הרשת החברתית של האקדמיה שקועה מזה שבועות בפולמוס המתמשך בדבר התנאים הנאותים להנגשת הלימודים האקדמיים לאוכלוסיות חרדיות. אך, לפתע נקט שר הפנים, אריה דרעי, בצעד המייתר את הלימודים האקדמיים מכל וכל, לפחות כשלב הכרחי בהכשרתם של עובדי ציבור ברשויות מקומיות.
לפי החלטת דרעי ייחשבו לימודים תורניים בישיבות ובכוללים, אף ללא תואר רב אלא בעמידה בשלוש (!) בחינות מטעם הרבנות הראשית, כשקולים לתואר אקדמי מבחינת הזכאות לגשת למכרזים למשרות ציבוריות ברשויות המקומיות (עליהן מופקד שר הפנים). לפי החלטה זו, לימודים שאינם כוללים לימודי ליבה, ואין בהם כישורים בסיסיים הנחוצים לחברה מודרנית, ייחשבו כאילו היו לימודים אקדמיים לצורך הכשרתם של עובדי ציבור וקבלת משרות ציבוריות. הכשרה שהיא דתית בלבד, ללא כישורים כלליים, ללא זיקה למדעים, לטכנולוגיות, לשפות, לידע כללי ולמקצועות "מודרניים", תספיק לצורך קבלת משרות ציבוריות.
אריה דרעי בכנס שדרות לחברה, 2015 (מקור)
הכשרת מומחים לשירות הציבור הינה מתפקידיה הבסיסיים של ההשכלה הגבוהה. תפקיד זה, וחשיבותו, מוכרים בכללי השירות הציבורי, כגון הכללים הדורשים תארים אקדמיים כתנאי סף לקבלת משרות בשירות הציבורי. זאת משום שהמשרות עצמן דורשות כישורים והתמחויות מסוגים שונים. שינוי הכללים ברוח החלטת שר הפנים פירושה הענקת משרות ציבוריות למי שאין בידיהם הכישורים הנדרשים. יתר על כן, יש בכך מסר חד משמעי לחברה בכללותה לפיו אין צורך בהשכלה גבוהה, במדעים ובמקצועות הנרכשים בה, ובכישורים הנלווים להם, וכי ערכם החברתי אינו נחשב עוד בעיני מוסדות המדינה. המסר לציבור הוא כי אל לו לצפות לשירות ציבורי ברמה המקצועית אליה הורגלו עד כה (וגם בה, כמובן, יש מקום לשיפורים), ומעתה יינתן לו השירות הנדרש על ידי נושאי משרות שהכשרתם אינה מספקת כלים מקצועיים מינימליים אלא כלים דתיים בלבד. אנו עומדים בראשיתו של תהליך הדתה ממוסד, נרחב, דוחה אקדמיזציה, דוחה מקצועיות, דוחה מחשבה מדעית, דוחה אמות מידה אוניברסליות, מעבר לזילות ההשכלה הגבוהה והשירות הציבורי, מהלך זה מסמן בבהירות את עתידה של החברה הישראלית. להשכלה הגבוהה, כנראה, לא יהיה בו חלק מרכזי.
מכה קשה מזו לאקדמיה ולבוגריה קשה להעלות על הדעת, אך מדובר גם במכה לשירות הציבורי שרמתו צפויה לרדת פלאים עם הירידה הדרסטית בכישוריהם של נושאי משרות ציבוריות, בינתיים "רק" ברשויות המקומיות. אם עד כה חששנו מזילות התואר האקדמי, מלימודים מופרדים הפרדה מגדרית, ומיצירת מסלול ללימודים אקדמיים "סוג ב'", הנה עתה מתברר שאין צורך בלימודים אקדמיים כלל, ואין כל מניעה להמשיך את מדיניות ההפקרות החינוכית המונעת לימודי ליבה מילדים חרדיים. קל לשער שבצעד הבא תורחב גישה זו לכלל המשרות הציבוריות, לא רק ברשויות המקומיות, ומי יודע, אולי בעתיד יקלו גם על הציבור החילוני האומלל ויאפשרו לבוגרי מכללות לאסטרולוגיה ולהומיאופתיה לזכות אף הם במשרות ציבוריות (ובלבד שיעמדו בשלוש בחינות אסטרולוגיות או הומיאופתיות). השכלה גבוהה – יוק! באמת כבר אין צורך להתאמץ.
בנוסף, כמובן, המשרות ברשויות המקומיות יהיו פתוחות רק לגברים, שכן נשים אינן לומדות בישיבות וכוללים, וכמובן, רק ליהודים, שהרי גם אזרחי ישראל הערבים-פלסטינים אינם לומדים במקומות אלה. לימודי דת מוסלמיים אינם נכללים בצעדיו של השר (ולא ראוי היה לקבל בצעדים אלה גם אילו היו נכללים). צעדי השר דרעי הם רגרסיבים לא רק מבחינת ההשכלה הגבוהה, אלא גם מבחינת קידום ערך השוויון בחברה הישראלית.
לא ברורה לי סמכותו הבלבדית של שר הפנים לנקוט בצעד מעין זה, המסיג שנות דור אחורה את השירות הציבורי, האקדמיה, והחברה הישראלית בכללותה. האם נציבות שירות המדינה, אינה בעלת עמדה בנושא, שלא לדבר על מל"ג? בינתיים נשמעת מכיוונם של גופים אלה בעיקר שתיקה רועמת? לגבי המל"ג, יש לומר, ששתיקה זו כמוה כמעילה בתפקידה הרגולטורי. אינני משפטן, אך לעניות דעתי יש מקום לפנייה לבג"ץ בנושא זה ובדחיפות.
- פרופ' יצחק (יאני) נבו מלמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב
בוגרי מדעי הדשא אינם כשירים יותר לשרת את הציבור, מבוגרי החינוך התורני.
כנראה שהפרופ' המכובד איננו מכיר את מבנה השלטון הדמוקרטי,המעניק לשרים סמכויות בתחומי הפעילות של המשרד שעליו הם ממונים.
קצרה היריעה מלהיכנס לויכוח על כל פרט ופרט עם מר נבו, אבל כמי שסיים תארים אקדמיים וחלקם בהצטיינות הרי שדבריו של נבו על כך שלימודי אקדמיה (ועוד של מדעי הגשם והרוח כמו פילוסופיה…) הם הכרח לתפקוד מנהלי הרי שהם דברי רוח והבל ומזמן היה צריך להחליף במנהל ציבורי את התנאי ל"תעודנה אקדמאית. הוא אינו מבין שלימודי יהדות הם למודי מדע ומנהל ולא "לימודי דת" עיוניים כמו בנצרות למשל.
ההקצנה הדתית בישראל,ההשטחה התרבותית-רוחנית-מידענית לצד השיטה הכלכלית -מוניטרית של חוב בריבית מעריכית ומונופול ייצור כסף בידי בנקסטרז,-בעלי תאגידות בנק מסחרי למטרת רווח-המעוגנת בחוק בנק ישראל,חוברים יחדיו -בכוונת מכונן משיל-לסימום מוחין קיבוצי המאפשר בתורו בשר תותחים זמין,צייתן ונבער הנקרא לדגל שמשמעו אחד: ,
עבדות חרופה בכלכלת-חוב שואבת ריבית ,אוצרות -טבע ואנרגיית עבודת העבדים ,שאיבה ללא ריק ומוחלטת לידי אחוזון, התובע אוכלוסייה צייתנית ובורה המבינה את סימני וקודי הלאום כסימני קיום תבוניים וקיומיים יחידים.
ההכנעה של ההמון המתוארת לעיל חייבת להיות מושגת בהסכמתו וללא מרי אזרחי והדרך המוצעת לסתימת פיות ומחשבה ביקורתית-תבונית ,
הינה מצב מלחמה אינסופי,חרשות- נשק להשמדה המונית,תעשיית מולטי-ביליונים הנתונה בידי הבנקסטרז ששורת הרווח הינה המציאות היחידה עבורם
ושיתוק התודעה הערה באמצעות חומרים מרדימי-עירנות ככסף -הקלה-כמותית-QE לצד הצפת שוק העבודה במשרות -סרק ובשכר עבדים ,ברף גיל-פרישה ההולך ומתארך עוד ועוד סמוך ולקראת המוות.
לא מדוייק: במקום שהמכרז יודיע על צורך בתואר מסוים – הנדסה, כלכלה, ניהול וכד' – אין יכולת לבני ישיבה להתמודד על המכרז. אבל במקום שבו אין קשר בין התואר למקצוע (מה יעשה דוקטור לפילוסופיה במשרד האנרגיה?) אז למה שבני ישיבה לא יתמודדו על התפקיד? מצדי, שיבטלו את הקריטריון המוזר הזה…