בסדרת כתבות מרתקת, שפורסמה במגזין האינטרנטי אטביסט, תחת הכותרת ״הגאון״ (The Mastermind), מגולל העיתונאי אוון רטליף את סיפור חייו, מעללי הפשיעה, ולכידתו של אחד מאיילי הפשע הגדולים – פול קולדר לה רוּ (Paul Calder Le Roux). הסיפור ארוך, וסדרת הכתבות עודנה בעיצומה (כרגע בפרק 6) – אך בקצרה: פול לה-רו נלכד ב-2012 על ידי הסוכנות האמריקאית לאכיפת חוקי הסמים (DEA) והפך לעד מדינה, לאחר כעשור שנים בהן ניסו הרשויות להתחקות אחרי אימפריית הפשע שבנה. סיפור חייו של לה-רו מרתק. בן 44, נולד בזימבבווה (אז רודזיה) לאם שנתנה אותו לאימוץ מיד לאחר לידתו. כשעלה מוּגבֶּה לשלטון ב-1980, והמיעוט הלבן נדחק ממעמד האליטה השלטת, עברה משפחתו המאמצת לדרום אפריקה, שם גדל. בצעירותו התחתן עם אישה אוסטרלית וחי באוסטרליה כמה שנים. לאחר גירושיו נדד להונג קונג ומשם להולנד, ונישא שוב לאישה הולנדית ממוצא הונג קונגי. הוא התגרש ונישא בשלישית לאישה ברזילאית. משום נסיבות אלה, ללה-רו דרכונים רבים – החל מזימבבווה, דר. אפריקה והולנד, וכלה באוסטרליה, וברזיל. זהו פרט חשוב לאור האזכורים שלו בעיתונות הישראלית.
פול לה רו (ימין) ודורון שולמן (שמאל)
לפי הסיפור, לה-רו החל את דרכו כמתכנת מוכשר שזוקפים לזכותו את תכנת ההצפנה הראשונה לכוננים E4M (Encryption for the Masses), שהופצה בחינם באינטרנט. מכתיבת קוד, עבר לה-רו לשוק החצי-חוקי של מכירת תרופות במרשם דרך האינטרנט. חצי-חוקי, משום ששליחת מרשם של רופא מוסמך לבית מרקחת וקבלת התרופה דרך הדואר הן פעולות חוקיות. לה-רו ניצל את הפִּרצה הקורצת הזו בחוק ופיתח רשת רופאים ובתי מרקחת (הראשונים סיפקו את הדיאגנוזה והמרשם, האחרונים את התרופות) ששכרה בתרופות נרקוטיות, והזינה את התיאבון הגובר של הציבור האמריקאי בתרופות אלה.
באמצעות חברות קש ועשרות חברות-בת אינטרנטיות, שמוקמו בבסיסים שונים בעולם, הקים לה-רו אימפריית סחר בסמים עם מחזור שנתי של מליארדי דולרים. עד כמה שידוע, את הכסף הלבין באמצעות סחר במינרלים (זהב, כסף, ויהלומים) ובמועדוני לילה ובתי הימורים במנילה, ואולי גם במקומות אחרים בדרום מזרח אסיה, אפריקה, ודרום אמריקה. אלא שהתיאבון של לה-רו לא עצר שם, ועד מהרה עבר לסחור בנשק ובסמים לא חוקיים.
ומהו הקשר הישראלי?
החברות האינטרנטיות של לה-רו שסחרו בתרופות מרשם החזיקו חברות-בת או ששכרו את שירותיהן של חברות אחרות שסיפקו שירות למיליוני הלקוחות שפנו לאינטרנט לרכישת תרופות, בהיעדר יכולת או רצון לקבל טיפול רפואי בדרכים לגיטימיות. מבין החברות החיצוניות הראשונות שסיפקו שירות לקוחות הייתה חברת ׳בית אורידן׳, בבעלות שני אחים ששמם שמור במערכת, הממוקמים בלוס אנג׳לס. אנשי הקשר בישראל היו מורן עוז ואלון ברקמן, ששמם מופיע בכתבה של שי אספריל בכלכליסט ב-2011. באותו הזמן החברה כבר נקראה CSWW ועברה לבעלות אחרת, של אדם בשם רוברט מקגואן, בריטי שחי בהולנד או בהונג קונג, ולה-רו עצמו (בכתבה שמו מאוית ״לירוקס״). ניכר בטון של הכתבה שהכתב חושד בכשרות העסק, למרות שהוא לא אומר זאת במפורש. ואולם, הוא כן מציין, כי ״…רווחי העתק של הקבוצה אינם נקלטים בחברה הישראלית, והיא מוגדרת כחברה נותנת שירותים לחברות אחרות של מקגואן, המאוגדות בחו"ל. לפיכך מס ההכנסה המשולם בגינה בישראל הוא זניח…״ לפי הסדרה באטביסט, שמו של מקגואן נקשר גם לעסקי הסחר בנשק, הקמת צבא שכירי חרב בסומליה, וחברת הובלה/אבטחה בשם Southern Ace Ltd ששמה קושר לימים עם הלבנת הון.
כצפוי מחברה עם בסיס עסקי מפוקפק, תוחלת החיים של CSWW הייתה קצרה. ב-2013 כשהחקירה בענייניו של לה-רו כבר הייתה בשיאה, ארה״ב ביקשה מישראל להסגיר את מורן עוז – בקשה שנדחתה. ב-2014, כשלה-רו כבר שימש סוכן של ה-DEA מזה שנתיים, זימן לה-רו את עוז לרומניה, לכאורה כדי להעביר לידיו כספים לניהול CSWW. לפי כתבה ב-ynet, עוז נעצר ברומניה על ידי סוכני אף. בי. איי. (סביר יותר להניח שמדובר ב-DEA). בכתבה, נקרא לה-רו פ׳, ונראה שעוז היה בקשר עמו כבר ב-2008. נכון להיום, הוגשו כתבי אישום נגד מורן עוז ואלון ברקמן (ושני נאשמים ישראלים נוספים – עומרי בצלאל ושי ראובן) בגין מספר עבירות פדרליות של סחר בסמים וקשירת קשר. בסיכומי הדיונים ניתן לראות כיצד דרש הנאשם, מורן עוז, לקבל לידיו את נוסח עסקת הטיעון שנעשתה עם פול לה-רו, שבגינה הפך לעד מדינה, ואף לזמן את לה-רו כעד מטעמו.
הצטלבות נוספת (לעת עתה) בין סיפורו הסבוך של לה-רו לבין אזרחים ישראלים נוגעת למעצרם והרשעתם של יואב חן, דניאל פדלון, ועומר גביש. על פי ידיעות שהופיעו במאי ויוני 2013, השלושה מואשמים בהחזקה והובלה של 342 מטילי זהב, לטובת הלבנת הון עבור ״איש עסקים הולנדי״. אך לפי סדרת הכתבות של רטליף שהוזכרה לעיל, הם היו רק השין גימלים. כלומר, מי ששכר את שירותיהם היה דורון או דורן (צבי) שולמן. שולמן, בעצמו יליד זימבבווה, גדל באוסטרליה להורים ישראלים, וכמו הרבה ילדי מהגרים ישראלים הגיע לישראל אחרי התיכון כדי לשרת בצבא. שולמן גויס לסיירת דובדבן, ואף שירת בעזה בזמן המלחמה בעזה ב-2008.
לאחר שחרורו מצה"ל ב-2009, שמע שולמן מחבר מסיירת דובדבן (אולי פדלון) על עבודת אבטחה בהונג קונג. על פי ידיעה בהראלד סאן האוסטרלית, עבודת האבטחה הייתה עבור חברת Southern Ace Ltd (שהוזכרה לעיל). חברה זו מופיעה בדו״ח של האו״ם כאחת המפירות הגדולות של האמברגו על סומליה. לפי הדו״ח Southern Ace Ltd, בבעלות לה-רו (באופן רשמי אדגר וון טונדר, אך הוא נחשב איש קש), מואשמת בכך שבין 2009 ל-2011 הפעילה החברה מיליציה של כ-220 איש באדמות סומליה, רכשה כלי נשק קלים וכבדים בשוק המקומי, ויבאה ציוד צבאי מהפיליפינים. בין היתר, שלטונות זימבבווה שכרו את שירותי המיליציה ה כדי להילחם באל שבאב. סיום הפעילות של Southern Ace Ltd בסומליה התרחש בסמוך לתפיסת משלוח נשק גדול במים הטריטוריאליים של הפיליפינים, משלוח שמקושר בשמו של לה-רו.
שולמן הופקד על אבטחת הנכסים של לה-רו בהונג קונג, ועד מהרה נעשה מקורב לבוס וניהל עבורו כמה חברות קש שעסקו ברכישת זהב, כסף ויהלומים. ב-2012 הזמין שולמן את גביש להצטרף לעסקי האבטחה בהונג קונג, ובשיטת החבר-מביא-חבר הצטרפו גם פדלון (שהיה מפקדו של שולמן) וחן. היות שב-2012 לה-רו כבר היה במעקב צמוד, חוקרים עצרו את שולמן בחשד להלבנת הון ומעורבות במשלוח כמויות גדולות של חומרי דשן שיכולים לשמש לייצור פצצות. מעצרו של שולמן הוא זה שהביא לשרשרת האירועים שהובילה למעצרם של השלושה, כאשר הנ״ל ניסו להבריח את הזהב עליו הופקדו לשמור מהונג קונג.
שולמן, פדלון, חן, וגביש יושבים בבית סוהר בהונג קונג. ראוי לציין ששמו של שולמן מעולם לא הופיע בעיתונות הישראלית, למרות שהועמד לדין בנפרד ונחשב לעבריין החשוב יותר מבין הארבעה.
בעוד שיתכן שמורן עוז וחבריו נסחפו לעסקיו של אייל הפשע במקרה ובתחילה בתמימות, לא כך הוא הדבר עם חיילי סיירת דובדבן. לא צריך מומחה במשפטים כדי לזהות הלבנת הון, או כדי להבין שמשלוח של חומרי דשן זה דבר מפוקפק. לפי חבר אחר לסיירת, גארט משין – שהוא עצמו בעלים של חברת אבטחה במיאמי – יוצאי סיירת דובדבן, כמו בוגרי יחידות מובחרות אמריקאיות ובריטיות, נותנים שירותי אבטחה ברמות הגבוהות ביותר בכל העולם. החל ממלחמות באפריקה, דרך הגנה על משאבים במזה״ת, דר. אפריקה, והפיליפינים, וכלה בשמירה על סֶלֶבּז בהוליווד. ״זה מי שאתה מכיר, והוא (שולמן) הכיר אנשים בעולם האבטחה. כולנו הכרנו.״ (מתוך הכתבה בהראלד סאן).
מרועבתם של הדובדבנים בפשע אינה חדשה, אבל היא אינה מצדיקה פרסום סנס-ציוני כזה באתרנו.
ומה זה קשור גם אם הוא שירת בצה"ל מה קשר לכל הפרשה האיש הוא אדם פרטי וכל עיסוקיו הם מענינו הוא ושאר ה" ישראלים" מזל שלא קישרתם אותם למדינת ישראל