מקובל על כולם שנתניהו ניצח בבחירות משום שזרע פאניקה, הפחדה והסתה נגד פלסטינים וערבים. אצלו הם מוצגים כשונאינו לנצח, כל רצונם הוא להשמידנו, הם טרוריסטים, הורגים את חיילינו ואת ילדינו, ועכשיו הם מסתערים, בעזרת השמאל הממן להם את האוטובוסים, על הקלפיות. אבל לא רק הם – העולם כולו הוא נגדנו – היום אנטישמיות באירופה, בעבר השואה. אובמה מפקיר אותנו כאשר הוא מאפשר לאיראן לפתח פצצות גרעין בה ישתמשו נגדנו. וגרוע מכל השמאל הוא אנטי ציוני ולא עוזר לנתניהו במאבקו למען ישראל אלא להפך, הוא רוצה לחלק את ירושלים, לפנות ולהחזיר את ההתנחלויות (כמו בשעתו את עזה). הוא מסכן את ביטחון ישראל ואת הביטחון האישי של כל אחד מאיתנו. המסקנה היא: עלינו להיות חזקים ואמיצים, רק ככה נשרוד בג'ונגל במזרח התיכון בו אנו (לדאבוננו) נמצאים.
אילוסטרציה של לאומנות ושחץ (מתוך סרטון של נתניהו ביום הבחירות)
הניצחון הגדול של נתניהו אינו בכך שבסוף מערכת הבחירות העביר עוד כמה מנדטים חזרה אל הליכוד, אלא שתעמולת הזוועה שלו הייתה והנה מקובלת על רוב הציבור. נודה על האמת: שנאה, גזענות, הסתמכות על כוח, במשולב עם חוסר התחשבות במישהו אחר מבטאים את תחושותיו העמוקים של הציבור בישראל היום ולכן הוא הולך עם כל השיסוי של נתניהו נגד ערבים. חלקו מתרגם כל זאת לשפה פשוטה וגסה בכל הזדמנות וצועק "מוות לערבים".
למה "השמאל" שתק (לא רק המחנה הציוני, אלא גם מרצ) ולא יצא בהתקפת מחץ נגדית נגד כל מסע השיסוי הזה? למה לא הם יצאו בקול גדול נגד ההפחדה וההסתה. למה לא יצאו בכוח ואומץ נגד הטענה שאין ערבים ופלסטינים המוכנים לשלום איתנו? למה לא יצאו לחוצות להוכיח לכל המוכן לשמוע שאפשר להגיע לשלום?
הסיבה לכך היא שהשמאל הציוני שלנו לא חולק באמת על נתניהו. הרי נתניהו כלל לא המציא את כל האידיאולוגיה הזו, היא בנויה על האידיאולוגיה והמעשה של כל ממשלות "השמאל" לפניו . "ערבים מבינים רק את שפת הכוח", הייתה אמונת ההנהגה מאז ומעולם. גם אז אספסוף תרגם אמירות ההנהגה לאמירות כגון: "ערבי טוב הוא ערבי מת" וכדומה. בצעירותי זכור לי כיצד אפילו בקיבוצים הייתה שגורה, בחצי צחוק כביכול, האמירה "על הבעיה הערבית (יש לשים לב הערבים היו תמיד 'בעיה') אני מסתכל דרך כוונת הרובה".
נתניהו הוא הממשיך הלגיטימי לחלוטין של ממשלות העבודה שלפניו. אהוד ברק ביטא זאת באמירתו שישראל חיה בתוך ג'ונגל. בג'ונגל יורים או מניחים מלכודות לחיות, לא מנסים להגיע לשלום אתן. בג'ונגל אין לנו גם פרטנר כפי שאהוד ברק הסביר וכפי שגם מרצ בראשות יוסי שריד הסכימה.
מו"מ אמיתי לעולם לא נוהל. בוודאי לא בחסות של ארה"ב שתמיד דקלמה על דאגתה לביטחון ישראל (שני מיליארד דולר בשנה לעזרה צבאית ונשק מתקדם ביותר). גם עכשיו אובמה מתרעם על דברי נתניהו שאינו מוכן לעשות שלום. איזו תגלית! כל ילד ברחוב היה מגלה לנשיא המכובד את הסוד הזה. אך יותר חשוב, לו רצה היה "משכנע" ללא בעיות כל שליט ישראלי להחזיר את השטחים. זכרו את בן גוריון למשל, פעמיים יצאנו מסיני בלי מאמץ גדול במיוחד. אבל כל פוליטיקאי ודרך פעילותו. נתניהו לאומן וגזען כלפי הסביבה הערבית, כך אוהב אותו העם. הנשיא אובמה צבוע, מבטיח, ונואם. אלו התכונות הנחוצות לראש האימפריאליזם האמריקאי. יש לו קליאנטים רבים, לא רק ישראל.
ההבדל בין הימין וה"שמאל" בישראל הוא בסגנון. במפלגת עבודה ישנם אנשים שבוחלים בסגנון של נתניהו או בסגנון לאומני גזעני פראי. הם אלה שרוצים ,"לנהל את הסכסוך" דבר שיאפשר לנו לעשות כאן בשקט ובלי התערבות מבחוץ את שאנו רוצים (התנחלויות למשל), כפי שציפי ליבני מנהיגת המחנה הציוני בבחירות האלה גילתה לנו.
עד שהציבור הישראלי לא יבין מה עוללנו לעם הילידי הפלסטיני שישב כאן ויכיר בכך שעלינו לשלם עבור זה לפחות חלקית (הרבה פחות מן העוול שנגרם) – כלומר זכות השיבה לפי החלטות או"ם, וחזרה לגבולות 67 – לא יכול לבוא כאן שום שינוי מדיני. השינוי חייב להיות תודעתי ועמוק. האיבה והזרות לערבים עמוקה עד כדי כך שאכלה אפילו בחלק (קטן אמנם) של השמאל (בלי המרכאות). עובדה עצובה היא שבבחירות הקודמות כ1000 יהודים הצביעו עבור חד"ש ועכשיו נשארו רק 700 קולות כאלה.
תושבי ישראל, רובם ככולם, יודעים, בצורה מעומעמת אולי, שרוב היהודים התיישבו בארץ לאחר גירוש ובריחה של הפלסטינים. למי ששכח או רוצה לשכוח יש להזכיר את דברי משה דיין הרמטכ"ל דאז בלויית רועי רוטברג בנחל עוז באפריל 1956:
"אל נא נטיח היום האשמות על רוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם בעזה אלינו? שמונה שנים הינם יושבים במחנות הפלטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בהם ישבו הם ואבותיהם."
אכן ניתוח אמיתי ונכון. אך מה המסקנה? הנה: המאבק האלים על האחיזה בארץ הוא גזרת דורנו, "אחרת ייכרתו חיינו."
רוב תושבי הארץ הזו מסכימים עם משה דיין, אפילו אם המשמעות היא מלחמה מתמדת. הם מבינים היטב, דווקא משום היותם לאומנים, שהפלסטינים לא ישכחו את העבר והם דורשים את זכויותיהם. זה מעורר אצלנו פחד קיומי, מה עוד שאנו חיים בסביבה של מאות מיליונים של ערבים ומוסלמים. הנהגה ישראלית רצינית ומודעת להיסטוריה לא רק של יהודים אלא גם של העמים בתוכם אנו יושבים הייתה שמה לה למטרה ראשית לקיומה לדורות הבאים למצוא את הדרך כיצד להגיע לפיוס ושלום עם העמים השכנים שלנו ובראש וראשונה הפלסטינים. מההיסטוריה למדנו כמה אסונות ניתכו על עמים בשל הנהגות לאומניות שאינן מתחשבות בעם אחר. תוצאות מלחמת העולם השנייה היו צריכים ללמד אותנו כמה תחושת הכוח והשחץ מביאים אסון לא רק לעמים אחרים אלא גם לעצמם.
מלחמת הבחירות שעברנו רק מבהירה כמה רחוקים אנו מתודעה שפויה, מהבנה של עצמנו ומהכוח לשנות משהו. אין מנוס מלהכיר בכך שהחברה שלנו חולה מאוד. נקרא למחלה לאומנות, גזענות או ציונות, היא מלוה אותנו בכל אשר נלך. ואולי זו מחלה שאין לה מרפא.
שנאה, וגזענות קיימים גם בשמאל כלפי מזרחים או כאלה שמה לעשות תומכים בימין
אתה שוב מבלבל בין ה״שמאל״ שכרגע אין להם יותר מדי אחריות בניהול לניווט המדינה, לבין הימין שהוא הוא השולט במדינה בימים אלה. ראש הממשלה חייב לשמש דוגמה ומופת להתנהגות נאותה, לממשל תקין. הציפיות מראש ממשלה הן לא הציפיות מפעיל שמאל כזה או אחר. אם בארזים נפלה שלכת … הרי גם אם ילד קטן מקלל ומתשמש בשפת רחוב, ההורה לא ישתשמש בכך כהצדקה לקלל אותו בחזרה אלא יראה לו את דרך הישר. אבל ביבי לצערי מתנהג בדיוק כמו הילד הפושטק.
שחץ גם בעיני הכותב.
כבלאחר יד מחדיר את זכות השיבה, שמימושה יחרוץ את גורל הארץ לגורלה של סוריה ותימן דהיום.
הפלסטינים, לפחות חלק לא מבוטל מהם, מחנכים דור צעיר של שנאה ושל שהידים, שלדידם גם הקו הקיצוני ביותר של נתניהו הוא קול רפה בהמון זועם, פשוט בלתי מורגש.
הילד הפלסטיני גודל לתוך מציאות קשה שבא כוחות פלסטינים מסרבים להכיר בישראל ודוחפים אותו לתוך מציאות של אלימות. הרי ברור שמדינה פלסטינית יכלה לקום כאן מספר פעמים בעבר, עם זכות שיבה מוגבלת ומרוסנת לצרכים הומניטריים ורצון טוב.
אז אין להאישם רק את ישראל – גם הפסטינים המקריבים את ילדיהם בהווה למען עתיד נשגב של השמדת ישראל, גם הם חלק בעניין.
העיוורון של השמאל הרדיקלי לצד הזה גורם לעיוות מוסרי וערכי, קרי, ע"מ לתקן עוול היסטורי (כיבוש, נכבה) אפשר להחריב וליצור עוול לעין שיעור גדול יותר, ובכך חוטא לעצמם הגדרתו כהומניסט, והופך להיות פשיסט.
מגיבי "המרכז" או "השמאל הציוני" שהגיבו כאן פשוט מתעלמים (אולי בגלל אותה המחלה בה נוקב אמיר..?) מן הכתוב במאמר, מה שאינו חדש ובוודאי אינו מפתיע. נשמות "הבסדר-גמור" הללו פשוט מתחמקות מעובדת קיומו של הפיל בחנות החרסינה – לאמור אותו הגרעין הנפשי הבעייתי – והבולט כל כך. הרי גם אם לא היו פלסטינים כלל הגנרטור של החמדנות והרוע, אשר על פי רוב מונחל להם מן הממסד, מתקתק אצלהם בקול גדול כמו שמולדוזר ענקי (אבל ירוק) טיקיטקי טיקיטו. ואז במקרה כזה האנרגיות השליליות הללו היו מוצאות להן מטרות אחרות, הן בתחומי הארץ או מעבר לגבול.
את הדבר הזה, שעם הזמן מאפיין אצל רבים את תשתית הזהות היהודית-ציונית (מה שלייבוביץ כינה "מנטליות יודונאצית הרווחת בקרבינו"), לא תוכלו לטאטא מתחת לשטיח בטכניקות של התשה וניגון הנארטיב המעייף והאינסופי על הטירור. על ההתנהלות הזו והשלכותיה דובר במאמר והם כלל לא שמו לב? אם הכוונה היתה "לקלל" הרי שעם הזחיחות האופיינית רק חיזקתם את הנאמר.
לא ברור לי למה איני מגיב למאמר, ובוודאי לא ברור לי מנין אתה שופט אותי ושכמותי בעליונות מוסרית מבלי לציין ולו עובדה אחת אמיתית. ברור שאינך עונה לי, אלא מדבר, או מלגלג, עלי (כמייצג השמאל הציוני) ועל אי יכולתי השכלית, ומגייס לשם כך ציטוטים כאלה ואחרים של ההוגה ליבוביץ', שכנראה לשיטתך מעלים אותך לדרגת מוסר גדולה יותר. כפיים.
ובכן, אמור לי בבקשה, כיצד החזרת זכויות הפלסטינים (מי קובע מהם זכויותיהם?) תתבצע?
ובעיקר, מה יהיה בגורל היהודים שיוותרו על לאומיותם ע"מ לכונן מדינת לאום פלסטינית להשבת הצדק ההיסטורי? (בהנחה שאכן, החזרת זכויותיהם של הפלסטינים כרוכה בביטול המדינה הציונית).
מה יתבצע וכיצד? אינני חוזה עתידות. מה זה "החזרת זכויות"? זכות היא זכות. אבל כלל לא מדובר על זכויות אלא על תחושת שייכות ועל תפיסות עמוקות של נעלות וניבחרות (המנטליות המדוברת) והפועל היוצא של זה – החייתיות, וזה מה שמתבצע באופן עיקבי בשטח.
כעקרון, היה קודם רצוי שהציונים, והשותפים למיזם מן המערב, יחדלו ממעשיהם ויביעו חרטה מלאה. אבל זה כלל אינו עומד על הפרק מבחינתם – לפחות לא כשמביטים בזחיחות והגסות שמהצד הכובש והמנשל שלא הפסיק מעולם לחרחר מלחמה. מכאן שלא רק "פיוס" נמנע במכוון אלא בעצם גם קיומם של "אחרים" כיחידה לאומית מקומית. ליוזמה הפראית הזו – שהיא כבר ממש היסטורית – ישנה אחריות קרדינלית בצד היהודי, שמסתייעת מתוך המנטליות (הנ"ל) שהצליחה לצמוח ולפרוח בו. כפיים גם לך.
אני תוהה האם באמירה "יחדלו ממעשיהם ויביעו חרטה מלאה" – אתה מתכוון לויתור וחרטה על עצם המעשה הציוני?
ויתור על היותה של ישראל מדינת לאום לעם היהודי?
Dream on
הציונות היא ריאקציה לחייתיות, והיא רעיון אנושי מוצדק ביותר. אין שום סיבה בעולם להביע חרטה או לסגת ממנו.
אם אתה מדבר על "פיוס" – כדאי שיבינו סוף סוף שכנינו היקרים שגם הם צריכים להשלים ולהתפייס עם הציונות, אחרת אנחנו נידונים למאבק אלים נצחי. מה גם שהנה מתברר שהישות הציונית היא הגורם הכי שפוי ויציב באזורינו.
האזור משמיד את עצמו טוב מאוד ללא קשר לציונות, ונראה שיש להם לעשות כמה פיוסים, חרטות ונסיגות
תגובתך טועה ומטעה.
האלימות והשחיתות בקרב הציונים ו/או מדינת ישראל פחותה עשרות מונים מזו אשר רווחת סביבינו
ולכן אם אנחנו (היהודים-ישראלים-ציונים) בעלי "גרעין נפשי בעייתי" – הרי ששכנינו כבר איבדו מזמן את שפיותם ומצבם חמור בהרבה. הדוגמאות הן רבות ואם תרצה – אפרט.
למה הדבר דומה? למשל לגינוי של ישראל ע"י הוועדה למעמד האישה באו"ם, שלא גינתה מדינות כמו סוריה וסעודיה בהן נמצאות נשים במצב קשה הרבה יותר מאשר אישה בג'נין.
השורה התחתונה היא שלאור המצב העגום באזורינו – אין ספק שפשעי ישראל הציונית מתגמדים
ורמתה המוסרית מתגלה כמשופרת לעומת שאר מדינות האזור, ומי שלא מאמין מוזמן להיות אזרח סורי או תימני ולהרגיש את נחת זרועם ותחרנותם של משטרים כמו בסוריה ואיראן (האימפריה האזורית האמיתית).
אכן, החברה שלנו חולה,ואין לה מרפא, אך המחלה היא להיטותו של השמאל הקיצוני לחסל את המדינה היהודית, התעלמותו מהסיבה למלחמת העצמאות, והטלת האשם בתוצאותיה הקשות לעם "הילידי" שרצה לחסלה כשהיא בחיתוליה, ומאבקו לחיסולה גם בימינו.
אני מקווה שזו דעה שתעבור את הצנזורה…
הערה: הציטוט של דיין מעמיד בסימן שאלה, לפחות חלקי, את הטענה ש"אנו רחוקים מהבנה עצמית". והנה משה דיין (בציטוט המובא לעיל, 8 שנים בלבד מהקמת המדינה) מראה הבנה לא רעה על טיבה של הפרוגרמה הישראלית. אלא שלמרות הבנה זו (שקיימת) ישנו דבר נוסף אחר שגם הוא קיים וזו הידיעה שניתן לעשות זאת, באישורה ותמיכתה של האימפריה, וגם בתמיכתו של הציבור. כלומר לא נוכל לומר שדיין לא היה מודע למעשיו, שלקה בנפשו. הוא היה מודע – אבל נשמע לצו האימפריה והכוח ולא לצו אחר. מה שיש בו חסך הוא אלמנט חינוכי-ערכי שאמור להתנגד לנטייה הטבעית לרדוף אחר פיתויי הכוח, הכיבושים וההטבות המפליגות שמגיעות עם הפרקטיקה הזו. חוץ מהערה זו, כל מילה בסלע. מעניינת העובדה שהציטוט של דיין מגיע מ 56' – שנת שת"פ ידועה ומיוחדת עם האימפריאליזם.
וואו איזו אימפריה,פחד אלוהים!
מראש המרה לאילת 12,שעות והופ נגמרה האימפריה.
זו האימפריה היחידה בעולם ששמה באטלסים רשום על הצבע הכחול של הים.
מסכנים הערבים. הם מונים רק 400 מיליון בני אדם, וארצותיהם הקטנטנות
משתרעות בסך הכל מחופי האוקיינוס האטלנטי בואכה האוקינוס ההודי.
אי לכך יש לשנות מעתה את ההגדרה אימפריה בכל האנציקלופדיות.
אני מודה לך על שיעור הגיאוגרפיה, אך לא זו הכוונה.
אחד הפרמטרים להגרדת אימפריה הוא שיעור הגודל שלה. ובעצם ראווי לא לומר שזה. הפרמטר בהא הידיעה. אשר כל כן דייק בהגדרות,או לחלופין חדל.להרגיש קתרזיס בהגינך על 400. מליון ערבים.מול 6.מיליון יהודים.
אני סולדת מהכיבוש יותר ממהך. ברם כמזרחית מעולם.לא חשתי רגשי אשם.כלפי.הפלסטינים מ.ה פתאום? חס וחלילה וחס!
ואין שום פרמטר כזה להגדרת אימפריה.
אימפריה היא זאת שמשתלטת על עמים וארצות אחרות באופן ישיר או בעזרת משתפי פעולה מבפנים על מנת לנצל אותם ישירות או למטרה אסטרטגית על מנת לשלוט במרחבים אחרים על הגלובוס ולמנוע כל התמרדות באזור אחד שמשפיע על אזורים אחרים
ישראל היא קטנה אבל היא המכשיר החשוב ביותר של ארה"ב באזור, שהיא האימפריה במזרח התיכון, לשליטה במרחב. אלא מה? לאיזו מטרה כל הכסף, הנשק והתמיכה הפוליטית שארה"ב מספקת לה?
רגשי אשם הם עניין לפסיכולוגיה ולא לפוליטיקה. המזרחים כיהודים בכלל נהנים מהקולוניאליזם הציוני, מנישול הערבים וכנראה שטוב להם בכך (בהכללה), אולי פחות מהאשכנזים אבל גם. כנראה שאין שוויון בחלוקת השלל ואולי משום כך ההתמרמרות נגד האשכנזים
לא, אווה. ראשית, הגודל אינו בהכרח פרמטר כאן. פיל (למשל) הוא בעל חיים "גדול". לא נוכל להגדירו כטורף-על (או כטפיל, או כצימחוני, או כמשהו אחר) ע"ס גודלו. מסתבר שמהות אינה נובעת לה מן "הגודל". שנית, האימפריה אינה "אמריקה" ואינה "ישראל", או 6 מיל. יהודים. ישראל ואמריקה הם שמות וסמלים. הגופים שמייצגים את האימפריה יושבים בעמדות מפתח במקומות שונים בעולם. יוצא – שבמקרה זה – השאיפה והמהות האימפריאליסטית חשובות מן הגודל. בכלל איך מודדים גודל של ארגון מסויים, כוחו והשפעתו? … אם את מתעקשת בכל זאת לדון בגודל אז בוודאי נגיע למסקנה שהכיבוש והאימפריה הציונית (שאינה ציונית, ואינה רק בישראל) היא בעלת גודל, כוח והשפעה אדירים. מה איתך?…
אגב ובכללי, העמדה "המזרחית" שאת מתיימרת לייצג אינה מובנת לי לפחות ברמה הרעיונית – וזהו נושא אחר לגמרי. אולי לפעם אחרת.
חדל הרף וגמור באחת מדברי ההבל של יתומים טרוצקי:
אימפריאליזם,מעמד הפועלים וההמונים הערבים.
תחת זאת הלחם בגזענות של ההגמוניה האשכנזית הגזענית והקם תנועה של ערבים שתתמודד סוף סוף עם המטדרנה,שהופיעה על הבימה ההיסטורי כבר לפני 200 שנה!
המזרחים דווקא כן נהנים מה"שלל".,והרי לפי פרופ ביטויים הנהדר מדינת הרווחה העתיקה את מקומה חיו'ש. המזרחים שאינם נמנים עם החוליגנים של גוש אמונים,ביקשו בזה'כ תיטיב את מצבם. מה שאינם יכולים לעשות האימפריה שלך.
בנוסף,בקש מכל הקרטוגרפים למצוא מקום לשמה שי ישראל ושלא יהיה על הכחול של הים,אחרי ככלות הכל מדובר האימפריה!!
לשמואל אמיר:
אני מסכים עם מה שאמרת לגבי נתניהו והתעמולה שלו, אבל בדברים שכתבת לאחר מכן יש דווקא רוח גבית לנתניהו, ובוודאי שיש בדבריך עקרונות שירחיקו מהשמאל העקבי כל יהודי ציוני וישאירו בו רק קומץ אנטי-ציוני חסר השפעה (700 בוחרים יהודים בלבד לחד"ש, לפי דבריך).
– החיבור שאתה עושה בין השמאל של היום לשמאל של פעם למרות שקיים הבדל עצום ביניהם.
– דרישתך לקיום זכות השיבה לפי החלטות או"ם (האו"ם סותר כאן את החלטתו מ-29 בנובמבר 47, שכן כיצד תיתכן זכות השיבה ביחד עם מדינה לעם היהודי?). שלא לדבר על כך שהמאורעות האחרונים במזרח התיכון מוכיחים מעבר לכל ספק שעמים זרים/עויינים היושבים ביחד זה בתוך זה הוא מתכון לאסון עקוב מדם. זו עובדה מצערת שכל מי שקורא לזכות השיבה מתעלם ממנה בגסות.
– תלונותיך כנגד מר"צ על כך שהם משת"פים של הימין, שהיא זהה לדעות חברי בל"ד.
כל הדברים הללו גורמים לקריאתך להיות קול קורא במדבר.
עוד פיוס עליו אני ממליץ לאנשי שמאל עקבי ושוחרי זכויות-אדם הוא פיוס עם הציונות, בלעדיו הם יישארו קבוצה קטנה וסגורה אשר קולה אינו נשמע ברבים.
מאמר מצוין ובהיר
אין כל סיכוי לפעילות תקיפה של מפלגות ציוניות נגד ההסתה של ליברמן בנט ונתניהו – מרץ והעבודה
בתוספת בית"רית אחת (לבני) מאופינות היטב במאמרו של שמואל
מרץ היא ממשיכתה של מפ"מ שהעמידה פנים ב"שמאליתה" ואין לצפות ממנה לתגובה תקיפה לבריוני הימין המילולי והפיזי
לאלכס מסיס
לא הבנתי מה עושה אותך איש שמאל כשר ואת מפ"ם ומר"ץ הופך לאנשי שמאל מזויפים ??
די מגוחך ומצחיק להסיק מדבריך שלהיות איש שמאל זו איזו דרגה עליונה שרק יחידי סגולה
כמוך יכולים להתעלות למדרגה הזו…
הגישה האליטיסטית הרואה באידיאולוגיה של השמאל הקיצוני את האור
דומה בצורה מבהילה למאמין הדתי הקנאי
לכן מדי פעם אנחנו רואים כיצד אנשי שמאל חילוניים מסוגלים להפוך לאנשים דתיים כמו המקרה
של טלי פחימה "שראתה את האור" התאסלמה ונתונה לחסותו של שייך ראאד.
"מקובל על כולם שנתניהו ניצח בבחירות משום שזרע פאניקה, הפחדה והסתה נגד פלסטינים וערבים" – מנין הקביעה החד משמעית הזו? לגיטימי להתנגד לדרכו של נתניהו, אך להאמין שאדם יזנק ב-10 מנדטים(ביחס לסקרים) ביום אחד בשל "הפחדה והסתה", במקום להבין שיש לו תמיכה אמיתית, רחבה ומוצקת(וזכותך להניח שאיננה מוצדקת), היא ניתוק מוחלט מהמציאות וחוסר מוכנות לקבל אותה.
"היום אנטישמיות באירופה" – גם הלוגיקה של הטיעון הזה לא ברורה. ניתן להסיק כי אינך נמנה על אוהדיו של נתניהו, זכותך, אך האם פירוש הדבר הוא התנגדות מוחלטת לכל דבר שיאמר על ידו, גם במחיר התעלמות מוחלטת מהמציאות?
כמות האירועים האנטישמיים ברחבי אירופה עלתה בשנתיים האחרונות, בבחירות בחרבי היבשת הישנה מפלגות ניאו-נאציות זוכות להישגים(ע"ע יוון, הונגריה, איטליה וצרפת), בסקרים ניחן גידול בדעות האנטי-יהודיות של יושבי היבשת וכד'
אז בשם הצורך הכפייתי להתנער מכל מימד של פרובנציאליות נייחס את החשש של נתניהו מאנטשימיות לאיזשהי גישה ילדתותית ומנותקת מהמציאות?
יכלת פשוט לרשום "רק לא ביבי" וזהו
הרוב המכריע של הישראלים היהודים אינו חפץ בשום שלום אמיתי עם הפלסטינים. יתרה מזו הוא חולם לגרש את הערבים הפלסטינים, אנשי הארץ חמקוריים ולהביא דוגמת ליברמן . יש לחשוב על אפשרות אינתיפאדה כללית וכוללת של כל ערביי הארץ והשטחים הכבושים ועל עבאס וממשלתו להתפטר מיד!!
גלילי
אותם אנשי שמאל יהודים שנגרעו מהצבעה לרשימה המשותפת רצו אצו להציל את מרץ מהתחסלות.
מרץ כאמור לא שונה באופן עקרוני בנושא האקוטי הציוני מ"המחנה הציוני" וימינה אלא שהמייק אפ שלה הוא יותר ורוד ומשמש קולט ברקים לאנשים שמאסו למעשה בציונות אך יש להם עדיין "ציונות טובה" שקשה להתנתק ממנה.
כך או כך מרץ עומדת להתחסל. רמז לכך שמענו מגלאון שאחרי שנודע לה שהמנדט החמישי הגיע הצהירה שזה הזמן לחשבון נפש ובנייה של השמאל מחדש. מה יותר רמז מזה להצטרפות ל"מחנה הציוני".
הלוואי במהרה בימנו וגם אבנרי מוזמן…
נכון, אך לא רק
יש מצביעי חד"ש לשעבר שנרתעו מהחיבור עם בל"ד
לגבי האמירה "העולם כולו הוא נגדנו – היום אנטישמיות באירופה…", נשאלת השאלה:
אם האנטישמיות באירופה "היום" היא תוצאה של מדיניות ישראל, מה היה המקור שלה אתמול?
מה היה מקורה לפני קום המדינה או ארבע מאות שנה לפני כן?
מגוחך לטעון שהציונות היא סיבה לתופעה בת מאות רבות של שנים, וזו טענה שהופכת את סיבה והמסובב.
הציונות היא רק ארגומנט, תירוץ בפיהם של רוב שונאי היהודים.
גם ל"מקור שלה אתמול" כמו של היום ושל שלשום היתה סיבה ארצית (סיבה לא הצדקה). חפש מחוץ "להסברה" ותמצא. אבל עפ"י הציונים האנטישמיות היא מחלת הרוח של העולם,.מה שנראה כמו מחלת הרוח של הציונים, אבל לא. גם להם יש אינטרס ברור, לכסות את אחריותם לשנאה של ערבים ומוסלמים לישראל ולדיכוי הציוני שגולשת גם לאנטישמיות בארופה. דבר נוסף הארגומט שאנטי ציונות היא אנטישמיות כדי לדחות על הסף ביקורת מוצדקת על ישראל הציונית. השנאה מכל הצדדים היא התוצאה של הגישה הזאת. המרוויחים הם הציונים והמפסידים הם היהודים שחיים בישראל ומחוצה לה.
אותן סיבות ארציות לאנטישמיות של פעם קיימות גם היום, ולכן אין להאשים את הציונות בזה.
מי ששונא/פועל/מתבטא נגד יהודים וטוען שזה קשור למדינת ישראל – הוא גזען אנטישמי *במקור*, במהות,
ומניעיו הם אותן סיבות ארציות שקדמו לציונות.
האנטישמיות היא אכן אחת ממחלות הרוח של העולם ולא צריך להיות ציוני כדי לטעון זאת או כדי לספוג זאת.
האנטישמיות לא רק "גולשת לאירופה" אלא נמצאת גם בקרב הערבים אותם אתה מנסה נואשות לנקות ("שנאה של ערבים ומוסלמים לישראל ולדיכוי הציוני").
זכור (או למד) את הפרעות נגד היהודים במדינות ערב עוד לפני הציונות, זה קרה כמובן גם כאן בפלשתינה בשנות השלושים של המאה ה-19. המשך ישיר הן הפרעות נגד היהודים במדינות ערב ובפלשתינה לאחר ייסוד התנועה הציונות כאשר השיא הוא חאג' אמין אל-חוסייני ומורשתו (ה"אנטי-ציונית"? אם זה לא היה עצוב הייתי צוחק).
עד היום ישנן אינספוף קריקטורות אנטישמיות בעיתונות ערבית ו"הפרוטוקולים של זקני ציון" הוא להיט בעולם הערבי. העיקר שמכונת הכביסה עובדת ו"שנאתם של ערבים ומוסלמים" נתונה רק "לישראל ולדיכוי הציוני".
keep dreaming .
כנראה שהבעייה היא אי הבנת המשמעות של הביטוי "סיבות ארציות" ובכן סיבות ארציות או סיבות חומריות הן סיבות קשורות למעשה למחדל לזמן ולמקום שאפשר להבין אותם באופן רציונלי (וללא קשר להתייחסות ערכית) ההיפך מאירציונליות, תופעה שאין לה הסבר, "שלא מן העולם הזה", מעשה קסמים או שגעון.
אכן הסיבות הארציות לאנטישמיות המוסלמית הגולשת לארופה (כלומר מקורה לא שם). היא כאן בדיכוי הציוני של הפלסטינים ובשת"פ שלהם עם האימפריאליזם המדכא את העמים הערבים. ולא צריך שום "מכונת כביסה" כדי להבין. אלא מה, למה אפשר לצפות לאחר שהציונים הקימו להם מדינה על חשבון נישולם שדידתם וגרושם של הפלסטינים בנכבה וההמשך בהתנחלות וההתעמרות בפלסטינים עד היום בחסות ארה"ב? התוצאה היא שנאה לציונים שגולשת לשנאה ליהודים כאן ושם.
זו הסיבה הקונקרטית ולא פרעות כאלו או אחרות במדינות ערב או בפלסתינה או בארופה לפני הציונות שגם להם היתה בודאי סיבה ארצית שניתנת להבנה.
גם את "מורשתו" האנטי ציונית של חג' אמין אפשר להבין על רקע המעשה הציוני ולא כהמשך כביכול לפרעות כלשהם. אפשר גם להבין נסיון של יהודים להתקרב למשטר הנאצי על הרקע של הספר הלבן.
הביטוי "סיבות ארציות" ברור לחלוטין, אך הבעיה בגישה שלך היא שאתה עושה הפרדה בין האנטישמיות עד הציונות והאנטישמיות לאחריה. אני איני עושה הפרדה כזאת.
עד הציונות היו אינספור סיבות ארציות ותירוצים מתירוצים שונים לשנאת יהודים, החל מ"רצחו את ישו" דרך "שותי דם ילדים נוצרים" ועד "רוצים להשתלט על העולם ע"י קומוניזם, קפיטליזם ושאר ירקות".
התופעה היתה אדירה בממדיה עד כדי השמדת מליוני יהודים, ונמשכה מאות רבות של שנים.
לפתע, לשיטתך, כל זה נהיה משני לשנאת יהודים (לא ישראלים אלא יהודים!) שמקורה בעניין הפלסטיני..
לדעתי זאת לא סתם תמימות אלא היתממות.
תוסיף לזה את העובדה החותכת שציבורים בעולם הערבי נטבחים וסובלים הרבה יותר מהפלסטינים, ו"משום מה" אנו לא נתקלים בשנאת המופנית נגד קבוצות אלימות כמו השנאה הפסיכופתית כנגד ישראל בפרט ויהודים בכלל.
אפילו האו"ם ומוסדותיו לוקים בעניין הזה בצורה בוטה, ולכן אי אפשר להתכחש לעובדה ששנאת יהודים היא הגורם המלבה את שנאת ישראל, ולא להפך.
אגב, אין מקום להשוואה בין מורשתו/פעילותו של חאג' אמין אל-חוסייני ל"יהודים שניסו להתקרב למשטר הנאצי".כולי תקווה שאתה מכיר את ההסטוריה
כמובן, סופו של חג' אמין שסולק ונודה על ידי בני עמו ואילו ראש הכנופיה לח"י הפך במרוצת השנים לראש ממשלת ישראל.
"כולי תקווה שאתה מכיר את ההסטוריה"
השאר כמו זה שטויות. אין כאן ענין של "הפרדה" לכל אחד סיבותיו הקונקרטיות שקשורות לנסיבות לזמן ולמקום.
מי שלא רואה את הקשר בין הציונות לשנאה מצד קורבנותיו הוא עצמו קורבן של עיוורון …
ובכן, אני דווקא מכיר את ההסטוריה ולכן אני יודע שהאמירה שלך "חג' אמין סולק ונודה על ידי בני עמו" אינה נכונה, ובוודאי שהתמונה הטהרנית שאת המנסה לצייר אינה נכונה.
אחרי 48 קיים חאג' אמין קשרים עם יאסר ערפאת, עם המלך חוסיין ועם נאצר, ואם הוא "נודה" ע"י פלוני הרי שהיה זה לרוב בגלל מאבקים פוליטים ולא בגלל אופיו הנאצי.
לא צריך ללכת רחוק, רק עד ויקיפדיה, שם כתוב:
"העיתון הראשון שיצא לאור על ידי צעירי הפתח, הכיל רבים מעקרונות המופתי"…
בקיצור – נא לא לייצר מצג שווא של עם פלסטיני שרצה להתנער מעקרונותיו של המופתי, זה פשוט לא נכון (אגב, אני לא טוען שכך הוא המצב היום, אך זה בהחלט היה כך פעם).
ולגבי איזכור "ראש הכנופיה הלח"י": ובכן, הוא התגלה כראש הממשלה הישר והדמוקרטי ביותר שהיו כאן, ובוודאי כאיש שלום שחתם על הסכם הסטורי עם מצריים. עצם ההשוואה בינו לבים חאג' אמין היא (עם כל הכבוד) עלבון לאינטליגנציה.
ולעניין המרכזי:
מי שלא רואה את הקשר בין אנטישמיות לבין שנאת הציונות והאדרת הנזק אותו הציונות גורמת (עד לרמת האבסורד ממש) – הוא עצמו קורבן של עיוורון.
"עקרונות חג' אמין"? לא ברור מה הכוונה.
אם הכוונה התנגדות לציונות אז תומכים בכך גם ערבים וגם יהודים וגם סתם ליברלים. אם הכוונה שת"פ עם הנאצים, לא תמצא לכך אף תומך גם קיצוני שבפלסטינים ומשום כך הוא נודה ואין לו כל השפעה על התנועה הפלסטינית מאז.
לעומתו ראש כנופיית הלח"י שלא התגלה כאיש שלום ולא חתם על הסכם הסטורי עם מצריים,,, נבחר בבחירות דמוקרטיות לראש ממשלה בישראל למרות שארגונו ביקש שת"פ על הנאצים (ידיעת ההיסטוריה). העלבון לאינטליגנציה הוא הגזענות שהרי ההשוואה ביניהם לא תיתכן, זה ערבי וזה יהודי…
הקשר ביו האנטישמיות הימנית הארופית לבין שנאת הציונות הוא ממש קלוש עד כדי לא קיים שהרי חלק מאותם אנטישמים, מפלגות ותנועות, הם אוהדים נלהבים של הציונות
הנה מעט אינפורמציה לגבי השאלה האם חאג'-אמין אל-חוסייני אכן סולק ונודה ע"י בני עמו?
מתוך ויקיפדיה:
the Arab League—led by Egypt—
decided to set up the All-Palestine Government in Gaza on 8 September 1948, under the nominal leadership of al-Husseini
He refused requests to lend his support to the emergent PLO after the Six Day War of 1967
מתוך נאום אבו מאזן בעצרת לרגל יום השנה ה-48 להקמתה של תנועת הפת"ח:
"ביום ציון ההקמה אנו מחדשים בלב נאמן את השבועה לשאהידים הגיבורים ללכת בדרכו של השאהיד… כאן חובה להזכיר את החלוצים הראשונים: המופתי של פלסטין, חאג' אמין אל-חוסייני…"
בקיצור -הנסיון לטעון שהערבים ו/או הפלסטינים הראו (עד היום למעשה) התנערות, מחאה גורפת, התנגדות אקטיבית, ביקורת נוקבת או כל דבר דומה נגד דעותיו ופועלו של המופתי – הוא נסיון כושל, על אחת כמה וכמה הטענה שלך שהמופתי "סולק ונודה ע"י בני עמו" על רקע דעותיו ופועלו הנאציים.
חבל מאוד שאינך מודה בברור מאליו, ועוד מנסה לעשות הקבלה שאינה במקומה (אנדרסטייטמנט מאין כמותו) למנחם בגין ז"ל.
תגובתך "ולעניין המרכזי" מלאה אי-דיוקים ודמגוגיה:
1. האמנה הפלסטינית שוללת מיהודים זכות בסיסיות של הגדרה עצמית כלאום שזכאי למדינה עצמאית (לא רק בפלסטין אלא בכלל), ומאשימה את הציונות בפגיעה מכוונת באומה הערבית כולה(!!).
האם אינך חושב שיש כאן קשר ישיר לאידאולוגיה גזענית ונאצית? כמובן שאתה יכול להוסיף את "עבודת הדוקטורט" הידועה לשמצה של מחמוס עבאס בנושא השואה..
2. הבה נעשה סוף לאיוולת "ראש כנופיית הלח"י":
כתבת שמדובר במי שהפך "במרוצת השנים לראש ממשלת ישראל" והצלחת לבלבל גם אותי. כוונתך היתה מן הסתם למנהיג האצ"ל(!) מנחם בגין, ואחרי שהבהרנו את זה – אנא גייס את ידיעת ההסטוריה שלך וספר לי כיצד בגין שיתף או רצה לשתף פעולה עם הנאצים, כפי שטענת?
3. ונניח שפלוני ציוני רצה (או "ביקש") לשתף פעולה עם הנאצים נגד הבריטים (והדבר לא עלה בידו) – איך אפשר להשוות זאת לחאג'-אמין שהיה נאצי קיצוני לכל דבר ועניין, תרם לגיבוש הפתרון הסופי, הטיף ועסק במרץ ובאופן פעיל ביותר בהשמדת יהודים?
4. העלבון לאינטליגנציה אכן נוכח בתגובותיך, שהרי לשיטתך לא ייתכן שערבי (אפילו הגזען המטורף ביותר) יהיה גרוע מטרוריסט ציוני קטן
מי שלומד היסטוריה מויקפידיה למד גם כנראה שבגין היא ראש הלח"י
חג' אמין אל חוסייני הוא להיט, מפלטו האחרון של הציוני..
ובכן שוב הוא היה אישיות שנוייה במחלוקת גם אצל הפלסטינים מתחילת פעולתו והתחברותו לנאצים היתה חריגה וחריקה בתנועה הפלסטינית אלא שהתנגדותו לציונות מזכה אותו שם במקום כבוד.
ובכל זאת להשוואה כמה רחובות נקראים על שמו ברמאללה וכמה על שם הטרוריסטים של הלח"י בת"א?
לגבי הטענה שלך ש"קשר ביו האנטישמיות הימנית הארופית לבין שנאת הציונות הוא ממש קלוש עד כדי לא קיים":
מנהיג מפלגת "השחר המוזהב" היוונית (ניקולאוס מיכלוליאקוס) חושב אחרת: "כאשר האשים את היהודים והציונים ברצון להעלים את האומה היוונית, הכחיש את קיומם של תאי הגזים במחנות ההשמדה וכינה את ישראל "מדינת טרור"
גם לז'אן מארי לה-פן יש מה לומר בנושא, שכן הוא כינה אמר על ניקולא סארקוזי: "הוא ציוני".
בהונגריה בעצרת של מפלגת "יוביק" האנטישמית נשרף דגל ישראל, ויו”ר המפלגה (גאבור וונה) האשים את מדינת ישראל בניסיון להשתלט על אדמות הונגריות.
אתה גם יכול לקרוא את המאמר ההזוי אך המרתק כאן:
http://zioncrimefactory.com/jew-world-order
או למשל כאן:
http://threedeafwords.com/?p=336
ללמדך על הקשר ההדוק בין אנטישמיות "קלאסית" לאנטי-ציונות.
על זה נאמר "טול קורה מבין עיניך".
מאמר רציני על הקשר בין ישין רדיקלי לישראל הציונית
קישור:
http://sikurmemukad.com/euright2014/
עם כל הכבוד, אתה הוא הראשון בדיון הזה שטען/טעה שמנחם בגין היה מנהיג הלח"י, אז בבקשה ממך אל תגלגל את העניין הזה לפתחי ("מי שלומד היסטוריה מויקפידיה" וכו').
מלבד זאת – לא התרשמתי עד עכשיו שידיעותיך בהסטוריה עולות על שלי, מה גם שציטוטים מויקיפדיה תקפים לחלוטין עד שלא תוכיח אחרת, ולא ממש הוכחת אחרת…
לגבי "חאג' אמין אל חוסייני הוא להיט", טוב, מה לעשות, האיש באמת היה "להיט" נאצי ומנהיג הפלסטינים במשך כמה שנים טובות.
אין פלא שכל אנטי-ציוני מתקשה לבלוע את המלפפון המאוד-חמוץ הזה, ולכן מרוב שיעולים וכחכוחים בגרון עולה ההשוואה הביזארית וחסרת הבסיס ליאיר שטרן (שאותו אפשר להשוות מקסימום לחמאסני"ק סוג ג', וגם זה בקושי).
לגבי טענתך על היותו של אל-חוסייני שנוי במחלוקת אצל הפלסטינים – בר-פלוגתא רציני היה מביא ציטוטים ומובאות לכך… אפילו מויקיפדיה.. עצם הטענה אינה מספיקה.
אגב, אל-חוסייני רחוק מלהיות "מפלט" ובוודאי שלא "אחרון"… הוא חולייה מרכזית בקשר בין אנטישמיות לאנטי-ציונות ("במקרה" בעניין הזה אנחנו דנים כעת).
"עלי" רוצה לחנך אותי מחדש אלא שאינני יודע כלל מי הוא שיהיה מחנכי – היכן נולד – מאין בא ?
האם הוא אחד מה"יהודים-ציונים" שהביא המוסד ("נתיב") ארצה כמו דרור קוסינובסקי הלאומן-ימני
המקפץ מאתר לאתר כדי להשאיר בו תגובות ימנוניות ודברי הטפה לשמאל כעלי.
להרגיעך, עלי, אני שמאלי-אמיתי ללא תחליפים נוסח מפ"מ ומרץ יורשתה – נולדתי בשמאל, חונכתי
וגדלתי בשמאל ובעיקר: פ ע ל ת י בשמאל בישראל ובחו"ל.
להשוות אותי לטלי פחימה – מעיד על סכלותו ונבזותו של הכותב שאם באמת היה רוצה לדעת מי אני
ומדוע אני שמאלי-אמיתי ולא מזוייף כ"המחנה הציוני" (מפא"י) או מרץ (מפ"מ ורץ) – היה בודק במחשבו
במאגרי מידע העומדים לרשותו בטרם יהפך למחנכי
להיות איש שמאל בישראל משמעו להכיר בכך שהחברה הישראלית מחולקת לשני מעמדות : מנוצלים ומנצלים ולהתייצב לימין המנוצלים. בתחום מדיני משמעו להבין שכאן שולטת צמרת לאומנית צבאית הרוצה להנציח את שלטונה על הפלסטינים, לשמור על הכיבוש ואם אפשר להגדיל אותו. הציבור בארץ גם כן מחולק : אלה הצועדים בסך אחרי השלטון ושונאים את אלה המסרבים לעשות זאת. בכך הם מאוד מרגיזים את ההולכים בסך הרואים בהם "אליטה". הם באמת "אליטה" אך לא בתחום אומרי ההן ומקלסי השלטון אלא בתחום המאבק לצדק חברתי ולשלום עם הפלסטינים – אפילו כאשר הם מיעוט בציבור. אלכס מסיס – וזאת אני כותב תוך היכרותו משך שנים רבות – שייך כמובן לחלק שמעולם לא מכר את מצפונו למרבה במחיר.
"מקובל על כולם וגו'" – מקובל על מי בדיוק? דבר שם עצמך.
הגיוני הרבה יותר שביבי ניצח בגלל המיאוס נגד קמפיין ה"רק לא ביבי" (ןהרי כבר הוכח שקמפיינים שמבוססים על הפחדות אינם פועלים יותר).
אין לנו צורך לבדוק מי הוא ביבי – גם לא להמתין שיגיד דברים נכונים כשיעלה רצון מלפניו או, כשהלחץ
הבינלאומי ידחוק אותו לפינה
ביבי שאנו רוצים בעזיבתו לצמיתות הוא הביבי שצעד בראש ארון הקבורה ברעננה וצרח דברי הסתה
בכיכר הירושלמית כשתמונתו של רבין במדים נאצים מעטרים את הפגנת הרצח