המבקרים אמרו כי ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג (מפלגת העבודה – המחנה הציוני) עשה טעות פוליטית. מה פתאום מספק יו"ר האופוזיציה לממשלה רשת ביטחון פרלמנטרית על רקע מעלליו של ח"כ אורן חזן (ליכוד) שהוצג בתחקיר של ערוץ 2 כהולל, מהמר ומסרסר בנשים. הרצוג השיב למבקריו כי בסך הכל נענה לבקשתו של יו"ר הכנסת – איש מכובד שביקש בקשה סבירה. מכאן הסכמתו לקזז בכל הצבעה חבר מסיעתו כדי למנוע מהממשלה הפסד פרלמנטרי.
יצחק בוז'י הרצוג בוועידת מינכן, 2015 (מקור)
גם המבקרים וגם הרצוג מפספסים את העניין. נתחיל עם הרצוג. יו"ר כנסת המבקש מהאופוזיציה קיזוז מול הקואליציה נוהג כאיש מפלגת הקואליציה, ולא כיו"ר מכובד בתפקיד ממלכתי. ליו"ר הכנסת לא אמור להיות כל עניין ביכולת הממשלה להימנע מכישלון בהצבעה. עצם הבקשה להרצוג מעידה עד כמה יולי אדלשטיין לא דואג לכנסת אלא לקואליציה. וככזה בקשתו ראויה להידחות, ובבוז.
לא מיותר להבהיר כי גם אילו הרצוג היה משיב בשלילה לבקשת אדלשטיין הממשלה לא הייתה נופלת. גם אם חזן היה מצרף קולו לאופוזיציה עדיין אין רוב להפלת הממשלה. ולבטח שאין רוב להחלפתה. לכן, בכל מקרה, הממשלה לא הייתה בסכנת נפילה. עניין של אריתמטיקה פשוטה. מה כן היה קורה? בהעדר רוב ועם סיכוי לתיק"ו בהצבעות יכול היה הרצוג למנוע חקיקה ימנית לאומנית המתוכננת על ידי הממשלה הנוכחית. הוא בחר שלא למנוע חקיקה כזו. הרצוג שמח להיענות לבקשה המפלגתית של אדלשטיין ומי שרואה בכך קריצה לראש הממשלה, שאדלשטיין סר למרותו, לא יטעה.
אלא שהעניין חמור בהרבה מהטקטיקה הפוליטית של הרצוג. יו"ר העבודה התגלה, פעם נוספת, כאדם לא מוסרי. בפעם הראשונה שהדבר התגלה היה בעת ששימש כראש מטהו של אהוד ברק שנחשד בעבירות על מימון מפלגות באמצעות עמותות. הרצוג נדרש להעיד במשטרה ושמר על שתיקה. איש ציבור שנוהג כך – הוא אדם מושחת. הפעם המהלך של הרצוג מורכב יותר. ככל שניתן להבין חזן לא עבר על החוק במעלליו בבולגריה. החוק הישראלי, מצער להיווכח, לא תופס שם. משחשף ערוץ 2 את מעללי איש הליכוד נוצרה בעיה לליכוד. מה תעשה המפלגה הזו עם הבן הסורר שלה?
במפלגה הגונה היו תחילה רומזים לחזן שעליו לפרוש מכל תפקידיו המיוחדים כחבר כנסת: סגן יו"ר הכנסת וחבר בוועדות. ואם חזן לא היה נענה – הסיעה הייתה צריכה לשלול ממנו את התפקידים שנתנה לו. לפחות עד שיתבע את משמיציו וינצח. זה המעשה המוסרי שהיה על הליכוד לעשות. אלא שהרצוג עזר למפלגה היריבה (לכאורה בלבד) לפתור את הדילמה. מרגע שהוא סיפק את רשת הביטחון יכלה המפלגה, וכך עשתה, להימנע מלעסוק במעללי החזן. אחרי שהליכוד היה עושה את מה שצריך היה לעשות, יכול היה הרצוג לספק את הכרית הפוליטית.
נכון, אם הייתה בליכוד שמץ של הגינות הוא היה משעה את חזן ללא קשר למהלך החפוז של הרצוג. אבל לדרוש מהליכוד הגינות זה מעט מוגזם. מי שחוסך מזולתו דילמה מוסרית שכזו הוא בלתי מוסרי בעליל. וזו בדיוק הדמות של הרצוג.
- פורסם בבלוג של גדעון עשת
הבג"צ מלא שופטים לא מוסריים שקורצים לכל מתנחבל. נגד זה יצא "הארץ" במאמר מערכת בכותרת "אפליה בחסות בג"צ".
* מסתבר שבשם "הצדק הציוני" מקיימת "המדינה היהודית" את אי-צדק לילידים הפלסטינים בארץ. לשם כך היא נעזרת בביה"מ ה"גבוה לצדק", בשופטים יודו-נאצים כמו אל-יקים, נועם סולברג וניל הנדל. הם משחקים את השופטים הנאצים, בסיפור הנאציוני.
** בכך אין כל חדש. כבר ב-12.6.1967 רשם בן גוריון ביומנו: "יש לגרשם. אין צורך בשום חוק, הכיבוש הוא הוא החוק היעיל ביותר". "הזקן" התייחס לכיבוש ירושלים, ומאז, בניגוד לחוק הבינלאומי, כך נוהגת המדינה הציונית.
*** הצדק הצ.ה.לי מסרב להשתמש באמות המידה של המוסר היהודי.
הם הקימו את היודנראטים, כמוסדות זמניים שנועדו לקיים את המדיניות הנאצית שקדמה ל"פתרון הסופי" של שאלת היהודים. בין התפקידים שהנאצים אילצו את היודנראטים לבצע היה פינוי דירות של יהודים ומסירתן לגרמנים, והעברת היהודים ממגוריהם הקודמים למקומות חדשים – בגטו.
**** במשפט השופטים הנאצים בנירנברג הם הואשמו על "קידום תוכנית טוהר הגזע": קשירת קשר לביצוע פשעי מלחמה וניצול לרעה של ההליך המשפטי.
— מזכיר לכם משהו???
מדהים. לשם שינוי אני מסכים עם כל מילה
עודד קוטלר טעה כשכינה את סרת הטרבוט "בהמה". השלי יחימוביצ'ות לא "התבהמו" הן התקרנפו !
הפועל להתקרנף עוסק בנהירה אחר העדר. הבמאי עודד קוטלר היה אמור לדעת את המשמעות שהעניק ל"התקרנפות" המחזאי הידוע אז’ן יונסקו, שכתב את מחזה האבסורד “קרנפים” ב–1958. בהצגה הופכים תושבי עיירה צרפתית לקרנפים, תחילה מעטים – ועם הזמן בקצב הולך וגובר – עד שנשאר רק ברנז’ה האלכוהוליסט טוב הלב לבדו בעיירת קרנפים, ונשבע להמשיך ולהילחם בהם. המשל ברור: יונסקו ביקר בחריפות את תהליך ההידבקות בלהט הלאומני ששטף את אירופה לפני כ-60 שנה.
קוטלר היה צריך לומר: ""אחרי 30 המנדטים צועדים הקרנפים של המילכוד". אבל הפסבדו אינטלקואלים כמו דן מרגלית, שכותב (בתשלום נכבד) לבקשת שלדון אדלסון, קרא לקוטלר "שחצן, מתנשא, חסר תרבות ושכל"… אבל הכי מרגיזה היתה תגובתה של יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, אסנת טרבלסי, שמאלנית כביכול, שהגדירה את דברי קוטלר "מתנשאים וגזעניים". עכשיו כנראה טרבלסי מצפה לתמיכת סרת הטרבוט מירי רגב…
מי שמטיל רפש על ציבור קרנפים שלם, זכאי לתמיכה ולא לגינוי!
ושוב האידיוט הזה בוז'י לא מבין כלום ותוקף את עודד קוטלר על נאומו. זה היה נאום למופת. קם בן אדם ואמר את האמת בפרצוף למירי רגב שהתואר הראוי לה הוא סרת התרבות, והנה קמים הבוז'ים והיוחימוביצ'ים ותוקפים את מי? את הבהמה רגב? לא. את עודד קוטלר שמחזיק בלפיד האחרון. בוז לבוז'י. אני אצביע אלף פעמים ליכוד לפני שאצביע בעד הבוז'ים ודומיהם לרבות מהמר"צ (שהרי גם לגלאון היתה הסתייגות מנאומו הראוי לכל שבח של עודד קוטלר).
עודד קוטלר שהוא לדעתי השחקן במאי והיוצר החשוב ביותר בתרבות הישראלית-עברית – הוכיח
שישנם ישראלים בעלי עמוד שדרה שהבוג'ים, היחימוביצ'ים והניבה לנירים – עדיין לא הצליחו לסדוק אותו
מקומו של קוטלר הוא בחד"ש וברשימה המשותפת אלא שבבטלתונו לא ננקפה אצבע לגיוסו וקריאתו
לדגל – כמוהו עשרות (!) ישראלים-עברים חושבים וידועים שלא פנו אליהם כלל