ביום ההולדת הראשון לחג החדש שהמציאה ההנהגה הציונית "יום פליטי ארצות ערב" ב30 בנובמבר 2014, הודיע משרד האוצר על מתנות למצטרפים: "יוצאי עיראק, מרוקו ואלג'יר יפוצו כנרדפי שואה" ("הארץ", 4.12.15). אכן ההיסטוריוגרפיה הציונית עובדת שעות נוספות ומוסיפה פרטים דמיוניים לנרטיב הציוני היצירתי המשתנה תדיר. ממש שישו ושמחו.
השאלה המעניינת כמובן הינה מה עומד מאחורי התקף הנדיבות כביכול שמגלה ממשלת ישראל כלפי יוצאי ארצות ערב שיובאו לישראל ככוח עבודה זול לאחר הקמת המדינה. נראה שבראש וראשונה מנסה הממשלה להמשיך ולפתח את התוכנית שהגה ראש הממשלה כאשר הוציא את המופתי מקברו: יצירת הקבלה בין הנאצים לערבים והצגת הסכסוך בין תנועת ההתנחלות לבין העם הילידי כהגנה מפני השמדה. לא סכסוך בין תנועה קולוניאלית מיישבת לבין האומה הראשונית שנושלה ממולדתה, אלא מאבק הכרחי ב"נאצים האזוריים" המוגדרים כטרור אסלאמי. שנים רבות ניסו הציונים להציג את הסכסוך כתוצאה של האסלאם, אך רק נתניהו צועד בגלוי בדרך שנועדה לממש תקווה זו. הדבר נעשה החל בעידוד מטורפי המקדש היהודים וחולמי הריבונות היהודית המטיפים להרס קודשי האסלאם וכלה בהגדרת כל הערבים כטרוריסטים.
לפני שננסה לאתר סיבות נוספות לחידוש המתוקשר של "שואת יהודי המזרח", נחזור לבחון שוב את יחס התנועה הציונית ליהודים אלה. התנועה הציונית,שהייתה מתחילתה תנועה קולוניאלית אירופית לא חשבה כמעט כלל על יהודי המזרח כחומר המתאים לתכניותיה ליצירת אומה אירופית חדשה במזרח הערבי. במשך חמישים השנים הראשונות לפעילותה החליטה רק פעם אחת לייבא יהודים מזרחיים (תימנים) ככוח עבודה זול. הסיבה לכך הייתה כפי שמספר ההיסטוריון הציוני אלכס ביין "הצורך לשמור על רמת חיים גבוהה יחסית של היהודי האירופי". בספרו "תולדות ההתיישבות הציונית" הוא קובע, כי "יש צורך לסייע בידי הפועל היהודי, שיהא ביכולתו על אף דרגת חייו הגבוהה יותר לעמוד בהתחרות עם הפלח הערבי". לכן, מספר א. ביין, (עמ' 96), כי "הנציגות של התנועה הציונית בארץ ביקשה מד"ר טהון לחבר תזכיר בנושא. התזכיר הוכן באוקטובר 1908, והוא קובע: " משני מקורות יכול וצריך לבוא החומר האנושי העובד: א) מתוך הנוער הציוני בארצות הגולה ובעיקר ברוסיה , ב) מתוך יהודי המזרח מחוסרי האמצעים, העומדים עדיין על מדרגה תרבותית אחת עם הפלאחים".
עולי תימן במעברה (צילום: פיקיוויקי)
את הסיבה לחלוקת "החומר האנושי" לשני סוגים מסביר אלכס ביין תוך ציטוט מהתזכיר: "האוכלוסייה היהודית בא"י עומדת רובה ככולה על דרגה תרבותית וכלכלית נמוכה מאד… אם יש ברצוננו לפעול לשם חיזוקם של יהודי ארץ ישראל היהודים האשכנזים – ספק הוא אם מוכשרים הם לעבודה אחרת חוץ מן המלאכה בעיר. כנגד זה יש מקום ליהודי המזרח ובעיקר לתימנים ולפרסים בעבודה חקלאית, מתוך שהם מסתפקים במועט. אפשר להשוות יהודים אלה אל הערבים ומבחינה זו מסוגלים הם גם להתחרות עימהם". בהמשך התזכיר נכתב: "אילו יכולנו להביא לידי כך, שמשפחות תימניות ישתקעו במושבות בקביעות, נשיג גם זאת שהנשים והנערות יוכלו לעבוד במשק הבית, במקום הערביות העסוקות עכשיו כמשרתות, כמעט בכל משפחה של קולוניסטים בשכר גבוה". (עמ' 98). 30 שנה אחר כך, בתקופת מלחמת העולם השנייה, נשארו בידי הסוכנות היהודית 10.000 סרטיפיקטים, ומכיוון שלא ניתן לייבא יהודים מאירופה, נשלחו שליחים לתימן לפעול להבאת יהודים, כדי למלא את המכסה.
רק כשהתברר לה היקף השמדת יהודי אירופה, לאחר מלחמת העולם השנייה, החלה התנועה הציונית לקחת בחשבון, מחוסר ברירה, את האפשרות של יבוא חלק מיהודי המזרח. לאחר מלחמת 1948 הופכת האפשרות לצורך דחוף והכרחי. שלל השוד העצום הנמצא בידי המדינה לאחר הטיהור האתני– מיליוני דונמים של קרקע חקלאית, מטעים, כפרים נטושים ומפעלי תעשיה ומלאכה – זקוק לכוח עבודה כדי להפוך רכוש זה להון במסגרת יצור קפיטליסטית.לכן יש צורך במעמד פועלים, שיחליף את הפועלים הפלסטינים ובאיכרות יהודית שתספק את צרכי הישוב היהודי בתוצרת חקלאית, בעיקר ירקות ודגנים אותם ספקו קודם לכן הפלחים הפלסטינים שסולקו זה עתה. שרידי השואה, השרויים במחנות הפליטים והעקורים באירופה ובקפריסין מועברים במהירות לארץ ומהווים את הגל הראשון של הפרולטריון היהודי המחליף את הפרולטריון הערבי המנושל. אך בשל היותם אירופיים, זעיר בורגנים בתפישת עולמם וקרובים מבחינה מנטאלית ותרבותית הן לבורגנות הישראלית והן לשכבה השלטת במנגנון הפוליטי של המדינה הצעירה, מתקשה מנהיגות היישוב להפכם לפרולטריון יציב ועל אחת כמה וכמה לאיכרים ולשומרי הגבול של הטריטוריה של הציונית. לכן, מפנה התנועה הציונית את כוונותיה ותוכניותיה אל עבר יהודי ארצות ערב שמעמדם בארצותיהם מתערער עקב מלחמת 48 כאשר המשטרים הריאקציוניים מפנים אליהם את זעם תבוסתם.
הגל השני של יבוא יהודים בשנים 1948-49 היו יהודי תימן. ההיסטוריה הרשמית מספרת שעם הקמתה של מדינת ישראל חשה קהילת תימן כולה ועלתה לישראל בהטסות מאורגנות מטעם מוסדות המדינה. התימנים מעדיפים את הכינוי "על כנפי נשרים" על פני השם "מרבד הקסמים" שהדביקו הג'וינט, מוסדות המדינה והתקשורת היהודית העולמית למבצע שעל פי המיתוס "הציל את יהודי תימן" ממולדתם הרחוקה.
עולים מתימן בדרכם לישראל (צילום: ויקיפדיה)
המציאות האמיתית ומעוררת החלחלה של אותו "מבצע" עומדת במרכז המחקר של אסתר מאיר-גליצנשטיין*, המתעד אדישות, הזנחה, זלזול תהומי ומלחמות כבוד של עסקנים ומוסדות יהודיים וישראלים אשר בגינן נזרקו אלפי יהודים תימנים למחנות במדבר בתנאי זוועה במשך חודשים ארוכים בקיץ של שנת 1949 (מרבד של חול לוהט ומוות המוני). מאות אנשים, בעיקר קשישים וילדים, גוועו בייסורי צמא, רעב ומחלות תחת שמש יולי-אוגוסט חסרת הרחמים של דרום חצי האי ערב, תוך שהאחראים לגורלם מבלים במלונות פאר בעדן ובפאריס. מפעל השינוע הגדול אכן הביא ארצה אוכלוסיה ענקית חולה, אפאטית, מבולבלת, שרויה בתת תזונה ואחרי טראומה קשה. זה היה הרקע להיעלמותם החשודה של עשרות תינוקות מבני העדה, שזכתה לכינוי "פרשת ילדי תימן". בנוסף לכך נאלצו התימנים להשאיר את חפצי הערך שלהם, תכשיטים, כתבי יד וחפצי קודש עתיקים לפני עלותם למטוס. חפצים אלה נשדדו בידי סוכני ההגירה מהסוכנות היהודית, מהג'וינט האמריקני ומקורביהם.**
הגל השלישי – עיראק: התנועה הציונית בעיראק הייתה חלשה ביותר. הנוער היהודי נטה ברובו לעבר המפלגה הקומוניסטית העיראקית. הקהילה היהודית בעיראק ישבה בה ברציפות במשך כ-2500 שנה. קהילה זו המונה כ-150,000 נפש הייתה מפותחת הרבה יותר מאשר הקהילה הציונית אשכנזית שהתנחלה בפלסטין. מתוך כ-110,000 יהודים שהועלו מעיראק בשנים 1950-51 היו כ-35% בעלי מקצועות חופשיים אשר שמשו בעיקר פקידים בכירים, מנהלי בנקים, מנהלי רכבות, סוחרים עשירים, עורכי דין, רופאים ורואי חשבון. למעשה היוו היהודים את הצמרת הכלכלית והתרבותית של המדינה העיראקית.
במרס 1950 הוסדרה הקנוניה הראשונה בין הציונות, וממשלת נורי סעיד המאפשרת ליהודי עיראק לעזוב את ארצם אם יוותרו על נתינותם – וכ-30,000 איש הצהירו על רצונם לעזוב את עיראק. אולם מנהיגי ישראל חששו: אם יוכלו יהודי עיראק לעזוב יחד עם רכושם, יתכן שרובם יהגר לארצות המערב ולא לישראל. אי לכך, נרקמת קנוניה חדשה – הפקעת רכוש היוצאים תמורת רישיון להטיסם ישירות מעיראק לישראל. הידיעות על תקנה זו הפחיתו בכ-60% את מספר היהודים המוכנים להגר, אך בינואר 1951 מוטלים רימוני יד לבית הכנסת "מסעודה שם טוב" בבגדד. הבהלה שקמה מביאה לגל עליה גדול. תוך שנה אחת מועלים 90 אלף נפש במבצע "עלי באבא" – כאשר השודדים המתחלקים בשלל הם מנהיגי ישראל ובית המלוכה העיראקי.
מאוחר יותר מתגלים גם מטילי הפצצות: שני יהודים השייכים למחתרת הציונית – שלום סאלח ויוסף בצרי, הם נשפטים ומוצאים להורג בפומבי – דבר המגביר כשלעצמו את זרם ההגירה. בישראל נכלאים יהודי עיראק כמו יהודי תימן לפניהם, ב"מעברות" ומורשים לצאת רק לעבודות הדחק. תרבותם מדוכאת, בשל היותה ערבית והם הופכים לאבק אדם מנודה ומושפל. חלקם הופך לפועלים וחלקם מיושב במושבים חדשים המיועדים להחליף את הפלחים הפלסטינים. כדאי לציין שבתוך יהודי עיראק המועלים ארצה ישנם למשל פי 4 רופאים יותר מאשר בישוב היהודי בארץ – גם הם הופכים לפועלי דחק ולמתיישבי אזורי הגבול.
הגל הרביעי – מרוקו: גם יהודי מרוקו הובאו בשיטה דומה למרות היותם גורם חשוב ומכובד בממלכה המרוקאית. בית המלוכה התנגד לעזיבתם מחשש שעזיבת היהודים תביא נזק כלכלי עצום למדינה. הציונים עשו הכל כדי לשכנע שאפשר יהיה לקבל פיצוי על הנזק הזה. בעזרת ציונים אמריקנים סיפרו למלך שהשפעת היהודים באמריקה היא עצומה והם ידאגו להשקעות אמריקניות במרוקו. לשכנוע נוסף של ממשלת מרוקו לאפשר את יבוא יהודי מרוקו היה אחראי המוסד, בדרכים נבזיות ביותר. פרטים ניתן למצוא במאמרו של ד"ר יגאל בן נון (המתקפה התקשורתית הישראלית על מרוקו אחרי טביעת ספינת המעפילים "אגוז").***
אין טעם להאריך עוד בתיאורי יבוא יהודי המזרח לישראל, יבוא שקיבע את מקומם החברתי בתחתית הסולם במדינת היהודים. פירוט ניתן למצוא במאמרי "לא פליטים יהודים אלא טרנספר כפול של הציונות". ****
נחזור לשאלה: מה עומד מאחורי נדיבותה כביכול של ממשלת ישראל להפוך את יהודי המזרח המיובאים לניצולי שואה. מניע ראשון, כאמור: השוואת הערבים לנאצים. סיבה נוספת היא קמפיין הבי.די.אס. שאחת מדרישותיו הן החזרת הפליטים הפלסטינים ומימוש זכות השיבה. החשש אינו מהארגון הקטן הנוכחי אלא מהאפשרות שהמדינות המגדירות עצמן דמוקרטיות יאמצו בסופו של דבר את הדרישה הצודקת והדמוקרטית הזאת, כשם שנזכרו לאחרונה לסמן את מוצרי ההתנחלויות, על אפה וחמתה של ישראל – האחראית לשני הטרנספרים, מפלסטין ואליה, מתכוונת להעלות את הנרטיב השקרי שלה מול הדרישות הצודקות של הפלסטינים.
אולם מעבר לצורכי התעמולה בעולם הדבר החיוני באמת לתנועה הציונית הו בנית היסטוריוגרפיה חדשה, ההכרחית בעיקר לשם שטיפת מוחו של הנוער הישראלי הנאלץ לחיות על חרבו כדרישת הנהגת מדינת היהודים. הצעירים הישראלים המתחילים להפנים את העובדה שהשלטון משתמש בהם לצרכיו בציניות גמורה, הם קהל היעד המרכזי לספין התקשורתי החדש. הוא אמור לחזק בהם את תחושת הנרדפות, ולסלק כל סיכוי שיערערו על הנרטיב הציוני התובע מהם קרבנות חדשים לבקרים.
לסיום כדאי לציין שהפיצוי המובטח מראה בדיוק – בניגוד להצהרות הבומבסטיות – את הערך האמיתי שמייחסת ההנהגה הציונית ליוצאי עיראק, מרוקו ואלג'יר. גם כשמחליטים להפכם לפליטי שואה הרי הפיצוי האמור להינתן להם הוא פיצוי סמלי ביותר. במקרה הטוב יקבלו המוטבים סכום שנתי הקרוב לסכום החודשי שמקבלי ניצולי שואה (שרבים מהם סובלים חרפת רעב). אכן הנדיבות הפתאומית איננה אלא משחק מכוער שנועד לזרות חול בעיני העולם.
* הוצאת רסלינג, 340 עמודים.
** תחקיר "חדשות 10", 13.3.2003.
*** "קשר" מס' 38, אביב 2009, הוצאת המכון לחקר העיתונות היהודית.
**** אתר "הגדה השמאלית" 7.12.2014.
מאמר מעולה. מילים חדות ונכונות!
הציונות הצילה באמת מעט מאוד יהודים ממוות והשמדה ובסך הכל המיטה אסונות וצרות אין ספור .
שכחת לציין שגם יהודי ברית המועצות הובאו במרמה וכחש כפי שחשף לפני שנים אחדות יעקב קדמי ראש נתיב לשעבר
א' – התנועה הציונית, היא תועבה גזענית קולוניאליסטית, מסכים לחלוטין. די לקרוא, את הספר "ימי הכלניות" של תום שגב, על-מנת להבין, מי היו ומה היו, "האבות המייסדים"… לכל הביקורת על הציונות במאמרך, אני מסכים, כמובן, לחלוטין (מבלי להפחית, כמובן, בחלק הפלשתיני של האחריות לנכבה).
ב' – אין, כמובן, שום דמיון שהוא, בין יהדות-עיראק המשכילה, המפותחת, הייקית-פולנית במהותהּ, לבין אספסוף ילידי הרי-האטלס, אבות מירי גֶּרֶב ובאי טיסת-השוקולד. בתור כורדי-עיראקי בעצמי, אינני סובל קישור זה, בשום-פנים-ואופן, מדובר בשתי קבוצות שונות לחלוטין. ואילו התימנים = שוב, סיפור אחר לגמרי. ראויה לציון העובדה, שמכורדיסטאן העיראקית דהיום ומתימן, באו יהודים גם בשלהי המאה התשע-עשרה (הרבה לפני, שהציונות האירופית, יכלה ליזום העלאתם…) וגם ב-1920. אני-עצמי צאצא, לילידי ארביל וסוליימניה, שבאו אז, לחלוטין מיזמתם-הם – וחלק נכבד מעירי, רחובות, נוצר ונבנה בידי תימנים, שהתיישבו כאן הרבה לפני היות-המדינה.
אספסוף ילידי הרי האטלס??? מה זה הדבר הזה?
אינך מגיע לקרסוליהם של אווה אילוז מאיר בוזגלו יוסי דהאן (אין להעלות על הדעת אנשים ישרים והגונים מהם) וכן שלמה בן עמי. על כך יש להוסיף מאות אלפי מרוקנים המשתכרים אל צרור נקוב ועושים הכל למען ילדיהם.אין לי גם ספק שאף אחת מבני משפחתך לא מתקרבת ביופייה לנשים המרוקניות,הידועות ביופיין המרהיב: מירי בוהדנא מורן אטיאס שיר אלמליחי כן גם מירי רגב.
לא ציפיתי כי בן העדה העיראקית האמון על נימוסיםמ טובים יטנף כך פיו.
בנוסף,אלמלא הציונות אתה ומשפחתך היתם נתונים לשלטון דעאש.
תמיד אני נפעם מאנשים שמסוגלים לשבת עם המרים באוייבנו ,טרוריסטים בעבר או בהווה , הכל בשם אחוות עמים וחזון השלום ,אבל חלילה וחס אם רק תעיז לשרבב את שם עדה האחרת, באותו דף עם העדה המפוארת שלהם.
אני מתאר לעצמי שבגבול כורדיסטן-עירק בין קובה חמוסטה לבין מרק שורבה, על פי המסורת התרבותית – ייקית-פולנית- של הכותב, התבדחו ביידיש ותיבלו בכמה סיפורים של שלום עליכם.
אדון קלטי אם לא הבנת, אנחנו ב-2015 השיח העדתי הזה כבר פאסה.רוב הילדים שנולדים בישראל
הם ערוב של הורים מעדות שונות הסלט שלך או יותר מדוייק, הצ'ולנט (ייקי פולני ,כבר אמרנו) ,מלא בהתנשאות לאחד ,התרפסות לאחר ואין בו גרגיר אחד של אהבה.
הטענות שאמינוב מעלה חסרות בסיס ולא הגיוניות מכיוון שיש הרבה נושאים שהוא מעלה אתרכז
רק בנושא הקולוניאליזם
1 הטענה שהציונות היא תנועה קולוניאליסטית אינה מסתמכת על כלום לא בעקרונות ולא בעובדות בשטח ולא בכתובים
מה שעושה אמינוב זה לקחת את המצב שנוצר לאחר מלחמת העצמאות לאחר 1949 ולהוכיח
שהציונות נישלה את הערבים כאשר הציונות ועקרונותיה נוצרה בסוף המאה ה-19 כתנועת שחרור של העם היהודי הנרדף אשר מנסה להחלץ בעור שיניו מפני האנטישמיות והפוגרומים בנוסף הציונות מנסה לבצע מהפיכה בעם היהודי ולהפוך את היהודי לאדם מודרני ויצרני אין כאן שום קולוניאליזים
ובטח אין שום כוונה לנשל את הילידים (שלא ראו עצמם כעם באותה תקופה).
(תמיד היו יהודים בארץ ישראל ולכן טענת הקולוניאליזים היא שקרית בבסיסה ..)
בשנת 1945 הציונות מוכה ופצועה לאחר השואה והחלום להקים מדינה ליהודים נראה רחוק אבל
אז קמים הערבים מתוך מחשבה שזו הזדמנות לחסל את היהודים המוכים ומכריזים מלחמה
זו מלחמה קיומית ומי שיפסיד אותה יפסיד את הכל .. ולכן הסיפור של אמינוב על הקולוניאליזים הציוני מטרתו להצדיק ולהסתיר את התוקפן
גם אם אנחנו יודעים שלפני אלפיים שנה חיו כאן יהודים, כלומר אנשים המחזיקים בדת היהודית אין דבר זה מקנה לציונות בעלות על השטח. דת נוספת שגם שלטה כאן וגם נולדה כאן, הנצרות, איננה תובעת את הטריטוריה לעולם הנוצרי אלא מסתפקת בהתייחסות דתית למקום. הלאום הילידי הפלסטיני צמח כאן לפני הכיבוש הציוני שהשתלט על הטריטוריה באמצעות טיהור אתנו שהוא פשע מלחמה.לכן ההגדרה הלאומית העצמית הפלסטינית תהייה כאן בפלסטין ההיסטורית.
מה פירוש חיו פה יהודים שהחזיקו בדת היהודית ?? היתה פה מדינה יהודית שהוחרבה על ידי הרומאים
בשנת 70 לספירה..ומאז תמיד חיו יהודים בארץ ישראל ואף פעם לא נטשו אותה.(הארץ הזו רוויה בהיסטוריה יהודית אשר המוסלמים מנסים בכל כוחם להעלים) כאשר היהודים עשו נסיונות לחדש את חזקתם בארץ המוסלמים טבחו בהם כמו המקרה של שבתאי צבי .
בשנת 1917 היו בישראל 90 אלף יהודים לעומת 450 אלף ערבים כאשר היהודים מהוים רוב בערים.
לתת זכויות על הארץ לילידים פרושו לנשל את המהגרים או לראות בהם אזרחים נחותים מכיוון שרוב המדינות מבוססות על הגירה כולל ההגירה הפלסטינית לארץ ישראל הקביעה שהארץ שייכת לילידים היא קביעה שרירותית שאינה מוסרית(לכל היותר לילידים יש זכויות על הבתים שלהם ועל אדמות הכפר)
לערבים יש הגדרה עצמית ב- 23 מדינות שהקימו ולכן הקמה של מדינה פלסטינית במקום ישראל זה חוסר צדק זועק !!(וגם פשע כנגד האנושות)
היהודים לא באו כדי לנשל את הערבים הילידים אלא בהתאם להחלטת חבר הלאומים והמנדט שקיבלו הבריטים להקים מדינה יהודית,אלמלא השואה, לא היתה נוצרת הבעיה הפלסטינית והיתה קמה מדינה יהודית חזקה עם מליוני יהודים כבר ב48
נו, השטויות הרגילות…
אולי 90% מן הפלשתינים הם, בכלל, צאצאי היהודים מתקופת בית שני, שנשארו כאן והמירו את דתם…
מתוך ויקיפדיה "המונח עם ניתן להגדרה כקבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים ייחודיים, כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים או אזור גאוגרפי. מיהו ה"עם הפלסטיני"?
מוצא אתני- עירבוב של בדואיים, מהגרי עבודה וכפריים שהגיעו מכל מיני מקומות לא"י.
שפה-ערבית כמו של עוד מאות מליונים באיזור.
דת- מוסלמים ברובם, כמו כל המרחב מסביב.
תרבות- אין תרבות ייחודית שמאפיינית אותם,תרבותם כתרבות סוריה רבתי לפי החלוקה העותמנית. שטח שכלל את סוריה לבנון וא"י.
היסטוריה- עד להצהרת בלפור ,מעולם לא נשמע הצירוף "עם פלסטיני"
מנהגים- כאמור ערבוב של של מנהגים ערביים ומוסלמים במזה"ת.
איזור גיאוגרפי- מעולם לא הייתה מדינה ל"עם הפלסטיני" ולכן מעולם לא היה להם איזור גיאורגרפי מובחן.
אז מה הסיפור עם ה"עם הפלסטיני" המומצא. עד לפני כמה שנים היה אינטרס למדינות ערב לייצר את הפיקציה שנקראת "עם פלסטיני" בכדי לתקוף את מדינת ישראל מבפנים ומבחוץ . היום ה"פלסטינים " לא מענינים את הערבים, הם שקועים בצרותיהם , ומדינת ישראל כבר מצטיירת כעובדה קיימת ולכן אין טעם בלתחזק את הפיקציה.וכמו כל פיקציה היא תתפוגג לה לאטה.
אין חולק שהמוסדות הציונים עשו לא מעט מניפולציות כדי לעודד הגירה של יהודים ממדינות ערב לישראל אבל השאלה היא מדוע הן הצליחו. האם יעלה על הדעת שפיצוץ בית כנסת בברוקלין בשנת 1950 היה מוביל להגירה מאסיבית של יהודים מארה"ב לישראל? ומה הסיבה לגלי ההגירה הגדולים בהיסטוריה? האם ידה של התנועה הציונית היתה בגלי ההגירה הגדולים מאירופה למדינות אמריקה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 או בגלי ההגירה למדינות אירופה לאחר מלחמת העולם השניה?
גלי ההגירה לישראל ממדינות ערב היא תוצאה של התמוטטות המערכת הקולוניאלית האירופית בצפון אפריקה ובמזרח התיכון ממנה נהנו היהודים ודי להזכיר את הנתון בדבר השיעור הגבוה של יהודים בעלי אזרחות אירופית (צרפתית לרוב) בהשוואה לשיעור בעלי האזרחות האירופית בקרב האוכלוסיה הכללית באותן מדינות. לציונות היה בסיפור רק תפקיד שולי. ידוע כי הממשלה הישראלית ("הציונות" בעגה הטרוצקיסטית) בשנות החמישים ניסתה בדומה למדינות בורגניות אחרות, דווקא לצמצם את היקף ההגירה.
מה עומד מאחורי הנדיבות הנוכחית של הממשלה? מה שעומד מאחורי כל "נדיבות" של מדינות אימפריאליסטיות כלפי אזרחיהן. לא BDS ולא טרוצקי.
כן כולנו פה.הורים ילדים ונכדים של עולים ממרוקו מעיראק מאלג'יר מתוניס ואירן…
שמחים שסוף סוף בחסות הציונים בשנות החמישים עלינו לארץ ישראל שמימלא
הורינו התפללו וקיוו שיעלו אליה. שמחים שיש לנו הזדמנות לבנות ולהיבנות
לתרום לחוזקה של מדינתנו ולהגשים תקוות של דורות שחלמו ולא הסתייע בידם.
ההורים שלי הגיעו ממרוקו . וכן, היה להם קשה בשנים הראשונות . אבא שלי עבד
כפועל בקרן קיימת לישראל ואימי עבדה במטבח פועלים. הם לא התבכיינו ועבדו
קשה כדי שכל ילדיהם יהיו גורם יצרני ותורם למדינה שקלטה אותם. אני מהנדס
בוגר הטכניון שעובד במפעל שהוא בחזית הטכנולוגיה בישראל ואני גאה על כך.
לא בגללי , אלא בגלל מדינת ישראל שנותנת הזדמנות למי שרוצה להצליח.
רק לחשוב איפוא היינו אם היינו נשארים בכל המדינות הנחשלות האלו שאתה כל
כך מנסה לפאר ולרומם . תסמוך על רוב הצעירים בישראל , אנחנו לא מרגישים
שטופי מוח , אין לנו תחושת נרדפות ואין לנו שום ערעור על הנרטיב הציוני אנחנו
פה כי כולנו מרגישים שחזרנו הביתה.אנחנו פה כדי לבנות ולהמשיך לפתח
את מדינת ישראל – ארץ ישראל ,ערש העם היהודי.
הייתי מוסיף מתוך הספר של ג'ורג' אורוול "מדוע אני כותב" מתוך הסיפור "מרקש" עמוד 26
"כשאתה עובר ברבעי היהודים מצטייר לך ציור כלשהו מה היה, פחות או יותר, מראה הגטו בימי הביניים.תחת שליטהם המורים לא הותרה ליהודים בעלות על הקרקע אלא בקצות איזורים מוגבלים, ולאחר מאות שנים שנהגו בהם כך הם חדלו לדאוג על צפיפות יתר. הרבה מן הרחובות -רחבם פחות משש רגלים, הבתים חסרי חלונות לגמרי, וילדים חולי עיניים מתגודדים בכל מקום כלהקות זבובים.באמצע הרחוב יורד בדרך כלל נחל קטן של שתן.
בבזר משפחות גדולות של יהודים כולם לובשי גלימות שחורות ארוכות וכיפות שחורות עובדות בתאים אפלים שורצי זבובים הנראים כמערות….כיוון שהיהודים חיים בקהילות בדלות לעצמן עוסקים הם באותן מלאכות כמו הערבים פרט לחקלאות….13000 נפש הם וכולם בתחום של אקרים אחדים…"כן את עבודתי לקחו ממני ונתנו אותה ליהודי.היהודים! הם השליטים האמיתים בארץ הזאת אתה יודע.כל הכסף בידם. הם שולטים בבנקים בממון-בכל דבר." "אבל"אמרתי "האין זו עובדה שהיהודי הממוצע הוא פועל העובד בפרוטה לשעה"?
"אה זה רק למראית עין! הם כולם מלוים בריבית באמת.פיקחים הם היהודים הללו".
לצערי תגובה שכתבתי למאמר הזה לא פורסמה ויתכן שכתבתי בהתרגשות וברוגז גדול על כותב המאמר שבסה"כ משתמש בשד העדתי כנשק נגד הציונות בכלללותה,במקום למתוח בקורת כנה ואמיתית. בציונות היו וגם היום זרמים שונים,מתקדמים או רגרסיבים, נאורים או גזענים, טפשיים או מושכלים,כמו בכל תנועה לשחרור לאומי ( האם אין כאלה בתנועת השחרור הלאומי הפלסטינאי?)
אבל הכותב מעמיד בהקיפין ובנסתרות טענות לגזענות ואפלייה לכלל הציונות. מוטב היה אם הכותב היה זונח את ההשוואות בין פלטי שואה ופליטים ממדינות ערב, לא בגלל שאלה וגם אלה זכאים לכל זכות ותמיכה, אבל השוואות כאלה בסבל האנושי יש בהן מטרה זרה ובזויה בלבד והיא לתקוף את "הציונות" בכללותה תוך פגיעה ברגשות הנפגעים.
צודק אמיתי שמזכיר לכולנו שמדינה זו הוקמה על ידי שארית הפליטה של העם היהודי שנרדף בכל העולם רק בגלל יהותו יהודי ושונה מאחרים,וזה ההישג העצום של הציונות השפוייה והצודקת.
שוכח הכותב או אולי לא נוח לו להזכיר שיהודי ערב
סבלו בעקבות הקמת מדינת ישראל מהתנכלויות רדיפות מעשי רצח שריפה רכוש נאלצו לברוח ולעלות למדינת ישראל כמעט ללא כל רכוש רוב הגדול של יהודי ערב היה דתי מסורתי ותמיד חלמו לעלות לארץ ישראל
שלושה ימים לאחר החלטת החלוקה, ב־2 בדצמבר 1947, אירע שם מה שזכה לימים לכינוי "שואת יהודי עדן": במהומות שנמשכו שלושה ימים נרצחו 97 יהודים ו־120 נפצעו. חנויות ובתי ספר נבזזו; בתים ומכוניות נשרפו. חיל המשמר הבדואי, שנשלח מטעם הרשויות הקולוניאליות להגן על היהודים, הצטרף לפורעים, עד שהוחלף בחיילים בריטים ששמו לבסוף קץ לפוגרום.
במאמר שפרסם בעיתון במאי 1975 מתח סברי ג'ריס, אחד מבכירי אש"ף, ביקורת חריפה על מדינות ערב, שגירשו את היהודים "בצורה המכוערת ביותר, לאחר שהחרימו את רכושם או השתלטו עליו במחיר הזול ביותר". הוא הוסיף כי "ברור שישראל תעלה את הבעיה בכל משא ומתן רציני שעשוי ביום מן הימים להתנהל על זכויות הפלסטינים".70 בנימה דומה כתב הפובליציסט המצרי נביל שרף אל־דין בטור שפרסם ב־2008 בעיתון אל-מסרי אל-יום כי "אנו חייבים לאחינו היהודים המצרים התנצלות היסטורית על העוול שנגרם להם, על שקהילה ששורשיה בארץ מצרים מגיעים עד הנביא מוסא… הייתה כלא־הייתה".
http://tchelet.org.il/article.php?id=519
בתגובה למאמרי זה כתב יוסי ברנע מזכיר תנועת "אני ישראלי:"
"עקרונית שייך אמינוב לבעלי הגישה הרואה בישראל אך ורק מדינה קולוניאלית ואינם מכירים שנוצר בה לאום לגיטימי שזו היא מדינתו האחת והיחידה. למרבה הצער אין מדינת ישראל כולל בית המשפט שלה, מכירה בלאום הישראלי ומבחינה זו היא איננה מדינת לאום, מה שלא הופך את המגורשים בשנת 1948 לאומה פלסטינית הראשונה שגורשה מאדמתה, באשר תהליכי בינוי האומה אצלה לא הקדימו את אלו של הישוב העברי בדרך למדינה"… למרות שיש קשר בין הרישא של התגובה לסיפא שלה אתייחס כאן רק לחלק הראשון של התגובה.
נכון, ישראל לדעתי היא מדינה קולוניאלית שנוצרה בידי קולוניאליסטים אירופיים שהתנחלו בפלסטין כלומר באותו חלק עולם שמחוץ לאירופה. התנועה הציונית בצעה את התנחלותה בפלסטין ההיסטורית ממש בסופה של התקופה הקולוניאלית. בניגוד למדינות שאוכלוסייתן נוצרה על ידי קולוניזציה אך לאחר מכן הפכו למדינות לאום דמוקרטיות, כמו ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו -זילנד, נשארה ישראל קולוניה שהדירה וממשיכה להדיר ולסלק את האוכלוסייה הילידית מתוך הטריטוריה בה התבססה. המשך בתגובה הבאה
ארה"ב ואוסטרליה תיקנו את יחסן לילידים? פיצו אותם? באמת???
המשך:כדי להימנע מיצירת מדינת לאום נורמאלית הכוללת את כל תושבי הטריטוריה בחרה מדינת ישראל, כמו התנועה שהרתה אותה, להמציא לאום מדומה לו היא כביכול שייכת. לאום דמיוני זה מוגדר בעצם על ידי דת וגזע. כלומר בני הלאום הם כאלה שנולדו לאם יהודיה והמצטרפים אליו חייבים לעשות זאת בטקס דתי יהודי. כתוצאה מכך "הלאום" הישראלי החדש שנוצר בפלסטין הינו קטגוריה קולוניאלית מנשבת (מתיישבת+מנשלת), הניצבת נגד עם הילידים המנושב ( מנושל מיישוביו). יותר מכל דומה יישות זו ל"לאום" המיעוט הלבן בדרום אפריקה.
יוסי ברנע טועה ומטעה:
בפלסטין מאז הכיבוש הרומאי, חיי קהילה יהודית ברציפות וללא הפסקה. בנוסף, הגישה ה"קולוניאליסטית" הייתה בחלק קטן יחסי של התנועה הציונית,קרי,התנועה הרביסיוניסיטית כשרוב התנועה הציונית אייתה מורכבת מזרמים שונים של תנועות שמאל וזרמים דתיים .
לפני שקובעים מסמרות,רצוי ללמוד את הסטורית התנועה הציונית והשינויים שחלו בה במהלך השנים.
שלישית, לא מדובר ב"לאום" ישראלי אלא בהמשך של שאירת הפליטה של עם נרדף גם במזרח וגם במערב כפי שאף עם אחר לא נרדף באכזריות ובעקשנות שכזו.
חצי מן המגיבים כאן טוענים, שאין עם יהודי וחצי טוענים, שאין עם פלשתיני.
האמת, שניהם צודקים: יש רק עם אנושי…
דניאל,כל הכבוד !
משפט אחד שאומר הכול,1/2 ועוד 1/2 תמיד זה זה 100 % !