ציון – במשפט תפדה? ככל הנראה, לא בקרוב. רבים באינטליגנציה במדינת ישראל סבורים כי מערכת הצדק הישראלי סטתה מן הדרך הישרה. כדברי הנביא ישעיהו: "וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה". מהן הסבות לכך? אבחן את החזקות (פרזומציות) העומדות בבסיס מערכת המשפט הישראלית.

"השופט החכם" – החזקה כי השופט חכם – איננה נכונה. שופטים מתמנים ע"י "הוועדה לבחירת שופטים". איש מן המועמדים לא נדרש לעבור בחינת מנת משכל. משום כך, אפשר להניח בסבירות גבוהה כי התפלגות מנת המשכל בין המתמנים לשפיטה דומה להתפלגות מנת המשכל באוכלוסיית עורכי הדין במדינת ישראל. אשר על כן חלק ניכר מן השופטים הינם בעלי מנת משכל בינונית ומטה.

"השופט המלומד" – החזקה כי השופט מלומד – איננה נכונה. שופטים מתמנים ע"י "הוועדה לבחירת שופטים". דרישות ההשכלה למינוי שופט: בין אם שופט זוטר ובין אם שופט עליון הינם תואר ראשון במשפטים. ותו לא. הדברים נכונים אפילו לגבי נשיא בית המשפט העליון. לדוגמא, מרים נאור נשיאת בית המשפט העליון היא בעלת תואר ראשון במשפטים. האם די בכך? לעניות דעתי- לא. לימודי משפט בישראל וככל הנראה גם בשאר העולם אינם דורשים מאמץ אינטלקטואלי רב, אינם דורשים השכלה רחבה ואינם כרוכים בהבנה של נושאים היסטוריים, כלכליים או מדעיים. יש מדינות שלימודי משפט נעשים רק כתואר שני ורק לאחר שהסטודנט הוכיח בקיאות וידע בתחומי השכלה שונים. לא זה המצב בישראל. כל שנדרש מסטודנט למשפטים הוא שינון ולימוד פסקי דין. כותבי פסקי הדין הללו אינם בדיוק ניוטון, לייבניץ או איינשטיין. אין שום סיבה לשנן את הגיגיהם.

משפטנים מרבים להשתמש במונחים מתחום המתמטיקה למרות שאין להם מושג מה משמעותם. לדוגמא: הסתברות, התפלגות, תוחלת, היקש לוגי, בחינת היפותזות ועוד. בלימודי משפט הסטודנטים אינם נדרשים ללמוד קורסים במתמטיקה או במדעי המחשב. כיום, סטודנטים בכלכלה ובמדעי החברה נדרשים ללמוד קורסים בתחומי ידע אלה ואף קורסים בסיסיים במדעי המחשב. שופטים, אפילו אלה העוסקים ופוסקים בתחומים כלכליים או מדעיים, אינם מבינים דבר בנושאים הללו.יתר-על-כן: לימודי משפט אינם מחייבים לימודים בתחומים כמו: היסטוריה, פילוסופיה, כלכלה, מדעי הטבע, מדעי החברה.

"הועדה לבחירת שופטים בוחרת את הטובים ביותר". החזקה כי "הועדה לבחירת שופטים בוחרת את הטובים ביותר" – איננה נכונה. הוועדה מורכבת משופטי בית המשפט העליון, פוליטיקאים פעילים ועורכי דין. ועדה שכזו איננה יכולה לבחור את הטובים ביותר. אלו הטעמים לכך: בגלל כלל האיכות היורדת (ההגדרה היא של המחבר) – "כאשר קבוצה בוחרת בהסכמה בקונצנזוס חבר נוסף לאותה קבוצה – החבר הנוסף יהיה בהסתברות גבוהה בעל איכות זהה או נמוכה מאיכות החבר הנחות ביותר בקבוצה הבוחרת". הרציונל בבסיס הכלל הוא שקבוצה אליטיסטית לא תבחר חבר נוסף אשר כישוריו עולים על כישורי הבוחרים בכדי שלא יאפיל עליהם. קבוצה בוחרת מי שדומה במובן המכנה המשותף הנמוך.

התוצאה של כלל האיכות היורדת היא כי מובטחת ירידה ברמת השופטים. כמו כן, כאשר שופטים עליונים עוסקים במינויים, אזי מופר עיקרון הפרדת הרשויות. הרשות השופטת איננה רשאית לעסוק במינויים אלא בשפיטה בלבד.

• אילן שדה הינו פרופסור למדעי המחשב

Share on Facebook