עדות שנמסרה לתחקירן בצלם עארף דראר'מה ב-1 בפברואר 2016, על ידי לוטפי בני עודה, שחי עם אשתו ו-11 ילדיהם בח'ירבת א-ראס אל-אחמר, לאחר שצה"ל התאמן בהפגזות סמוך לאוהלי מגורים של תושבי הקהילה בצפון בקעת הירדן שתחת כיבוש ישראלי.
קיבלנו צווים להתפנות ב- 26 וב-27 לינואר, הייתה החלטה של הצבא לפנות את המשפחות במערב ח'ירבת א-ראס אל-אחמר, אבל בגלל מזג האוויר הקשה משרד התיאום והקישור הפלסטיני וארגונים שונים התערבו והפינוי בוטל. למרות זאת, חיילי הצבא חנו את הטנקים בסמוך לבתים ומנעו מאתנו להגיע לשטחי המרעה הקרובים למגורים שלנו. עשרות טנקים ירו ליד הבתים שלנו ושל השכנים שלנו. היה רעש אדיר. הילדים שלנו נבהלו מאוד, וכולנו פחדנו שפגז של טנק יפגע בנו. הדקות הרגישו כמו נצח. היו פה עשרות טנקים ומאות חיילים, והם השחיתו את האדמות והרסו את הכול. הם הרסו גם את כביש הגישה לקהילה.
טנקים ותותחי צה"ל בשדות הקהילה, שחלק מאוהליה נראים בפינה השמאלית למעלה.
צילום: עארף דראר'מה, בצלם
זה היה כמו במלחמות, ירו בכל מקום פגזים, והרסו את האזור. אנחנו עדיין מפחדים מנפלים שהם השאירו פה. זה מפחיד בעיקר בשדות, שבהם אי אפשר לראות את הנפלים, ואם נוגעים בהם זו סכנת חיים. אנחנו דואגים במיוחד לילדים שלא יודעים לזהות נפלים ולהתרחק מהם. הצבא מתאמן פה בכל מקום, הם רוצים לגרש אותנו מהאדמה שלנו. אלה האדמות שלנו, ואין לנו מקור פרנסה חוץ מגידול הצאן. אנחנו חיים כאן כדי שנוכל להאכיל את הילדים שלנו, ואנחנו רוצים לחיות בשלום.
הרס החקלאות הפלסטינית, אפרטהייד בכל מקום – במקום שלום צודק.