כ-3,000 תינוקות ופעוטות מקהילות מבקשי המקלט ומהגרי העבודה בתל אביב שוהים במהלך רוב שעות היום במסגרות של גנים פיראטיים, המכונים על ידי הקהילה "בייביסיטרים". במהלך חודש פברואר 2015 בלבד מתו שלושה תינוקות מקרב קהילת מבקשי המקלט במסגרת גנים אלה, ובשבועות האחרונים מתו שניים נוספים. אחד התינוקות נחנק משקית ניילון, כאשר נתגלה על ידי הזוג שמפעילים את הבייביסיטר, בעצמם מבקשי מקלט, כבר היה מאוחר מדי. שני תינוקות נוספים מתו מכיוון שהיו חולים, ולא הייתה בסביבה עין שתראה את מצוקתם או יד שתרגיש את מצחם הבוער. גם בפעם הזו, כשהגיעו לבית החולים היה מאוחר מדי. הם נאבקו על חייהם, אך בסופו של דבר נפטרו. מקרים אלו מהווים את קצה הקרחון של מגוון תופעות נסתרות מהעין, כולל מצבי סיכון והזנחה, המתרחשות מדי יום בגנים הפיראטיים, גניהם של התינוקות והפעוטות השקופים של ישראל.
ילדים בספריית גן לוינסקי שבדרום תל-אביב (צילום: ספריית גן לוינסקי)
תופעת הבייביסיטרים (המכונה גם "מחסני ילדים") מוכרת זה שנים רבות. מסגרות אלו הוקמו על ידי הקהילה הזרה עצמה לאור העדר מסגרות חינוכיות אחרות לגיל הרך. כיום מוכרות למסיל"ה (מרכז מידע וסיוע לקהילה הזרה) למעלה מ-70 מסגרות שונות של גנים פיראטיים בדרום תל אביב. ברחבי הארץ ידוע על עוד עשרות מסגרות כאלה. עקב הגידול במספר התינוקות הנולדים למשפחות מקרב קהילת הזרים בישראל, אי הסדרת מעמדם של מבקשי המקלט, והקשחת עמדת החברה הישראלית כלפיהם, צפוי גידול נוסף במספר מסגרות פיראטיות, ואף הגברת צפיפות הילדים בהם בשנים הקרובות. הגנים הפיראטיים מאופיינים בתנאים פיזיים קשים ביותר, במחסור חריף בכוח אדם לטיפול בילדים (לעיתים עד כדי יחס של מטפלת אחת לעשרות ילדים), תנאי בטיחות מסוכנים, ומחסור דרמטי בידע בניהול מסגרות לטיפול בילדים. כתוצאה מהצפיפות הרבה ומההזנחה הפיזית והרגשית, מחריפות בגנים אלו תופעות של אלימות בין-ילדים ושל ילדים המסתגרים ונסוגים לתוך עצמם. לצד מצבי קיצון אלה, בהם נשקפת סכנה ממשית לחיי התינוקות, תינוקות רבים מפתחים עיכובים התפתחותיים ורגשיים עד לכדי נזק נפשי, פיזי, והתפתחותי בלתי הפיך. בהקשר זה ראוי לציין כי בספרות המחקרית ידוע כי גילאי אפס עד שלוש מהווים גילאים קריטיים להתפתחות התשתית המוחית ליכולות קוגניטיביות, שפתיות, רגשיות, וחברתיות. המשמעות הישירה של שהייה ממושכת במסגרות שבהן ההזנחה והחסך הם כה קשים היא פגיעה התפתחותית חמורה ומתמשכת בשכבה רחבה של ילדים בגיל הרך. בהתאם לכך, דו"ח מבקר המדינה, ממאי 2013 בנושא קטינים חסרי מעמד, קבע כי מדובר בתופעה חמורה ביותר הפוגעת בילדי מהגרי עבודה ומבקשי מקלט.
בראייה "אקולוגית", תופעת הבייביסיטרים מתפתחת ופועלת בתוך שדה חברתי רחב שבו מספר מעגלי השפעה. תחילה, החברה הישראלית שבתוכה פועלים גנים אלה מאופיינת באקלים חברתי עוין, בהיעדר זכויות לאוכלוסייה זו, ובהיעדר גישה לשירותי בריאות ורווחה. בנוסף, קיימת בעיה כללית ורחבה הנוגעת למסגרות חינוכיות עבור הגיל הרך, הנובעת ממחסור בהקצאת משאבים. בישראל, הפיקוח על מסגרות לילדים בגילאי אפס עד שלוש הינו רופף ביותר, ולא מאפשר סנקציות ממשיות על מסגרות אלה. במציאות זו, ההורים עצמם מהווים את הרגולטרים-בפועל של מסגרות אלה, ולפיכך התנאים בהן מבוססים ונקבעים לפי מידת ההיצע והביקוש. מעגל ההשפעה הבא מתייחס לקהילה החווה מצוקה ברמה התעסוקתית עקב קשיים בחידוש אישורי העסקה ובמציאת עבודה. על כן, למרות התנאים הקשים בהם שוהים הילדים, הוריהם מוסיפים לעשות שימוש במסגרות אלה מכמה סיבות: האחת, היא העלות הנמוכה של מסגרות אלה והקושי לשלם מחיר גבוה יותר. והסיבה השלישית הינה מחסור במסגרות חלופיות. גם אם ההורים אינם מרוצים מרמת המסגרות הפיראטיות, אם ברצונם לשרוד ולפרנס את משפחתם, הם נאלצים לשלוח את ילדיהם למסגרות אלה ללא אפשרות של בחירה אמיתית.
בהקשר זה חשוב לציין כי הבייביסיטרים בארץ אינם מהווים שעתוק של מסגרות חינוכיות הקיימות בארצות המוצא של ההורים, אלא אנומליה שהתפתחה בארץ לאור קשיי פרנסה וצורך במסגרות לגיל הרך, והיעדר רגולציה ותמיכה מצד רשויות ממשלתיות (כדוגמת פיקוח או סבסוד מעונות יום כויצ"ו או נעמ"ת). לבסוף, הוריהם של ילדים אלו חיים במערך קהילתי מפורר הנתון להתעמרות מצד האוכלוסייה והרשויות, כאשר חדשות לבקרים מנהיגי הקהילה מקבלים זימון למעצר וכליאה, דבר המקשה על בניית מערכי עזרה ותמיכה הדדית בקהילה. בנסיבות חיים אלו, הורים רבים נאלצים להשאיר את ילדיהם שעות ארוכות בגנים, ובמקרים מסוימים, כאשר ההורים עובדים במקומות מרוחקים, אף להשאירם שם למשך ימים או שבועות שלמים.
ברמת ההשפעה הבאה ניתן להתייחס לאקלים שכונתי אלים ועוין, בנוסף לצפיפות הרבה ולמבנה הקיים של השכונה, שבתוכו קשה מאוד למצוא מבנים מתאימים להקמת מסגרות לגיל הרך. ברמת השפעה קרובה יותר ניתן להתייחס למשפחה, כאשר לעיתים קרובות מדובר במבנים משפחתיים מתפוררים או מפוררים, בהורים שחוו טראומות קשות במיוחד, ובהיעדר פניות הורית. לבסוף, ישנה רמת הבייביסיטר הספציפי. ברמת הבייביסיטר קיימת שונות במאפייני הגננת (לדוגמא, רמת השכלתה ואהבתה למקצוע ולילדים, יכולתה לנהל גן, פתיחותה ללמידה ולהתפתחות) ובמאפייני הגן (כמות הילדים, יחס מבוגרים לילדים, מבנה ומראה הגן). מן הסתם, שונות זו הינה בעלת השפעה רבה על התנאים בהם הילדים מתפתחים בכל אחד מהגנים.
מזה שנים רבות שמסיל"ה צוברת ידע מקצועי רב בניסיון להיטיב את מצב ילדי הקהילה בגנים. מסיל"ה מהווה יחידת רווחה עירונית (שייכת למינהל השירותים החברתיים של עיריית תל-אביב), המסייעת למהגרי עבודה ומבקשי מקלט, בעיקר לאלו החסרים מעמד חוקי, השוהים בתל אביב. מסיל"ה מעניקה שרותי תמיכה, טיפול, ייעוץ, סינגור ותיווך ברמה הפרטנית, קבוצתית וקהילתית. כאמור, למסיל"ה ניסיון רב שנים בעבודה קהילתית בקרב הבייביסיטרים. בתחילת התהוותם של הבייביסיטרים, מסיל"ה עסקה בעיקר בניסיון לסייע לגנים להצטייד בציוד מתאים, לשפץ מבנים, ולסייע לגננות בעזרתם של מתנדבים. כיום ברור לכל כי אין די בעזרה מסוג זה, ועל מנת לשנות את התופעה בהיקף רחב יותר יש לפעול בכל מישורי ההשפעה שהוזכרו לעיל.
במסגרת העבודה הקהילתית במסיל"ה, נעשית עבודה עם גננות בפרויקט של הדרכה פדגוגית, בו כל גננת מקבלת ליווי צמוד ומעצים ממדריכה פדגוגית. המדריכה מגיעה מדי שבוע לגן ומסייעת לגננת לתכנן סדר יום, על ארגון מבנה הגן, על קשר עם ההורים ועל תכנים חינוכיים. לעיתים המדריכות הפדגוגיות נאלצות להתחיל בדברים הבסיסיים ביותר, ומסייעות לגננות להבין כי יש ללמוד את שמות הילדים, לאסוף טלפונים מההורים לצורך יצירת קשר, לארגן ארוחות מסודרות ולאפשר לתינוקות לזחול מחוץ ללולים. פרויקט זה מלווה עשרות גנים מזה מספר שנים, ובנוסף להדרכה הפדגוגית ניתן לגנים גם סיוע של מתנדבים וציוד מתאים, וזאת במקביל להדרכת הגננת כיצד לעשות שימוש בציוד שניתן לה וכיצד לנהל את המתנדבים המגיעים לגן. כיום מסיל"ה עוסקת גם בליווי והדרכת הורי הילדים בגנים תוך הגברת מודעותם לצרכים התפתחותיים בגיל הרך, איתור של ילדים בסיכון ושל ילדים בעלי צרכים מיוחדים, ויצירת וועדי פעולה של גננות והורים בקהילה לצורך הטבת מצב הילדים.
מודל עבודה מוצלח הפועל בשיתוף עם מסיל"ה הינו מודל יוניטף. יוניטף הינו מיזם חברתי של הקרן למעורבות חברתית ע"ש יהודה טריביטש, המפעיל רשת של מעונות יום ומועדוניות לילדי מהגרי עבודה ומבקשי מקלט בתל אביב. כיום יוניטף מפעיל שלושה מעונות יום לתינוקות ופעוטות עד גיל שלוש, וכן שלוש מועדוניות לילדים בגילאי שלוש עד שש. צוותי הגנים, המגיעים מתוך הקהילה, עובדים בסטנדרטים גבוהים תחת הדרכה חינוכית צמודה. ילדים השוהים במסגרות "יוניטף" זוכים לסביבה נאותה, טיפול פיזי מסור, הזנה מתאימה, ותוכנית חינוכית ההולמת את צרכיהם ההתפתחותיים. מודל יוניטף מספק אלטרנטיבה ראויה לגנים הפיראטיים, ובמקביל מייצר עבור הקהילה מודל לאופן שבו גן יכול לפעול. יחד עם זאת, ישנם הורים רבים הנמצאים ברשימות ההמתנה לגנים אלה, ויש צורך במסגרות יוניטף נוספות על מנת לענות על הצורך הקיים בקהילה. לבסוף, כל מודל להתמודדות עם תופעת הגנים הפיראטיים חייב להדגיש עבודה משותפת יד-ביד עם הקהילה, תוך סיוע בתהליכי התעצמות של גננות והורים.
לצד מצבם הקשה, תופעת הגנים הפיראטיים אינה מקרה אבוד. כיום יותר ויותר גורמים ממשלתיים, עירוניים וארגוני חברה אזרחית, כמו גם ניצנים של התארגנות בקהילה עצמה, פועלים בכדי לשנות את המצב. בידי מסיל"ה נצבר ידע רב כיצד יש לפעול על מנת להיטיב את מצב הילדים. יחד עם זאת, עדיין דרושה התערבות מערכתית-אקולוגית בכל רמות ההשפעה, הכוללת שלושה כיווני פעולה עיקריים, שצריכים לפעול יחד ובסינרגיה הדדית: הגברת הפיקוח הממשלתי על המסגרות הקיימות, מתן סיוע ותמיכה לגנים (וכן עבודה עם הקהילה עצמה על מנת לשפר את מצב הגנים), ופתיחת מסגרות חלופיות עבור ילדי הקהילה. רק התערבות מערכתית רחבה שכזו עשויה להציל את התינוק הבא.
- יעל מאיר היא פסיכולוגית קלינית מתמחה במרכז לבריאות הנפש על שם בריל, דוקטורנטית בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, וכן ראש תחום עבודה קהילתית במסיל"ה.
- הפוסט פורסם במקור במגזין "המהגר"
יש רק פתרון אחד לבעיה והוא גיורם של הפעוטות לחומרה וגיוסם המיידי (ליחידות מיוחדות) לצבא התקפה לישראל. רק כך נוכל להעלות את ירושלים על ראש שימחתינו. עלו והצליחו חיילים אמיצים ונפלאים.
תודה רבה על המידע החשוב.
הייתי ממליצה בנוסף גם לתת להורים קורסים בתכנון ילודה. לא בטוח שכל הילדים הם רצויים והאמת צריכה להאמר, שבתנאים שמדינת ישראל מחזיקה פליטים וממשיכה לנשל אותם מזכויות אדם בסיסיות, אין מקום לילדים.
אחד הפתרונות הוא לפזר אותם בגנים בצפון העיר שם כמעט רוב הגנים הם פחות מעשרים לעיתים שלושים ילדים שם יש המון מקומות גם הרמה שם מאוד גבוה יותר עוזרות לגננות והדבר יביא להקלה לאותם גנים פירטים אני בטוח שמצבם שם ישתפר האוכלוסייה בצפון העיר היא אוהדת לא עוינת מצבם הסוציואקונומי הוא גבוה והדבר יביא להקלה מאוד עבור אותם ילדים ולמשפחותיהם
מה שמתרחש בגנים ה׳פיראטיים' הוא כתם מביש על החברה הישראלית ועוד סעיף, אחד מרבים, בגליון האישום של ממשלות ישראל.