1.
לווינגר. עיני נותרה יבשה עם מותו. עם פינויו מחברון נותרנו אמנם עם בעיה אחת פחות, אך יש לפנות את כולם. אוסיף ואומר שמותו הוא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. "מאוחר מדי," אינו דורש הסבר. "מעט מדי," משום שרוחו נותרה עמנו, ומן הראוי שהייתה מסתלקת יחד אתו.
רחוב השוהאדא, חברון. ימין: שנת 2013 (צילום: נירית חביב),
שמאל: לפני שנת 2000 (צילום: שוברים שתקיה)
2.
משה ארנס פרסם בעיתון הארץ מאמר געגוע שכותרתו "איפה הם ואיפה בגין" (הארץ, 19.5.2015). הגעגוע לבגין משול לגעגוע של חולה סרטן סופני לטחורים.
3.
הפועלים הפלסטינים היו חוזרים עד עתה עם ערב לביתם באוטובוסים של אגד (יחד עם המתנחלים), בלא צורך לעבור במחסומים. זה הולך כמובן להשתנות. גרשון מסיקה ברך את בוגי על ה"פיילוט" (שאין לי ספק שיצליח) שיימשך כשלושה חודשים, במהלכו מתוכננת חזרת הפועלים לשטחים רק דרך אחד מארבעה מעברים. תוך רישום בעמדות אוטומטיות שיוצבו במקום. בנוסף להגברת השליטה על תנועת הפועלים צפויה הרפורמה להפחית את החיכוך בין תושבי השומרון היהודים ובין הפלסטינים באוטובוסים מאזור המרכז לשומרון. ברור לחלוטין שכל מטרת ה"רפורמה" וה"פיילוט" היא אך ורק להפחית את החיכוך. כדאי, בדרך אגב, להזכיר שבלי חיכוך אין אהבה. וגם, שאת מנגנוני החושך של האפרטהייד מאיישים בדרך כלל פושעים פליליים. מסיקה כדוגמה.
4.
ארה"ב תספק לישראל פצצות וחימוש מדויק בעלות של 1.8 מיליארד דולר. אין ספק שארה״ב היא האויבת הגדולה ביותר של ישראל.
5.
קשה לי להאמין, למרות שאני מאד רוצה בכך, שייתכן והגאולה תבקיע מבעד לשער של מגרש הכדורגל. עד אז תצטרך ההתאחדות העולמית לכדורגל, יחד עמנו, להתמודד עם הבל הפה של נתניהו: "ספורט הוא מבטא של רצון טוב בין מדינות ומה שיכול להרוס את הארגון והכדורגל הוא לערב בו פוליטיקה. אם אתה מערב פעם אחת פוליטיקה במקרה של ישראל, אתה מערב לכולם. אנחנו עוזרים לכדורגלנים פלסטינים ואנחנו נדבר איתך [נשיא פיפ"א] על עוד דברים שלדעתנו יעזרו למצב". הפוליטיקה, כזירה המעוצבת על ידי מניפולציות של יחסי כוח ואינטרסים, מעצבת את חיינו בכל התחומים. אין תחום הפטור ממנה, גם לא הכדורגל. התביעה להפריד את הספורט מהפוליטיקה היא תביעה פוליטית שקרית ומתחסדת, וכמוה כטבילה עם שרץ ביד.
6.
ומעניין לעניין באותו העניין. ראיתי באיחור את הכתבה העוסקת בחברון ששודרה בערוץ 2. רח' השוהדא על פתחי הבתים שרותכו, על שממתו הירחית, על המרפסות שהפכו להיות כלובים מהם מציצים תושבים מפוחדים, הוא התגלמותו של פשע נגד האנושות. הוא התגלמותו של משטר הפרדה המדכא את 180 אלף תושבי חברון בשמן של 80 משפחות של פורעי חוק יהודים. גיבורי הרחוב הנטוש הם ילד נכה בן עשר, שחבריו הם כלבים ועיזים ואמו החרשת-אילמת. אולם הגיבורים הראשיים ברחוב הרפאים הזה הם חיילים-קלגסים בתפקיד התגלמות השטן בבשר. ציונות זו, שהפכה להיות תנועה של דיכוי ופשיעה שיטתית, חייבת לעבור מן העולם. פשוט חייבת. אסור לה להמשך אף לא יום נוסף.
הבעת במדוייק את רגשותי והשקפותי
כן. כמה נורא זה שיש יהודים בחברון. "שכחת" רק שעד 1929 היו יהודים בחברון. והם לא עשו רע לערבים בחברון. למעשה הם היו חרדים אנטי ציונים. זה לא הפריע לערבים לרצוח אותם כי הם יהודים. אז לפני שבוכים על כך שהיהודים "מנקים" רחובות בחברון מערבים צריך להזכיר לפחות שאת "הנקוי" הראשון עשו הערבים דוקא. ואת "הנקוי" עושים היהודים כי הערבים מתעקשים להמשיך לרצוח יהודים כי הם לא אוהבים אותם. אבל כמובן שהיהודים הם פושעי מלחמה. והדברים נאמרים למרות שאני מתנגד לישוב היהודי בחברון ובודאי למשנת לוינגר אבל כדאי שבמה שמפורסם תהיה לפחות קצת הגינות.
ואם כבר הגינות אז אתה, ע.ג., צריך להזכיר את זה שהיהודים רצחו את ישו.
מה הקשר? למה לכל דבר שאומרים צריך להגיד ״אבל״ הם עשו לפני ככה וככה ככה..
אני לא חי בשנת 1929. אני חי היום וגם אתה. אני לא אחראי למה שקרה ב1929 אבל אתה אחראי לזה שהמדינה שלך מתעללת באזרחים כי הם ערבים!
לפלסטינים בעיה כפולה. ישראל כמובן, אבל האסון הגדול זה הרשות הפלסטינית, מן בובת ראווה שתפקידה לעזור לישראל להעמיק את הכיבוש במסווה של "בדרך לעצמאות". מילא שההסוואה עובדת על שאר העולם אבל לגבי הפלסטינים מדובר בחיים עצמם ובעתידם של הדורות הבאים. על הפלסטינים דבר ראשון לעשות ככל יכולם לפירוק הרשות הפלסטינית.