באינטרנט, ולא רק שם, נתקלים בדעה "שמאלית" הגורסת שיש להתנגד ואף לפסול את השתתפות רוסיה במלחמה נגד דאע"ש, וכי היזמה הרוסית אינה אלא מלכודת לאמריקאים התמימים. עמדה "שמאלית" זו הפכה לטיעון המרכזי של אלה המסרבים לשקול תכנית מדינית שתאפשר לאסד להישאר בעמדת כוח כלשהי עם השגת הסכם להפסקת הלחימה.
פוטין, ראש ממשלת רוסיה ואובמה, נשיא ארה"ב, 2009 (מקור)
ההנמקה די פשטנית. יש להדיח את נשיא סוריה אסד כי הוא רודן, ואין לתמוך ברוסיה כי היא מדינה אימפריאליסטית. מסתבר שאנשי "שמאל" אלה מסכימים עם העמדה הימנית הסוברת שכדי לסיים המלחמה בסוריה צריך לחזק את הפלגים המתונים שיחליפו את משטר אסד בדמשק. כך הם מתנגדים למגמות המופיעות במערב (למשל ראש ממשלה גרמניה, אנגלה מרקל) הגורסות שלא ניתן להמשיך בקטל וכי הסיכויים להפיל את אסד במלחמה אפסיים. למרות זאת, הפלג השמאלי הזה רואה חובה להזהיר את אובמה הפוסח על שני הסעיפים, מפני שיתוף פעולה עם פוטין.
את מי להפציץ?
אומנם יש קושי לזהות את הנאמנויות האידיאולוגיות של הקבוצות השונות הנלחמות בסוריה. אך זו דווקא סיבה טובה לדרוש שיתוף פעולה בין רוסיה וארה"ב. בכל מקרה, ההיקף של "הכוחות המתונים" הלך והצטמצם כשברור לכולם כי הכוחות העיקריים הלוחמים נגד אסד דווקא שייכים לכוחות הג'יהאד האסלאמי. האמריקאים שפכו עשרות מיליוני דולרים רק כדי ללמוד, בדרך הקשה, ש"המתונים" אוהבים את כספם אך אינם מוכנים ממש להילחם למען מטרות בהן תומכים האמריקאים.
הפרשנים טוענים שהרוסים מכופפים את המאבק נגד דאע"ש לצורכי הגנה על אסד. ההפצצות של ארה"ב לא היו מותאמות לצרכים של תורכיה וערב הסעודית? אחרת אי אפשר להסביר כיצד ארה"ב מורחת את המאבק נגד דאע"ש. אותו פלג בשמאל המתנגד לפשרה עם אסד שתק במשך חודשים רבים של הפצצות, ולא מצא דופי בתכניות המבצעיות של ארה"ב למרות חוסר היעילות והתכלית שלהן.
השמאל האנטי-רוסי לא מציע דבר קונסטרוקטיבי בסוריה פרט להמשך ההרג והסבל. פלג שמאל זה לא למד דבר מכישלון התכניות של ארה"ב ונאט"ו לחולל שינוי במשטרים בעיראק ובלוב. דווקא המודל של ההסכם האיראני יכול לשמש אותנו בהקשר זה. על כולם להתכנס סביב שולחן הדיונים ולבנות תכנית שתפרק את דאע"ש מנשקו ותסיים את המלחמה בסוריה, תוך מציאת פשרה פוליטית. לפי קריאתי של מאמרים רבים בעד ונגד עמדת רוסיה בשאלת סוריה – יוצא שהרוב המכריע בשמאל תומך בעמדה של רוסיה. זו גם העמדה של מק"י שהביעה לא פעם עמדה ברורה נגד "שינוי משטר" וסילוק אסד כתנאי להידברות דיפלומטית.
מה תפקיד הדמוניזציה של פוטין בהקשר זה? מדובר בכך שהרבה חברים גיבשו לעצמם עמדה אנטי-פוטין והכלילו עמדה זו על הסוגיה המדינית הסורית. אפשר וצריך לבקר את רוסיה כשעמדתה מוטעית, אך במשבר הנוכחי עמדת רוסיה סבירה והגיונית יותר מעמדת אובמה ושותפיו בנאט"ו. בשמאל הריאליסטי קוראים להדברות ופתרון פוליטי ויש סימנים של התקדמות בכיוון זה.
ראובן:
שכחתה שרוסיה כבר לא האוונגארד של מהפכת הפועלים הבינלאומית (אף פעם לא הייתה) ואף לא
מדינה סוציאליסטית? רוסיה היא מדינה של אוליגרכים שהחליפו את הביוקרטים של סטלין וגנבו את
המפעלים והנכסים של העם הרוסי. היום היא מדינה אימפריאליסטית לא פחות מארה"ב.
פוטין הוא לאומן רוסי המשפץ כנסיות אורטודוקסיות בזהב ומחזיר את רוסיה לימי הצאר.
תמיכה באסד זה פשע נגד האנושות .רק תראה את מאות אלפי הפליטים שבורחים ממנו ואת ההפצצות
על אזרחים. איך אתה יכול לכתוב מאמר כזה ?!!
ורצח עשרות המיליונים, וכתבו על 'בניית הסוציאליזם' ועל 'האנשים הסובייטיים המאושרים' הצועדים באון לקראת האופק הקומוניסטי הזוהר.
ב"ה
לעניות דעתי, מלחמת האזרחים בסוריה לא גיוס חיילים רוסים וסיכון חייהם בסוריה, אבל זה כבר שיקול פנימי של הרוסים. אם הרוסים רוצים להילחם בסיעה כזו או אחרת בסוריה אז שיהנו להם, אבל אני ממש לא חושב שארצות הברית או אירופה צריכות להיכנס למלחמה הזו לשום צד. ארגוני הטרור שאסד תמך בהם לא יותר טובים מאשר דאעש או הג'יהאד האיסלמי, כך שזה לא באמת משנה מי ינצח שם. מנקודת מבט ישראלית כנראה שאנחנו דווקא מעדיפים שרוסיה לא תעזור לאסד כדי שהסורים יהיו עסוקים מדי בלהרוג אחד את השני ולא יהיה להם פנאי להרוג אותנו ובגלל שאסד תומך באירן ודאעש שונאים את האירנים ואנחנו מעדיפים את האויבים שלנו מפולגים.
אני חייב לתת לממשלת ישראל את הקרדיט על ניהול מוצלח של חוסר ההתערבות בסוריה. ידעו לתקוף רק ספציפית דברים שסיכנו את ישראל ולהתעלם מכל השאר. לא הייתי רוצה שממשלת ישראל תסכן את חיי חיילינו על מלחמה שלא קשורה אלינו.
שנים של ציפייה באימפריה האמריקאית בעיניים כלות, תוך אמונה אינטרסנטית שהליברליזם יגבר על הברבריות האימפריאליסטית, ובעיקר שנים של איסוף פירורים בצד, הובילו לא מעט אנשים, שמזדהים כשמאל או טרוצקיסטים שבאמת אינם זקוקים לסיבה להיטפש, לתפיסה שניתן לערוך הנדסה חברתית מדויקת בסוריה או בכל מקום אחר כאילו הם מזמינים פיצה בטלפון. תנו לי מורדים מתונים עם לא יותר מקמצוץ של איסלמיסטים. המאבק בסוריה הוא בין הכוחות הלאומיים בהנהגת מפלגת הבעת' ואסד ובין האימפריה האמריקאית ועוזריה. אלו הכוחות בסוריה. "המורדים המתונים" הוא שם מכובס לארגונים פרו-אימפריאליסטים בשליטה כמעט-ישירה של נאט"ו, בעיקר באמצעות הלוגיסטיקה הטורקית והמימון של נסיכויות הנפט. ואילו דאע"ש הצליח לצמוח מערב רב של קבוצות ואנשי שוליים ולהפוך לארגון משמעותי, בזכות הכאוס שה"מתונים" זורעים. בינתיים זה לא דם אמריקאי שנשפך בסוריה והאמריקאים אינם מעוניינים בשום הסדר.
מעניין שתיארת את כל תומכי אסד כ"הכוחות הלאומיים(!) בהנהגת מפלגת הבעת' ואסד",
ואת הצד שכנגד תיארת כ"האימפריה האמריקאית ועוזריה" כאילו יש כאן פלישה אמריקאית לסוריה האומללה, המתגוננת לבדה.
המציאות הידועה היטב היא שישנן שתי אימפריות (ולא אחת) התומכות בצורה מאסיבית באסד,
ושתי אימפריות אלה אינן נכללות כלל וכלל תחת ההגדרה "כוחות לאומיים" (אלא אם התכוונת לכח לאומי דאינו סורי…).
האימפריה הראשונה המסייעת לאסד היא האימפריה האיראנית המשקיעה בו מיליארדים של דולרים כולל ייעוץ קרוב והדוק כיצד לענות ולטבוח ביתר יעילות באזרחיו,
והאימפריה השניה היא האימפריה הרוסית העושה כמעשה איראן וכעת גם מגדילה לעשות ותוקפת מהאוויר את כל מתנגדי אסד תוך שימת דגש על המורדים המתונים.
אפשר להזכיר גם את הסיוע המשמעותי של החיזבאללה (האם לשיטתך חיזבאללה הוא "כח לאומי" סורי?) אבל זה נכלל לטעמי באימפריה האיראנית אותה כבר הזכרתי.
אי-לכך נראית האמירה שלך "אלו הכוחות בסוריה" תמוהה בצורה מוזרה כאשר למעשה שכחת לציין כוחות כל-כך חשובים ומשמעותיים.
פלישה אמריקאית לסוריה – זהו אכן תיאור ממצה של הסיטואציה. ההגדרה של רוסיה ואירן כאימפריות היא בדיחה. התקציב הצבאי של שתי המדינות ביחד לא מתקרב אפילו לרבע מזה של ארה"ב ודי לראות את פריסת כוחות הצבא של ארה"ב ברחבי הגלובוס לעומת רוסיה ואירן כדי לראות מי אימפריה ומי לא. פועל יוצא מזה, התמיכה של רוסיה ואירן בסוריה אינה נובעת ממניעים אימפריאליסטים אלא הגנתיים בלבד.
לא זכור לי ש"אימפריה" מוגדרת ע"י השוואה לארה"ב. עובדתית בזירה המזרח-תיכונית איראן פועלת כבר שנים על מנת לבסס את מעמדה כאימפריה ולשעבד מדינות לרצונה, אם אתה לא מאמין לי אז תשאל את אותם פוליטיקאים איראניים (מצאתי ציטוטים של שניים לפחות) שהתרברבו בכך שאיראן שולטת כיום בארבע בירות מזרח-תיכוניות: בגדד, דמשק, צנעא וביירות. זו לא הגנה אלא אימפריאליזם לכל דבר ועניין.
את התנהלותה האימפריאליסטית של רוסיה אני לא צריך להציג, מספיקה רק השאלה מדוע בכלל יש לה בסיס צבאי בסוריה ולמה היא מתערבת שם.
הטיעון של "הגנה בלבד" הוא מגוחך. איזו "הגנה" יכולה רוסיה להשיג בסוריה?
רוצה הגנה? שתתבצר בגבולותיה… כנ"ל לגבי איראן שכל פעולתה במזרח-התיכון היא התקפית, ע"ע החתרנות (ה"הגנתית"??) בתימן והפעלת מיליציות רצחניות בעיראק.
עוד "הגנה" כזו ואבדנו.
היה עדיף לו קמינר היה משמיט את המרכאות מהמלה "שמאל" כאשר הוא מצטט דעות שאינן עולות בקנה אחד עם דעתו, כמו גם תיוג דעות כאלה כ"ימין" (למשל: "עמדה ימנית הסוברת שכדי לסיים המלחמה בסוריה צריך לחזק את הפלגים המתונים"… האמנם? מה בדיוק ימני בחיזוק פלגים מתונים?).
אם כבר, אז "שמאל" במרכאות כפולות ומכופלות הוא מי שמסנגר ולו בצורה הקלה ביותר על אסד או רומז על הישארותו.
שני דברים ברורים כשמש:
האחד: אין שום צידוק מוסרי להישארותו של אסד על כסאו המקרטע, בוודאי לאחר שהחריב במו ידיו את מדינתו (בבחינת "הרצחת וגם ירשת?")
השני: הדבר האחרון שהביא את רוסיה להתערב צבאית בסוריה הוא מלחמה בטרור.
לעניין המגמות המופיעות במערב (לטענת קמינר) המיוצגות ע"י מרקל:
אשמח אם יובא כאן הציטוט המדובר של מרקל לפיו הסיכויים להפיל את אסד במלחמה אפסיים.
כמדומני שמרקל אמרה שצריך לצרף את אסד ואיראן למגעים לפתרון המשבר, אך לא אמרה דבר על הסיכויים להדחתו או הישארותו.
אומר קמינר ש"הפרשנים טוענים שהרוסים מכופפים את המאבק נגד דאע"ש לצורכי הגנה על אסד", ומן הסתם גם מסכים עם פרשנות זו, אחרת לא היה מציין את ההפצצות האמריקאיות
מה שמעניין את פוטין זו דריסת רגל במזרח התיכון אסאד לא מעניין אותו מחר הוא ימכור את אסאד כשהוא כבר לא יהיה צריך אותו
ולמה אתה חושב שמדינת היהודים אינה בקטגוריה הזו (הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת)?
לאלמקייס
המניעים ה"הגנתיים" של אירן ורוסיה הם נגד העם הסורי, הדמוקרטיה והחופש.
התקציב הצבאי של רוסיה הוא נמוך מזה של ארה"ב אבל כ% מהתל"ג הם פי שניים מזה של ארה"ב.
כלכלת רוסיה היום תלוייה במכירת נשק יותר מתמיד כוון שמחיר הנפט והגז ירדו וחוץ מנשק,נפט,גז וודקה הם לא מייצאים כלום. כלכלת רוסיה במיתון חמור ופוטין הלאומן הנוצרי אורטודוקסי המשפץ כנסיות במקום לפתח כלכלה נורמאלית ברוסיה לטובת העם שלו, משחק משחקי מלחמה מסוכנים שעלולים להוביל את העולם לסופו. אירן לא מסוגלת לפרוס נושאי מטוסים בעולם אבל מממנת טרור רצחני במאבקה המטורף הרב-תחומי=נגד הסונים,נגד הסטן הגדול, הקטן וכל מי שלא מקבל את האיסלם המטורף ,הריאקציוני והרצחני
הייצוא הצבאי של רוסיה הוא זניח לעומת ייצוא הנפט והגז (15 מיליארד דולר לעומת 350 מיליארד, פחות או יותר). להבדיל מייצוא הון, שהוא המאפיין של מדינות אימפריאליסטיות, ההסתמכות על יצוא חומרי גלם, שחשופים יותר מכל סחורה אחרת לתנודות מחזוריות במחירים הגלובליים, מלמדת דווקא שרוסיה אינה חלק בתחרות האימפריאליסטית. פוטין, כמו כל אדם אחר, אינו נטול טעיות אבל השיעור הגבוה של הוצאה הצבאית מתוך התל"ג נובע מצרכים הגנתיים, ובעיקר נובע מהחשש מפני התפשטות נאט"ו במזרח אירופה – האם לדעתך החשש הזה אינו אמיתי? – והוא פוגע בהתפתחות הכלכלית של רוסיה. האסטרטגיה האמריקאית היא לכפות על יריבותיה הגדלה של ההוצאות הצבאיות. האסטרטגיה הזו מופנית גם כלפי שותפותיה הצבאיות, ויריבותיה הכלכליות, בברית נאט"ו. כידוע, ארה"ב דורשת ללא לאות מחברות נאט"ו, הרשמיות והבלתי-רשמיות, להגדיל את ההוצאה הצבאית שלהן ובכך להחליש את יכולתן להתחרות בה כלכלית.
לאלמקייס
אתה צודק שנאט"ו היא סכנה לא פחות קטנה מרוסיה. אינני מגן על האימפריאליזם האמריקאי,הבריטי,הצרפתי או אחר,וכך כתבתי בכל תגובה שלי,אם תבדוק.אבל רוסיה איננה מדינה סוציאליסטית ופוטין אינו מהפכן אלא להיפך. הוא לאומן רוסי הנתמך על ידי הכוחות הריאקציוניות ביותר של רוסיה היום: הכנסייה,האוליגרכיים והאנטי סוציאליסטיים והצבא (ה"שילוש הקדוש").הניתוח שלך בקשרים בין מירוץ חימוש ואסטרטגיה גלובאלית של המעצמות עם הכלכלה הוא פשטני ולא מדויק.ברור שיש קשר כזה ,כוון שהשיטה הקפיטליסטית (והאימפריאליזם הוא השלב האחרון שלה) מבוססת על תחרות על שווקים ולא על שיתוף פעולה וזאת בכל מחיר,גם של חיי אדם.
החימוש והמלחמות הם ההמשך של הפוליטיקה והפוליטיקה היא המשך של הכלכלה.כוון שרוסיה היא חלק במשחק המסוכן הזה,בהקשר למאמר שבנדון,ברור שרוסיה מקימה חזית אסטרטגית עם אירן על חשבון העם הסורי וגם העם האירני הנשלטים על ידי מטורפים רצחניים וריאקציוניים וכל אדם שפוי צריך להוקיע ברית דמים זה.