לתיאודור רוזוולט, נשיאה בעבר של ארה"ב, מיוחסת האמרה "תפוס אותו בביצים. השכל והלב יבינו את הרמז". דונלד טראמפ, החבר של הבוס של בנימין נתניהו, הבהיר לא מכבר את עמדתו באשר לטרור. בהתייחסו לארגון המדינה האיסלאמית אמר: "אני אפוצץ להם את הצורה. נפוצץ כל מטר רבוע". ואילו הילרי קלינטון אמרה אשתקד שהגיעה העת להגברת התקיפות האוויריות בסוריה ובעיראק.
בואינג B-52 מטיל פצצות (מקור)
מן הסתם שני המועמדים לנשיאות ארה"ב למדו לא רק מרוזוולט אלא גם מהניסיון הישראלי. אנחנו, בערך אחת לשנתיים, מפוצצים לעזתים את הצורה. והמעניין הוא שהם, טמבלים, לא לומדים את הלקח. בגדה המערבית המצב לא יותר מוצלח. כל פעם שרמת האלימות של ישראל עולה (כן, כן, תמיד בתגובה ל…) שיעור התומכים באלימות בצד הפלסטיני עולה. גם הם טמבלים לא קטנים.
אז זהו. לא רק שהערבים טמבלים ורובם מוסלמים. כמה חוקרים פרסמו בימים אלה ממצאי מחקר על יעילות המאבק ב"טרור" תוך התמקדות בעיקר בהפצצות מן האוויר שהוא הנשק החביב על קלינטון, פוטין, אובמה ועל ממשלת ישראל. אלא שהחוקרים בדקו בקפדנות מה קרה בעבר הרחוק ובמקום רחוק: וייטנאם.
נעזוב לרגע את העניין המוסרי. הפצצות, גם מהאוויר, אינן באמת "חכמות". ושיעור האזרחים הנפגעים גדול. וכפי שטוענים אצלנו שהטרור פוגע ב"חפים מפשע" או בילדים שמתחפשים לחיילים, גם אצלם נפגעים חפים מפשע. אבל, וזה מה שהחוקרים בודקים, זה יעיל?
בוייטנאם, חשוב להזכיר, יחסי הכוחות הצבאיים לא היו שונים מהותית מאשר יחסי הכוח שבין ישראל לפלסטין. צפון וייטנאם אימנה וחימשה את הווייטקונג – הגרילה הקומוניסטית שפעלה נגד המשטר הפרו-אמריקאי בדרום וייטנאם, בערך ברמה שאיראן וקטאר וסעודיה תומכות באש"ף ובמיוחד בחמאס. האמריקאים הציבו את צבאם בווייטנאם כדי להילחם למען המשטר שבו הם תמכו. וכך, נלחמו, פוצצו לווייטקונג ת'צורה. הודיעו בקול גדול שניצחו, וברחו עם הזנב בין הרגלים. זו היתה התבוסה הצבאית הגדולה ביותר של המעצמה מספר אחת.
כאמור, החוקרים בדקו את האפקטיביות של ההפצצות – המדיניות שאליה דחפו הפוליטיקאים בוושינגטון וזו שדוחפים הפוליטיקאים בישראל. התוצאה הסופית הרי ידועה: האמריקאים התקפלו וברחו. אבל, וזה הממצא החדש במחקר – ההפצצות היו גורם מרכזי בחיזוק……האויב.
גידול במספר המתנדבים לווייטקונג עלה בשיעור ניכר דווקא באזורים שהופצצו (לעומת אזורים שלא הופצצו) ומיד אחרי הפצצות (לעומת תקופות רגועות). ההפצצות ערערו דווקא את מערכת השלטון שלא יכלה לתפקד תחת אש. ילדים לא הלכו לבתי ספר. שלטון החוק התערער. אספקת שירותים ציבוריים הצטמצמה. כל אלה החלישו את הממשל שהאמריקאים תמכו בו. ואם מישהו רואה דמיון בין מה שהיה שם לבין מה שקרה בעיראק, בפלסטין ובסוריה בעשור האחרון מאז שמפוצצים להם ת'צורה – עושה כן על אחריותו.
אבל לא פסה התקווה: עתה יש סיכוי שבעימות הבא נכבוש את עזה. זה מה שאומרים שרי הביטחון והחינוך. בדיוק כמו שהאמריקאים כבשו את וייטנאם, אפגניסטן ועיראק. ובא לפצצות גואל.
- פורסם בבלוג של גדעון עשת
אנלוגיה חסרה. זה כמובן נכון שהפצצות והרג המוני לא ירתיעו, וזה נכון היה גם ביחס לבריה"מ בזמן מלחמת העולם השניה וביחס לצבא העם הקוריאני אל מול ההפצצות האמריקאיות. אבל יחסי הכוחות בין הצבא האמריקאי ללוחמים הווייטנאמיים שונים באופן מהותי מהיחס בין הצבא הישראלי ללוחמים הפלסטינים. כוחו של הצבא הישראלי לא מתקרב לזה של האמריקאי, ודי היה בארגון הקטן של לוחמי חיזבאללה כדי לסלק את הצבא הישראלי מדרום לבנון. אבל ההבדל העיקרי הוא שללוחמים בווייטנאם היתה תמיכה של המדינות הסוציאליסטיות, בעיקר בריה"מ וסין, בעוד שכיום אין שום מדינה שמוכנות לתת תמיכה בכזה היקף לפלסטינים. לומר שהתמיכה של הממשלה הסוציאליסטית בצפון בלוחמים בדרום, זהה לתמיכה של איראן, קטאר וסעודיה בפלסטינים זה לעג לרש. הווייטנאמיים הצליחו, בסיוע סובייטי, להפיל אלפי מטוסים אמריקאים – כמה מטוסים ישראלים הפילו הפלסטינים? אי אפשר לדעת מה היתה אפקטיביות ההפצצות לו היו הווייטנאמיים נאלצים לעמוד בכוחות עצמם מול הצבא האמריקאי.
למרות זאת, המסקנה נכונה. מי שחושב שלעולם חוסן הנשק האמריקאי, צפוי להתבדות.
לאלמקייס
בתקופת מורסי והאחים המוסלמים במצרים הוזרמו כמויות נשק אדירות לתוך עזה דרך מנהרות רפיח ואלמלא מהפיכת הגנרלים של סיסי היינו כיום במצב מלחמה עם מצרים והחמס.
תזכורת לגבי מלחמת לבנון הראשונה אז הופלו 80 מטוסים סורים לעומת מטוס ישראלי אחד.
הסיבה העיקרית ליתרון הישראלי העצום זו טכנולוגיה מתקדמת.
ככל שמתקדמים לעתיד כך נשחק היתרון המיספרי של הערבים והיתרון נמצא בטכנולוגיה מתקדמת
הססמא האוילית שהנשק האמריקאי לא ינצח היא ססמא אוילית
וגם יתרון הנפט העומד לצידם סופו קרוב….(ראה מצבה של ונצואלה אשר קרסה למצב של רעב בגלל נפילת מחיר הנפט )
אכן, הסיבה העיקרית ליתרון הישראלי זו טכנולוגיה מתקדמת – לא "צדקת דרכנו", אמונה ב"צדקת דרכנו" או עוז רוחו של החייליקו הישראלי ומפקדיו מאחור – וזו בהכרח לא תישאר לאורך זמן, אמריקאית.
הפצצת שטיח אולי מחזקות את האויב
.יש נתונים ש40% מהערבים ביהודה שומרון ועזה רוצים להגר.
ויש הרבה פחות פיגועים משנות ה70 80 2000…
מה אתה בעצם רוצה לומר במאמר שלך ?
שכוח לא משיג שקט ?
שצריך לדבר עם דאע״ש ?
רק חשיבה פשטנית יכולה לעשות אנלוגיה בין מלחמת ויאטנם לבין מאבק בארגון כמו דאע״ש.
הויטקונג לא איימו על שלום העולם (אלא בעיניי אמריקנים פרנואידים ) ולכן לא הייתה סיבה להילחם בהם על אדמתם.
דאע"ש מזריקים את הרעל הדתי בכל מדינות המערב ולא מסתירים את כוונתם לרצוח ולהחיל חוקי דת נוקשים.
ישראל לא ארצות הברית והווייטנאמיים לא פלסטינאים האמריקאים לא נלחמו על הבית ישראל נלחמת על הבית אין לישראל בעיה להרוס את עזה עד היסוד ואז כולם יצעקו בעזה מבוצע טבח עם או יש כאלה חוצפנים האומרים אפילו שואה היומון "אלקדס", מפרסם כתבה נרחבת על היקף ההגירה של צעירים ערבים מיהודה ושומרון, ומציין בה, כי לפחות 400 אלף צעירים היגרו בעשורים האחרונים לחו"ל. על פי הכתבה, ישנם כפרים בעיקר באזור רמאללה, דוגמת דיר דבואן, המלאים בארמונות, שרובם נטושים, או מאוכלסים בזקן או זקנה.
תושב הכפר רמון מזרחית לרמאללה מספר, כי מתוך 44 בני כיתתו בכפר, 40 מתגוררים בארה"ב, וגם האחרים מקבלים כל העת הצעות להגר, כי החיים בארה"ב נוחים בהרבה, מחיי הערבים ביו"ש. לדבריו, ברמאללה, ישנו משרד המתאם להגעת צעירים ערבים לראיונות לקבלת ויזה בקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים ורבים נעזרים בשירותיו. בסקר שנערך לאחרונה בקרב תושבי רצועת עזה 45% הביעו רצון להגר, לו יכלו לעשות זאת.
בעל המאמר מתעלם מכמה עובדות יסוד:
1. אבדותיה של צפון ויטנאם במהלך המלחמה הגיעו למיליון איש בקירוב מתוך אוכלוסיה של 17 מיליון. במילים אחרות קרוב ל6% (!) שילמו בחייהם על מנת "לנצח" את ארה"ב. אם מחבר המאמר מאחל לפלסטינים שיעור כזה של הקרבה על מנת להשתחרר מעול הכיבוש הציוני הדרך עוד ארוכה מאד מאד שכן 6% מקרב האוכלוסיה הפלסטינית הם למעלה מ200,000 איש אישה וילד.
2. אין שום יסוד להשוואה בין הגרילה הצפון וייטנאמית למה שהמחבר מכנה "הגרילה הפלסטינית" וזאת מכמה טעמים: ראשית, על מנת שתנועת גרילה תהא אפקטיבית נדרש תא שטח גדול מאד או שטח מיוער, הררי או קשה לתנועה. שני התנאים הללו אינם קיימים בזירה העזתית. שנית, האמריקאים לא נלחמו על ביתם אלא נלחמו במרחק של כמה אלפי קילומטרים מחופי ארה"ב וזאת בניגוד לישראלים הלוחמים על ביתם. שלישית, ההצלחה היחידה של הפלסטינים היא בשיגור רקטות לישראל וזאת בניגוד ללוחמי צפון וייטנאם שגם הצליחו לנהל מתקפות גדולות בתוך שטח דרום וייטנאם וגם גרמו להפלת עשרות מטוסים.
“שם לבין מה שקרה בעיראק, בפלסטין“
גדעון עשת שלום.מציע לך להיות מדוייק. מעולם לא הייתה מדינה,ממלכה，איזור גיאוגרפי מוגדר
שנקרא פלסטין.תשאיר את משאת הנפש הפרטית מחוץ לדיון העקרוני.