ברשתות החברתיות האקדמיות נידונה באחרונה שאלת עתידם של המוסדות להשכלה גובהה. בהקשר זה יש עניין רב בתיאור מסורת הישראבלוף, שהחלה בניסיון המפורש לפגוע באוניברסיטאות. זה היה חלק ממהלך היסטורי של הפרטה ורפורמות מבניות בישראל. בשנת 1993 קידם שר החינוך אמנון רובינשטיין ממרצ רפורמה, שהביאה להופעתן של עשרות מכללות ו"שלוחות".
אמנון רובינשטיין (מקור)
הרעיון היה "לשבור את הקרטל של האוניברסיטאות באמצעות פתיחת השוק לתחרות". כשם שחשיפה ליבוא תוריד את מחיר הקוטג', כך גם תרד גם עלות התואר האקדמי. על פי השקפה זו, חוכמת ההמונים תביא לניצחונו של המוצר הטוב יותר, במחיר הזול ביותר, וכך יהרוס השוק החופשי את הקרטל המתועב. המהלך של רובינשטיין השתלב בדיבורים על אקדמיזציה של מערכת החינוך ועל דמוקרטיזציה של מערכת ההשכלה הגבוהה. הממונה על השכר באוצר דאז, יובל רכלבסקי, העריך ב2004 כי ה"שלוחות" העניקו 2030 אלף תארים, שיעלו לתקציב מדינה בין 10 ל-20 מיליארד שקל. היו שתי קבוצות צרכנים שרכשו את רוב התארים הפיקטיביים: אנשי כוחות הביטחון (שוטרים, סוהרים ומרשתים בקבע) ומורים. אבל אט-אט ההשחתה הגיעה לכל רמות המערכת: מורים, מנהלים, מפקחים, מנהלי מחוז, ובעלי תפקידים מרכזיים במשרד החינוך. ארגוני המורים לא רק תמכו במצג השווא של ה"שלוחות", אלא הגיעו אתן לשותפויות.
ברור כי הופעת ה"שלוחות", שהייתה בעצם מהלך עסקי של יזמים מקומיים, פגעה פגיעה קשה במערכת ההשכלה הגבוהה והביא לשיאים של ציניות ושחיתות. מי נלחם בהתפתחות זו? רק משרד האוצר, המשטרה, והתקשורת. המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) עצמה עין והאוניברסיטאות ישנו עמוק.
מונח לפני פרוטוקול מישיבת ועדת החינוך של הכנסת מ-21 בינואר 2002. בראשותו של זבולון אורלב. בפרוטוקול מצוטט חבר מל"ג, האומר: "בתופעת השלוחות הזרות ישנה בעיה ברמה של אחריות לאומית, כיוון שכיום אנו מוסרים את חינוכם האקדמי של רבבות בנינו ובנותינו בידי מוסדות זרים". משפט זה מוכיח עד כמה הייתה מל"ג מנותקת מהמציאות, ואפשר להגיב עליו רק בצחוק רועם. "חינוכם האקדמי של רבבות" לא נמסר לידי זרים, כי לא היה כל "חינוך אקדמי" אלא רק תארים פיקטיביים. הפרוטוקול מראה כיצד כל חברי הוועדה מרעיפים שבחים על מפעל ה"שלוחות" ונציגיהן. התמיכה חוצה גבולות דתיים ולאומיים, החל מהיו"ר זבולון אורלב, דרך אמנון רובינשטיין, ועד טלב א-סאנע וחוסניה ג'בארה ממרצ.
כל העיסוק בענייני ה"שלוחות", שצומצמו בזכות משרד האוצר והמשטרה, אולי יראו למישהו כהיסטוריה עתיקה, אבל הסיפור קורה עכשיו, והחגיגה נמשכת. אם פעם הציעו "שלוחות" תואר ראשון או שני, פועלות היום חברות שידוכים המציעות קיצורי דרך לתואר שלישי. עיון באתר של חברת שידוכים אחרת מעלה מיד כי חלק ניכר מן הבוגרים המאושרים שזכו לתואר שלישי הם מורים, מנהלים, מפקחים, ובעלי תפקידים בכירים במשרד החינוך.
יתכן שכמה מאלה שקבלו תואר ראשון ושני דרך לטביה מקבלים עכשיו את התואר השלישי מאוניברסיטאות במולדובה או ברומניה וזוכים למינויים במכללות ובאוניברסיטאות. מה שברור הוא שהמכללות לחינוך אינן מתביישות ואינן מסתירות. להיפך. הן רואות בענין מקור לגאווה. לפני כשנה יצאה הודעה חגיגית לציבור מטעם מכללת דוד ילין ובו ברכה לארבעה חברי סגל, שזכו כולם בתואר דוקטור מאוניברסיטה ברומניה בשם UBB.
המצב מוכיח שוב את חולשתה של מערכת החינוך בכל הרמות והרמה הנמוכה של המורים והאנשים המנהלים את מערכת החינוך, שגם אם לא כולם קבלו תארים ריקים, כמעט כולם מקבלים את עמיתיהם בעלי תארים כאלה כחברים לגיטימיים במפעל החינוכי. הדברים נכונים לגבי חלק מן המכללות, ובמיוחד המכללות לחינוך.
בכתבה של טלי חרותי-סובר על השכלתם של חברי הכנסת ("הארץ", 22.4) אנחנו נתקלים באברהם נגוסה, הנושא בגאווה תעודת דוקטור מאוניברסיטה בריטית, שהושגה במסגרת "ידידותית" של מספר נסיעות לבריטניה. לפני זה הוא קיבל תואר שני מאחת השלוחות.
הוא גם מזכיר כי קיבל את התואר השלישי דרך תכנית שלה הייתה שותפת מכללת דוד ילין, שהיא שדכנית פעילה גם בביקורים ברומניה לשם קבלת תואר, ואולי גם במקומות אחרים. גם מכללות אחרות לחינוך (כמו סמינר הקיבוצים, מכללת אהלו, מכללת לוינסקי, ומכללת גורדון) מציעות בית חם לבוגרי תכניות "ידידותיות".
אם יש שאלה לגבי מתן תואר שלישי על ידי מכללות, התשובה כבר כאן. את התואר השלישי יקבלו בוגרי המכללות ברומניה. מה פשוט מזה? רציתם אקדמיזציה של מערכת החינוך ודמוקרטיזציה של מערכת ההשכלה הגבוהה? קבלתם.
- פרופסור בני בית הלחמי, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה
סברתי לתומי כי תייחד כמה מילים במאמרך,להסללה הנפשעת של ילדים מזרחים רכים ותמימים מעיירות הקיפוח ושכונות המצוקה לבתי ספר מקצועיים,כלומר נחותים.
עיין במאמרו של.פרו'פ יוסי דהאן באתר העוקץ,על מחקר המראה כי בתי הספר האלה,אכן נחותים בכל הפרמטרים,לעומת בתי הספר העיוניים,ביישובים עם ו. קבלה (הצעתו של ח'כ יונה לאסור בחוק ועדות קבלה בכל היישובים נדחתה,בין השאר בשל הלחץ שהפעיל הגנגסטר מ"התיישבות העובדת,איתן ברושי.). משמעות הדבר המשך הגזענות כלפי המזרחים. אבל בכך הרי אין כל חדש,לא כן?…
הלוואי והיו מסלילים את דרכי לבית ספר מקצועי נחות. הסלילו את דרכי ישר לאוניברסיטה אבל את הכסף עשיתי כשלמדתי קורסים מקצועיים והשתלבתי בתפקידים טובים. בזבזתי הרבה שנים על "השכלה גבוהה" ומיותרת. כל מה שלמדתי ב4 שנים במסדרונות האפורים ועם מרצים אפטיים וסטודנטים משעממים, הייתי לומדת בחצי שנה בהנאה בבית ובחינם.
להלן הבלוג של טלי חרותי סובר
http://taliherutisover.blogspot.co.il
אתם מוזמנים לקרוא להגיב גם שם…
בבלוג כולם יכולים להגיב ולא ימחקו לכם את התגובות
ויעידו דוחות הוועדות להערכת איכות של המל"ג; למעט מקרים בודדים, האיכות האקדמית ירודה ברוב התחומים, ברוב המוסדות מעניקי התארים.
"מצבם הכללי של 13 המסלולים ללימודי הניהול שנבדקו הוא נואש ונמצא בהידרדרות" (הדוח הכללי של הוועדה להערכת הלימודים במנהל עסקים).
"הוועדה מביעה את דאגתה העמוקה לגבי יכולת של המוסדות להמשיך ולהציע תוכניות ברמה זו" (הדוח הכללי של הוועדה להערכת הלימודים בפיסיקה).
"השאלה הנשאלת אפוא היא, האם ההוצאות הרבות והמאמץ הרב שהושקעו בייסוד של מחלקות הנדסת החשמל במכללות היו כדאיי ? … "הוועדה ממליצה שלא לאשר תוכניות לימודים נוספות (במכללות ז.ח) בתחום הנדסת חשמל בשום מקרה" (הדוח הכללי של הוועדה להערכת הלימודים בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה)
"it is the committee's recommendation that this EE program be closed"
(דוח הוועדה להערכת לימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללת רופין).
המחלקה (היום אגף) להערכת איכות במל"ג ישראל מורחת את הקטסטרופה בהשראת שרי חינוך ממשיכי מורשתו של מתעב "הפרופסורים" מנחם "להייטיב עם העם" בגין והמסחר בקיוסקים למכירת תארים נמשך.
קיבל את התואר השני שלו באוניברסיטה העברית ואת הדוקטורט באוניברסיטת ססאסקס שהיא אוניברסיטה מוערכת הרבה יותר מאוניברסיטת חיפה. חוץ מזה שסך הכל יש לו חמישה תארים אקדמאיים אבל כנראה שלפרופסורים אשכנזיים קשה לראות אתיופים באקדמיה