אם זה נראה כמו פשיזם, נשמע כמו פשיזם, מריח כמו פשיזם – אז זה כנראה פשיזם. ואל תשלו את עצמכם: ב-1937 רבים אמרו בספרד "הפשיזם לא יעבור". אך למרות הכל הוא עבר, גם עבר. לקח להם שנות דור להיפטר ממנו. כי פשיזם לא רק בלתי מוסרי, אלא הוא מדרדר את המדינות עליהן משתלט לאסונות לאומיים, חברתיים, כלכליים. כל גווני הפשיזם – איטליה, ספרד, גרמניה, פורטוגל, ארגנטינה או צ'ילה – גם אם התקבלו בראשית דרכם בהתלהבות ההמונים ובהתרוממות רוח, סופם היה כישלון חברתי, כלכלי ולאומי מהדהד.
לא, עדיין אי אפשר לטעון כי על מדינת ישראל השתלט הפשיזם, אבל סממניו הבולטים לעין: לאומנות קנאית, אתנוצנטריות, מיליטריזם, הערצת הכוח, התנשאות לאומית, אלימות, בוז לשונה, עיוורון לצרכי עמים אחרים וקבוצות לאומיות אחרות, המדינה הינה נושא להערצה, הצבא נושא להערצה. פולחן המוות והבלטת גבורה בשדה הקרב כערך נעלה. מדינת ישראל ספוגה בערכים שנחשבים בכל מקום בעולם כפשיסטיים. רק חסרה המסגרת החוקית למשטר כזה, כי פורמלית אנחנו עדיין דמוקרטיה. לא מקרה הוא, כי כעת, כשהם חשים שאספו מספיק כוח והשפעה, הכוחות הפשיסטיים בקרבנו מנסים לקעקע את יסודות הדמוקרטיה. הדרכים לכך הם קעקוע יסודות המערכת המשפטית, חקיקה מפלה בין קבוצות אזרחים על בסיס לאומי ותרבותי, העצמת כוחו של קבוצת הרוב, התנכלות למיעוטים, אלימות גוברת נגד קבוצות אלה – תוך התעלמות מקבוצות אלימות בעלות סממנים פשיסטיים.
כמו במדינות אחרות, עליהם השתלט הפשיזם, גם אצלנו אין כל רצון או נכונות מצד הממסד ובייחוד מצד גופי אכיפת החוק להתמודד עם תופעות פשיסטיות בחברתנו. יתרה מכך – כמו באותן מדינות, גם אצלנו חלקים מאלה שאכיפת החוק נתונה בידיהם למעשה מזדהים עם מסרים גזעניים ואנטי-דמוקרטיים. כשבריונים פשיסטים משתוללים ברחובות לרוב לא נעשה דבר על מנת להתמודד איתם וכשמסרים כאלה מובעים על ידי נבחרי העם הם הופכים ללגיטימיים. צירוף של לגיטימציה לרעיונות פשיסטיים, החדרת רעיונות כאלה לשיח הציבורי והחינוכי, עצימת עיניים מול השתוללות בריונים פשיסטיים הופכים את האפשרות להשתלטות רעיונות מסוכנים אלה על המדינה לאפשרות ממשית שיכולה להתגשם: לא בהפיכה או בתפישת מרכזי השליטה הממסדיים בכוח הזרוע, אלא בדרך של הסתננות נושאיהם לעמדות הכוח הפוליטיות, הביטחוניות, החברתיות ושינוי איטי במערכת הערכים והחוקים – עד שיום אחד נתעורר ויתברר למרבית הזוועה שאנו חיים במדינה פשיסטית.
ישאל השואל – אז מה? רוב מדינות בהן שלטו המשטר הזה ומערכת הערכים הזאת והן יצאו מזה בסופו של דבר. תשובתנו היא – אכן זה קרה, אך במחיר של סבל ונזקים נוראים לחברות הללו. חוץ מזה – מצבה של מדינת ישראל שונה מכל מדינה אחרת בדבר אחד מהותי: בשונה מכל מדינה אחרת בעולם קיומה של ישראל אינו מובטח ללא תנאי. חלקים משמעותיים מתושבי האזור בו אנו חיים וחלק מהאליטות שלהם, אינם מקבלים את לגיטימיות קיומה של מדינה שאינה ערבית במהותה ובמאפייניה ואינה מוסלמית. אנו נסמכים – אם נרצה ואם לא – על רצונו הטוב ועל תמיכתו של העולם הנאור. אחת הסיבות המרכזיות לתמיכה נרחבת זו היא היותנו מדינה דמוקרטית. היווצרות חברה בה שולטים ערכים פשיסטיים, תקעקע את יסודות הלגיטימיות של מדינת ישראל.
הפשיזם הוא רע, אנטי מוסרי, הרסני ובמקרה של מדינת ישראל הוא גם עלול להשמיט את הבסיס ללגיטימיות שלה ובכך לסכן את עצם קיומה.
- יונתן פלד הוא פעיל שלום מקיבוץ מעברות.
אתה מאבחן פאשיזים רק בצד אחד ולכן האבחנות שלך לקויות…
כדי להיות "פעיל שלום" צריך פרטנר ולכן
אבחון של פאשיזים וגזענות בצד הפלסטיני מטואטא מתחת לשטיח.
מצטער, אבל איני מכיר את התופעות הפאשיסטיות בקרב פלסטינים אזרחי ישראל, גם אם אני מאמין שהם קיימים. לצערי את הפאשיזם היהודי בישראל אני מכיר היטב.
ב"ה
בספרד ובצ'ילה מעולם לא היה שלטון פשיסטי.
אומנם במלחמת האזרחים בספרד הייתה קבוצה פשיסטית והיא תמכה בפרנקו, אבל היא הייתה חלק דיי קטן מהכוחות שלו, ולא השפיעה על המדיניות שלו.
בצ'ילה הדבר הכי פשיסטי שהיה שם היה רדיפה של קומוניסטים, אבל כל מה שקרה שם היה שפינושה שלט כדיקטטור בסך הכל 17 שנים עד שהוא הנהיג רפורמות דמוקרטיות, וגם בתקופה שבה הוא היה דיקטטור הוא לא קיים שום מדיניות פשיסטית.
כמו כן, ספרד וצ'ילה זכו לשגשוג כלכלי תחת השלטון של פרנקו ופינושה. והשלטון של אף אחד מהם לא קרס, השלטון של פרנקו נפסק כשהוא מת ואז כל הסמכויות שלו עברו למלך (כמו שהיה אמור לקרות, הרי הוא תמך בהחזרת המלוכה) והמלוכה שם קיימת עד ימינו (אם כי המלכים החליטו ללכת יותר לכיוון של מונארכיה חוקתית בסגנון בריטניה), ופינושה עשה רפורמות דמוקרטיות וכתב חוקה דמוקרטית לצ'ילה שקיימת עד היום.
פאשיזם מוגדר כפאשיזם רק אם הוא לבסוף נוחל מפלה. כל עוד הוא השולט הוא ימצא (בקלי קלות) אין סוף דרכים, שיטות והתחכמויות בכדי לייפות ולהלבין את עצמו. לך תסביר לאנשים אשר תחת משטר דיכוי אכזרי מעין כמוהו במשך עשרות שנים שטכנית זהו עדיין אינו פאשיזם. עצם מן הצהרה שכזו האומרת שאנחנו "רק" טרום-פאשיזם היא עצמה עלולה להיות הוכחה למפלצתיות הנוכחית – והרי מציאות כזו יכולה להימרח לה ככה גם עוד 50 שנה… אז ילדים מתים חמודים: דעו לכם שלמזלכם הגדול אתם הופצצתם לחתיכות ע"י משטר יהודי "כמעט פאשיסטי" (ולא חלילה ע"י משטר פאשיסטי) אני בטוח שתתנחמו בידיעה זו. כמו כן דעו לכם כי היו משטרים נוראים יותר בעבר. כנראה שהתרגלנו לסטטוס-קוו ולא משנה כמה הוא מחריד.
ההפצצות על עזה-בגלל סרוב החמס להפסקת אש בימים הראשונים,ודמם עליו.
פשיזם הוא מושג ששיך לעולם הישן שבו לא היתה טכנולוגיה כמו היום למעקב ושליטה על אנשים. בעבר האינטרסים גם היו שונים. השליט הכל יכול היה אידיאליסט. הוא היה מאוהב במדינה, בלאום. הוא שאף לטוהר הגזע או טוהר הלאום. הוא רצה ליצור עולם אוטופי.
היום מדובר בעסקנים והאידיאולוגיה לא קיימת. זוהי שליטה לשם שליטה. ועם השליט תאב השליטה עושים עסקה: אנחנו נשווק אותך כהוגן ואתה בתמורה תמכור לנו את הארץ ואת האזרחים העבדים בה במכירת חיסול. כל מדינה שאני מכירה עובדת היום ככה. צריך שם אחר, לא פשיזם. למישהו יש רעיון?
מסכים לגמרי … זה נשמע על סף הנאיבי לתאר את המערכת החברתית כפי שתוארה בכתבה. הרי כוחות חזקים הרבה יותר פועלים בשדה המערכה כיום – טייקונים, בעלי אינטרסים כלכליים כאלה ואחרים, והם אחראים על סדר היום של האזרח ועל איכות חייו הרבה יותר מאותם מפריחי קלישאות ריקות מתוכן משמאל או מימין. ולראיה, אתה יכול לדמיין את הסירה המדינית נסחפת ימינה או שמאלה, אבל לעולם לא תוכל לדמיין את המערכת הכלכלית משנה את כיוונה – זוהי אקסיומה שלא ניתנת לערעור. המילים הריקות שמציפות אותנו בימים אלה הן כמו נאד מסריח שמתאדה לחלל האוויר ולחלל הרשת הוירטואלית. הטייקונים ופקידי האוצר שמחים על כך – הפנס לא דולק עליהם. ואולי זו הסיבה האמיתית לכל הבלאגן של התקופה האחרונה?
חשבתי שתכתוב רשימה על מסע הסכינאות המדמם שעובר על מדינת ישראל? ישראל היא דמוקרטיה העם בוחר את מה שמתאים לו אם העם היה חושב שדרך השמאל היא נכונה היא
מצביע שמאלה כנראה הבין שגם בתקופת שלטון השמאל השלום לא בא וגם אז הטרור לא פסק
לכן בדמוקרטיה יש את הבחירה לטוב ולרע איך אמר יצחק בן אהרון צרכים להחליף את העם
השאלה באיזה עם ?
דווקא יותר מעניין לדבר על ההוצאה להורג של יהודי בירושלים בידי שני חיילי צה״ל. הוא לא בא להם בטוב, אולי נראה קצת חשוד, לא רצה להזדהות (למה מה? הם משטרה?) ואז ירו והרגו אותו. מה המסקנה? במקום שהורגים בקלות ערבים וכושים (ע״ע באר שבע), כמו שהורגים יתושים, גם הורגים יהודים. במדינת חוק מתוקנת, אם לא נשקפת סכנת חיים *אמיתית*, אז לא לוקחים את החוק לידיים. אני משכונע שבהרבה מהמקרים שארעו לא נשקפה סכנת חיים שאלצה הרג (אפשר היה לירות לרגליים). אבל אנחנו חיים בעידן של משחקי מחשב. אותם חייילים/שוטרים שהורגים באקס-בוקס, ממשיכים להרוג במציאות הלא-מדומה והם לא ממש מבינים את ההבדל, ועוד בגיבוי של הגזען מספר אחד במדינה הרי הוא ״הערבים-נוהרים-לקלפיות״ ״המופתי-שכנע-את-היטלר-לרצוח-שש-מיליון״ סוחר הרהיטים מניו-יורק, מר ביבי נתניהו. חבל שזה לא באמת משחק מחשב ואפשר להפסיק באמצע מתי שרוצים …
את המאמר הזה אפשר היה לכתוב באוקטובר 1953 (ודומני שנכתבו דברים כאלה גם אז) לאחר הטבח בקיביה. כלומר הרבה לפני עלייתם של הליכוד ועימו "האספסוף הצ'חצ'חי"… מכאן שהאטמוספירה הדפוקה, הזחוחה והמרושעת הזו אופפת את הציונים מקדמת דנא והדביקה במהירות את רובו המכריע של הציבור היהודי שינק זאת מבית הספר ומגן הילדים. כיצד יתכן שאחרי 62 שנים שעברו מאז, ניתוח הבעיה אינו מצליח לצעוד צעד אחד קדימה כדי לגלות את מקורות הרעל? כל אותם ה"סממנים" שצויינו – מניין צמחו, וצומחים, וכיצד הם התנחלו בהצלחה ב 95% מן הציבור למשך כבר 3 דורות ברציפות? ואילו כעת, אחרי שכל העם נשטף, ובהעדר שום אופק של שינוי – גם לא בטווח של עשרות שנים נוספות – מה ניתן להסיק על עם זה ומדינתו (אנשים הרי נולדים, מעוצבים, חיים ומתים לפי אותו השטנץ)? עוד כמה שנים, ועשרות שנים, נוספות צריכות לחלוף להן בטרם מדינה זו תשמוט (מעצמה) את הבסיס ללגיטימיותה, או במילות המאמר: מתי בעצם יתממש החשש שמובע במשפט האחרון? כנראה שהכותב מודאג למדי, אך אינו רוצה עדיין לחרוץ דין בנושא ומעדיף לנקוט ברמזים, תוכחות ואזהרות ידועות ומוכרות שיפלו על אזניים זומביות.
אנחנו שומעים כבר 40 שנה על הפאשיזם המתפתח בישראל, ועדיין,עפ"י הכותב,אנחנו רק בשלב הסממנים, אז אולי ההבחנה של הפאשיזם היא לקויה?
מעניין, למה משטר לא דמוקרטי בישראל (דבר שכמובן לא יכול לקרות) יקעקע את הלגיטימיות של מדינת ישראל היהודית בעיני העולם "הנאור",זה שמעניק לגיטימיות לכל משטרי הזוועה הרצחניים על פני כדור הארץ?
מעניין, נכון?
ראשית, פאשיזם אינו הבחנה אלא אבחנה. אבחנה היא עיסוק שנועד למצא דפוס, דינמיקה וקטגוריה לדבר מסויים, בד"כ למטרה מסויימת: סיווגית, טיפולית ועוד. במקרה הישראלי שבו מרבית הישראלים הם המאובחנים, נשאלת השאלה, קודם כל, האם ישראלי יכול בכלל לאבחן את עצמו ומצבו? או שאולי עליו לחיות קצת חיים יותר נורמליים, מחוץ לבית המשוגעים, כדי לדעת שישנו גם עולם אחר שבא בחשבון לבני אדם. בקשר לשאלה השניה, יפה הבחנת שלגיטימיות אינה באה מן הדבר עצמו אלא מן החוץ שמעניק, או שלא, את הלגיטימיות לדבר הנבדק. עולם שחפץ בסטנדרטים של קיום אנושי נורמלי עלול לחשוב שהטירלול היהודי המתמשך פשוט נמאס עליו, מה שעלול לסלק את הלגיטימיות של המשטר הזה ומעלליו בעיני העולם.
יש פשיסטים, יש אלמנטים פשיסטים, חלקם גם שותפים לשלטון.
חבל שלא נשאל ההקשר בוא פשיזם, או לאומנות חריגה, עולה.
מנגד, יש צד פשיסטי לא פחות, תנועת על פשיזם להחזרת האדמה הפלסטינית לבעליה ולפיתרון הומני לבעיה היהודית בנוסח חאג' אמין אל חוסייני, ואלה נתמכים בהתלהבות יתרה ע"י השמאל הרדיקלי בעולם ובארץ מתוך כוונה כנראה למדינה נטולת מדינה שתהיה חופשית ודמוקרטית, ובפועל תהיה פלסטינית ואיסלאמית יודן ריין.
אז נכון, הצד הפשיסטי אצלינו מרים ראש, וזה מדאיג, מקומם ומדכא, אבל כשרואים את הצד הפלסטיני, קשה שלא להתייאש.
נכון שזה נראה כמו פאשיזם ומריח כמוהו אך זה לא פאשיזם – זה אפרטהיד.
יותר ויותר אינטלקטואלים, פוליטקאים שמאליים, ארגוני זכויות אדם ופעילים פוליטים מגדירים את החרפת המגמות האנטי דמוקרטיות, השוררות הן בציבור והן במוסדות המדינה, ואשר בשנה האחרונה באו לידי ביטוי בחקיקה חסרת רסן של הכנסת, כפאשיזציה. גופים פוליטיים כמו "סולידריות שיך ג'ראח", "טראבוט", ואגודות להגנה על זכויות אדם,יחד עם אינטלקטואלים כפרופסור שטרנהל למשל, מתריעים ומזהירים מפני פאשיזם המתקרב בצעדי ענק. לעניות דעתי הגדרה זו משמשת אותם גופים וארגונים, גם למחות בצדק נגד תופעות אנטי דמוקרטיות וגם להמנע מלהגדיר במדויק את התהליך המתחולל. מכיוון שישראל כוננה כמדינת היהודים ולא כמדינת כל היושבים בטריטוריה שלה, הונח כאן הבסיס למדינת אפרטהייד . בשנים האחרונות כאשר הזהות הלאומית של הישראלים המובנית על הדת היהודית מתפרקת, הרי שבמקום להתמודד עם המתח שבין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית, מנסה שלטון הימין להגביר את האופי היהודי של המדיני כלומר להחריף את האפרהייד.
צר לי ידידי,
אילו רק היית כותב אחת משלושת הגדולות – גרמניה, יפן ואיטליה, היה התוכן מקבל משמעות אמיתית ומנומקות הנשענות על עובדות. אך בספרד לא היה משטר פאשיסטי. על כן לא אשתף.
http://www.internationalschoolhistory.net/western_europe/spain/1945-53_was_franco_a_fascist.htm