חבר כנסת החדש מטעם מפלגת "הבית היהודי", ינון מגל, מהלך מעדנות במסדרונות משכן הכנסת, כשהוא מחליט להיות פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר החדש. ינון מגל לובש את מחלצות פשחור בן אמר, זה שדרש להוציא להורג את כל מי שהתנגד למלחה נגד בבל. כל מי שהתריס נגד המלחמה, מבחינתו הוא סייען פעיל של האויב. על הכוונת של פשחור היה בכיר אנשי הרוח של תקופתו, הנביא ירמיהו.
איילת שקד, אורי אריאל וינון מגל בהתייעצות עם נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין (מקור)
בשלהי הבית הלאומי הראשון נהג פשחור בן אמר, נגיד גבוה במערכת השלטון, להציג כ"בן מות" כל מי שחלק על דרכה המדינית של המערכת השלטונית, כולל הנביא ירמיהו: "וַיַּכֶּה פַּשְׁחוּר אֶת יִרְמִיָהוּ הַנָּבִיא, וַיִּתֵּן אוֹתוֹ אֶל הַמַהַפֶּכֶת (צינוק), אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בִּנְיָמִין הָעֶלְיוֹן". (ירמיהו, כ' 1-2) .
נביא כמו ירמיהו היה בעיני פשחור בן אמר "בן מוות", המרפה את ידי הלוחמים בהתנגדותו הנמרצת והבלתי מתפשרת נגד המלחמה, ורואה במהלכי השלטון הרי אסון לקיומנו הלאומי. פשחור מתוך "נדיבות" היה מוכן להסתפק רק ב"מהפכת", בתא כלא ובצינוק ולא במוות ללוחם ללא לאות נגד המלחמה. "בן מוות" נתחם במלל ההסתה, המאסר והצינוק נתחם לדפוסי המעשה.
את "הנדיבות" של פשחור בן אמר ערב שנת 586 לפני הספירה, מוכן לנדב לנו חבר הכנסת החדש ינון מגל בשנת 2015 לספירה, כשהוא אינו דורש מיתה למנכ"ל משרד החוץ לשעבר.
ינון מגל מוכן להפעיל סעיף חמור ביותר בחוק העונשין, שהעונש המקסימלי הוא מוות כלפי מי שהיה בעבר מנכ"ל משרד החוץ על פעילותו בקרב פרלמנטים ברחבי העולם, ובהסבירו בחשיבות ההכרה שלהם במדינה פלשתינאית לצידה של מדינת ישראל. אך בפרץ "נדיבות" היה מוכן פשחור למצות את הדין עם "העבריין" תוך וויתור על סעיף המוות.
ינון מגל, צרף אותי לתביעה. אני בכוחי הדל, הדל מאד, מנסה להבהיר לכל מי שמוכן להאזין, שטוב יהיה לנו, לישראל, אם תקום לצידה של מדינת ישראל מדינה פלשתינאית, המוכרת על ידי מדינות העולם.
ינון מגל, אני מספק לך הודאה, אני חתום על מכתבים, המופנים לעשרות פרלמנטים בעולם שיכירו במדינת פלשתין.
ההיסטוריה זרקה לפח האשפה את פועלו של פשחור בן אמר. ייטיב לעשות ינון מגל, אם ילמד את הלקח ולא יפלס לו דרך לכותרות בעיתון על פעולות סרק.
המגל הלז= פשחרא.
אינני בטוח, שהנביא ירמיהו יכול להיתפס כבן דמותו הקדמון של הומניסט שוחר-שלום בן זמננו. נראה לי, שכקנאי דתי, היה מוצא שפה משותפת עם הייאטולות איראנייים ורבנים חרד״ליים ולאו דווקא עם ׳סמולנים׳ נאורים ואתיאיסטיים. מצד שני, יש בדבריו לא פעם אמיתות שכוחן יפה גם לימינו. והוא היה, ללא ספק, איש-רוח אמיתי ורגיש, בעל אישיות מורכבת ומעניינת.
ליוסי פלס
גם אם אקבל את טענתך, שירמיהו הוא קנאי דתי ורחוק מלהיות ההומניסט שאנחנו רוצחם לראות . הרי ירמיהו , נרדף ונכלא עקב השמעת עמדה מדינית, החולקת על הקו המלחמתי של בית המלוכה.
יתרה מזאת רודפיו מסתמכים על תקדים של מיכה המורשתי מימי המלך חזקיהו, שבגישתו הפוליטית נגד המלחמה הוא בבחינת גיס חמישי המרפה את ידי הלוחמים.
חבר הכנסת ינין מגל בהתנפלות בהמית מסתער על נושא תפקיד ממלכתי בדימוס ורואה בו ״בן מוות״ בבקשו להאשימו בבבגידה . ינון מוכן לוותר על המוות כמו שעשה פשחור, או כמו שעשו שרי חזקיהו למיכה. אבל מבחינת ינון מגל יש כאן בני מוות. כמוני שרציצי לחתום על העצומה שיזם אלון ורק מתוך פיזור דעת לא חתמתי. אבל בלבי אני חתום על אותה הצהאה
חוק הצדק אינו שורר בארצנו הקדושה. . . ב-21.4 כתבה על כך (ב"הארץ") טליה ששון. היא יצאה נגד החלטת ה"ח.צ.ץ" (הב.ג.צ) הנאור, ברשות הגב' מרים "הנאורה", שאפשרה לשלול מתושבי הגדה המערבית הכבושה את בעלותם על נכסיהם בירושלים מזרח, מבלי אפילו לפצות אותם על כך, כי החוקן הציוני מגדיר אותם "נפקדים". (את נכסיהם של הפלסטינים בירושלים מערב-בליפתא-קטמון-בקעה-מוסררה איבדו מזמן). חראגיל, הב.ג.ץ מפרש את החוקן לטובת בעליו, ובמקום לפסוק ע"פ החוק הבינלאומי, שקבע שישראל חייבת לתת לפליטי הנאכבה את זכות ה ש י ב ה לעריהם וכפריהם, הופך הח.צ.ץ לגושפנקת גומי לכל מעשה פשע של העברת נכסי פלסטינים לידי המדינה.
haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2618516
לכן אתם נקראים להשתתף במחאה, שיזמה "בצלם", ב-15.5 על כך שתושבי ח׳ירבת סוסיא, בדרום הר-חברון עומדים בפני סכנת גירוש מיידי לאחר שבג"ץ איפשר למנהל האזרחי להרוס את הכפר עוד לפני שיכריע בעתירת התושבים נגד פסילת תוכנית המתאר שהגישו.
לא פשחור לא ירמיהו ולא נעליים.
בינתיים אף אחד לא נכלא .
לא צריך הרבה דמיון כדי לשער מה יקרה לפלסטיני אשר יסתובב
ברחבי העולם ויבקש לא להכיר במדינה פלסטינית !
גם לא קשה לנחש מה יחשוב קלינסקי על פלסטיני שכזה אשר מטיף כנגד הקמה של מדינה פלסטינית…
יופי, עלי, נודה לינון מגל שהוא מוכן לוותר על מיצוי פסק דין מוות, כמו שפשחור וויתר לירמיהו.
הפנייה של ירמיהו למעצמות הזרות התפרשה על ידי ממסד מסית כבגידה, זה מה שעושה ינון מגל כיום.
מה שעשה הממסד בימי המלך חזקיהו למיכה המורשתי מבקש היום ינון מגל לעשות לפקיד בדימוס של משרד החוץ.
חבל להשחית מלים על לא כלום בשפ ינון מגל.