מליאת הכנסת אישרה בשבוע שעבר, בקריאה טרומית, את הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הסדרת סוף שבוע ארוך), התשע"ו-2016. הצעתנו לקיצור שבוע העבודה וסופשבוע ארוך יצאה לדרך לפני חצי שנה, כשהעליתי בכנסת את הדרישה לקיצור משמעותי בשבוע העבודה. זה נכון חברתית וגם כלכלית. איזון נכון יותר בין עבודה לבין פנאי יתרום גם לפריון עבודה גדול יותר. אך ההצבעה בשבוע שעבר היא רק ההתחלה. צריך להמשיך ולדרוש שבוע עבודה של 35 שעות.

הפגנה בצרפת למען 35 שעות עבודה שבועיות (צילום: אתר מריאן.נט)

הנתונים מראים ששבוע העבודה הישראלי הולך ומתארך. אבל השכר נשאר קפוא. השכר הריאלי של הישראלי הממוצע לא עולה מאז 2004. אנחנו עובדים יותר ויותר, משתעבדים למקום העבודה אבל, למרות זאת, במקרים רבים לא מצליחים לגמור את החודש. לפחות ל-277 אלף ישראלים ימי העבודה הארוכים לא אפשרו אפילו לצאת ממעגל העוני. אנחנו עובדים יותר ויותר שעות ביממה ומשקיעים הרבה פחות במשפחה, בבני הזוג, בחברויות, בפעילויות פנאי, בתרבות, בספורט, בבילויים ועוד. שעות העבודה המתארכות הופכות את העבודה במקרים רבים לקשה ומפרכת ואף פוגעת, על פי מחקרים, בפריון העבודה.

הגיע הזמן לתקן את ההיגיון המעוות הזה, ולפעול למען שוק עבודה יעיל וצודק יותר. על המדינה להתערב ולהפחית בחוק את מספר שעות העבודה. ירוויחו מכך העובדים, אך בסופו של דבר גם החברה כולה. קיצור שבוע העבודה מ-45 ל-35 שעות הוא צעד חיוני מבחינת תנאי העבודה של ציבור השכירים בישראל אך הוא מהווה גם תרומה חשובה לצמצום היקף האבטלה: הודות לקיצור שבוע העבודה, ייקלטו בעבודה עובדות ועובדים נוספים.

אין לשכוח על פי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) עובדים בישראל יותר שעות מכמעט בכל מדינה מערבית אחרת. ישראל ממוצע עובד 1,856 שעות בשנה  – 431 שעות יותר מהעובד ההולנדי הממוצע, 420 שעות יותר מהעובד הדני, 485 שעות יותר מהעובד הגרמני, וגם הרבה יותר מהעובדים הצרפתים, האמריקאים, השבדים, הבריטים, היפנים והאוסטרלים. ולמרות זאת, מדינת ישראל ממוקמת במקום השני מהסוף בין כלל מדינות הקפיטליסטיות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי במספר העובדים העניים. לפחות ל-277 אלף ישראלים ימי העבודה הארוכים לא אפשרו אפילו לצאת ממעגל העוני. יותר ויותר משפחות עובדות מצטרפות למעגל העוני. לחוק לקיצור שבוע העבודה בישראל יש בראש ובראשונה שלוש מטרות עיקריות, שעמדו במרכז חוק דומה שנחקק בצרפת כבר בשנת 2000.

ראשית, החוק מבקש להיטיב את תנאי העובדים בישראל. קיצור שבוע העבודה ל-35 שעות הוא צעד חיוני מבחינת תנאי העבודה של ציבור השכירים בישראל. בשנים האחרונות שבוע העבודה מתארך והשכר לעומתו – נשחק. קיצור שעות העבודה פירושה למעשה תגמול גבוה יותר לשעת עבודה, ותשלום "שעות נוספות" החל מהשעה ה-35 בשבוע.

בנוסף, קיצור שבוע העבודה יתרום תרומה חשובה לצמצום היקף האבטלה. הודות לקיצור שבוע העבודה, ייקלטו לעבודה עובדות ועובדים נוספים. כדי לפצות על אובדן שעות עבודה ולהגביר את התפוקה במספר מצומצם של שעות עבודה, מעסיקים יגדילו את מספר המועסקים. עובדים במשרה חלקית יוכלו לעבור לעבוד למשרה מלאה. בקיצור וכפי שנאמר קודם: עובדים פחות, כדי שכולם יעבדו.

לבסוף, החוק יאפשר לכל איש ואישה עובדים להשקיע הרבה יותר במשפחה, בבני הזוג, בחברויות, בפעילויות פנאי, בתרבות, בספורט, בבילויים ועוד. לפי מחקר שערך מכון אדלר, הורים בישראל מצליחים להקדיש לאינטראקציה ישירה עם ילדיהם 14.5 דקות בממוצע ביום. לפני 20 שנה הזמן שהצליחו להקדיש הורים לילדיהם ביום היה שעתיים. קיצור שבוע העבודה צפוי לפיכך לתרום לאיכות החיים של העובדים, בריאותם ולמשפחותיהם, וכן יוכל לאפשר חלוקה הוגנת יותר של מטלות הבית בין גברים לנשים.

כאשר הימין וממשלתו פוגעים בציפור הנפש של המשק – העבודה השכירה – תפקידה של האופוזיציה הוא לעמוד לצידה. תפקידה הוא לחזק את הכלכלה הישראלית על יסודות עבודה מתוגלמת כראוי, פריון צומח, תעסוקה מלאה והכי חשוב: שוויון.

• ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) הגיש את הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הסדרת סוף שבוע ארוך), התשע"ו-2016

Share on Facebook