב קולותיהם של שותפיו מן הימין הקיצוני וכך יצר לעצמו סיעת ליכוד גדולה וחזקה בכנסת החדשה ולא שאני מזיל דמעה לנוכח קיצוץ כנפיהם של כמה וכמה גזענים ודמגוגים לאומנים במפלגות הלוויין של הימין.
כדי להבטיח לעצמו את מצביעי הימין הקיצוני נדרש נתניהו לצעד משמעותי: הצהרה חד-משמעית "אם אבחר שוב לראשות הממשלה, לא תקום מדינה פלסטינית". חד וחלק. לא עוד "נאום בר אילן", לא עוד מס שפתיים, לא עוד נוסחאות דו משמעיות. סאיב עריקאת הוותיק, שככל הנראה לא יידרש בשנים הקרובות לעמוד בראש הצוות הפלסטיני למשא ומתן עם ישראל, הסיק את המסקנה המתבקשת: "אין פרטנר ישראלי לשלום. אנו מצפים מהקהילה הבינלאומית לתת גיבוי לפלסטינים הפונים אל בית הדין הבינלאומי בהאג, כדי להגן על זכויותיהם".
התלונה הפלסטינית הראשונה צפויה להיות מוגשת בהאג בתחילת אפריל. ובינתיים תלויה ועומדת החלטת מוסדות אש"ף להפסיק את שיתוף הפעולה של שירותי הביטחון הפלסטיניים עם ישראל, שיתוף פעולה שהוא מאד בלתי פופולארי בקרב הפלסטינים. ההחלטה היא בעלת תוקף של המלצה בלבד, אך עכשיו אולי עכשיו יתקשה הנשיא מחמוד עבאס להתעלם ממנה. לפי הערכת שירותי הביטחון הישראלים, הפסקת שיתוף הפעולה הביטחוני עלולה לגרום להתפרצות אירועים אלימים ברחבי השטחים הכבושים. כזכור, בתחילת החודש קיים הצבא אימון גדל ממדים לתרגל תרחישים של התפרצות אינתיפאדה חדשה…
מיד לאחר סיום הרכבת ממשלה חדשה, נוהגים ראשי ממשלה ישראלים לנסוע אל הבית הלבן בוושינגטון. אבל נתניהו לא יהיה ראש ממשלה חדש. הוא מוכר וידוע ולא ממש זוכה שם לאהדה. אז מה יאמר בפגישה בחדר הסגלגל בה יצהיר נתניהו על עמדתו החדשה "בכהונה שלי לא תקום מדינה פלסטינית, נקודה"? ומה יהיה בסטייט דפרטמנט? מה יהיה בבירות אירופה? מה יהיה בעצרת האו"ם, ובמועצת הביטחון, ובדיון הבא בו תעמוד על סדר היום השאלה אם יהיה או לא יהיה וטו אמריקאי? לא כדאי לקנא בשר החוץ החדש שיתמנה בממשלתו החדשה של נתניהו (אם כי כמה מבכירי שריו כנראה בכל זאת יתמודדו על המשרה הזאת…). ואפשר לצפות שדבריה ומעשיה של הממשלה החדשה שתקום בישראל יגבירו את הנטייה לחרמות על ישראל בקרב החברה האזרחית במדינות שונות. באופן מקרי, בדיוק ביום הבחירות התפרסם ב"הארץ" מאמר על אמנים ישראלים המופיעים בחו"ל וזוכים יותר ויותר לקבלת פנים עוינת וחלקם מנסים להסתיר ולטשטש את זהותם הישראלית…
ואיזו ממשלה בדיוק יקים נתניהו? לפי תוצאות הבחירות הוא לא יתקשה להקים ממשלה עם מי שנקרא "שותפיו הטבעיים", אוסף מפלגות הימין הקיצוני והדתיים והחרדים (או מה שנשאר מהן לאחר הבליץ בו חטף נתניהו את בוחריהן…). אבל אל מול הממשלה הזאת אפשר יהיה לגבש אופוזיציה גדולה וחזקה – מפלגת המחנה הציוני, הלא היא העבודה, שלא התקרבה להקמת ממשלה אך הגבירה משמעותית את כוחה; הרשימה המשותפת הערבית, שזה עתה קמה ואשר הצליחה להגביר משמעותית את אחוז ההצבעה בין אזרחי ישראל הערבים והפכה להיות המפלגה השלישית בגודלה בכנסת; מפלגת מרצ שנשחקה בין שתי אלה ואיבדה בוחרים רבים אך הצליחה לשרוד ולחזור אל הכנסת; ומפלגת יש עתיד של יאיר לפיד שכיהן במשרד האוצר בממשלת נתניהו הקודמת והושלך ממנה והמתעקש "אני לא שמאל – אני מרכז". האן יוכלו כל אלה לפעול יחד באופוזיציה, למרר את חיי ממשלתו החדשה של נתניהו ולקצר את ימיה? או שמי מהם יתפתה לזחול אל הממשלה ויתנדב לשמש לנתניהו עלה תאנה?
חברת הכנסת סתיו שפיר, שהגיעה אל מפלגת העבודה מתנועת המחאה החברתית של 2011 ואשר הצטיינה בכנסת היוצאת במאבק חריף נגד הקצבת הכספים להתנחלויות, הייתה ראשונה להתעשת מוקדם בבוקר הזה, מיד לאחר שהתבהרו תוצאות הבחירות. בהודעה שפרסמה היא מנכסת לטובת האופוזיציה בכנסת החדשה את סיסמתו הותיקה של הימין הישראלי: "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", וממשיכה: חברים, זה לא הזמן לרחמים עצמיים. זה הזמן לעבודה קשה עם סכין בין השיניים ותקווה בעיניים, באותה נחישות ואומץ שגילו כאן ברגעי המבחן הגדולים בהיסטוריה של המדינה.
זה בוקר לא קל ואלה לא התוצאות שקיווינו להן. ראש הממשלה ניהל קמפיין מביש ולא לגיטימי של שנאה, הפחדה והסתה. הסתה נגד התקשורת, הסתה נגד העובדים, הסתה נגד הערבים, הסתה נגד השמאל. במילים אחרות, הסתה נגד כל מי שלא חושב כמוהו. למרות זאת, המחנה הציוני התחזק. ציבור גדול הביע אי אמון בדרך של ביבי.
האתגר שלנו היום הוא לתת ביטוי למחנה הרחב הזה, להציע לו חזון ומנהיגות. ובעיקר – לעבוד ביחד מספסלי האופוזיציה כדי לבנות אלטרנטיבה לשלטון האימים והשחיתות של הימין. הממשלה של ביבי תהיה ממשלה רעה. ממשלה שתעמיק עוד יותר את הקיטוב החברתי, תבודד את ישראל מהעולם ותסכן את בטחונה. אנחנו נאבק בה.
אסור לנו להיגרר עכשיו לקרבות פנימיים. להפך. הכוחות ששותפים לדרך של צדק חברתי, של דמוקרטיה, שלום וביטחון אמיתי – צריכים להתאחד. עלינו להציב תפישת עולם ברורה, לדבוק בה ולהילחם עליה בכל הכוח.
בוקר טוב ישראל…
הבעיה של המאמר הזה זו חשיבה חד כיוונית ומכאן גזענית
אם הרשות הפלסטינית שהיא ורק היא אחראית על מליוני הפלסטינים היתה באמת רוצה בשלום
היא היתה צריכה לעשות כמה פעולות
1 לקיים סוף סוף בחירות כדי לדעת מה רוצים באמת הפלסטינים אשר יבחרו בין החמס לרשות
2 אם יבחר החמס ברוב מוחץ העמדה של השמאל הרדיקלי תתנפץ
3 אם אבו מאזן יזכה ברוב עליו להכריז על הכרת הפלסטינים במדינת ישראל כמדינת העם היהודי
עליו להכריז שזכות השיבה היא סימלית בלבד
ברגע שיקרו הדברים האלה שלטון הימין יתמוטט וכל הפיתולים ניסוחים דיכאונות ושאר ירקות
יעלמו בזמן קצר
כל עם אחר היה כבר מזמן מגיע לעצמאות לפני 40 שנה
המסקנה היחידה מהתנהגות הפלסטינים היא שהם אינם רוצים לחתום על סיום הסכסוך
הפלסטינים לא זזו מילימטר מעמדות האמנה הפלסטינית הם רק למדו לדבר בצורה מתונה
משום שאלה שרוצים שלום אינם מערפלים באמצעות מילים כמו "שלום צודק"
דרך אגב
מחנה עופר יותר קרוב לירושלים ומצוי פחות מקילומטר מהקו הירוק
״בחירתו של נתניהו, השבוע, טבועה בגזענות, ודגל שחור מתנוסס מעליה״, כתב עודה בשאראת. הוא צדק: דגל יודו-נאצי-ניצי מתנוסס מעל שקרניהו. אלא שגם נתניהו אם ראש ממשלה הישן-חדש ״מוכר וידוע ולא ממש זוכה בוושינגטון לאהדה״, החליט אובמה להמשיך באספקת הנשק החינמוני לישראל. עוד לא ברור האם יסיר אובמה את הוטו האוטוטומטי ששגרירת ארה״ב מטילה על כל החלטה ביקורתית על ״מסע ההתנחלות״ שמנסה לעבור את המחסום האמריקאי.
אם זה יקרה, וכאשר וושינגטון תחדל להיות התומכת היחידה בכיבוש, צפו לשינוי כמעט מיידי במדיניות ההתנחלויות והבניה הבלתי-חוקית בשטחים הכבושים. ועד אז הזדיינו בסבלנות.
השמאל [לא ברור איזה יש כמה גרסאות הציוני/ העקבי] לא מוכן לקבל את תוצאות הבחירות דברי בלע כלפי אנשים שהצביעו לימין פרצו מיד לאחר שהתברר שהימין זכה בעקבות תוצאות הבחירות כתבה הסופרת והשחקנית אלונה קמחי את הסטטוס הבא: "לכל עם יש את השלטון שהוא ראוי לו. רק המוות יציל אתכם מעצמכם" תשתו ציאניד ניאנדרטליים מזויינים. ניצחתם" האמן גל וולינץ, מי שיצר בזמנו את חמסת "אטבח אל יהוד" מעוררת המחלוקת, פרסם פוסט נגד מצביעי ביבי בפייסבוק שלו, הוא פונה ל"מסעודה משדרות" – דמות מטאפורית שמייצגת את ה"עמך", את מצביעי נתניהו כביכול – ומודיע על ניתוק יחסיו עמה. "שלום לך מסעודה", כתב, "צר לי, לא נותר לי גרגר של סימפטיה עבורך. מבחינתי את יכולה להמשיך להירקב במסדרונות בתי החולים […] את ומשפחתך מטומטמים מדי […] לי אל תדאגי, שורשי באירופה. מתקתק אזרחות ועף. ומה איתך? תלכי לעזאזל!"
ולא נזכיר ערב הבחירות את דברי הבלע והגזענות של יאיר גרבוז ושל יהושוע סובול כך לעולם לא יחזרו לשלטון אתם מחלקים את העם לשתיים זו גזענות הדברים הללו פגעו במחנה הציוני בקולות איך אתם חושבים שבני עדות המזרח יצביעו לעבודה לאחר השפלות
מי זה לעזאזל יאיר גרבוז? ומי זו אלונה קמחי? גל וולניץ? מה שמטריד אותי זה הגזען ביבי נתניהו שביום הבחירות הבהיר לכולם שהוא מעדיף את הישארותו בשלטון על פני דבקות בעקרונות מוסריים של שלטון תקין והסיט נגד חמישית מאזרחי המדינה רק כי אתרע מזלם והם נולדו לאמא ערביה (כן, ממש כמו הנשיא לשעבר פרס). יאיר גרבוז מקסימום ישתה קפה הפוך בבית קפה תל-אביבי, אבל ביבי הולך לנהל את המדינה שלנו … ולכן הגזענות שלו מדאיגה עשרות מונים יותר … תזכור שגזענות וצרות מחשבה לעולם אינה נגמרת ב"אחר", אלא מופנית גם נגד כל אחר שהוא (יהא זה עני, נכה, שמאלני, ערבי, ומה לא). ונסיים בחידת טרוויה. איזה ציווי מופיע בתורה הכי הרבה פעמים? בפער גדול מכל ציווי אחר. הוא מופיע 36 פעמים, יותר ממספר המנדטים של ביבי אפילו. ציווי כיבוד הגר! אז כנראה שביבי חלש גם בתורת ישראל … אולי כדאי שיתחיל לנשק קצת מזוזות.
הופה! סוף סוף תגובה ממך שאני מסכימה איתה. ואני שמחה שלא קראתי קודם את שם הכותב (כי אז אני מודה, לא הייתי קוראת את התגובה). אבל אתה מדבר על אותו שמאל מעושה, "יפה נפש" שמהר מאוד שכח שה"פנתרים השחורים" הובילו קו סוציאליסטי אנטי-קולוניאלי נחרץ ולא מתייפייף ועשו את זה עם רמת דיון וכנות אישית גבוהות מאוד. מעטים מצליחים היום לחדור תחת הצביעות ולהגיע לאמת המזוקקת שהגיעו אליה הפנתרים.
מייקל מור, יוצר הסרטים הדוקומנטריים הביקורתיים בארה"ב, לעולם לא ויתר על האזרחים האמריקאים. הוא יודע שרק איתם יכול להיווצר שינוי אמיתי. לא עם אלו שהמזל נפל בחלקם, אלא דווקא אם אלו שנדפקו עד הסוף אבל עדיין לא מבינים לגמרי מי דופק אותם. הוא לא אמר "לכו לעזאזל" ועבר לקנדה. הוא אמר: "אני לא מוכן לחיות בארץ כזאת, אבל אני לא עוזב".
אם הבעיה שלהם זה רק העובדה שביבי נבחר שוב, שיישאלו את עצמם מי מראשי ממשלת ישראל נקט אי פעם קו שונה מהקו הבסיסי של ביבי.
השופט סלים ג'ובראן אינו השופט הערבי הראשון בבית המשפט העליון. קדם לו עבד א-רחמן זועבי שכיהן כשופט בפועל בביהמ"ש העליון ב-1999.
תוצאות הבחירות האחרונות הוכיחו בעליל שרוב העם היהודי בישראל עדיין אינו בשל להיות פתוח וליבראלי. זהות יהודית ערטילאית נגד האויב הגדול, הערבים בכלל והפלסטינים בפרט ניצחה. אין שותף ישראלי לשלום עם הפלסטינים!
גלילי
קלר מאמין בחזון של מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל.
זה קול האמת. יבורך משמיעה
בצדק לא מצביעים הפלשתינים בשטחים בבחירות בישראל – הם לא אזרחי ישראל. מי שרוצה ספוח השטחים שיגיד את זה במפורש כי אחרת הם לא יצביעו. כל הנהי והבכי על אומללותם יכולים להגמר בעשרים שניות – אם רק יגיד נשיאם שמטרת המו"מ עם ישראל היא הקמת שתי מדינות לשני עמים. זה אגב מה שאמר נתניהו מיד לאחר הבחירות – אני מחויב לנאום בר אילן ולשתי מדינות לשני עמים אבל אין כרגע עם מי לדבר. לצערי בזה הוא צודק. אז אולי תפרוצנה מהומות בגדה והטרור יתחדש. כן, יהרגו כמה מאות ישראלים אבל מנסיון, יהרגו אלפי פלשתינים. זה יקדם במשהו הקמת מדינה פלשתינית? לא, זה רק יחזק את דעת הישראלים שכל הפלשתינים רוצחים. בתביעות צריך לבוא לא רק לישראל אלא גם לפלשתינים.
להגיד את האמת
לאור "הצלחת" ממשלת הליכוד בכלכלה, ביחסי החוץ, חינוך, בריאות…..
מוכנים "הדפוקים בישראל" רוב מצביעי הימין להצביע ביבי מתוך
שנאת השמאל והפלשתינים .
למען השנאה מוכנים "הדפוקים" למכור את עתיד ילדיהם ונכדיהם העיקר שהשמאל יקבל בראש.
לצערי השנאה גוברת על כל רציונל ולכן כל הפרשנים שמדברים על כך שאילו היו נעשות פעולות כאלה ואחרות המצב היה שונה הם טעות וחוסר הבנה של התפקיד המכריע שהשנאה "משחקת".
השמאל צריך וחייב לדבוק בעקרונותיו ולא להתחנף לגזענות ולקפיטליזם החנפנות לא תשנה את המצב אלה רק תעודד את הגזענות והקפיטליזם.
הבחירות האחרונות הן בחירות דמוקרטיות. רוב רובם של אזרחי ישראל מעוניינים בביבי. מכיוון שקשה להאמין שביבי נבחר מסיבות כלכליות, ניתן בקלות להבין שביבי נבחר כי דרכו הביטחונית היא זו שרוב האזרחים בישראל רוצים, וחלקם הם גם פלסטינים ישראלים או איך שהם יבחרו לקרוא לעצמם.
גם מי שבחר ב"מחנה הציוני" בחר באותה כוס קפה רק עם פחות הל וגם זה לא בטוח. אולי במקום הל היו מכניסים תבלין חריף אחר או הכי גרוע, מבשלים קפה שאין לו טעם, מה שהיה מזניק תוך שנתיים את ביבי ברוח סערה ובזרוע נטויה.
אם אנחנו מכבדים דמוקרטיה, אנחנו חייבים לכבד את האנשים שהלכו במיוחד ושמו פתק בקלפי ובחרו מתוך מודעות, את מי שהם רוצים שיהיה ראש הממשלה הבא, עם שרה, עם השחיתויות, עם חוסר המעש, עם הקפיטליזם היותר ויותר אכזרי שהליכוד מביא איתו.
לא טוב לכם עם הישראלים? תעזבו. זו ישראל והיא מראה לשמאלנים כמוכם שוב ושוב אצבע משולשת. תקפצו לי (לה). והאמת, מגיע לכם. כי אתם חיים באשליות ואנשים חכמים צריכים להיות הרבה יותר מפוקחים.
שוב אותן זמירות מאנשי אבנרי כאילו התקווה לסיום הכיבוש תבוא מהשמאל הציוני, כאילו המדיניות הכלכלית שלו שונה עקרונית מהקפיטליזם של הליכוד, (אפילו "הסוציאל דמוקרטיה" של שלי יחימוביץ הפחידה אותם), כאילו "השמאל" הזה מוכן לתת לגיטימציה פוליטית לערבים וכאילו ארה"ב עומדת ללחוץ על ישראל להפסיק את ההתנחלויות קל וחומר לוותר על הכיבוש וההתנחלויות הקיימות.
כל מה שהיה להם להגיד בבחירות האלו היה "רק לא ביבי" בתקווה שהכשלון שלו יביא להם את השלטון, אז אם זו התקווה עדיף כבר ביבי שיוביל את מדיניות הכיבוש מהר יותר עם הראש לקירו וה כל ההדל ביניהם
אז בסרט הזה כבר היינו. צא מזה…
הטיעון שדמוקרט חייב לכבד את הצבעת האנשים כפי שבחרו הוא מוזר בעיניי. השאלה היא במה בחרו. זה לא עיקרון מוחלט. ביבי איננו היטלר בעיניי, אבל המפלגה הנאצית הרי נבחרה באופן דמוקרטי. האם משמעות הדבר שיש לכבד את האנשים שבחרו בה?
ביבי נבחר על סמך מצע של החרבת הדמוקרטיה הישראלית, שזו המשמעות המעשית של התנגדות לפתרון שתי המדינות. מעתה צריך השמאל וגם מדינות העולם להפסיק להתייחס לישראל כמדינה דמוקרטית ולנהוג בהתאם.
טל הטיעון שלך מעניין וכרגיל תמיד מחברים את ביבי [אבל המפלגה הנאצית הרי נבחרה באופן דמוקרטי.] [ בשמאל זה תמיד מגיע באותה חבילה מעניין אתה מוסיף "האם משמעות הדבר שיש לכבד את האנשים שבחרו בה" נו כאשר יבחר השמאל לשלטון יאמרו האנשים אנחנו לא מכבדים את אלה שבחרו בה נו אז מה אתה מצפה למהפכה למרד של הימין/ השמאל ? ישראל יותר דמוקרטית מהרבה מדינות הקוראת עצמם דמוקרטיות תגיד לי מי היה נותן סיוע רפואי לאנשים ממדינות אוייב מי היה נותן מזון חשמל מים עזרה בשרותי הרפואה בישראל [ הנכדה של ראש החמאס בעזה הדמוקרט הגדול קיבלה טיפול רפואי מהגזענים הציונים ולא רק היא מאות תושבי עזה מטופלים בסורוקה תל השומר ] לאלה הרוצים לחסל אותו הלוואי והרבה " מדינות דמוקרטיות " היו מתנהגות כמו מדינת ישראל פיסקה מעניינת נוספת שלך 'מעתה צריך השמאל ' וגם מדינות העולם להפסיק להתייחס לישראל כמדינה דמוקרטית ולנהוג בהתאם." לא הבנתי אתם רוצים להקים ארגון מזוין עם נשק . מה זה לנהוג בהתאם ?
מוזר – או, אולי לא – שהמגיבים בגדה השמאלית מטיפים מוסר לשמאל הישראלי ואחד מהם אף
מצווה על הרשות הפלסטינית לעשיית מטרות משלו שהן כניעה מוחלטת למדינת ישראל הכובשת
מנשלת ומתעללת בפלסטינים שהרשות היא נציגתם הלגטימית
גם בהסתדרות הציונית שציונותה הייתה לניר הלטמוס של הימין וה"שמאל" (מרץ, המחנה הציוני) וגם של ליברמן בנט לפיד ונתניהו – לא התקימו בחירות מזה עידן ועידנים וכמוה הקונגרס היהודי העולמי – אך צביעות ה"ציונים" נמשכת בטענותיהם כי אצל המוסלמים אין דמוקרטיה ואילו אנו "מכל העמים בחרתנו"