מעולם לא קראתי מילים גזעניות יותר מאלו שכתבה הרבנית הדסה פרומן לחבר-הכנסת בצלאל סמוטריץ' (מכתב גלוי לבצלאל סמוטריץ', 8.4, ערוץ 7). מעולם לא חשבתי שאקרא מכתב בנוסח זה שכתבה הרבנית פרומן מדם ליבה, מכתב המבקש לגנות ולעקור את הגזענות, אשר תוכנו נחות בכול ממד אנושי ומוסרי מן המקור שכנגדו היא יוצאת. בעוד שגזענותו של הח"כ פשטנית וגלויה, גזענותה של הרבנית הגוערת בו מוכחשת וטהרנית, משוכללת, לוקה בעיוורון עמוק. חשכה מעל חשכה.
הרבנית פרומן (צילום מסך מתוך אתר ערוץ 7)
הרבנית פרומן – יהודייה ההולכת בגדולות. בעיני רוחה, "עם ישראל, במודע או שלא במודע, מביא איתו בשורה רוחנית עמוקה לעולם". בשורה זו (והיא בוודאי כבדה מאוד על כתפי הרבנית, שעה שיהודים כמוני מתנערים ממנה מכול וכול) כרוכה בשליחותו של העם היהודי, "להוביל את אור השם, הצדק והמוסר, האהבה והחסד בעולם". החסד והאהבה הם אלו שלטענתה חבר-הכנסת זנח כשהתייחס בבוז אל בני העם השכן, ועל כך היא זועמת מאוד.
מקור השליחות היהודית בחזון הרב קוק ואילו תנועת גוש-אמונים היא זו שביקשה ליישם השקפותיו וגרסה ששליחות זו היא "תכלית שיבתנו אל הארץ". לא עוד בית לאומי לעם היהודי הנרדף, לא עוד חטיבה אנושית חבולה ומיוסרת הנאבקת להיות עם ככל העמים. השיח אליו שייכת הרבנית שולח אותנו לשדה של עם סגולה, אור לגויים וכמובן – יחידים בעלי קדושה פנימית, מובנית, הנטועה בנו היהודים כנתון ראשוני, "דמי", בלתי ניתן לערעור.
עכשיו מביטה הרבנית פרומן על בצלאל סמוטריץ' ואינה מבינה איכה נולדה בקרבו תפיסה גזענית. עכשיו, משהבהירה לו חזור והבהר עד כמה הוא נשגב וטהור, היא מתקשה להבין כיצד העז לפרש את קיומו כנעלה על-פני שכניו. היא פונה אל הח"כ השורר ומתקוממת כנגד "המחשבה שאתה מביא לכאן את הקדושה, הטהרה והקשר העמוק לארץ על-ידי שלילת קיומו של האחר". ספק אם עצרה לרגע אחד ויחיד כדי לחשוב על הפרדוקס השערורייתי העולה מדבריה. וכי כיצד יכול אדם להבין את עצמו כקדוש וטהור מבלי להתנשא, לבוז ולפרש את קיומו של האחר כנחות ממנו?
"העם הפלסטיני היושב איתנו כאן איננו טעות בתכנית האלוקית", כותבת פרומן. "הוא כאן כדי שנדע לבסס את הישיבה שלנו בארץ מתוך הרחבת ראייתנו את המציאות". הביקורת העולה כאן כנגד הח"כ מטשטשת את העובדה שלרבנית הנחת מוצא זהה לשלו. דבריה מגלים שהיא אינה רואה את הפלסטינים כבעלי קיום מובחן, "אמיתי", אלא כפונקציה, ככלי, כאתגר שנועד לבדוק אותנו, היהודים, בבואנו לבסס כאן חיים של סובלנות וחמלה. היא מאמינה שהפלסטינים "כאן כדי שנדע לבסס את הישיבה שלנו בארץ" ולא טורחת לחשוב שהם כאן כי הם כאן. מתוקף עצמם. זוהי הכחשה אחרת, רעה, מסוכנת פי כמה מהכחשות בוטות וזולות של קיום העם הפלסטיני המוכרות לנו לזרא. עם שלם נתפס בעיני האישה המתונה הזו כמקרה-בוחן, כסמל, מרושש מממשיותו הסובלת, החיה, המדממת.
לסיום, דורשת הרבנית מבצלאל סמוטריץ' ומהציבור אותו הוא מייצג לקיים חשבון נפש, ומגדילה לכלול בחשבון זה גם את עצמה. אולם, דומה שאין היא מעזה למתוח עד הסוף את התוצאות האפשריות של חשבון שכזה. דומה שאין היא מעזה לשער כי תורת גזע, על גילוייה השונים, אינה תוצר מקרי של התנועה ההיסטורית אליה היא שייכת. אין היא נכונה לראות בגזענות תוצר של רעיון, של חזון גרנדיוזי, אפליקציה המתבקשת מתוך מחשבתם של המתנחלים על העם היהודי כנבחרת סגולה שתפקידה להרעיף על תבל טוב וחסד. מכאן ואילך יהיה זה אתגר שלה, שלהם, להתמודד עם נגע הגזענות בכול עת שירים את ראשו. כמעשה קונדס תחזור ותרים הגזענות את ראשה, בעוד הרבנית פרומן ושאר "מתונים" מקרב המתנחלים ייאלצו לעמוד מולה המומים ולתהות האם הינה מקרית, גזענות "סתם", פשט ללא דרש, או שמא הינה ראי צלול ומכאיב התובע מהם להביט היטב-היטב על עצמם.
אני שולל את הציונות מיסודה ומכאן שאני לא מזדהה עם דבריה אלה של גב' פרומן. אבל עם דבריך אני אף פחות מזדהה. עם-סגולה זה משהו שאני מאמין בו, להיות יהודי זה בהחלט תפקיד בעולם, שליחות, אנחנו אמורים להיות משהו בכיוון אנשי הרוח של העולם, לא בדיוק, לא אכנס לזה כאן-עכשיו. עם-ככל-העמים זה התבוללות, הציונות ההרצליאנית, שאיתה חינכו אותך להזדהות, היא דרך אלגנטית להתבולל, היא הדרך הנוצרית להביא עלינו פתרון סופי (במשך 12 שנה גרמניה לא היתה נוצרית ולכן הפתרון הסופי שהיא ניסתה להגשים היה שונה). "חטיבה אנושית חבולה ומיוסרת הנאבקת להיות עם ככל העמים" זה התבטאות עדרית מבישה שנובעת משטיפת מוח פסיכולוגיסטית שעשו לך השד יודע איפה. כדי לכתוב מאמרים אתה צריך להיות גם יותר משכיל וגם בעל סגולה לחשוב באופן עצמאי.
עד כאן כתבתי לפני שגיגלתי את שמך. עכשיו אני יודע שאתה פסיכולוג. אז לסיום אצטט לך מתוך ספרו של ברכט "שיחות עם פליטים": "פרויד ראה שהעולם זקוק לשרלטנים. לכן ייסד חיש-מהר בית-ספר, שממנו יכול העולם ליטול לעצמו שרלטנים".
http://www.israblog.co.il/98991
כיצד קרה ש "חילונים שמאליים" הם בעצם, למשל, כאחרון חסידיו השוטים של הרבי מלובביץ'? מה קרה כאן? האם זוהי תוצאה של הלם ימי השואה שהרביצו במוחינו הרך מגיל 6-7 (לערך)? אני זוכר, רק כדוגמה אחת ויש עוד רבות, שמילדות הסיפור הגראפי על המכבי האמיץ שנכנס מתחת לפיל ותקע לו חרב בבטן השפיע עלי קשות (ממש ראיתי את עצמי כאילו מוטל עלי להמשיך את הקו הצבאי אחוז הטירוף הזה) – אבל האם מגיל מסויים לא מוטלת על אדם חושב החובה האנושית להתנקות (עם כל הקושי) מן הבזיון והזבל? אז מה עם זה עטוף בכחול לבן? קודם כל בודקים ומריחים את התוכן. או שזו התמכרות לכל החיים? לא חבל אם מבינים את זה לבסוף רק בגיל 70?
אני דווקא רואה את עצמי ציוני ולדעתי, הציונות של הרצל היא גירסתה ההומנית, הליברלית והנאורה ביותר של הציונות (כמובן, לא מדובר בפרטים אלא ברוח הכוללת). אינני יודע, מהי בדיוק תפיסת הייחוד והייעוד של ״שפי״, אבל אני חושד, שמסתתר מאחוריה רוע חרדי אנטי-דמוקרטי, אנטי-הומני, אנטי-אינדיבידואיליסטי, ובקיצור, רוע ממדרגה ראשונה. אשר לרבנית פרומן, אינני סבור, שיש פסול בשאיפה לכינון מדינת מופת של ׳עם סגולה׳, ׳ממלכת כוהנים׳ של ׳גוי קדוש׳. וכי מה פסול יש במשאלה, שמציון תצא תורה ודבר יהוה (או יהא שמו אשר יהא) מירושלים? ואולם בניגוד להרצל, הרבנית פרומן חיה בימינו אלה ולכן אלוהים שלה אמור להימצא בפרטים: האם הוא אוהב הומוסקסואלים או בני מיעוטים מיניים אחרים? האם הוא מקדש את חופש הביטוי והאמונה והפולחן (כל פולחן באשר הוא)? האם הוא תובע ממאמיניו טבעונות של חמלה וחסד? אם זו התורה, שיהדות המופת של הרבנית מטיפה לה, תבורך; אם לא, תירש גיהינום.
תקציר : הרבנית פורמן אומרת שכעם ישיבתנו פה בארץ היא מכוח זכות היסטורית, אלוהית, וכו'
ועדיין כפרטים ראוי שנשמור על מוסר אנושי והגינות בסיסית עם יושבי הארץ האחרים.כל שאר הניתוח במאמר הוא טרחנות אקדמית פילולוגית.זה יהיה תרגיל נחמד להחיל את אותם כללי ניתוח על אחד מעשרות מאמרים שמופצים פה על ידי אנשי שמאל קיצוני שנודפים משנאה ושלילת האחר (היהודי כמובן).
אתה מוזמן להיות יהודי (אמיתי) כמה שאתה רוצה אבל לא על חשבונם אחרים.
אם הרבנית פרומן גזענית נוראית אז גם פרופ לייבוביץ ז"ל היה גזען
פרומן ולייבוביץ אינם הומניסטים והמוסר שלהם אינו רואה באדם את המרכז אלא במרכז נמצא האל.
לכן הרבנית רואה עצמה ככלי בידי האל בדיוק כמו שהיא רואה את הפלסטינים ככלי בידי האל ואין כאן שום גזענות.
לדעתי כל ההתפלפלויות של אנשי השמאל על גזענות בצד היהודי באות להסתיר את הגזענות הפלסטינית אשר במרכזה עומדת התביעה לזכות שיבה.
במקרה הטוב הכנסת מליוני פליטים חסרי כל תהפוך את ישראל למדינת עולם שלישי רווית פשע
וגזענות בדיוק כמו שקרה לדרום אפריקה אשר התירה הגירת שחורים מכל רחבי אפריקה
כדי לחסל פוליטית את כוחם של הלבנים ( כעת מהוים הלבנים 8% מהאוכלוסיה ולפני פתיחת הגבול הלבנים היוו 20% ויחד עם ההודים 40%)
דרום אפריקה של מנדלה מקום ראשון בעולם במעשי שוד מקום ראשון בעולם במקרי אונס (כל אישה שניה נאנסת וכל אישה רביעית נאנסת כמה פעמים)והלבנים חיים מוקפים בגדרות כאשר במקומות הכפריים נרצחים עשרות חוואים לבנים מידי שנה.
לכן על השמאל לבדוק את עצמו והתביעות הכביכול מוסריות שאנשי השמאל מעלים אינן מוסריות בעליל .תמיכה בזכות שיבה אינה מוסרית !
עמדתו של ליבוביץ לגבי הגוש שממנו מגיעה הרבנית הזו ידועה לכל שפוי.
לייבוביץ' ראה במרכז את היהודי כמקיים עבודת האל ופרומן רואה במרכז את האל כמקיים זכויות עבור היהודי. זה ההבדל בין דת לבין אלילות, בין היהדות האורתודוכסית מזה מאות שנים לבין הציונות הדתית, ובין שתי התפיסות הללו – של אמונה בשם לעומת אמונה בעזרת השם – פעורה תהום גדולה.
לעלי: ליבוביץ שהיה גם צוני וגם דתי בהחלט היה גזען יהודי. גזענותו באה למשל לידי ביטוי בפרשת וענונו "המתריע מדימונה". כשנשאל ליבוביץ מה דעתו על וענונו השיב: אין לי עניין בו האיש חלאה!" כשנשאל מדוע ענה, "הוא השתמד". כלומר המרת דת הופכת אדם לחלאה. כמובן שהוא לא היה מתייחס כך למי שהיה ממיר דתו ליהדות. זוהי גזענות .נכון שהקולוניזציה של פלסטין היא גורם מרכזי בהיווצרותה של הגזענות הישראלית, אך היא התחברה בשמחה ובששון למטען ההיסטורי שמקורו המובהק בהלכה היהודית. בתקופה שבה המתנחלים היו קבוצה אירופאית ממוצא אתני דומה הם הקפידו על היבדלות מן ה"אחרים" – העם הילידי בארץ. זו הייתה תכונה יסודית שאומצה מיהדות ההלכה, תכונה שהתפרשותה יצרה את גרעין חברת האפרטהייד. אולם כאשר ניצב בפני הציונות האתגר לייצר אומה מקבוצות אתניות שונות, כולל כאלה שה"אתניות" שלהן הייתה דומה מאוד לאתניות המקומית, התברר שלקבוצות השונות האלה היה רק גורם משותף אחד – הדת היהודית. מתוך הצורך ליצור אומה יש מאין, החלה לפרוח יהדות ההלכה הגזענית על אדמת פלסטין ההיסטורית, ולהוות כלי מרכזי בתהליך ההתנחלות, ההדרה והטיהור האתני של העם בפלסט
אלי, אני נוטה להסכים עימך, אפילו נוטה חזק. אולם אולי לא צריך לתפוס אדם על כל מילה שהוציא מפיו. אני משער שהתנצרות זה צעד שבשביל אדם דתי (כמו ליבוביץ) צריך להיות דבר הקרוב לסטירת הלחי האולטימטיבית, אך גם דומני שכמה מבני משפחתו נטשו את אורח החיים הדתי אל האתאיזם – ומה כבר ההבדל בין "התנצרות" לאתאיזם-"יהודי"…?? ליבוביץ הודה כי יש לו שנאה עמוקה לנצרות (שהגדירה כשלילת היהדות) ולא לנוצרים – אם זכרוני אינו מטעה אותי אפילו כתב שהוא מכיר בעובדה שאדם יכול להגיע למדרגה גבוהה מאד של הכרת אלוהים דרך דת אחרת (כולל הנצרות) אם הוא תופס את החובה הדתית באותו האופן שהוא (ליבוביץ) תפס את האמונה-לשמה.
לאלי אמינוב
לייבוביץ צודק בקשר לועננו.הדת היהודית אינה עוסקת בהמרת דת בניגוד לאיסלם ולנצרות
היהדות היא לאום ודת אשר נרדפים על ידי האיסלם והנצרות ווענונו הנוצרי הצטרף אל הרודפים
היהודים קטנים במספרם ולכן הסיכוי להעלמות היהדות גדול בהשוואה לנצרות ולאיסלם
ברור מכאן שאין סימטריה בין המרת דת לנצרות לבין התגירות..כאשר אתה מתגייר אתה מרע
(ברוב המיקרים) את מצבך וההיסטוריה הוכיחה שמשומדים הם האנטישמים הגדולים ביותר
לכן אין סימטריה ולייבוביץ צודק
לייבוביץ מזהה את עצמו כשיך לעם היהודי ומכאן שהוא דואג לאינטרסים של העם היהודי
זה לא הופך את לייבוביץ לגזען…הגרמני דואג לגרמניה והצרפתי דואג לצרפת וכל עם
(מעצם הגדרת מושג עם) דואג לעצמו זה לא אומר שעם זה מושג גזעני..
הציונות היא תנועת שחרור של העם היהודי הנרדף ורוב תושבי ישראל היהודים הם פליטים או בני פליטים
תמיד היה ישוב יהודי בארץ ישראל אבל המוסלמים דאגו להגביל את מספר היהודים (משום שידעו
שהיהודים קשורים לארצם ההיסטורית) ב-1920 ביקש הנציב הבריטי לעלות מיליון יהודים כדי הקים מדינה אבל הציונות הסוציאליסטית התנגדה (צריך אונגרד מהפכני
טור מבריק. כל מילה בסלע!
1) מבחינה דתית – כבר הסביר הפרופ' ישעיהו ליבוביץ מה קורה (לדת) כשהארץ והמדינה נעשים לדברים הכרוכים בקודש – זוהי בעצם הידרדרות לעבודת אלילים מובהקת. הכותבת מזכירה לרגע את האוניברסליות – ואפשר היה לחשוב שהיא תאמץ נקודת מבט אנושית כללית, אך לא ולא. ה'אוניברסליות' אליה מכוונים הדברים היא לתפקידו של היהודי כלפי כל העולם, תפקיד בו היהודי מדגים לכל הגויים מהו "אור הצדק" ושהקמת מדינה (יהודית) היא הכרחית לשליחות האלוקית הזו.
2) מן הבחינה האנושית בולטת מאד תחושת הנעלות והניבחרות על רקע תפיסת תפקידם השונה של היהודי והפלסטיני בעולם. הפלסטיני הוא בעצם מעין חפץ מקומי (מעצבן) שנועד לבחון ולאתגר את היהודי (בשליחותו הקדושה) כמו כן שתפקידו של היהודי הוא ללמד (למרות הקושי) את הפלסטיני, שאין לו שום מושג, הפרא, מהי אהבה ושלום…
בשני המובנים הנ"ל נקודת המוצא היא יהודו-צנטרית מעוותת אשר נובעת מסטייה דתית וכן מהסתגרות בגיטו פסיכולוגי- שהם שני צדדים של אותה המטבע. בהיעדר גרעין חינוכי ערכי-כללי אוניברסלי (רחמנא לצלן) לא ניתן להסביר לטיפוסים שכאלה- הנמצאים גם בשורות השמאל- את האטימות האיומה שלקו בה.
אכן, מאז התנ״ך, הוצגו היהודים (שנקראו אז ״עם ישראל״ או ״בני ישראל״) כעם נבחר ועליון על העממים בארץ כנען, היא היא פלסטין. עליונות זו מובנית להבנה העצמית של יהודים בכלל ויהודים ישראלים בפרט. ועליונות זו מאששת את תורת הגזע שלפיו היהודים הם גזע עליון והפלסטינים ושאר ״גויים״ הם גזע נחות שיש להתיחס אליו ככזה, להתעמר בו, לנצל אותו ולהשמיד אותו כמיטב המסורת של הקולוניאליזם ובעיקר הקולוניאליזם המיישב שבניגוד לקולוניאליזם טהור משמעותו שהמיישבים רואים בארץ שהתיישבו בה את ארצם שלהם, טרה נוליוס, או ״ארץ ללא עם לעם ללא ארץ״ ובמקרה המסוים של פלסטין (אבל גם באוסטרליה, ארה״ב וקנדה) דיכאו את הילידים והשמידו אותם.
בעיני המאמר מעולה. סוף סוף מישהו מתמודד עם התפיסה האידיוטית של "עם סגולה" (מאוד שיווקי: באיזה מודעת פרסומת לא אומרים לך שאתה יחיד ומיוחד? העיקר תקנה את הזבל שמוכרים לך).
כן, גם לייבוביץ רב הזכויות היה נגוע בתחושת הייחוד המזוייפת שאימצו היהודים. מכאן הפולמוס שלו עם פרופסור ישראל שחק שבמשך שנים ארוכות היה היחיד שהבין כאן דברים כהווייתם. חבל שלא האריך ימים לראות שהולך וקם דור צעיר שלא מוכן לקנות עוד את הסחורה הפגומה הזאת שהביאתנו עד הלום. מרוב סמוטריצ'ים לא רואים באיזו פאניקה שרויה היהדות הלאומנית שמבינה שהנראטיב השקרי שלה הולך ומתפורר מבפנים.
יחוד יהודי לפי ליבוביץ הוא ״על תנאי״, בעוד אצל עובדי אלילים הייחוד שריר וקיים מעצם יהדותם. קודש אצל ליבוביץ מגיע *רק* כשאדם מקדיש את עצמו לאורח חיים של מצוות מבלי לבקש שכר כלשהו. ואילו אצל היהודים-הלאומיים קדושתם מונחת מראש-דהיינו אלילות. רוב מוחץ של היהודים אימצו את האופציה השניה! ליבוביץ לא רצה לנתק את עצמו מהעם היהודי- אך אמר פעמים רבות שעתיד העם היהודי נראה לו לא-ברור ויתכן אף שהפסיק להתקיים- הוא שם סימן שאלה האם ניתן לראות בעם הנוכחי את המשכו של העם היהודי ההיסטורי…ניתן אם כן לראות שישנה כפילות ביחסו של ליבוביץ אל העם הנוכחי: מצד אחד ביקורתיות קטלנית ולמרות זאת, מהצד השני, תחושת השתייכות חזקה אל הקיבוץ הזה. זוהי באמת נקודה בעייתית אצלו אשר לי באופן אישי אין תשובה ברורה עליה- לשם מה היה ציוני, עם כל מה שנובע מזה, אם הבין שהעם הזה בעצם התפורר? הוא כנראה קיווה שישנו בדל של תקווה לשינוי. היה לליבוביץ קשר אמיץ אל העם היהודי למרות ההכרה שהרבה נחת אין לדלות ממנו. לגבי עתיד המדינה היה הרבה יותר חסר-ספיקות – מ 67' עתידה, להיות מסגרת של אלימות, נחרץ..ושוב, מה הטעם בציונות אם זו הדיאגנוזה?
כשכסילים גמורים מתהדרים בשמו של לייבוביץ…
לא היה יותר יהודו-צנטרי מלייבוביץ. הפלסטינים בתור שכאלה עניינו אותו כקליפת השום. באחד הראיונות ביו טיוב מישהו שואל אותו על היהדות,מהי בשבילו (איני זוכרת מי), הגאון משתומם ומרעים בקולו כי היהדות היא ת ו כ ן. ח י י ו, ואין לו כלום מלבדה.חבר האווילים היוצאים נגד עצם המונח "עם סגולה" אינם מבינים כי המונח במקורו הראשוני נועד כדי שהיהודים יהיו אור לגויים במובן. ה מ ו ס ר י. כל פירוש אחר הוא על "דעת" הכסילים.
כל מי שמתהדר בשמו של הגאון ויוצא נגד הכיבוש,בצדק כמובן, נמנע במזיד מחלקה השני של המשוואה. דהיינו,התנגדות עיקשת לשליטה על עם אחר,בשל העיניין במוסריותו של עם עולם,ובצידה אי אמונה עמוקה שבעקבות נסיגה חד צדדית מהשטחים יכון השלום…
על השאלה מה יהיה אפוא לאחר הנסיגה,ענה האיש,מי שמחפש שלום שיהגר לקנדה. נתבצר במדינתנו ונגן עליה הוסיף ואמר. עיקר העיקרים לדידו,אי שליטה של יהודים על עם אחר.
והערה צדדית: על משקל הספר "מרכס ללא מרכסיזם" מאת יצחק יוליוס לבנשטיין.כמעט הייתי אומרת "ליבוביץ ללא ליבוביציזם". הדיכוטומיה העומדת בבסיס ראייתו את העולם,אינה ניתנת
המשך: ליישום בחיי היום יום. היא טובה לשיעורי פילוסופיה ולתורת המוסר. ברם בני אדם אינם בני אלים,אשר על כן ימעדו פה ושם,ובכללם גם ליבוביץ.
אחרית דבר: אופנה היא של שוטים גמורים להתלות באילן הגבוה,בלא שיבינו דבר וחצי דבר ממשנתו.
לאווה חדד: הסיכום שלך בעניין ליבוביץ וחסידיו נכון ומדויק. ליבוביץ היה יהודו -צנטרי ממש כמו הרב עובדיה. בשנות השמונים פסק הרב כי בשל פיקוח נפש אפשר להחזיר שטחים לערבים. השמאל הציוני העלה את פסיקתו על נס וחלק לו שבחים ולא חשב להתעניין בנימוקים שהעלה הרב לצורך פסיקתו. העובדיה קבע שאנחנו צריכים לעשות זאת משום שאנחנו חלשים. הוא טען שהוא מבין את חולשתנו ואילו היינו חזקים היינו מוחים מעל פני האדמה את כל הכנסיות שהם בתי עבודה זרה. ומכיוון שאיננו עושים זאת הרי במצב חולשה כזה, שאלת פיקוח הנפש קובעת. אף אחד מהשמאלנים לא ביקר אותו על גישתו הגזענית ועל ההסתה להרס כנסיות.
תודה לעפרה ולרונית שלא קונות את הזבל שהרבנית מנסה למכור. בזמנו הקים תא"ל יהודה דובדבני את "גבעתי" – עבור זה קיבל עיטור: יחידת ביצוע רצחנית (בשירות השב״כ) שנקראה על-שמו – דובדבן.
זה התהליך שעבר על "עם סגולה", שהפך כיפה סגולה. אני מכבד את תאיר קמינר, שלא נשחפה עם הזרם של תורת הגזע ותחושת הייחוד המזוייפת שאימצה עבורינו "המדינה היהודית", היא ישראל. כל עוד לא נבין שאין גזע עליון, ושהפלסטינים אינם גזע תחתון ונחות, לא ישכון כאן שלום. הבעייה היא ארה״ב, שדיכאה את הילידים ("האינדיאנים") והשמידה אותם, ועכשיו מספקת לישראל נשק חינם כדי שתלך בעקבותיה.
עפרה אני הולך לאכזב אותך בקשר לנוער.
מכון "הגל החדש " פרסם סקר שביצע בקרב בני נוער בכיתות י"א-י"ב באוכלוסייה היהודית.
ולהלן מקצת מהממצאים:
85% אוהבים את המדינה
89% רואים את עתידם בישראל
88% מתכוונים להתגייס לצה"ל.
ועוד ועוד נתונים שמראים את הקשר המתחזק של בני הנוער למדינה ולעמם. שלא רואים שום פאניקה שבה שרויה היהדות ולא חושבים שהם חיים בנארטיב שיקרי.
המסקנה מהסקר גם יכולה להיות ששטיפת המוח עובדת.
אבל כמו שנאמר, אפשר להונות חלק מהציבור כל הזמן, אפשר להונות את כל הציבור חלק מהזמן אבל אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן.
אגב, ידוע לך מי הזמין את הסקר ממכון "הגל החדש"? ושאלה נוספת; אתה יודע להבחין בין מזמיני סקרים שמבקשים סקרים לבין כאלה שמזמינים תוצאות?
אז מה למעשה אתה טוען?
שאזרחי מדינת ישראל בעצם שונאים את ישראל, ותוצאות הסקרים הן שקריות?
האם אין זה הגיוני שאדם יאהב את מדינתו?
אולי לדעתך אזרחי כל מדינות העולם אמורים לאהוב את מדינתם מלבד אזרחי מדינת ישראל?
או שמא אזרח מדינה כלשהי (כולל ישראל) אמור לשנוא את מדינתו אלמלא היה שטוף מוח?
אכן חלטורה.
אני אומר שאזרחי ישראל אוהבים את ארצם אבל שונאים את מדינתם ובמילים אחרות, ארץ נהדרת אבל חרא של מדינה. חכמי הסקרים (מנסחי שאלות הסקר) מודעים להבדל המבלבל הזה הזה ויודעים לעשות בו שימוש. תוצאות הסקרים אינן שקריות אלא מטעות (כי השאלות מטעות). איך תסביר 20 אלף יורדים (בדאבון לב) בכל שנה (ממוצע 1973-2003)? זהו שיעור הגירה שלילית שעולה על שיעורי הגירה שלילית של מדינות מזרח אירופה ומרכז אסיה. איך תסביר שלמעלה מ 50% של בעלי תואר שלישי עזבו את ישראל (נתוני המל"ג)?
נראה לי שאתה עצמך מבלבל בין ארץ למדינה והרי בעצמך כתבת –
"… שאזרחי מדינת ישראל בעצם שונאים את ישראל,"
למה התכוונת? לארץ או למדינה? ואולי אינך מבין את ההבדל….
החברה בישראל זקוקה לנשים כמו הרבנית פורמן ותלמידי בעלה הרב מנחם פורמן ז"ל. הם מהווים את הקוטביות המוחלטת למה שמייצג חבר הכנסת סמוטריץ'.
אנחנו חייבים לחפש את המשותף, שיש לנו עם מה שמייצגת הרבנית סמוטריץ' ולא לחפש את המפריד. לפני כשלוש שנים, מספר שבועות טרם פטירתו של הרב פורמן, זכיתי לפגוש אותו באירוע במדרשת שדה בוקר. מצאתי יותר מהמשותף מאשר המפריד.
אנחנו חייבים לאמץ אלינו את תלמידיו ולא ל"התכסח" על המפריד, ועוד בשפה פוגענית.
בשלוש השנים האחרונות פגשתי קבוצה גדולה של תלמידיו. לעברם ולעבר רעייתו לא הייתי משתמש בביטוי "גזענים". למרות הבדלי השקפת העולם, אני מוצא הרבה מהמשותף עם קבוצה זו. אני מוצא עצמי מכבד את עולמם הדתי, וזאת אני אומר כאתיאיסט וכסוציאליסט.
אל מול העולם הדתי הרואה את הפלשתיני כרסיס בישבנינו( אמרה "תרבותית" של שר החינוך) ניצבים תלמידי הרב פורמן, הרואים בפלשתיני כאדם שיש לו מאוויים לאומיים, שעלינו לכבדם.
גם את העולם האמוני של פרופסור ישעיהו ליבוביץ לא קיבלתי, אבל אני בין המבכים שהחברה הישראלית לא הקשיבה לפרופסור ליבוביץ. שעולמו האמוני הוא גם עולמה של אשת הרב פורמן.
אני מצטערת על הדברים שנכתבו על הרבנית פורמן. היא יצאה בערוץ 7 נגד ההתבטאויות של חבר הכנסת סמוטריץ' ורעייתו. היא רוחשת כבוד לעם הפלשתיני החי כאן ורואה בו כעם שיש לכבד את זכויותיו . בשבילי היא בעל ברית למאבק לכינון חברה שבה אני לא בן לעם השולט על עם אחר.
הרבנית היא בעלת השקפת עולם דתית. אני נדרש לכבד את עולמה הדתי, כשם שחברי הפלשתינים החילוניים מכבדים את חבריהם שהולכים יום-יום למסגד ומתפללים 5 פעמים ביום.
אני מחפשת אילך להעצים את הברית שלי במאבק על דמותה של החברה הישראלית. אם נזרוק מתוך הברית הזו את תלמידיו של הרב פורמן, רק נגביר את בדידותינו.
אני זוכר היטב את הרב פרומן בשנות ה20 שלו. בא לחפש בגליל נחלה לנפשו המיוסרת. איש אבוד, תועה ותוהה אם להצטרף לקבוצות העבודה של גורדג'ייף (תובעני מידי ולא מובטח שתתקבל בסבר פנים יפות), להצטרף למעריצי הרג'ניש בהודו (יקר מידי וחוטפים שם שלשולים), לעבור למנזר בטיבט (קר שם ולא מקבלים כל אחד) עד שנמצא הפתרון; ללכת לישיבה. זה קל"ב, מקבלים כל יודע קרוא וכתוב, והעיקר, יאהבו אותך. ואכן מנחם השיג את מבוקשו בחיים: כולם אהבו אותו. ימנים ושמאלנים, יהודים וערבים. איש קטן עם הזיות גדולות ובסך הכל לא מזיק במיוחד.
אין לי מושג איך אפילו מתחילים לדבר עם דתיים, אני לא מסוגלת להנדס את המוח שלי כדי להבין את צורת החשיבה הזאת, שיש מין אלוהים כזה שמחלק את ההומו ספייאנס לפי עמים ולכל אחד הוא נותן יבשת ושברא את העולם בהוקוס פוקוס לפני 6,000 שנה ושמלא דברים מכעיסים אותו וכל מה שהוא עושה זה להסתכל מלמעלה ולתת ציונים לאנשים. רק בגלל שיש להם חזות "נורמלית" לא אומר שמשהו לגמרי מעוות במנגנון החשיבה שלהם וצריך תיקון ומיכון מחדש.
יפה הניסיון להתמודד מול הגרועים שבגזענים. פרומן היא גזענית מטאפיסית. הרדיוס של גלגול העיניים שלה הוא כמרחק הארץ מהשמש.